ביום העדות ה-92 של נתניהו ויום החקירה הנגדית ה-7 של תדמור בתיק 2000, שוב ניסה תדמור להוכיח שנתניהו ומוזס רקמו איזשהו דיל סביב חוק "ישראל היום" בתמורה לסיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות".
וזאת להדגיש: כתב האישום לא מייחס לנתניהו איזשהו רצון או כוונה לקבל את הצעת השוחד המדומיינת של מוזס, מה שלא הפריע לתדמור להרחיב חזית בנושא ולייצר מצגי שווא כאילו נתניהו רצה לרצות את מוזס – או בלשונו, "יצר אצלו ציפייה".
כרגיל, כל הניסיונות הנואשים של תדמור התרסקו מול המציאות ומול תשובות נתניהו.
הנה עיקרי הדיון:
נתניהו: אני צריך פירורים מסימה קדמון או מהשטויות של נחום ברנע?
תדמור: למה היית צריך להטריח את שני חברי הכנסת האלה (יריב לוין וזאב אלקין) – על עניין החוק המרוכך של ישראל היום? אתה מסביר זאת כדי להראות לנוני שביררת?
נתניהו: אני בכלל לא מבין את השאלה. אם הייתי רוצה לשיטתכם ההזויה – שאני רוצה לקבל כמה פירורים מסימה קדמון או מהשטויות של נחום ברנע – הייתי יכול למשוך את זה.
התיק ההזוי שלכם מבוסס שאני רוצה עוד כמה ימים של תקשורת לא סופר סופר סופר עויינת אלא רק סופר עויינת. אז הייתי צריך לקבל פרורים ולגרור אותו (את מוזס), אבל לעזאזל לא עשיתי את זה! אמרתי לו בדיוק מה יש – שאי אפשר לקדם חוק מרוכך (הכוונה במהלך פיזור הכנסת).תדמור: מר נתניהו לא ענית לשאלתי.
נתניהו: לא נתתי לך את התאוריה ההזויה שלך.
תדמור: אדוני לא מסביר לנו למה היית צריך להסביר לנוני שניסית.
נתניהו (בציניות): מילאתי את חלקי בדיל נפשע – זה שביררתי עובדות?! אני לא סתם שולף מהשרוול, אני רוצה שאחרי הבחירות למקרה שניתקע אחד עם השני – אני רוצה שהוא יחשוב על הדבר הזה, בוודאי שאני צריך להגיד לו את הדברים.
אני לא מבין מה אתה רוצה ואני לא מבין מה אתה אומר.תדמור: בחקירת המשטרה אדוני מסביר לחוקריו שאתה היית צריך להגיד לנוני שביררת את זה שעשית. זה מה שאדוני מסביר, אז למה היה חשוב לאדוני להגיד שהוא עשה (בירור על חוק מרוכך).
נתניהו: בוודאי שאני רוצה שהוא ידע שאין לנו דרך אחרת והמשחק הזה נגמר, האופציה היחידה שקיימת עוד פעם באותו מצב.
זה מה שרציתי לעשות. אם הייתי רוצה להעביר חוק מרוכך הייתי עושה את זה. אבל לשמחתי, בגלל התעוזה והתחבולה לא העברתי את החוק הזה – ולכן ההימור שלי היה נכון.
לפני הבחירות אני לא יודע מה תהיה התוצאה – אני יכול לנצח או להפסיד.
אם הייתי רוצה לשחד את מוזס לא הייתי משחק משחקי השהיה – בדיוק הפוך. אני נאבק בזה ברגע הראשון ואני מנסה בשארית כוחותיי להציל את ישראל היום ומאשימים אותי – זה הזוי.תדמור: אתה אמרת אדוני שחששת שנוני ואנשיו ינסו לקדם את הדברים על הראש שלכם, אני אומר לאדוני אין שום צורך להרדים את נוני כי הוא לא יכול להעביר שום חקיקה (במהלך פיזור הכנסת), לכן חשוב לאדוני להראות לנוני שהוא עושה מהלכים שהוא עושה כדי לקדם את החקיקה לפני הבחירות.
נתניהו: לשיטתך הייתי צריך לעשות הפוך. אני אומר לו, אין דרך להעביר את זה במהלך הבחירות ולשיטתך אני רודף פרורי נחום ברנע וסימה קדמון. זה לפי השיטה שלך – אתה עובד נגד התזה המטורללת שלך.
תדמור: האם ניסת להרדים את מר מוזס?
נתניהו: לא. בפגישה הזו, אחרי פיזור הכנסת, אני רוצה לדעת שזה סגור, ואז אני בא ואומר לו שאם יש חוק מרוכך זה אחרי הבחירות.
אם הייתי רוצה לקושש כמה ימים של תקשורת עויינת למה לי להגיד לו את זה? הייתי מושך אותו עוד כמה ימים. אם זו התיזה שלכם אני עושה בדיוק הפוך לתיזה. אני אומר לו תחשוב על חוק אחרי הבחירות לא לפני.
בשלב זה עו"ד חדד מתנגד ומפנה לכתב האישום בתיק 2000 שבו לא נכתב בכלל שנתניהו התכוון לרצות את מוזס.
תדמור (בתשובה מדהימה): השאלה שלי היא לא אם הוא התכוון; מנסחי כתב האישום האמינו שהוא לא התכוון (תדמור היה בין מנסחי כתב האישום וחתם עליו!) אני מנסה להראות שהוא עושה מעשים כדי לייצר ציפייה אצל מר מוזס (שזה בדיוק אותו דבר, כלומר תדמור חורג מנסח כתב האישום!)
