בתחילת יום העדות ה-47 של נתניהו התקיים דיון (בתחילה פתוח, אחר כך סגור) על המעבר ל-4 ימי דיונים בשבוע, שאמור להתממש כבר מתחילת השבוע הבא.
פרקליטו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, אמר במפורש שאם ההחלטה תישאר על כנה הם לא יהיו פה (בבית המשפט) ואין כוח שיכפה עליהם לעשות זאת (כלומר, הם מתכוונים להתפטר מהתיק אבל זקוקים לאישורו של בית המשפט בעניין).
עו"ד חדד הדגיש שכבר ביום ראשון יש לו דיון בתיק חדרה בעניין גנדלמן ולכן זה מתנגש. כמו כן הוסיף חדד כי בכל יום א' יש ישיבת ממשלה.
עו"ד חדד: אני לא אוותר על החקירה של צחי חבקין, יש דברים משנים תודעה, עבירות פליליות ממש, יש לו את זה בזכות עבוד שנעשית מאחורי הקלעים.
אני אוהב את ראש הממשלה ברמה האישית והוא כמשפחה לי ואני לא רוצה לעזוב את התיק… אתם לא מכירים את זה, יש פה בחוץ חבורה אלימה שרודפת אחריי, מגפון באוזן, גם בבית המשפט אין יחס נעים… אי אפשר שלא נוכל לייצג את ראש הממשלה כפי שנדרש מאיתנו.
לא ביקשנו דחיות ואורכות למרות שאחרי הגילוי עם חבקין היינו צריכים, כמו שהתביעה ביקשה לבחון עניינים עם אילן ישועה. יש פה שפע של פרקליטים ובק-אופיס של פרקליטים נוספים מכל מקום. לנו אין זה. פה יש כל כך הרבה תובעים. מה, מבקשים שנישבר? בסוף המציאות חזקה יותר מהכל, אנחנו מבקשים להוכיח את הדברים שאנחנו מגלים בחבקין, לא רק, בעוד ועוד נושאים, אין אבן שלא הופכים ולא מגלים משהו. זה לא רק העדות של ישועה…
בהמשך:
עו"ד חדד: נבקש להשתחרר ואם לא נראה מה נעשה, לא נהיה סטטיסטיים בהצגה. בית המשפט עשה צעד אמיץ וחטף מהתקשורת, אבל הם (הפרקליטות) לא מעוניינים בגישור.
יש דרכים לייעל, למה רק 4 דיונים בשבוע ולא 6, לכתוב אפשר הכל. אנחנו מבקשים לעשות את עבודתנו, לא יותר. יש לנו משפחות, יש לנו עובדים, יש לי לקוחות, יש לי חובת נאמנות אליהם.
ראש הממשלה הוא שווה בין שווים, אותו דבר חברי ז'ק חן, לא נוכל לנהל דיונים 4 ימים בשבוע. זה לא קורה בשום תיק, למה בתיק הזה? אנחנו לא נוכל לעשות את זה, אם זו החלטת כבודכם נאלץ להתפטר.
האינטרס הציבורי הוא שהאמת תצא לאור. אנחנו חושבים ש-4 דיונים בשבוע זה במנותק מכל מה שייאמר בדלתיים סגורות.
בהמשך נתניהו ביקש לומר כמה דברים
נתניהו: סיימנו אתמול את הדיון בשעה 13:30, כינסתי בבור הקריה דיון עם צמרת הביטחונית של מדינת ישראל, לאחר מכן פתחתי בשיח.
המציאות שהייתה מוכרת לכם בבוקר, חמאס תקף חיילים שלנו, אחר כך עליתי לירושלים לטפל בעניינים מסויימים ב-23:00 קיימתי שיחה סודית עם אישיות מהמרחב והשיחה הזו נמשכה שעתיים.
