באיזשהו שלב בחקירה הנגדית של זאב אלקין הפרקליטות, בצר לה, שוב חשפה את התנהלותה המכוערת; אלון גילדין, התובע הראשי בתיק 1000 ו-2000, ניסה להשמיץ את אלקין ומבין השורות צפה הטענה שאלקין העיד לטובת נתניהו כי הוא צפוי לקבל טובת הנאה ממנו.
זה מה שקורה כשבפרקליטות לא מסוגלים להתמודד עם האמת ועם עדות אלקין שריסקה את התיאוריות המופרכות של הפרקליטות.
***
וכך זה קורה עם כל עד שלא מיישר קו עם התזות של הפרקליטות: הם הופכים אותו, בפועל, למושחת, לשקרן, למי שמקבל שוחד מנתניהו באמצעות ג'ובים וכדומה.
הנה עיקרי הדברים:
גילדין: העדת פעמיים כאן בבית המשפט.
אלקין: 3 פעמים.
גילדין: אתה בין לבין התמודדת בפריימריז בליכוד. אתה יודע באיזה מקום אתה ברשימת הליכוד בכנסת?
עו"ד חדד: מתנגד לשאלה.
השופטת פרידמן-פלדמן: מה אתה רוצה ממנו בעניין?
גילדין: כדי לטעון טיעון אני רוצה להראות שהעד הזה בשביל הקריירה הפוליטית שלו גם ביולי וגם היום יש לו תלות גדולה בנאשם בתיק.
השופט שחם: מה זה רלבנטי?
השופטת פרידמן-פלדמן: מחר יוגשו הרשימות וזה ייסגר.
גילדין: אני ביקשתי לדחות את שעות הדיונים כדי לסיים בגלל שהוא במציאות הזו.
השופט בר-עם: זה עדין מהווה ראיה?
גילדין: אומר בצורה ברורה, העד נבחר בפריימריז וזה יביא אותו לנקודה במקום לא ריאלי. ההחלטה של הנאשם שיקבל היום או מחר, תביא לכדי תוצאה דרמטית עבור העד. אם לא ישריין עוד 2 אנשים הוא קופץ על המחוזות ונכנס לכנסת. זו סיטואציה הפוליטית.
אני רוצה להראות בין היתר, שהעד נמצא במצב תלות. אחד הדברים שאני אטען – שזה משליך על טענת מהימנות.עו"ד חדד: רוצה לומר משהו בהקשר הזה. זו בושה. עוד תכלית שמגיעים אליה – גזור ושמור. אם הטענה היא, צריך להבין את הטענה המסתתרת. אין שום סטייה בדברי העד. הוא חזר על מה שאמר במשטרה.
רוצים להכניס אותנו לשדה כזה, ומהדהדים דברים. יש אנשים בחוץ. להטיל דופי בעד?גילדין: זה ממש מפריע.
עו"ד חדד: מבקש לא להפריע. אומרים שנותן טובות הנאה תמורת שיריון. זה מה שנאמר פה. אם יש לך טענה הזויה כזו, אתה רוצה לטעון טענה כזו, תפנה אלינו אולי שיעיד יומיים אחרי. לא פנה אלינו. בא לפה ומעלה קונספירציות עם אתרים שונים. מעלה שרוה"מ הוא עכשיו מסתכל, יושב ובוחן (בנושא השריונים).
השופטת פרידמן-פלדמן: מדבר על ציפיות העד.
עו"ד חדד: על מה הוא טוען? שהעד מושחת, אתם מושחתים, אני מושחת.
גילדין: מי אמר מושחת?
עו"ד חדד: יש לו בדל ששינה משהו (מהחקירה במשטרה)? גזור ושמור. מה שביהמ"ש יחליט הכל בסדר. אני מבין את המצוקה של גילדין. כל התיק 2000 היא מצוקה אחת גדולה.
