השורה התחתונה של הדיון אתמול: ליאת בן ארי עשתה עבודה מצויינת להגנה בתיק 1000. חוסר שליטה בפרטים, שאלות שנפסלו בגלל שחרגו מכתב האישום (שאלות שנועדו אך ורק לספק כותרות רכילותיות לשופרות) ובעיקר רענון מתמשך של העד ארנון מילצ'ן.

בכל פעם שהוא אמר משהו שאינו לרוחה של בן ארי – היא ניסתה לרענן את זכרונו. החקירה הראשית הפכה, אם כן, לרענון עד מתמשך, שחלקו היה מרענון העד של מילצ'ן שנעשה בחלקו, שהיה מגמתי מאוד ובו הוצגו קטעים מסויימים מאוד ומגמתיים מאוד כדי להטעות את מילצ'ן.

בקיצור, פארסה אחת ענקית של פרקליטה לא מקצועית בעליל שהשנאה לבני הזוג נתניהו העבירה אותה על דעתה.

***

בדומה ליום הראשון של החקירה הראשית, מילצ'ן היה קצר רוח כבר מההתחלה בנוגע לסיום החקירה הראשית, ובסופו של דבר גם אתמול קוצרה החקירה בכשעה לבקשתו.

מילצ'ן השתעל לפרקים, היה מבולבל לפרקים, וקשה לי לראות איזה ערך יש בעדות כזו.
בכל מקרה, הוא שוב שמר מאוד על כבודם של בני הזוג נתניהו ולא טינף כמו העוזרת האישית שלו הדס קליין.
בפעם השנייה מאז תחילת עדותו הוא אמר שביקש מהחוקרים למחוק אמירות לא נעימות כמו "זה הגעיל אותי" אבל החוקרים סירבו משום מה (עוד המחשה לרדיפה אחרי נתניהו בכל מחיר).

ניגודי העניינים: יום האתמול עסק ברובו בליבת כתב האישום – אותם אירועים שנתניהו עזר לכאורה לחברו מילצ'ן.
מילצ'ן, בגדול, שלל את תיזת הפרקליטות ואמר שנתניהו לא היה מעורב, או שהפנה לאחרים.

כזכור, מילצ'ן אמר בחקירתו במשטרה שנתניהו מעולם לא עזר לו וזה יבוא לידי ביטוי בחקירה הנגדית. לכן, תיזת כתב האישום קרסה כבר בחקירה הראשית.

אלו האמירות הבולטות של מילצ'ן ביום החקירה השני שלו:

ה"מסר" שביקש מילצ'ן להעביר לנתניהו במהלך החקירה

בן ארי התעסקה בזה רבות, מילצ'ן אמר שהוא לא זוכר ואז הזכירה לו את דבריו בחקירה: "יש מצב שתגידו לנתניהו שאני עדיין רואה בו חבר? לא בגדתי בזה שלא שיקרתי, אמרתי דברים שהם עובדות".

מילצ'ן אישר את הדברים, אבל מה המשמעות שלהם? כלום.

כזכור, למילצ'ן היו הבדלי גרסאות מהותיים והגרסה האחרונה שלו תומכת לחלוטין בנתניהו – את כל זה נראה בחקירה הנגדית.

הסיגרים

לשאלה למה שימשה המסה העיקרית של רכישת הסיגרים אמר מילצ'ן שלנתניהו, אבל מילצ'ן אמר בעצמו שלא בדק ולא קיבל דיווחים וזה גם לא עניין אותו, לכן לאמירה הזו אין כל ערך.

האמת היא שהרכישות כללו 35 סוגי סיגרים כשנתניהו מעשן רק 2 סוגים. כל זה יתברר כאמור בחקירה הנגדית.

המתנות לנתניהו

"היינו חברים ואני שמחתי לתת להם מתנות". בשלב זה רעננה כרגיל בן ארי את מילצ'ן והציגה לו אמירה בחקירה שבה אמר "יכול להיות שהייתי אורח פחות רצוי בבלפור אם לא הייתי מביא מתנות".