ב-1 בלילה התפניתי לאשר תקיפות שמתבצעים עכשיו והלכתי לישון ב-4 בבוקר וישנתי שעתיים וחצי.מה שתיארתי עכשיו זו דוגמא למשימות שיש למדינת ישראל. היום יש לנו סיור בשעה 16:00. כשאין בית משפט אני הולך לישון באחת בלילה, כשיש אני הולך לישון ב-4 לפנות בוקר. מה המטרה פה? אני נמצא בתפקיד המורכב והקשה ביותר בעולם. לפי החוק אני יכול להיות גם נאשם וגם לכהן כראש ממשלה. ביקשתי למצוא הקבלה למקרה כמו שלי לא מצאנו, אבל אם אומרים שיוויון בפני החוק, אני לא מקבל יחס מועדף אבל למה אני צריך לקבל יחס כזה הפוך? למען המדינה שלנו על האתגרים ועל המטרות וההזדמנויות במישור הלאומי והבינלאומי ובעוד מישורים שאני לא יכול לפרט.
לבקשת הפרקליטות אני אשמח להביא אנשים חיצוניים. אין לאנשים מושג וגם לכם לא על הסכנות שצריך לזהות בזמן ולסכל ועל ההזדמנויות שצריך לנצל אותם. מול זה בית המשפט קבע שאני יכול לנהל גם את המטרות שלי וגם את המשפט… לכן צריך איזון. להכניס אותי למצב שאף אזרח לא עומד בו כשאני נדרש לעבוד למען כל אזרחי ישראל זה לא ראוי. אני מדבר על אי צדק. זה לא צודק לעשות את זה לכל אזרח וגם לא לראש ממשלה כדי לא לגרום נזק למדינה. יש פה עוד מאות עדי הגנה זה שנים, צריך להיות משפט צדק. על מה אנחנו מבזבזים זמן. אנחנו דנים אם מערכת היחסים שלי עם פאקר הייתה כזו או אחרת.
עברו שנתיים מאז שמילצין סיים להעיד, אני מדבר איתו כמעט כל יום ולא קיבלתי ממנו אפילו לא סיגר אחד… צריך שיהיה איזון, המציאות לא מאפשרת את זה, כשאני פונה באופן פרטני בדיעבד מתברר לכם על מה אנחנו מדברים. אני לא בא אליכם בטענות כי אתם לא יכולים לדעת רק בדיעבד ואז מבינים שההחלטה לדחות או לבטל את הדיון הייתה נכונה. לכן אבקש לא לשלול ממני את ההגנה שלי הטבעית כנאשם וגם כצורך לאומי, אני מציע לכבודכם שאולי בדיון בדלתיים סגורות תדעו יותר.
עו"ד חדד הוסיף:
עו"ד חדד: אני חושב שכדאי לא לשבור את המתכונת שעובדת פה, אני מתריע ואומר זה לא עוד ק"ג שאתם שמים עלינו, אנחנו נקרוס. לא נוכל לעשות זאת, אי אפשר לזרוק הכול הצידה. יש לנו משפחות, יש לנו לקוחות עם עובדים.
בסוף אנחנו צריכים לעשות את הדברים בשכל, גם בהקצנה של זה החוצה כאילו אנחנו נגד בית המשפט, זה לא נכון, כאחד אחד בתפקידו. היינו פה שהיו עדים אחרים והמשפט התנהל כסדרו, אין משפט שמתנהל כך.
חזרה לזוטות
לאחר מכן המשיך תדמור לחקור את נתניהו על יחסיו עם ג'יימס פאקר, כרגיל עם ההטעיות הרגילות שלו וזוטי הזוטות שלו תוך שהוא נכנס לצלחת של נתניהו.
תדמור: אדוני מאשר שהיית מבקר בבית של פאקר מספר פעמים?
נתניהו: מספר מועט מאוד.
תדמור: אדוני נהג להשתמש במתקני הבית, הבריכה, האוכל ועוד
נתניהו: המילה נהג מציגה מצג שווא. הייתי שם אולי 4-5 פעמים בכל הזמנים ושחיתי בבריכה אולי פעמיים. לא היו מאבטחים זמינים לצעדה והליכה אז הלכתי לבית ליד ושחיתי.
הייתי שם ואישתי ישבה על שפת הבריכה וקראה ספר. הציעו לנו לאכול והוציאו לאישתי כוס שמפניה.תדמור: יש מחלוקת לגבי כמות הביקורים. יש לנו טענה כאשר עיתנו טובות הנאה דרך הבית וזה בכתב האישום.
השופטים (נוזפים בתדמור): אז תשאל על אופי ההעברה ולא להרחיב.
