חיים רמון: ״לא רוצה לקלקל את ׳ההצלחה׳ האדירה של ממשלת בנט אבל הטיפול שלה בקורונה הוא כישלון קולוסאלי לבד מהבוסטר; יאיר לפיד אומר שההתנהלות שלהם הרבה יותר טובה מהרבה מדינות? האיש הזה הוא בור ועם הארץ! שיקרא נתונים, אנחנו במקומות האחרונים; ב׳הארץ׳ מעשנים את סם אנטי ביבי ואומרים שבנט חף מטעויות; שים לב שמי שמהלל את בנט בקורונה הם הכתבים הפוליטיים, אלו שרצו להפיל את נתניהו בכל מחיר״.
עו״ד אייל בסרגליק: ״ההתנהלות של הפרקליטות במשפט נתניהו היא פסולה, מקוממת, לא הוגנת ושלא בתום לב. זה לא בסמכותה לעשות מקצה שיפורים באמצעות השלמת חקירה, זה עולה כדי שיבוש הליכי משפט. היא עשתה שלושה פאולים במהלך החקירה והמשפט והיא צריכה לעשות בדק בית, גם להחזיר את התהליך לשלב השימוע״.
אבי וייס בחשיפה דרמטית: "פגישת ההנחיה" בין פילבר לנתניהו, שעל בסיסה הוגש כתב האישום בתיק 4000, לא נמצאת כלל ביומני הפגישות של נתניהו והפרקליטות לא יודעת לומר מתי היא התקיימה בדיוק.
כנרת בראשי: ״יאיר לפיד היהיר חי בסרט וחושב שאנחנו טיפשים. מי שעושה לו לייק מונע משנאה. הוא אומר שאנחנו מודל לחיקוי? יש כאוס בקבלת ההחלטות; סתיו שפיר מתראיינת על הטיפול הרפואי הלקוי בסבתא שלה ואף אחד לא שואל אותה על המחיקה של 4 מיליון שקל מכספי ציבור״.
רן רזניק על מחדלי הקורונה של ממשלת בנט: "בתי החולים נמצאים באי ספיקה, קריסה ושחיקה רצינית של הצוותים; משרד הבריאות נתפס במערומיו ומתרפס בפני הפוליטיקאים; בנט אמר בעצמו בעבר שהחיסון הוא לא אמצעי היחיד; המדיניות הרסנית, זה בלתי נסלח וזו פשיטת רגל מוסרית".
סטלה קורין ליבר על ההתייחסות של מערכת המשפט לאהרון אבו חצירא ז"ל ("השופטת אוסטרובסקי אמרה עליו 'הטיפוס הזה' – הכוונה לשזופים, לשחרחרים – ההתייחסות הזו קיימת עד היום") וגם על הרוצחים בכבישים שמקבלים מהפרקליטות הנחות.
קרולין גליק, פרשנית בכירה ב"ישראל היום" על יאיר לפיד: "המאמר שכתב ב'הארץ' על מדיניות החוץ זה ברמה של פרסומות לבמבה; ניהול מדיניות החוץ של ישראל – כמו ניהול של ילדים דבילים בחטיבת ביניים".
המונולוג השבועי
לא עושה חשבון לאהוד ברק
לערוץ 12 יש נטייה להזמין את ברק בכל פעם שצריך לטנף על נתניהו. בוא, טנף ולך וסמוך עלינו – לא תישאל שאלות קשות. לפעמים נדמה שברק מזמין את עצמו בכל פעם שקפצה עליו הרוח ובערוץ אומרים לו אהלן וסהלן.
המטיף בשער, המטיף נגד שחיתות שלטונית לא הצליח להסביר מעולם איך נפלו עליו כ-10 מיליון שקל מקרן וקסנר על עבודה שאת חלקה בכלל לא ביצע ואת חלקה השני אפשר היה ללקט מגוגל.
עכשיו יש על ראשו סיפור חדש: תספורת של 4 מיליון שקל לחובות מפלגתו לשעבר שהלכה לעולמה. הכסף ציבורי, המגלח הוא מר אהוד ברק.
אוקיי, אז לפי לשון החוק היבשה למפלגה אין מקורות להחזיר את חובותיה, ולכן לא מרימים מסך בין הרוח החיה בה – מר ברק – לבין המפלגה.רגע, רגע, למה לא בעצם? ברק הוא איש עשיר מאוד, צבר עשרות מיליוני שקלים, נהנה מפנסיה תקציבית של כ-100 אלף שקל לפחות, הן כרמטכ"ל והן כשר וראש ממשלה. למה לעשות לו הנחות, למה לאפשר לו תספורות מכסף ציבורי?
אז בבקשה, יונית לוי ודני קושמרו, בפעם הבאה שברק מזמין את עצמו ללכלך על נתניהו, למרוח דבש על בנט ולפיד, להתפאר איך הוא מייעץ להם – תשאלו אותו, ככה בזהירות ובעדינות לאיש שאתם מאוד נזהרים בכבודו: מר ברק, לאן נעלמו 4 מיליון שקל מכספי ציבור ולמה אתה, כמי שמטיף נגד שחיתות שלטונית, לא מחזיר אותם.
אז אנא ממך, מר ברק, קח אחריות, אל תברח ממנה, תושיט את היד לכיסך התפוחים ותחזיר לקופת המדינה 4 מיליון שקל.
