ציטוטים מתוך הפרוטוקול הרשמי של עדות נתניהו ב-4.2.2026. תירוש מנסה לרמוז שנתניהו חיבק את דוד שרן כיוון שהוא היטה את עדותו לטובתו (שקר גס!). נתניהו בתגובה חובט בתירוש ומזכיר לה את ההתעללות בשרן.

***

תירוש: אז אמרתי לך ששרן אחרי שהוא בשתי חקירות במשטרה וגם בתחילת הראשית מספר עליך, שאתה אמרת לו שיש בעיה בבזק ויש אישור במשרד התקשורת שתקוע, מבקש ממנו לטפל בזה.
זאת עדות שמפלילה אותך ועדות שגם נוגדת את מה שאתה אומר, אז אחר כך הוא מקבל ממך משרות ותמיכה, ואני מציעה לך, אמרתי, השתמשתי במילה חיבוק וירטואלי, זה חיבוק.

נתניהו: טוב, קודם כל, שרן היה אחד מהאנשים שמאוד הערכתי, הערכתי יכולות מסוימות שהיו לו. הוא עבד אצלי, אני לא רציתי שהוא יעזוב, ובעצם אתם הכרחתם אותו לעזוב, והוא עזב.
בשנים האלה שהוא עזב לא דיברתי איתו מילה, הברה אפילו, מילה אחת. וברגע שהוא סיים את עדותו, רציתי להחזיר אותו ואני אגיד לכם גם למה.
חוץ מזה שרציתי, אין שום סיבה שלא, אבל הייתה סיבה נוספת, משום שמה שאתם עשיתם לו זה דבר שהוא… אתם מיררתם לו את החיים, אתם כמעט הבאתם לשבירת המשפחה שלו, אתם הבאתם אותו לפת לחם, אתם השארתם (כנראה אפשרתם) לרביב דרוקר, אתם מדברים על להשפיע על עד?
יום לפני תחילת המשפט, הוא עושה משפט טלוויזיוני, הוא מנסה לחבר את האנשים ואומר להם ישועה מופיעה שם, הוא מדבר על זה, אני כבר לא זוכר את כל הפרטים, הוא אומר על שרן זה האיש הכי נקלה, אחד האנשים הנקלים, הנבזיים במדינה, לכל העם, כן? הורס לו את הרפיוטיישן, שלא לא לדבר על האמא שלו, מה שהביאו אותו ל… שאני זוכר עכשיו, את צודקת, זה תיק 3 אלפים, כדי לייצר תיק 3 אלפים, עליי להטיל גם את זה.
הבאתם את החוקר של תיק 3 אלפים עליו והבאתם את האמא. אגב, את הסבתא, הבאתם גם סבתות בעוד שני תיקים שם, אני כבר לא זוכר, אתם בכלל עוסקים בסבתות, לא מנסים להשפיע על עדים. גם המקורבת של חפץ, לא מנסים להשפיע עליו …
עדות, כן? בכלל אתם לא עושים את זה. אז כאן בא האדון, פשוט לא יאומן לאיזה שפל הגעתם בניסיון באמת להפליל ראש ממשלה, כי אתם לא יכולים לנצח אותו בבחירות.
אז זה מה שעשיתם כאן. אבל לקחתם אותו, ועשיתם, מיררתם לו את החיים. פשוט הוא היה אדם ללא, טוב, אני שמח שמשפחתו נשארה איתנה, אבל באמת הוא הגיע פשוט לפת לחם. ומכל הסיבות הטובות שאני חשבתי שהוא אדם טוב ואדם מצוין, אז עזרתי לו, אכן, בדיוק מה שהייתי צריך לעשות.

תירוש: טוב.