גילדין: אני לא מאשים, אני רק רוצה עובדות. בחודש אוגוסט התמודדת במפלגת הליכוד. התוצאות של הפריימריז שאם נתניהו ישריין כל השריונים שאישרה לו התנועה אתה בעצם נדחק, למרות הישג יפה, אחרי המחוזות על רשימת הליכוד ואתה עלול להידחק למקום לא ריאלי.
לעומת זאת, ככל שנתניהו ישריין אותך או לא ישריין כל השריונים שהותרו לו – ייתכן מצב – שאתה תהיה במקום גבוה הרבה יותר. על פי הסקרים…
ועל כן אני רוצה רק לשאול עובדתית, אני לא מפקפק בך, האם מה שאמרתי נכון? החלטת נתניהו תתקבל היום/מחר?אלקין: שאלת שאלה מאוד אישית. אני עונה. נתניהו הביא מכסה חריגה (של שיריונים) והקשה על ההיבחרות. במהלך הפריימריז היו לו 8 שיריונים והוא פעל מעבר.
במהלך הפריימריז היו מועמדים שרוה"מ תמך בהם באופן גלוי. אני לא נמניתי על הרשימה הזו. כמעט כל פעולה וכל מיני החלטות שקיבל בתקופה זו פגעו בסיכויי ההיבחרות שלי. לא די בכך, הגעתי בפריימריז למקום 16. כמי שהגיע למקום 16, אני הייתי אמור להיות משובץ במקום 23 ובגלל שאין מספיק נשים הייתי צריך להיות במקום 24.
בגלל מיקום חריג שקיבל רוה"מ לשר הביטחון מעבר למה שהושג במהלך החודש האחרון, בגלל האירוע הזה, הבסיס המשפטי שלו מאוד מורכב. לא אושר בוועידה אלא בבית דין של הליכוד. אני נפגע עיקרי, כי זזתי ממקום 24 שהייתי צריך לקבל כדין למקום 25. שם אין נשים וכך הגעתי למקום 32.
אין עוד מועמד שמשובץ במקום פי שניים רחוק יותר מהתוצאה האלקטורלית. אני נפגע הכי משמעותי. יש יוזמה שמבקשים שיעשה הדין וכמות השיריונים תהיה מותאמת.
אני לא מבקש שיקדמו אותי. אני סך הכל מרוצה מהתוצאה שקיבלתי.
היום אני מבין שרוב הסיכוי שלא אכנס. זו ידיעה פוליטית שלי. לא חושב שדברים אלה היו אמורים לשנות העדות שלי. אני אומר מה שאני מאמין ויודע. אם אתה מחפש טובות הנאה, כל מה שקרה פה בחודשים האחרונים פירק לי את הצורה. נתניהו פעל מכל מיני שיקולים, הפכתי לקורבן מרכזי של האירוע הזה.השופט בר-עם: נעזוב את זה.
גילדין: חשבת שאתה הולך למקום 24 ואז היה אירוע שהוריד אותך ל-32, או שיכול להיות, שכבר שסיימת הפריימריז אמרו שנדחקת למקום לא ריאלי.
השופטת פרידמן-פלדמן: סיימנו עם השאלות האלה.
גילדין: יש לי שאלה על יוני.
השופט בר-עם: אתה נכנס לשדה שאנו לא רוצים להיכנס אליו.
גילדין: חברי שאל למי מצביעה הדס קליין בבחירות. ופה לא יכול לשאול עוד שאלה?
עו"ד חדד: תראה לנו אם הדס קליין אמרה למי היא בוחרת בבחירות?
גילדין: שאלתם אם עקבה בטוויטר אחרי ח"כ מיש עתיד.
עו"ד חדד: נבדוק עכשיו על הדס קליין. טיעון חלש טוען חזק. זה מה שעושה גילדין.
גילדין: חוזר ליוני. אתה מתמודד בליכוד, חזרת ממפלגה אחרת. היו התבטאויות על ראש תנועת הליכוד שלא יכול להגיד דברים הפוגעים בראש התנועה. קיים קושי לאדם המתמודד בתנועת הליכוד להעיד דברים שלא טובים לראש התנועה.
