קוראים רבים ביקשו ממני לכתוב על ההחלטה האחרונה בתיק הצוללות בנוגע לקבילות ההודאות של מיקי גנור. כזכור, השופטת טלי חיימוביץ' קבעה במשפט זוטא שהודאותיו של גנור נלקחו מרצונו החופשי והיחס אליו היה "מכבד".

***

אז הנה כמה נקודות עיקריות על ההחלטה השגויה ואף המושחתת לטעמי.

משפט זוטא ומשפט עיקרי

משפט זוטא כשמו כן הוא, ויותר חשוב הוא כמובן המשפט העיקרי. פסיקה ענפה קובעת שגם אם נקבע במשפט הזוטא שההודאות של הנאשם קבילות, זה לא אומר דבר וחצי דבר על משקלן. כלומר, יכול להיות שההודאות קבילות אבל משקלן אפס. המשקל, אם כן, הרבה יותר חשוב מהקבילות.

הנה מה שנכתב בע"פ 4109/15 ליאור מירז נגד מדינת ישראל:

"הדין המודרני מאזן – או אולי מפשר – בין היתרונות והחסרונות של הודאת הנאשם בכך שניתן לקבל ראיה זו, אך מתבקשת מידה רבה של זהירות. בשיטה הישראלית העניין בא לידי ביטוי באמצעות מבנה משפטי בן שלוש קומות. בקומה הראשונה מתגורר סעיף 12(א) לפקודת הראיות, לפיו: 'עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה היתה חפשית ומרצון'. זוהי פסילה חקיקתית. בקומה השנייה מצויה פסילה פסיקתית, מכוח ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי – המשותף לשתי הקומות הראשונות – קביעה אפשרית של בית המשפט לפיה ההודאה פסולה. בקומה השלישית בית המשפט אינו פוסל את ההודאה אלא שוקל אותה – תהליך שעשוי להביא לכך שההודאה לא תתקבל כראיה מרשיעה נגד הנאשם".

הווה אומר ראייה קבילה אינה בהכרח אוטומטית ראייה שתתקבל כראייה מרשיעה.

ה"חגיגה" של הפרקליטות

משעשע היה לראות את סבב ה"חגיגות" (הצנוע יש לאמר) של הפרקליטות (התובע בתיק הוא ירון גולומב, פרקליט מאוד בינוני, אחד מחביביה של ליאת בן ארי): היא דבררה את ההחלטה באופן מהיר לשופרות כמו דליפמן, אבישי גרינצייג, נטעאל בנדל, רביב דרוקר, ביני אשכנזי, עבריין המין "אור כרמי" – רובם ככולם – לא היו בכלל בדיוני תיק הצוללות או כמעט לא היו – ולכן אין להם שום מושג מה קרה בתיק הזוטא ולא בתיק העיקרי.

איזו חוצפה יש למשל, לגרינצייג&דליפמן, ללהג את תיק שהוא מעולם לא התעמקו בו? לא שמעו עדויות ולא התעמק בפרוטוקולים? זה רק מראה על החפיפניקיות של "עיתונות" המשפט ובכלל ואיך היא נתונה למרותה של הפרקליטות תוך מערך של יחסי "תן וקח" עליהם הרחבתי בספרי "הפיכה".

ליבת כתב האישום

בתיק העיקרי, למשל, העידו עד עכשיו 15 עדים ובהם העד המרכזי שייקה ברקת, אותו טיפחו דרוקר ובן כספית לדרגת אליל וגיבור ישראל.

העדות שלו ריסקה את ליבת תיזת כתב האישום. ברקת לא "הודח" לטובת גנור כשמעליו נרקמה איזשהי קומבינה מושחתת – והוא עצמו התברר כטיפוס מפוקפק שעשה מאות מיליונים בעמלות ונחשד בהעלמות מס בגרמניה ובחוסר אתיקה מקצועית שנבדקה על ידי המספנות (עבר במקביל עבור ספק של המספנות).

