שעה בלבד של עדות שולית במשפט נתניהו המחישה שוב עד כמה תפירת התיקים הייתה רשלנית, אבל בשעה הזו היה עוד משהו שנחשף שוב: הבורות העסקית של החבורה העבריינית בפרקליטות.
אנשים שלא ניהלו מימיהם חנות מכולת, משרטטים איזשהו עולם עסקי דמיוני ופלילי פרי מוחם הקודח והפורח, כדי שיתאים לאישומים המופרכים בתיק.
אתמול הובא לעדות מיותרת צבי נטע, הבעלים של קבוצת "מכשירי תנועה", יבואנית הרכב של סוזוקי, קרייזלר ועוד.
למה הובא נטע? כי בשנת 2004, בסמיכות לאינתיפאדה השנייה, נכנס ארנון מילצ'ן כשותף בחברה שלו (50%) ויצא ממנה ב-2008 ברווח גדול.
נטע סיפר איך הכניס את מילצ'ן בגלל קשיי תזרים בחברה ב-2004 ואיך מילצ'ן, שלא היה מעורב כלל בניהול החברה, ביקש לצאת ב-2008 בגלל שרצה לחסל את עסקיו בישראל.
השווי שנקבע לצורך העסקה היה 80 מיליון דולר, כפול ממחיר הכניסה של מילצ'ן, בסך הכל רווח יפה.
והרי תמיד יש קשר לנתניהו, הרי בשביל זה הובא נטע. ובכן, נתניהו קידם אז כשר אוצר רפורמה בייבוא חלקי רכב, מה שאמור היה להזיק לחברה של נטע.
בחקירה הראשית ניסה גילדין להציג את זה כמן הטבה כי בגלל שהשוק נפתח לתחרות, גם החברה של נטע (ושל מילצ'ן בזמנו) יכולה לייבוא חלפי חילוף למכוניות אחרות.
מה שעשה גילדין זה שילוב של בורות וטיפשות: תחרות היא תחרות, היא באה לקדם את הצרכנים, וזה המנדט של כל שר אוצר וכל ראש ממשלה.
רק במוחו של גילדין, קידום תחרות הוא סוג של הטבה לחברה שאחד המשקיעים הפאסיביים שלה הוא מילצ'ן.
ממילא צבי נטע אמר כי זה לא שינה פרופורציות ברווחים, שממילא מילצ'ן לא היה מעורב, לא ניהל ולא התעסק ביום-יום בכלל, אלא רק מינה נציג, ואף הוסיף שמילצ'ן חשב שהמהלכים שמקדם האוצר (נתניהו) לא היו טובים לו (כלומר, נתניהו פועל נגדו ונגד האינטרסים שלו!).
אגב, מילצ'ן אף אמר זאת לנתניהו עצמו ובחקירה שיבח אותו על כך שהוא מקדם את התחרות.
חוקר: תשמע, בדרך, (מילים לא ברורות) בדרך ישירה או עקיפה, היו, אתה ביקשת ממנו שיעזור לך בעסקיך, בדרך זו או אחרת בארץ?
מילצ'ן: לא רק שלא ביקשתי, אלא זעמתי עליו שהוא נהיה שר אוצר. וקנינו אז בזמנו את אה… הסוכנות של, של סוזוקי ו… הוא, יום אחרי זה, הוא ידע שיש לי את זה. אהה… אישר שאסור להעביר חלקי חילוף אה…
מילצ'ן: תודה רבה. אמרתי לו. זה ממש חבר טוב.
חוקר: אז מה הוא אמר לך?
מילצ'ן: ואז הוא אומר לי 'אני שר אוצר, זה מה שטוב למדינה'. וזה היה כל הכבוד. אני מוכרח לומר להגנתו, שהוא לוקח את תפקידו ברצינות מלאה, הוא, יש בו משהו מש… משיחי.
ועניין כלכלי חשוב: משרד האוצר ניסה לקדם לאורך תקופה ארוכה רפורמות שונות בייבוא כלי רכב, אך די נכשל.
יבואניות הרכב הם ביצי זהב עם רווחי ענק ואתמול נחשף נתון שממחיש זאת: החברה של נטע הרוויחה בשנת 2007 80-90 מיליון שקל והיא ממש לא בין יבואניות הרכב הגדולות במדינה.
זה רק מראה על מתח הרווחים של יבואניות הרכב, שרק הלך וגדל עם השנים, גם בעקבות צמיחת הכלכלה.
ולגילדין יש בעיה עם התחרות שנתניהו ניסה להנהיג. איזו חרפה!