עו"ד חדד: זו חקירה נגדית?
השופט בר-עם: אתה רוצה להוסיף משהו?
אלקין: שני דברים רוצה להוסיף. קודם כל, אני חושב שמי שיקרא העדות שלי במשטרה, יראה שכל מה שאמרתי פה במשך העדות שלי, באותן השאלות שנשאלתי ומה שלא נשאלתי במשטרה, העדות שלי תואמת למה שאמרתי במשטרה לפני שנים. לא השתנה. אותן הטענות. כולל המרכזית על 'ישראל היום'.
ניסו לשכנע אותי במשטרה שהמציאות אחרת. אני בכלל חשבתי שאני ב-2018 בחוץ. התמודדתי על רשות עיריית ירושלים ואז נתנו אותן התשובות. זה דבר אחד לגבי האירוע הזה.
דבר שני, אמרתי זאת ואגיד, אני לא קבעתי שאני אגיע לפה כעד שהגנה הזמינה אותו במועד שהזמינו. אני במשך 4 שנים הייתי בצד השני פוליטית מרוה"מ. אני דמות מרכזית. הופעתי אצלכם כעדי תביעה.
לא הפריע לכם להזמין אותי כעד תביעה במשך השנים האלה כשאין חשד ביני לבין רוה"מ, אז גם היית שומע אותם דברים. אם הגעתי לפה במועד הזה זו אחריות שלכם.
אני נדהמתי שלא הוזמנתי לפה כעד תביעה. זה לא תואם לתזה שבניתם מה שאמרתי פה ומה שאמרתי במשטרה.
אלקין מביך את הפרקליטות והמשטרה: יושב מולי חוקר שלא מבין כלום
אלקין (בחקירתו הנגדית): עצם הסיטואציה (בחקירה) היא בעייתית. יושב מולי חוקר, לא מבין כלום, זה חלק גם ממסמך שאני הבאתי וזה סותר טענתך.
אתם פרקליטים בתיק הרבה זמן, ואתם בפנים. אבל יושב לידי חוקר משטרה והידע שלהם אפסי. אני מנסה להסביר להם עובדות פשוטות כדי שתהיה שפה משותפת לניהול הדיון. אני גם עברתי על הדברים, החוקרים אמרו לי "אנו פונים אליך כעד מומחה".
המוטיב הזה, שאנו מבקשים ממך להסביר לנו רזי עבודת הכנסת כדי שנבין, כולל שאלות תאורטיות על מצבים שלא היו, מה היה קורה ומה לא, זה היה כחוט השני בחקירה ראשונה ושנייה. היה שם כל הזמן.
כשאני עונה, אני עונה. הדברים שאמרתי כאן, זה כיתה א' של פרלמנטריזם. שאלות של למה יצאנו לבחירות? אלו שאלות רגישות. אולי לא רצינו להציג לציבור למה יצאנו לבחירות.
היו הרבה שאלות במהלך החקירה, שפוגעות בליבת החסינות של עבודה פרלמנטרית. זה מה שמלמדים ח"כ בקורס התמצאות של עוזרים פרלמנטרים.
בהזדמנות נוספת בעקבות שאלה של גילדין שהעידה על בורות אמר אלקין: "זה מה שקורה שמתעסקים בנושא מקצועי בלי להבין עד הסוף" – והפנה אותו לסעיפים רלוונטיים שחשפו את בורותו של גילדין.
אלקין: ציפי לבני עשתה צעד מאוד קיצוני – אין לו תקדימים.