על זה לא שמעתם כמעט בתקשורת. זה לא התאים ולפרקליטות ולחבורת דרוקר & בן כספית ולשוליות שלהם.

אגב, אף לא אחד מ-14 העדים הנותרים סיפק איזשהי ראייה שתתמוך בתזות של הפרקליטות אבל על זה כמובן לא שמעתם בתקשורת.

השופטת טלי חיימוביץ'

היו שני רגעים משמעותיים במשפט שהבנתי שחיימוביץ' היא פרו פרקליטות בצורה מוחלטת (חיימוביץ' היא יוצאת פרקליטות).

באחד המקרים תהה פרקליטו של גנור בפני החוקר אורי קנר מדוע אמר שמה שיש לגנור עלול להפיל ממשלות והאם זו לא אמירה פוליטית.

למשמע השאלה, קפצה חיימוביץ' וטענה שהעלאת העניין הפוליטי הוא ניסיון להלך אימים על קנר.
מה?! מה לא לגיטימי בלשאול חוקר מה פשר החדירה לעניינים פוליטיים של הפלות ממשלות? מה הקשר של החקירה להפלת ממשלה?
התפקיד של החוקר זה לחקור ולא להסיק מסקנות פוליטיות! הרי שאלות על פוליטיקה מופנות אין ספור פעמים במשפטי האלפים לבעלי אינטרס פוליטי והשופטים לא מונעים זאת ובצדק לא מונעים (אגב, זאת הסיבה שחיימוביץ' הפכה לאלילת שופרות הפרקליטות שמייחלים לכך ששופטי נתניהו יהיו כמוה).

הרגע השני היה בעדות גנור שבו מתח ביקורת די עדינה על אנשי הפרקליטות. חיימוביץ' קפצה מיד וביקשה/דרשה ממנו לא לבקר למעשה את אנשי הפרקליטות ("הם עושים את עבודתם").
סליחה?! מה זו סתימת הפיות הזו? זו זעקת הנאשם, למה לא לשמוע אותו? זו הרי הבמה שלו, העדות שלו, לזעוק את חפותו כפי שהוא רואה אותה? מה, היא לא שמה לב מה קורה בעדות נתניהו? השופטים מאפשרים לו ובצדק להביע את תחושותיו על העוול שנגרם לו תוך שהוא מותח ביקורת נוקבת נגד הפרקליטות והמשטרה.  

ובכלל, האם אנשי הפרקליטות הם מלאכים ובני אלים שאסור להשמיע ביקורת עליהם במהלך הדיונים? זו תפיסת הצדק המעוותת של חיימוביץ'? שאי אפשר לבקר את אנשי הפרקליטות? שהם מעל לחוק?

חיימוביץ' התעלמה מהראיות של האיומים ועל מצגי השווא

ניחא שחיימוביץ' התעלמה לחלוטין ממניעת השינה לגנור, ניחא שהתעלמה לחלוטין ממצגי השווא שהוצגו לגנור שוב ושוב, ניחא שהתעלמה מהכניסה של יואב תלם למקלחת כדי להפוך את גנור לעד מדינה, אבל להתעלם מאיומים על משפחתו?! מאיומים לחשוף רומן של גנור? ולהגיד למעשה על האיומים האלה שזה "מכבד" ו"ידידותי"?!
מה, היא לא הבינה מה שהיא שמעה מהחוקרים, לא קראה את הראיות? להכשיר איומים על משפחה של חשוד, כולל איומים ב"צונאמי", להכשיר הבאת בני משפחה לחדרי החקירה?! להכשיר חשיפת רומנים? מה, לא ברור לגברת חיימוביץ' שזה נועד להפעיל לחץ פסול על הנחקר? היא לא ערה למה שקורה בתיקי האלפים? כן, נדמה שהיא מנותקת ומכשירה דריסת זכויות אדם ברגל גסה על ידי מערכת אכיפת החוק.

