כתבתי פה על סתירות מהותיות בין עדותה של הדס קליין לעדות הבוס שלה ארנון מילצ'ן. כזכור, קליין טענה בעדותה שרוב רכישות הסיגרים יועדו לנתניהו ואילו מילצ'ן אמר שתמיד יש סיגרים באירוחים, לא רק לנתניהו והוא מחלק גם סיגרים במתנה לאורחים אחרים.

בהמשך העדות צצה עוד סתירה: מילצ'ן, שהוא זה שהגה את המינוח "ורודים" לשמפניות, אמר בחקירתו שלא ידע בכלל כמה עולה בקבוק שמפניה עד לתחילת חקירתו. קליין סתרה אותו לחלוטין ואף אמרה שזה מצחיק אותה שמילצ'ן אומר שהוא לא ידע.

***

הנה התמלול הרלוונטי:

עו"ד חדד: מילצ'ן תיאר בחקירה שלו את הדרך שבה הוא מביא דברים אגב ביקור. הוא גם אמר, דרך אגב הוא זה שיצר את הכינוי ורודים לבקבוקי השמפניה נכון?

קליין: כן. כן.

עו"ד חדד: ומילצ'ן זכר שהוא נהג להביא לארוחות ערב מספר בקבוקים ולא מספר ארגזים, אני אראה לך מה הוא אומר, הוא אומר שהוא היה מביא את זה בקירור או קולר, אני מניח שהשתמשתם במילה הזאת קולר ביניכם נכון?

קליין:  כן, כן, קולר, צידניות.

עו"ד חדד: וקופסת סיגרים אחת, דרך אגב אני אראה לך שזה מה שהוא אומר ואני מקריא לך מתוך התמליל. עכשיו את כן תוכלי לראות אני מקווה. כשאתה פה, כשאתה בארץ, בארץ לא, בוא, תקפוץ, אהה, אז אני הייתי אומר שימו כמה ורודים יונתן. את רואה באמת שהוא זה שאומר ורודים, כך הוא משתמש בזה.

קליין: אישרתי לך.

עו"ד חדד: כן, כן, לא אמרתי אחרת, בקולר, תביא אתה לשם, אני, אני, ואז מדברים ביחד, ושים לי קופסת סיגרים בתיק שלי, אה, וזה היה התהליך. זה מה שהוא אומר.

קליין: אוקי

עו"ד חדד: נכון? את מאשרת את מה שהוא אומר?

קליין: אני מאשרת את מה שאני קוראת.

עו"ד חדד: לא, את מאשרת שזה גם מה שראית, שזה הפרקטיקה שאת ראית?

קליין: מה הפרקטיקה שראיתי?

עו"ד חדד: אז נעשה סדר. מילצ'ן אומר שכשהוא היה מגיע לביקור, הוא היה אומר לשים כמה ורודים ליונתן בקולר, כמו שאת רואה והוא היה מביא קופסת סיגרים בתיק שלי. אני אומר זה הפרקטיקה, זה מה שראית בזמן אמת?

קליין: לא, אני אומרת שוב, זה גם היה ובמקביל היו דברים נוספים וגם אותי מצחיק השורה שמעל, אבל לא חשוב… התחלתי לומר שהמשפט הזה מצחיק אותי מכיוון שאני מכירה את, כשארנון לא היה פה אנחנו היינו שולחים ארגזים, מה זאת אומרת?

עו"ד חדד: אני אראה לך מתי ועל מה ארנון מדבר.

קליין: יכול להיות שאין קשר, בסדר, יכול להיות.

השופט בר-עם: כשהוא היה בארץ זה היה התהליך כלשונו?

עו"ד חדד: כן, כשהוא בארץ.

השופט בר-עם: כשהוא היה בארץ, לא כשהוא לא בארץ?

קליין: לא, אבל זה לא היה נגמר בשלושה בצידנית.

השופט בר-עם: אז כשהוא אומר, מכל מה שהוא אומר זה לא מדויק.

קליין: לא.

עו"ד חדד: בחלק מהפעמים זה מה שהיה?

קליין: יכול להיות שהיו. יכול להיות.

עו"ד חדד: אני אומר לך גב' קליין, אנחנו נראה עוד מעט מה שאת אמרת, שוב, המשפט הזה יש בו בעיה כי הכל פומבי, קוראים כל הזמן את החומר, את עוקבת, זה הגיוני ודברים נדרסים, זיכרון נדרס בזיכרון אחר, אני אראה לך את הדברים שלך בהתחלה איך את מציגה אותם,

קליין: בסדר גמור.

עו"ד חדד: ואת לא שיקרת לאורך כל החקירות שלך?

קליין: לא שיקרתי אף פעם.

עו"ד חדד: נכון? ולא ניסית לגונן על מישהו ולא ניסית להיטיב עם מישהו?

קליין: להיפך.

עו"ד חדד: לא הפחתת כדי לעזור למישהו, סיפרת את הדברים כפי שזכרת אותם בזמן שאת מדברת על פי מיטב זיכרונך או היכולת שלך לשער?

קליין: על פי ההתנהגויות שלנו, סיפור חיינו כך אני קוראת לזה בסדר?

עו"ד חדד: לא מספרים על פי סיפור חיינו, מספרים מזיכרון.

קליין: על פי מה שאנחנו נוהגים, מה שאנחנו עושים.

עו"ד חדד: גב' קליין, נעשה את זה קל, לא שיקרת בכוונה לשקר?

קליין: לא שיקרתי.

