ביום רביעי בשבוע שעבר הגיע הנוכל העיתונאי ברוך קרא לאולם הדיונים במשפט נתניהו. זה אחד הביקורים הנדירים של קרא בשנה האחרונה במשפט נתניהו (וגם הוא בגלל שקרא מחליף של גליקמן) ואחד המעטים לאורך כל התנהלות המשפט.

***

בתחילת המשפט עוד היה אפשר לראות אותו פה ושם, תמיד עם המבט הזחוח והרדיפה הקבועה אחרי תירוש וגילדין במסדרונות בית המשפט. אבל מאז שהתרסק סעיף השוחד בתיק 4000 האיש די נעלם.

על עדי הגנה אין בכלל על מה לדבר. קרא וגליקמן מפעילים צנזורה אלימה על העדויות הדרמטיות של החוקרים – הם לא באים לדיונים וכמובן לא מסקרים – כחלק מיחסי ההשחתה שלהם עם הפרקליטות.

בטון יצוק

הביקורים הנדירים של קרא הופכים ל"כתבות" שטנה באתר הפח "וואלה", שהצית את תפירת תיק 4000. זה תמיד עובד כך: מחמאות ליקירתו יהודית תירוש (הפעם: מאמינה בכל ליבה בסעיף השוחד), מחמאות לעצמו כאילו הטיל ספק מהרגע הראשון בסעיף השוחד (שקר גס! הוא שזה שפרסם "תחקיר" על כך שנתניהו הפך את אתר "וואלה" לאתר הבית שלו), כזבים לגבי נתניהו (הפעם: הסתיר פרטים בשאלון בניגוד העניינים שלו), השתלחות פרועה ופראית נגד שופטי נתניהו (קרא טען הפעם שהשופט בר-עם "מתרפס" בפני נתניהו), וצנזורה אלימה על כל פרט שלא נוח לתירוש (למשל, נזיפות קשות של השופטים בה והלעג של נתניהו אליה בחשיפת תפירת התיק).

כך זה היה ב"מאמר" האחרון על הדיון שנושאו היה ניגודי העניינים בתיק 4000 – שאדון קרא מנסה להציג אותו כבטון יצוק בדרך להרשעה.  

התרמית הגדולה

כל קשקושיו של קרא, שבאים מעומק גרונה של תירוש, הם הונאה ותרמית אחת גדולה, כהרגלו וכהרגלה של תירוש בקודש. והנה ההסבר.

שי ניצן, ליאת בן ארי ויהודית תירוש יצרו פטנטים חדשניים לכבוד נתניהו בתיק 4000: האחד, "היענות חריגה", קרס לחלוטין. אין היענות, אין חריגה, לא הייתה בדיקה ובדיקה פשוטה הייתה מצביעה על כך שזו שטות.
השני "זיקת סיקור" הקשור לניגוד העניינים של נתניהו ולסעיף הפרת האמונים.

הסעיף הזה, כך על פי כתב האישום, מתבסס על פטנט חדש: לשיטת הפרקליטות עצם העובדה שאתה פונה לסיקור מכלי תקשורת מעמיד אותך בניגוד עניינים ביחס לאותו כלי תקשורת. כלומר, אם פוליטיקאי מסויים פונה לכלי תקשורת בבקשה כזו או אחרת הוא אוטומטית בטריטוריה של ניגוד עניינים והפרת אמונים.
זה כמובן מגוחך אבל זה מכניס גם את תירוש עצמה לטריטוריה הזו ביחסיה עם ברוך קרא ושאר השופרות. כעובדת ציבור יש לה בוודאות זיקת סיקור למר קרא והיא בניגוד עניינים כי היא מדבררת דרכו את משנתה ובמקביל הוא מקבל תדרוכים והדלפות פליליות ממנה או מאנשי שלומה.

קחו בחשבון שעבירת הפרת אמונים היא גם כך עבירת סל אמורפית אז קבלו עבירה אמורפית וכללית שמנסים ליצוק לתוכה תקדים הזוי.

לכבודו של נתניהו

קרא מחזיק מעצמו "פרשן" משפטי. אז בבקשה, שיואיל בטובו לשלוף מקרה אחד בהיסטוריה המשפטית שבו מישהו העלה את האפשרות שפניות בענייני סיקור על ידי פוליטיקאים הולידו ניגודי עניינים והפרת אמונים.

נתניהו מזכיר מדי פעם את המקרה של רוני אלשיך ו"ידיעות אחרונות" וגם את זיקת הסיקור של הפרקליטות עצמה – בצדק רב.

בזמנו הגיע אלשיך לבית "ידיעות אחרונות" כשמקביל המשטרה חוקרת את נוני מוזס ולכאורה גם את התאגיד "ידיעות אחרונות". ברור שאלשיך הגיע לשם כי רצה לשפר את הסיקור עליו ואכן הוא קיבל וממשיך לקבל סיקור אוהד מהעיתון.
למה, במקרה של אלשיך, אין "זיקת סיקור"? טוב, אתם כבר מבינים – הפטנט הומצא אך ורק לכבודו של נתניהו וכדי להפיל את שלטונו.

במקרה של אלשיך והפרקליטות הדברים חמורים הרבה יותר: במקביל לסיקור המלטף של המפכ"ל לשעבר והפרקליטות בעיתון מערכת אכיפת החוק החליטה לא להעמיד את התאגיד "ידיעות אחרונות" לדין בפרשה.
מה זה אם לא שוחד וזיקת סיקור על פי הקריטריונים בתיק 4000?!

אני מציע גם לברוך קרא וגם ליהודית תירוש להסביר לציבור את העניין הבא: כל התהליך של ניגודי העניינים של נתניהו בעניין בזק ואלוביץ' נוהל על ידי עו"ד דני בן חורין ממשרד היועמ"שית. הוא כתב את חוות הדעת, הוא שאל את השאלות, הוא כאמור ניהל את התהליך – אז למה הוא לא העיד בכלל?

מי שהעידה היא שלומית ברנע-פרגו, היועמ"שית לשעבר של משרד ראש הממשלה שידועה בשנאתה החולנית למשפחת נתניהו, וגם מהתרשומות שלה לא עולה איזושהי "הסתרה" שמייחסים לנתניהו בנוגע ליחסיו עם אלוביץ'.

ברור שתירוש העדיפה את חברתה שלומית ברנע-פרגו (שהעדות שלה הייתה מביכה והיא נתפסה לא פעם בשקרים) מאשר להעיד את בן חורין.