אלקין (על ציפי לבני): היא עשתה צעד מאוד קיצוני. אין לו תקדימים. הכוונה לשימוש שעשתה לבני, אז שרת המשפטים, בחוות הדעת שקיבלה מנוני מוזס כדי לתמוך בחוק ישראל היום. הפעולה של לבני רק ממחישה את האכיפה הבררנית הזועקת לשמיים. אם חקרו את נתניהו על חוק ישראל היום, לבני הייתה חייבת גם להיחקר באזהרה על קשריה עם נוני מוזס וידיעות אחרונות – כולל הסיקור האוהד שקיבלה בעיתון.
אלקין מתאר כיצד עובד הזיכרון האנושי
אלקין: אני מתאר לך משהו כללי. אני מניח שאדוני לא חווה חוויה פוליטית. כשאתה איש ציבור, מוזמן לחקירה, זו חוויה חריגה, לא קורית כל יום, אתה גם לא יודע בחקירה הזו לעשות עדות פתוחה, למרות שנאמר שם מספר פעמים שאתה לא אשם בשום דבר.
אתה נשאל על דברים של אירועים שקרו לפני כמה שנים, כשהם קרו לא חשבת שתצטרך לזכור אותם בחקירה.
אתה זהיר בתשובות שלך. גם שאתה מדבר מתוך זיכרון. למשל חופש הצבעה, לא התכוננתי לחקירה. לא ידעתי מה יש על השולחן חוץ מכותרת של 'ישראל היום', לא היה לי עורך דין שהכין אותי לחקירה. לכן אני מדבר מזיכרון.
מולי יש אדם שיש לו כל הראיות, עובדות וכל מה שקרה ומצליב אותי. אחד הדברים שאני נזהר זה עדות שקר. לכן אני מנסה להיות זהיר מאוד בתשובות. גם שאני זוכר אני אומר "נדמה לי".
במהלך החקירה הזו, לא פעם ולא פעמיים חוקרים הביעו עובדות במסגרת אמון זיכרון. שאלו אם אני נזכר. היו דברים שאמרתי כן והיו שאמרתי לא. עשו לי ריענון ואני לא זוכר.
גם היום, כשאני מגיע לעדות במסגרת הכנה לעדות. קראתי העדות שלי. מכיר עדויות אחרות שהיו ופורסמו אז אני מדבר במודעות יותר מוחלטת – תהליך ריענון שעשו לי כך גם במקרה זה.
היום אני מדבר מתוך יותר מודעות. גם מבחינת זיכרון. אם אני קראתי התכתבות ביני לבין מישהו אחר, כמובן אני יכול להיזכר בדברים שאם תשאל לפני זה, לא הייתי זוכר בדיוק.
אלקין: העברת החלטות רגולטוריות לחקיקה לערוץ 9, חשבתי שזה נכון לציבור שלי
אלקין: העברת חוקים רגולטורים שכתוצאה מזה גם משתמע סיקור, היה מעשה של שגרה בפוליטיקה באותם שנים ואותם ימים. אפשר לאהוב את זה ואפשר שלא. זה היה המצב…
כפי שאמרתי, במציאות באותם השנים, שנים רבות, היה מקובל שפוליטיקאים מעבירים החלטות רגולטוריות כאלה ואחרות לכלי תקשורת. גם כלי התקשורת לקח זאת בחשבון כתוצאה שזה קורה ומפרגן לאותו פוליטיקאי.
אגלה לך אפילו סודות, אני כפוליטיקאי דובר רוסית, העברתי החלטות רגולטוריות לחקיקה לערוץ 9 כי חשבתי שהוא ערוץ חדש. חשבתי שזה נכון לציבור שלי. האם ערוץ 9 העריך העובדה שהעברתי ותמכתי בהצעות החוק ואם היה מזמין אותי? כן. נחשבתי ידיד של ערוץ 9. זו השגרה. זה אני מעיד על עצמי.
לא חשבתי שיש עם זה בעיה. יש הרבה מאוד דוגמאות שהיו מהסוג הזה. יותר גדולות ויותר קטנות. זה היה חלק משגרת החיים בכנסת. זה כללי משחק, כך זה עובד. כולם יודעים את כללי המשחק.