עו"ד חדד: יופי, נו, אז מה צריך על פי סיפור, לא על פי סיפור? עכשיו, בחקירה הראשית שלך דרך אגב, וזה קצת צרם לי, לא סיפרת שהגיעו בקבוקים עם קולר למיטב הזיכרון שלי, אז כשכתבתי את זה לא היו לי את הפרוטוקולים המודפסים, אני צריך לבדוק אבל זה בהחלט היה.

קליין: שאלו אותי על אספקת דברים, בשבילי ארגזים זה אספקה, להביא בקבוק שמפניה לבן אדם אמרתי לך לגיטימי, שניים או שלושה אפילו לארוחת ערב.

עו"ד חדד: אני מסכים.

קליין: לגיטימי ביותר, זה גם נעשה כפי שאמרתי לך כפי שאמרתי לך גם עם שמעון פרס.

עו"ד חדד: זה באמת לגיטימי וזה גם נעשה עם שמעון פרס, אני באמת אני… חושב שיש עם זה בעיה, אמרתי לך היום אנחנו לא נצליח להתווכח.

קליין: לא רוצה גם להתווכח.

עו"ד חדד: לא אמרתי שאת רוצה להתווכח. אני מניח שאת גם לא סותרת את מה שמילצ'ן אומר שהוא נהג להביא קופסה בתיק שלו, קופסת סיגרים בתיק שלו, את לא סותרת את זה?

קליין: הייתה לו קופסת סיגרים בתיק.

עו"ד חדד: עכשיו, מילצ'ן אמר שעד לתחילת החקירה בכלל הוא לא ידע מה העלות של שמפניה, יכול להיות שהוא אישר אחר כך סכומים וכו' כמצטבר, זה גם סיפרת לנו פה, אני מדבר על פריט בודד, אני מניח שעל זה את לא תחלקי.

קליין: כן, אני אחלוק על זה, הוא ידע.

עו"ד חדד: מה המחיר של בקבוק שמפניה אחד?

קליין: נכון, הוא מאוד דקדקן כפי שאמרתי בכל התשלומים שלנו.

עו"ד חדד: דרך אגב, אני אראה לך ואני אציע לך, אני לא יודע אם זה פה או לא, אבל שיש הבדל בין שנים מוקדמות שאז אנחנו רואים בניירות שהוא מאשר כל תשלום.

קליין: לא, לא, כל הטבלאות שלנו מאושרות

עו"ד חדד: תני לי שנייה, מה אכפת לך?

קליין: לא, כי זה בדמי, אנחנו ככה עובדים.

עו"ד חדד: גב' קליין לא אמרתי בדמך או לא בדמך אני אומר לך מה אני רואה מהחומר שנתפס או שנמסר בסדר? אני רואה שבשנים מוקדמות היו אישור של חשבוניות ואחר כך אני רואה שרק אחרי החקירה יש אישור של חשבונית.

קליין: מה, על גבי החשבונית אתה רואה?

עו"ד חדד: כן.

קליין: אתה תבדוק את טבלת התשלומים שלנו ואת זה אתה תדע.

עו"ד חדד: כן, זה מה שאני רואה.

קליין: טבלת התשלומים שלנו מעולם לא יצאה, אם ארנון לא פיזית בארץ הוא לא יכול לחתום על הטבלה, הוא לא חותם חשבונית חשבונית ארנון.

עו"ד חדד: גב' קליין נראה את זה ביחד, זאת לא הטענה, נראה את זה ביחד.

קליין: הוא יודע את המחיר של בקבוק כמו שהוא יודע מחירים של הכבלים כמו שאמרתי לך וכמה עולה לנו תחזוקת הבריכה וכמו כל דבר.

עו"ד חדד: אני אראה לך את טבלת החשבונות בהמשך, אני לא רוצה לריב איתך.

קליין: אני לא רבה כי זה חלק.

עו"ד חדד: גם אני לא יכול להראות לך את זה עכשיו, אנחנו מדברים באוויר, נסתכל על זה פה ביחד ואז נראה מתי כן יש אישור, מתי אין אישור.

קליין: לכל יש אישור אבל בסדר.

עו"ד חדד: אין לי ספק, גב' קליין אני לא טוען, עוד פעם, אמרתי לך אני לא טוען שאת פעלת מאחורי הגב והלכת וקנית בקבוקים.

קליין: לא, לכן אני אומרת גם מה המחיר של בקבוק הוא ידע.

עו"ד חדד: אני רק מראה לך מה הוא אמר בסדר?

קליין: בסדר, זכותו להגיד.

עו"ד חדד: את אומרת שהוא לא אומר אמת?

קליין: לא אמרתי שהוא לא אומר אמת אני אומרת שהוא ידע.

עו"ד חדד: אז אני רק מראה לך מה הוא אומר.  אוקי. אוקי. ואז כמובן מדברים ביחד כמו שאנחנו עושים לפעמים, דרך אגב, כן, נשבע לך עד לפני שלושה שבועות, תשאל את הדס, הנה אני שואל אותך, לא ידעתי כמה עולה אפילו בקבוק, בקבוק שמפניה. אוקי. היא אמרה לי חמישים דולר. אוקי. לאט לאט, אתה מתחיל להיזכר? ממש לא ידעתי.

קליין:  בסדר, נו, מה להגיד? אמרתי כבר.

עו"ד חדד: הוא שאל אותך בתקופה הזאת? אני מזכיר לך זה 27 בפברואר 2017 אז הוא אומר שעד לפני שלושה שבועות הוא…

קליין: לא זוכרת אם הוא שאל אותי אבל זה מצחיק אותי שהוא אומר שהוא לא ידע.

עו"ד חדד: כי זה מצחיק אותך שזה לא נכון או מצחיק אותך.

קליין: זה מצחיק אותי שזה לא נכון, הוא ידע.