תדמור (בחוצפה שלא תיאמן): אין כאן מערכת יחסים חברית אלא ניצול של פאקר. יש כאן טובות הנאה.
השופטת פרידמן-פלדמן: תתקדם.
תדמור: אני אומר לך שיונתן חסון שהיה מעורב בביקורים אמר שאתה ביקרת 6-7 פעמים בבית פאקר כשאינו בבית. אתה זוכר?
נתניהו: זוכר. זה לא נכון. גם יונתן חסון אמר בהתחלה, בתיאום מוחלט למה שאמר אפי אזולאי עובד הבית אצלנו, שהיו מספר פעמים ששלחו דברים, לא אליי.
בהתחלה אמר 8 פעמים, אחר כך הקפיץ ל-20 ואחר כך ירד ל-18. זה לא נכון, לא הייתי 7-8 פעמים, הייתי פחות פעמים. לא משום שלא רציתי, רציתי אך לא היה לי זמן. פאקר היה שם. הוא הציע את זה פעם אחר פעם. לא אני ביקשתי. הוא ביקש לגור צמוד אליי. הוא אמר אני מחפש בית, הבית במקרה היה שם. הוא רצה לגור קרוב אליי, למה לא הבאתם אותו לעדות? הוא ביקש לגור צמוד אליי, העלה את הרעיון, ביקש לקדם. מאוד שמח שהייתה אפשרות.
לא היה לי אינטרס לנצל את הבית, אלא בשירותי כראש ממשלה שיושב על מערכות ביטחון ויודע מה עומדים לעשות לנו, אז מגיע חבר לגור בצד הבית או ידיד. אין פה שום ניצול ולא טובות הנאה. טבעי. הוא אמר תשתמשו בבית.
פעם היה חמסין גדול, לא היה מערכת קירור עובדת בקיסריה, היא קרסה, אז נוצר קשר, העלינו אפשרות עם שיח איתו או עם הדס קליין, אם יש אפשרות לעבור לבית שלו כי אנחנו התבשלנו בבית שלנו בקיסריה אז מה יש כאן?!תדמור: באתם לבקר בבית עוד לפני שפאקר נכנס אליו. היה בשלבים אחרונים של שיפוץ ואתם באתם להתארח. העובדים עוד היו.
נתניהו: אני זוכר שהוא חזר והציע שאנו נבוא לבית שלו. מאוד רצה לארח אותנו. אוהב אדם ומאוד נדיב. יש לו נפש נדיבה והוא חבר, באמת חבר. לכן הציע זאת. הוא שמח, אני חושב. יותר לשמח אותו מאשר אותנו. היו שניצלים ופסטה.
תדמור: היו ארוחות לפי בקשתכם.
נתניהו: אמרנו שניצלים ופסטה.
תדמור: שניצלים זו המצאה. היו 15 ארוחות כאלה, זוכר?
נתניהו: הרבה פחות, לא יכול להגיד סדר גודל, אני מעריך 3-4.
תדמור: מי זו לימור השפית?
נתניהו: כל אחד שף היום, לא מכיר, כל פסטה ושניצלים זו השקעה בלתי סבירה שהכינו לנו, אני אומר זאת בסגי נהור.
תדמור: אירחתם את גינזבורג בבית הזה כשפאקר היה חבר משותף.
נתניהו: לא זוכר, הם גם הכיר את ג'יימס פאקר, היה חבר משותף.
תדמור: היו עוד אנשים שהשתמשו במתקנים של הבית, בריכה ועוד, דברים מפנקים
נתניהו: לא ראיתי, הצוות החזיק את הבית כל הזמן. פאקר החזיק כל הזמן. מה הם עשו – לא הכרתי. יש חומה ירוקה של עצים בינינו. לא יכול להסתכל. עד שעקרנו את העצים האלה.
תדמור: רוב הפעמים שהיית בבית הזה פאקר לא היה נוכח. אתה מאשר?
נתניהו: אני זוכר שהיה נוכח פעמיים לפחות. אנו היינו שם 4 פעמים או שלוש, זה היה לפני הרבה שנים.
תדמור: גברת קוסקס (עוזרת הבית של פאקר) העידה שהייתם כשפאקר לא היה בארץ.