נתניהו: אבל אל תדברו איתי בבקשה על ניסיון להטות עדות, על הציוץ הזה (ציוץ בזמנו על מה שעשו לשרן). כבודכם, רק דבר אחד, בכל זאת, אתמול הייתי מאוד מאוד עסוק, אני לא מפרט לכם, מאוד מאוד עסוק.
ביום הזה היו שישה ציוצים בטוויטר, שישה, שלי, כן? שלי, מיוחסים לי. אם אתם חושבים שאני עברתי על כל אחד ועברתי במילה מילה ואישרתי הכל, התשובה היא לא.
אז אני מקווה שלא גרמתי כאן למשבר מצד אלה שעוקבים אחר הציוצים שלי, כן? אבל זו המציאות. לא עשיתי שם שום דבר, מעת לעת היו מדווחים לי על דברים במהלך המשפט. יש כאן כל כך הרבה עדים שאני בכלל לא יודע מי הם היו ומה הם היו, אבל מעת לעת בוודאי שהם אומרים לי ואני בהחלט שמתי לב לדברים האלה. אבל זה דבר שהוא פשוט לא ייאמן מה שיש פה.

תירוש: מר נתניהו…

נתניהו: אני העסקתי אותו משום שאתם גרמתם לו עוול גדול וברגע שעדותו הסתיימה, אני החזרתי אותו בחזרה לתפקיד שאתם…

תירוש: אבל מה שמעניין, מר נתניהו, שאתה מספר לנו כל הזמן על העוול הגדול שנגרם למר חפץ ואותו משום מה…

נתניהו: לא חפץ.

תירוש: גם חפץ, אתה מדבר הרבה על העוול הגדול שלא ראית כמותו שנגרם למר חפץ, ואותו משום מה לא העסקת אחר כך.
ואני אומרת לך שגם אתה לחמו בתחילת הדרך היום אולי במקום אחר אני רואה, אבל בתחילת הדרך מטה לחמו נפגע, אבל לא החזרת אותו אחרי העדות לעבודה אצלך.

נתניהו: אני אגיד לך גם למה.

עו"ד חדד: אני מתנגד לשאלה.

תירוש: למה?

עו"ד חדד: קודם כל תצא. ככה, כי אני מתנגד. אני מתנגד לשאלה.

נתניהו: לא לכל אדם שמקליט אותך עשר שנים בסתר אתה חייב להחזיר בחזרה. בכל זאת, צר לי, יש פה שיקולים.

השופטת פרידמן-פלדמן: הוא ענה כבר ממילא, אז חבל על הזמן. עורך דין חדד, הוא כבר ענה.

עו"ד חדד: כן, לא, זה באמת, איך אפשר? למה אתה לא מחזיר אדם שהקליט אותך בסתר?

השופטת פרידמן-פלדמן: בסדר, די, הוא ענה כבר, נו?

עו"ד חדד: שלח את דרוקר וקיבל מאות אלפי שקלים, וגם אותו דרוקר שעשה משפט (הכוונה שדרוקר שילם לחפץ מאות אלפי שקלים עבור הופעה בתוכניתו)

השופטת פרידמן-פלדמן: עורך דין חדד, עורך דין חדד, הוא כבר ענה לשאלה, אין מקום להתנגדות, הוא ענה כשהוא יצא, אפשר להכניס אותו חזרה, בבקשה?

עו"ד חדד: מעניין שאת המשפט הפומבי של דרוקר, לפני שהתחיל המשפט עם עדים שהגיעו לשם, שהצליבו אותם עם גרסאות אחרות אף אחד לא חקר, איפה הרגישות הזאת? איפה הרגישות? הוא היה צריך להיות נאשם במקום אחר אולי.

השופט שחם: גברת תירוש, העניין הזה קצת מקבל נפח גדול מדי לטעמי, לא? כל הנושא.

תירוש: אנחנו מתקדמים, בזה סיימנו. אנחנו חושבים שזה נפח ראוי. זה לא הרבה אבל זה נפח ראוי.

השופט בר-עם: יכול להיות שהשאלה האחרונה היא כבר דגדגה את הגבולות.