וכדי להמחיש זאת אני מביא כמה מהאיומים, את כולם שמעתי בעצמי במהלך העדויות של החוקרים. גם חיימוביץ' שמעה והתעלמה – היא החליטה לגבות את הפרקליטות ויהי מה.

חוקר אחד (שאטה) מבטיח לו ש"יתרסק", משקר לגנור ואומר לו שתפסו לילדיו את כל הנכסים וכל החשבונות הבנק שלהם, הוא מבטיח לו, על בסיס אותו שקר של תפיסת חשבונות הבנק של הילדים, כי לא יהיה להם כסף לקיים את עצמם ולא יהיה להם כסף לחשמל ומים זורמים בביתם.
הוא אומר לו שהילדים שלו "מתענים"  ואם הוא ירצה לסיים את הסיוט עליו להיכנס לרצון החוקרים. הוא מבטיח לגנור כאמור שהוא "יתרסק לאט לאט" ושהוא "אוהב את זה קשה".

וזה לא נגמר גם בזה. החוקר (שאטה) ממשיך לאיים והוא מבטיח לגנור שמי שלא מוכן ל"צונאמי" שהם יקבלו הם ובני משפחתו. "מה זה האבא הזה?" הוא אומר לגנור, "מה הוא נתן לנו? לא מספיק כל הבלאגן שהיה עם הבית הזה שחשבנו שזה כבר לא בטוח מה יחקרו אותי עכשיו? מה עם הרישיון שלי (רישיון עורך הדין של בתו של גנור) מה הזה? מה הוא עושה לנו?".
לאחר שגנור מסכים להיות עד מדינה, החוקר שאטה "סוגר איתו מעגל" ואומר לו שהוא גם יודע שהוא עושה את זה כדי להציל את המשפחה.

ועוד: החוקר אורי קנר אמר לגנור שהוא יודע שהמשפחה זה הדבר הכי חשוב עבורו ואיים לחשוף קשר רומנטי שיש לגנור תוך שהוא מבטיח לו שהוא יגלה את הקשר הרומנטי לבת זוגתו ושהיא "תזרוק" אותו מהבית ולא יהיה לו איפה לישון.
בעדותו בבית המשפט קנר הדהים בתשובה מטלטלת: "אז אני לא מסכים איתך לגמרי ואני מזכיר לך שמיקי גנור חי בזהות כפולה אז לא יודע אם אשתי הייתה יודעת שאני חי בזוגיות כפולה – אם יש לך עוד קשר רומנטי, נראה לי שזה היה מפריע לה אם הייתה מסכימה".

בחקירה אחרת חוקר נוסף נותן דוגמא לגנור של אדם שקיבל התקף לב והשאיר את המשפחה לבד: "הייתי נותן את כל ההון שבעולם כדי שחס וחלילה לא יקרה כלום לי ולבני המשפחה". החוקרים אף הציעו לגנור במפורש לשקר כדי להציל את המשפחה שלו.

חיימוביץ' ונתניהו

קביעה הזויה נוספת של חיימוביץ' ומנותקת לחלוטין מהמציאות ומהראיות היא שגנור לא התבקש להפליל את נתניהו. נו, באמת?! שורה של עדויות, לא רק של גנור, הצביעו בצורה מפורשת שעדים נשאלו במפורש על נתניהו, בין אם בצורה מרומזת ובין אם בצורה ישירה.

הנה כמה דוגמאות למשל: כבר ברכב שהסיע את גנור ללהב 433 הבהיר החוקר אורי קנר לגנור מהם כיווני החקירה ושלח אותו לחשוב בלילה בתא המעצר על מידע מפליל על ראש הממשלה ועל השר שטייניץ.

קנר: הכיוון שלי, הכיוון שלי זה שטייניץ שאנחנו יודעים אה… בדיוק מה הסיפור, השאלה אם הוא משותה או שהוא היה חלק מהקומבינה.