מה זה אומר? שוב, כלום. מילצ'ן אמר בפירוש שהוא שמח לתת לבני הזוג נתניהו מתנות וגם אין שום דבר לא חוקי בהענקת מתנות לחברים.

בהמשך אמר מילצ'ן:

"היחסים שלי עם ראש הממשלה ורעייתו היו חבריים, ראש הממשלה הוא חלק מהשכנים שלי, חבר, עם הירדנים, הפלסטינאים, לעשות שלום. זה המצב שעבר לי בראש, לא המתנות. אם המתנות עשו מצב רוח טוב לנתניהו אז זה רק עזר לדיאלוג".

מתנות הדדיות

מילצ'ן אמר בהתחלה שלא קיבל מעולם, אבל אחר כך אמר שאמנדה אישתו קיבלה משרה נתניהו מתנות שלא היה מודע להן.

ניגודי העניינים – סוגיית הויזה

"דיברתי עם כל העולם ואחותו בנושא, בין היתר נתניהו, רון דרמר, גיל שפר, ארי הרו, כל אחד שחשבתי שיכול לעזור (מילצ'ן גם ביקש מפרס ולפיד).
הייתי בסערת רגשות, השתגעתי, אני מקבל עונש על זה שעזרתי למדינה?

החשש שלי היה שהאמריקאים יעשו ממני מרגל ועוזר לישראל מאחורי הגב של האמריקאים בעקבות הראיון של אצל אילנה דיין.
לא הייתה שיחה עם נתניהו, זו היתה בקשה והוא לא עזר לי כי הוא לא יכל. הוא אמר לי תתקשר לשפירו השגריר. הוא אמר אני אבדוק, לא היה טוב לאף אחד המצב הזה, למדינה…

הוויזה היתה חשובה לי כי כל העסקים שלי היו בארה"ב, לא כולם, רובם. לכן לבוא עם ויזה של שנה ולא דעת אם היא מתחדשת? למזלי אף אחד לא שאל אותי והכל הסתדר.

נתניהו אמר לי שדיבר עם שפירו והוא יתקשר אליי או שאני אתקשר אליו… נעלבתי, חששתי שלא אוכל להגיע לארה"ב.
אני מניח שפניתי לכל מי שיכול לעזור וכל מי שהיה קשור לאמריקה באיזשהו צורה.

ג'ון קרי התקשר אליי יום אחד ואמר לי שהוא רוצה להכיר אותי. פגשתי אותו במלון, די שמחתי והתרגשתי. היום אנחנו חברים טובים מאוד. הוא הסביר לי שאין לו שום אפשרות לעזור בנושא הויזה.
לקרי לא היתה שום אפשרות לעזור עם הוויזה, הוא היה שר החוץ האמריקאי, לא יכול לעזור בשום פנים, כי זה שייך להומלנד סקיוריטי".

הגרסה הזו, כמעט מיותר לציין, הורסת את התיזה של הפרקליטות בנוגע ל"עזרה" של נתניהו למילצ'ן יחד עם ג'ון קרי בעניין הוויזה.

ניגודי העניינים – סוגיית הארכת הפטור ממס:

"פנינו ליאיר לפיד (שהיה אז שר האוצר) שהיה אחראי על הנושא הזה. הוא לא בדיוק ידע מה יש בחוק, קרא לבחורה (רותם רולף) שגם לא הבינה בדיוק. בעקבות זאת לא קרה כלום.

היינו אצל יאיר בבית במרתף שלו, יש לו משרד. אני הייתי, עורך דיני פיני רובין, יאיר לפיד ועוד מישהי שאני לא זוכר את שמה (רולף). לפיד אמר שהוא לא מכיר את החוק הזה, בוא נקרא (לרולף), קרא לה, גמגמה קצת, לא ידעה בדיוק.
אמרנו להם תסבירו לנו מה אתם וצים כדי שנוכל להאריך, משום מה זה לא קרה, החוק מצויין, לא מבין את זה.

לפיד היה חבר קרוב שלי, עבד אצלי בלוס אנג'לס. גם אביו טומי היה קרוב אליי. יאיר לפיד אמר לי תן לי לבדוק, הביא את הנערה, לא יודע מי החליט לא להאריך.
אני חושב שהזכרתי את זה לביבי, הוא אמר שצריך לדבר עם לפיד אם זה אפשרי".