תדמור (ממשיך לשאול): אני מציג לך שהיה לך חשוב להציג לנוני שאתה מנסה לקדם את החקיקה בתקופת בחירות ואם לא אז אחריי – כדי לשמר את מר מוזס פועל על פי חלקו בעסקה שהוא יפעל לסיקור אוהד לאדוני.
נתניהו: זו טענה מופרכת לחלוטין. אני אומר אין דרך – זה המצב, לא הייתי 100 אחוז גלוי איתו. אני בולם את החוק. מגיע פיזור הכנסת ואז יכול להיות שנצטרך להעביר את החוק אחרי הפיזור.
אני כל הזמן מבקש לבלום את החוק ואתה כל הזמן אומר שאני כל הזמן רוצה לתת לו כדי לקבל ממנו (סיקור אוהד). נוני נותן לי את כל ההצעות שכל פוליטיקאי היה קופץ על זה (ונתניהו לא קפץ כמובן).
אני עושה הכל לבלום את החוק ובסוף כשאין את הדבר הזה אני לא מנסה לקבל פירורי סיקור כשיקול עליון, אני אומר שאין אפשרות ואז הולכים לבחירות הכי אלימות ואת הכול אפשר למנוע.
אני בולם את החוק אבל שומר את האופציה לחוק מרוכך אחרי הבחירות כי אני מתרחש דברים קדימה.תדמור: מר נתניהו, בחקירה הסברת שפנית ללוין שזה דרך להרוויח זמן כדי לסכל את החוק, ואני אראה לאדוני בחקירתו במשטרה שואלים אותך החוקר כורש ברנור: ״אז למה הלכת לאלקין ולוין?" ואתה השבת: ״הוא בא עם הרוב המוחלט שלו ואני חיפשתי דרך איך אני יכול למנוע את זה, התקרבנו לבחירות, אני מנסה להרוויח זמן, אני משחק איתו את המשחק הזה״.
נתניהו: נו מה אתה רוצה? זה מה שאני אומר. אם אני אומר שאני מבקש להרוויח זמן ואני אומר לו בפגישה הראשונה, בצמידות לפיזור הכנסת, אני אומר לו שאין אפשרות, איך אני יכול להרוויח זמן לבחירות?
תדמור: זה המילים שלך.
נתניהו: באמת ניסיתי להרוויח זמן עד הפוטש. בפועל רואים מה אני עושה. אני לא מבין את השאלות.
נתניהו: אנשי הפרקליטות קיבלו סיקור אוהד מנוני מוזס
נתניהו: דב אייכנוולד (המו"ל של הוצאות ידיעות ספרים) ידיד אישי. פרסם הספרים שלי. וגם הספר הראשון שלי, יש לו קשר של ידיד שלי ושל נוני.
הוא היה תופעה בולטת. היה לו הקשר הזה. לא נולד מרצון שלי לרצות לייצר ציר. פשוט היה. פנה אלי בנסיבות האלה – רצה לעשות שלום ביני לבין נוני. חד משמעית. אם העלה את "ישראל היום" זה לא היה מוטיב מרכזי.
מה אתה חושב שקרה בשנים אלה? נוני ניסה ואני בולם. אם הייתה לדב נגיעה בעניין הזה, זה שולי. הוא לא היה איש קשר שלי אלא ידיד. זה העיוות שלכם. בא אלי כאנושי, אתם יצרתם כל מגע אנושי כפלילי.
כמה פעמים אתם פניתם למוזס? הייתה לך יד בתאגיד שלו! על מה אתם מדברים?! תבדוק אותך ואת החברים שלך, תבדוק כמה פעמים פניתם וקיבלתם סיקור חיובי.
תביאו לכאן את האנשים שביקשו יום יום סיקור אוהד מ"ידיעות אחרונות", להביא אותם אחד אחרי השני, לא רק מהפוליטיקה, אלא גם מהפרקליטות – ונראה אילו תמורות הם קיבלו להבדיל ממני שקיבלתי עיתונות איומה!תדמור: זו התשובה?
נתניהו: לא סיימתי, זה דבר כל כך אבסורד. אין לו בסיס. היה קשר בהוצאת ספרים, קשר אישי והיה ידיד קרוב, גם של נוני.
היה אומר שצריך לחבר יחסים. אמרתי על מה אתה מדבר, כנראה בקשר לאשתי. יכולתי לדבר עם אחרים. עם נוני לא רציתי. לא רציתי לנרמל היחסים. לא היה עסקה ולא צינור תמידי לשינויים.
רוצה להוסיף משהו על רעייתי, אני בהחלט כעסתי על הכתבה. אז מסתכלים על הקשר שלי עם דב ואני פונה לנוני. אז מה? זו העסקה הגדולה? אז כנראה היתה עסקה גם עם שוקן (נאמר כמובן בציניות). אני מקבל עיתונות איומה ומביאים אותי על דבר הזוי כזה.
הסיקור האוהד לציפי לבני ואיתן כבל ב"ידיעות אחרונות"
נתניהו: נוני השתלט על חלקים בכנסת ואני בולם. כולם רואים שאני בולם. מבחן מעשה – אני בולם את נוני או מנסה לסרס.
מה עשיתי? אני עושה הכול כדי לבלום את החוק בניגוד גמור למה שאתה אומר. אני מוביל אותו (את מוזס) בכל מיני דרכים כדי למנוע את חקיקת החוק.
אם הייתי רוצה להעביר את החוק הייתי אומר: כן, תעביר. הכול הפוך! מי שבלם – מועמד לדין. מי שהתמסרו והודו בבית המשפט שהלכו, כמו ציפי לבני ואיתן כבל, והיו מוכנים להצביע (בעד החוק) קיבלו עיתונות נפלאה – ולא עשו איתם דבר.