נתניהו: אז מה השאלה? מרענן את זכרוני שפאקר היה מתקשר ומאיץ בנו להשתמש בבית. אנו מעת לעת נענינו להצעה. לא היינו פורצים לשם תמיד באישור. זה בא כהצעה ספציפית ומתמדת שלו להשתמש בבית.
תדמור: תמיד מתואם עם הדס קליין?
נתניהו: אני לא עשיתי תיאום אז לא יכול להיזכר מי עשה תיאום. לי יש דברים אחרים לעשות וגם לזכור. מי בדיוק עשה את התיאום ליום הזה שהיה חם מאוד ורצינו לעבור… אני זוכר את הדבר הזה. גם פעם אחרת הוא היה פעמיים לפחות וישבנו ודיברנו ו-2-3 פעמים זוכר שניצלים ופסטה.
תדמור: שאלו את שני קוסקס והיא עונה שהיו כמה ארוחות ערב כאלה וגם צהריים, היו הרבה, ביום שנתתי לנתניהו סיגרים.
נתניהו: זה לא מזכיר לי שהיו הרבה. אני זוכר מעט ביקורים. מה שאומרת קוסקוס (נתניהו עיוות את שמה)? היא מתעבת הרי את הדעות שלי, כולם מחייכים אבל נסחפים על ידי עויינות שהטיבו להסתיר.
לא נכון שהיו הרבה פגישות, היו מעט ארוחות. שחיתי שם אולי פעמיים. אכלתי, פעמיים שלוש. מה זה אסון גדול? על מה אתם שואלים אותי כאן ומכלים זמנה של המדינה?!תדמור: אתה לא יודע אם היה הקשר עם הדס קליין לדבריך. איך תואם הביקור שהרי פאקר לא היה שם. האם הגעת אדוני תואמה מול הדס קליין?
נתניהו: מן הסתם, לא אני עשיתי את הבירור. אתה מדבר עם מישהו שטיפל בזה ואתה מדבר על הדס, או אם היו טלפונים אחרים כמו שני. לא זוכר שטיפלתי בזה אישית.
תדמור: מציג לך אירוע קונקרטי, שני קוסקס כותבת להדס קליין שהתקשרו ממשרד ראש הממשלה והודיעו שאתה מגיע תוך 10 דקות. האם כך זה מתנהל?
נתניהו: לא יודע, אין לי מושג.
תדמור: אתה פשוט מודיע שאתה מגיע?
נתניהו: אתה מתעלם ממה שאמרתי. פאקר אמר שלא צריך לבקש ממנו כל פעם. אמר שתהיה השכן הקרוב שלי. הלכנו לבית השכן. לא אנו יזמנו את הקנייה של הבית והוא הוא חבר. אמר תבואו.
על מה אנו מדברים?! טובות הנאה? לא תמעיט בערכי כל כך, לא תגיד לי שאני… אני מנסה לשמור על קור רוחי. זה כל כך מגוחך וכל כך מביש!השופטת פרידמן-פלדמן: השאלה הייתה לגבי הבית, לא כטובת הנאה אלא כהגדרת מערכת יחסים חברית או לא.
תדמור: אתה זוכר אירוע שבו הגעתם והכינו כל מה שהיה שם. קוצץ סיגרים וגם בקבוקי שמפניה שהושמו בשקיות שחורות לצורך לקיחה הביתה.
בשלב זה חדד מתנגד בטענה שזה מצג חלקי של עדה שמתעבת את נתניהו.
תדמור: תענה אם אתה זוכר את האירוע?
נתניהו: לא זוכר, פאקר רצה להנעים את השהות. ידע שאני אוהב סיגרים. הוא שאל אותי – מה אתה אוהב? אמרתי מעשן סיגרים, אז הוא מכין לי סיגר רומיאו. כך אני רואה בהתכתבות שאין לי מושג עליה.
תדמור: שמפניה?
נתניהו: הביאו לאישתי. מי שיזם את הרעיון לקחת בשקית – זו הדס קליין.
תדמור: אז היו שקיות?
נתניהו: כנראה שהיו שקיות במטבח. לא יודע איך הגיעו.
תדמור: זה הגיע אליכם הביתה?
נתניהו: כנראה. לא יודע איך הגיע.