שוב הגרסה של מילצ'ן הורסת לפרקליטות את התיזה.

ניגודי העניינים – מיזוג רשת-קשת

"הרעיון היה שלי, אני הפסדתי 50 מיליון דולר בערוץ 10. התחלתי להבין את העסק עם מפרסמים ועמלות. הבנו שמבחינה עסקית כולם הפסידו כסף, רציתי להישאר בארץ. דיברתי עם אודי אנג'ל (בזמנו אחד הבעלים של רשת) הוא אמר שצריך לבדוק עם קשת, עם מוזי ורטהיים. מה שהיה חשוב לו שורטהיים יסכים ויהיה אישור של הרגולטור.

הבעיה היתה, אם אני מבין, שלא רצו לתת יותר מדי כוח לערוץ בודד. אם קשת ורשת היו מתמזגים לא היתה תחרות.
מי שלקח על עצמו לבדוק את זה היה זאביק פלדמן, שהיה מאוד מעורב בכל העסקים שלי, גם בערוץ 10, לא בתור משקיע אלא בתור יועץ. נדמה שלי שפילבר היה האחראי מטעם הממשלה במשרד התקשורת, אם אני לא טועה, פנינו אליו. הכרתי אותו מבלפור, שלום שלום.

ישיבה ראשונה היתה איתי ואודי וזאביק לדעתי. ישיבה שנייה היתה פילבר ואני, נערכה בבית ינאי, פעם שלישית נפגשתי עם נתניהו על כל מיני נושאים וסיפרתי לו על זה.
נתניהו לא בדיוק היה מעורב, ביקשו ממנו לבדוק או לעזור. קשת ורשת הפסידו כל אחת הון תועפות. ערוץ 10 כבר היה גמור. אפשרות יחידה לקיים טלוויזיה נורמלית מבחינה עסקית היה מיזוג.
אני חושב שנתניהו הציג את פילבר, יכול להיות בבלפור, יכול להיות בבית ינאי. לא קרה כלום כי ורטהיים לא הסכים.

האם עדכנתי את נתניהו? הוא היה שר התקשורת אם אני לא טועה, התשובה היא כן. אני חושב שפילבר היה ממונה על רגולציות על התקשורת, הוא היה מסומן לעזור או להתייעץ. שאלתי מי האיש הנכון, אז שמעתי פילבר, שמעתי זאת או מזאביק פלדמן או מנתניהו".

גם במקרה הזה התיזה של הפרקליטות התרסקה – נתניהו לא היה מעורב, ממילא לפילבר לא היתה שום סמכות בעניין והרגולטור האחראי התנגד למיזוג.

ניגודי העניינים – ערוץ 10

"בעקבות בקשה של רון לאודר, קנינו 24.5% בערוץ 10, ההפסד שלי היה 50 מיליון דולר.
העמדה של היועצים שלי היתה נגד, השתגעת הם אמרו לי? כולם התנגדו, משום מה נדבקתי במחלה הזו להיות שותף בטלוויזיה של מדינת ישראל ולמדתי לקח.

נתניהו לימד אותי לסמוך על רון לאודר, אמר לי שזה יכול להיות עסק טוב… סיפרתי לנתניהו כמה אנחנו מפסידים בערוץ 10, אמר לי תתפטר מזה.

בשלב מסוים הוא הבין שלמרות שהיה שמח אם היה נשאר עוד ערוץ, הוא חשב שאין לי ברירה אלא למכור, לא היה מה למכור כי אף אחד לא רצה לקנות.
הערוץ היה בפשיטת רגל טכנית. המשיכו להפסיד ולהפסיד ולהפסיד.

שמעתי מבני הזוג נתניהו שזה לא ערוץ מצליח, לא אהבו במיוחד את הערוץ, הרייטינג שלו היה נמוך ולא היה רלוונטי.
ערוץ 2 עניין אותם ולדבריהם שפכו את דמם. ערוץ 10 בכלל לא היה רלוונטי. הם לא מצאו בו משהו מעניין או בעל משקל, החדשות לא היו מעניינות, אולי רק תוכנית הישרדות. הם די ביטלו את הערוץ.