גנור: אז אני לא

קנר: שנייה, לא רוצה אני עכשיו אני מדבר לא רוצה תשובות, אני אומר לך זה והשאלה של אה… בנימין נתניהו השאלה של בנימין נתניהו, מה מידת המודעות שלו לקשרים שלך ושל שמרון ולעסקאות המשותפות, שותפות ייצוג.

בהמשך הסביר קנר לגנור כי יש לו הכוח להפעיל ממשלות (ממשלת נתניהו כמובן). בחקירתו הנגדית הסביר קנר למרבה התדהמה מדוע הוא סבר שמידע כאמור עשוי להפיל את הממשלה ולשנות את הרכבה: "כמו שאמרתי, בפעם הקודמת אבל אם יש חשדות כלפי שטייניץ אם נתניהו היה קשור לסיפור הזה אז בהכרח זה היה משפיע על הרכב הממשלה ויש סיכוי גם שהממשלה הייתה נופלת אם ראש הממשלה או שר האוצר שלא קשורים בשחיתות הזו אז זה היה משפיע על שאלות בגלל זה אמרתי וטבעי שבן-אדם שאם יש לו את המידע הזה בראש יפחד להגיד את זה, זה מה שנאמר".

בהמשך גנור נכנע ללחצים של החוקרים להפליל את נתניהו ומנסה להפלילו באמצעות איזושהי המצאה, אלא שהפרקליטות הבינה שמדובר בהמצאה מוחלטת.

אבל הכוונה שלה הייתה ברורה: להפליל את נתניהו ואפשר היה לראות זאת גם בעדויות במשטרה של דוד שמרון ושל דוד שרן. מכל זה, הגברת חיימוביץ' התעלמה, כאילו נתניהו לא היה במרכז החקירות (ועוד בלי אישור יועמ"ש). היה גם היה. תיק הצוללות נתפר למידותיו כתיק בגידה, אך הפרקליטות כשלה בכך והתרכזה במאמץ לתפירת תיקי האלפים.

וכעת ל"חגיגות" המוקדמות של הפרקליטות בעקבות ההחלטה. אני מבין את הפיתוי לחגוג כל ניצחון קטנטן לאור המפלות הגדולות בתיק, אבל להחלטה של חיימוביץ' יש גם משמעויות שליליות מאוד נגד הפרקליטות.

גנור עד לא אמין

עם המסקנה של חיימוביץ' שהיא לא מאמינה לתיאורי גנור ללחצים הפסולים עליו – זה קביעה מעשית שהפרקליטות התבססה על עד מרכזי לא אמין. למעשה, תיק הצוללות התבסס אך ורק על עדותו של גנור בלי ראיות חפציות כמעט, כך שהקביעה של חיימוביץ' פועלת (גם) נגד הפרקליטות. אם העד המרכזי הוא שקרן, כך לפי חיימוביץ', אז משקל ההודאות שלו לא שווה דבר.

הקביעה הכי משמעותית

הקביעה הכי משמעותית של חיימוביץ' לטעמי והיא פועלת נגד הפרקליטות היא שהסכם עד המדינה פיקטיבי(!). זו אמנם לא קביעה מפורשת שלה אך חיימוביץ' הביעה אמונה מוחלטת  בגרסת עו"ד אילן סופר, שאמר שהסיכום עם קנס של 10 מיליון שקל היה על העבירות בפרשת הצוללות ולא הקנס על עבירות המס כפי שהוכרז באופן רשמי. המשמעות היחידה של קביעת חיימוביץ' היא שההסכם שגיבשה ליאת בן ארי עם גנור היה פיקטיבי (כלומר, ליאת בן ארי היא פשוט רמאית) וכלל עונש לא על העבירה המתאימה. זה ממצא חמור מאוד על הפרקליטות שסותר קביעות אחרות של חיימוביץ' שלא היו שום מצגי שווא – מה ששוב מעיד שההחלטה של חיימוביץ' התעלמה, בין אם במכוון או בין אם בטעות (לדעתי במכוון כי הראיות היו ברורות), מהראיות הברורות בתיק.