ערוץ 10 לא משמעותי, אין לו השפעה כלכלית, תקשורתית, רייטינג נמוך. אפילו אם הערוץ היה מהבוקר עד הערב מהלל את בני הזוג נתניהו לא היתה לזה שום משמעות.
אמרו שזה ערוץ לא טוב, לא אהבו את הסיקור או את הערוץ, את שניהם. מכרנו את הערוץ ללן בלווטניק בנזיד עדשים. קיבלתי 5 מיליון שקל לאחר שהפסדתי 50 מיליון דולר.
ההצעה של אילן שילוח נפלה כי הוא לא הציע כסף, משהו לא כלכלי מבחינת מחיר, וזה היה מבחינת כולם".

גם פה קרסה תיזת הפרקליטות על איזה יחס מיוחד של נתניהו למילצ'ן בערוץ 10.

היחס של נתניהו לתקשורת

"הוא אמר שתקשורת חשובה, תקשורת טובה עושה טוב למדינה. זה העסיק אותו ששתו את הדם לאשתו.
דבר שני, הוא אמר שבאפריקה מצאו עור של ביבי ושהתקשורת שמאלנית".

ניגודי העניינים – עמלות הפרסום

"הסיפור פשוט, ערוצי הטלוויזיה חיות על פרסום ומשרדי הפרסום מאיימים שאם לא יפרסמו, יעברו לערוץ אחר.

מי שהוביל את זה היה אילן שילוח, קיבלו 30% עמלות, כאשר 10% זו עמלה נורמלית.
הם רוששו את הערוצים. נתניהו היה בעד להגביל את העמלות אבל זה לא יצא אל הפועל".

מיזם טאטא

"הוא הקים בהודו משהו מדהים שזה רכש שיעלה רק 3000 דולר כדי לעזור לעניים בהודו ואז אמרתי לו שמע, זה יכול להיות רעיון לעשות דבר כזה עם הפלסטינאים בגדה המערבית ואולי זה יהיה מיזם שלום אמיתי וכלכלי.

אחר כך ביבי חשב שזה רעיון מצויין וטאטא התחייב להשקיע 250 מיליון דולר במיזם.

נפגשנו, טאטא ואנוכי עם מאיר דגן ומלך ירדן וכולם שמחו עם הרעיון הזה. יותר מאוחר זה נפל בגלל האביב הערבי.
נתניהו ניסה לעזור במיקום של המיזם. זאביק פלדמן היה מעורב, ישבנו עם נתניהו וכמה קציני צה"ל ועברנו איפה אפשר להקים את זה. נתניהו אמר יאללה תעשו. החלק שלי היה אותו חלק שהיה לי כל החיים – לעשות שלום.

אם זה היה מצליח בהחלט היתה פרנסה אבל זה לא היה הרעיון, זה לא מה שדחף אותנו. רצינו שותפות עם הפלסטינאים וההודים.
הגענו למלך ירדן עם ההליקופטר אולי של המוסד או שלקחו אותנו לאילת ומשום לקחו אותנו לארמון".

גם פה מעורבות נתניהו מצומצמת ולא רלוונטית, וממילא יש מסמך של אייל גבאי, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהגורמים המקצועיים בדקו זאת והגיעו למסקנה שאין היתכנות לכך.

כלומר, התנהלות שגרתית של ראש ממשלה: מעביר לבדיקה, הגורמים המקצועיים שוללים – וכך אין פה שום עזרה.

חברת מכשירי תנועה

"קנינו 50% מהחברה מצבי נטע, ייבאה כלי רכב של קרייזלר, פורש, סוזוקי. אני אגיד לך לאן את הולכת, לעניין החוק שהעביר מר נתניהו בניגוד לאינטרסים שלי, אמרתי לו שאני גאה בו."

הכוונה לחוק לייבוא חלקי חילוף לרכב ואכן נתניהו פעל נגד האינטרסים של מילצ'ן.