אחרי יומיים וחצי של חקירה ראשית די מביכה, התחיל אתמול עו"ד עמית חדד את החקירה הנגדית של ארנון מילצ'ן שאמורה להימשך כ-7 דיונים.
מהר מאוד נסגרו הדלתיים בגלל דיון בעברו הביטחוני של מילצ'ן (בדיוק כשנתניהו הגיע) וכשהתחדשה החקירה הנגדית בדלתיים פתוחות, התחיל עו"ד חדד לרסק את כל סוגיית הפעולות לטובת מילצ'ן לכאורה ע"י נתניהו.
שוב החקירה הסתיימה ב-17:00 במקום ב-18:00 ובקצב הזה נראה כי עדות מילצ'ן לא תסתיים תוך שבועיים.
עו"ד חדד פתח עם האירוע של מיזם טאטא אבל לא הספיק לסיימו אלא רק הכין תשתית למה שיקרה היום.
***
בכל מקרה, ארנון מילצ'ן אישר בזמן הקצר שהיה כמה דברים מהותיים:
- שהמתנות הוענקו מתוך חברות אמיצה עם נתניהו, כולל מתנות שהעניקה שרה נתניהו לאמנדה אשתו.
- שהוא לא נעזר מעולם בנתניהו בעסקיו ומעולם לא ביקש ממנו לעזור לו להרוויח. "ממש לא, בשום פנים ואופן לא", חרץ מילצ'ן.
- מילצ'ן אישר לחדד שחיסל את עסקיו בישראל כבר ב-2008 בעקבות עצתו של שמעון פרס שהמליץ לו להימנע מכל פוטנציאל של ניגודי עניינים. מה שנותר למילצ'ן זו אחזקה פאסיבית בערוץ 10 שבה הפסיד כ-50 מיליון דולר.
המשמעות של חיסול העסקים היא אדירה: במקום שאין עסקים בישראל, אין גם פוטנציאל לניגודי עניינים בינו לבין נתניהו.
לכן, מה שעשתה הפרקליטות היא להמציא ניגודי עניינים מן היקב ומן הגורן בעניין הוויזה, הארכת הפטור ממס (שמילצ'ן פנה בכלל ללפיד), מיזוג קשת-רשת, מיזם טאטא וערוץ 10.
באף לא אחד מהמקרים, נתניהו סייע למילצ'ן, את זה טוען מילצ'ן בעצמו. אין גם, כמובן, שום הוכחה שנתניהו נקט באיזושהי פעולה שלטונית לטובת מילצ'ן בכל המקרים הללו, שום כלום.
בפעולה היחידה השלטונית שנקט נתניהו (חוק לייבוא חלקי חילוף רכב) הוא דווקא פגע באינטרסים של מילצ'ן. לכן, אין כל אחיזה במציאות למה שטוענת הפרקליטות.
המצוקה של בן ארי
זו הסיבה למצוקה הקשה אליה נקלעה ליאת בן ארי; החקירה הראשית היתה מגומגמת, מילצ'ן לא ממש סיפק את הסחורה ולפי המתקפות של השופרות נגד שופטי נתניהו – הלחץ של כל החבורה ניכר היטב.
מה שקרה עם מילצ'ן לא קרה עם שום עד מרכזי אחר, אפילו לא עם עדי המדינה
בברייטון חוקרת את מילצ'ן ליאת בן ארי, היום המשנה לפרקליט המדינה. בירושלים יושבים יוני תדמור, לשעבר הסגן של בן ארי והיום פרקליט מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ואלון גילדין, התובע הראשי בתיקי 1000 ו-2000.
הפרשנות שלי שהפרקליטות מבינה שהיא מנהלת כעת את קרב חייה על העד המרכזי האחרון שלה, מרכזת את כל האמצעים כדי להציל את תיק 1000, אבל לא מבינה שהיא הפסידה כבר את הקרב, לאחר ששלושת עדי המדינה הפכו לעדי הגנה.
עדותו של מילצ'ן, עוד לפני שהחקירה הנגדית נכנסת להילוך גבוה, רק חיזקה עד עכשיו את ההגנה ומעמיקה את הבור שאליו נפלה הפרקליטות.
את הלחץ מתעלת בן ארי, כהרגלה, למקומות קטנוניים. היא סירבה אתמול לבקשת עו"ד חדד להחליף שולחנות בחקירה הנגדית, כיוון שחדד רצה לחקור כשהוא רואה את העד.
השופטת הורתה לה להחליף שולחנות. הסיבה האמיתית היא שבן ארי רצתה שיהיה לה קשר עין עם מילצ'ן במהלך החקירה הנגדית.
תראו לאן המצוקה מוליכה פרקליטה שמוגדרת "בכירה" במדינת ישראל. ריבים על מיקום.
החקירה הראשית: תיק 2000
בחצי הראשון של יום הדיונים השלימה ליאת בן ארי את החקירה הראשית בנוגע לתיק 2000.
מילצ'ן תיאר את ניסיונות התיווך שלו בין נתניהו לנוני מוזס, תיאורים די רכילותיים וממש חסרי משמעות משפטית, אבל כמובן שטובים לכותרות.
הנה תיאור שלו של מה שהתרחש, עם כוכבית: מילצ'ן לא ידע בכלל על השיחות בין נתניהו למוזס, אלא רק בחקירותיו.
"שני הצדדים (ידיעות אחרונות וישראל היום) חבטו האחד בשני. הם ידעו שראש הממשלה ורעייתו חשופים לביקורת, המטרה היתה לא להפוך למכונת רעל, כמו שאת (ליאת בן ארי) ועו"ד חדד אויבים כך זה היה אותו הדבר.
"הערכה שלי שכיוון שהיתה ידידות מאוד קרובה של אדלסון לנתניהו, שאם נוני מוזס ילחץ את ביבי (באמצעות מתקפות) זה יביא להסכם את שני הצדדים (בנוגע לישראל היום). זו היתה הערכה שלי, במציאות זה לא קרה" (למעשה, מילצ'ן העריך בזמנו שנוני מוזס מנסה לסחוט את נתניהו באמצעות מתקפות על משפחתו ובמיוחד רעייתו, כדי שנתניהו ישכנע את אדלסון להגיע להסכם עם מוזס).
"אני הייתי מעורב בזה כי הייתי קרוב לראש הממשלה (נתניהו), היה חשוב לי שהם לא יסבלו את הסבל שהם טוענים שהם עוברים מנוני מוזס.
השיח שלי עם ניר חפץ (חפץ הקליט חלק משיחותיו עם מילצ'ן) היה איך מגיעים לנוסחה של 'חיה ותן לחיות', הווה אומר שזו נוסחה מקובלת על שני הצדדים, הווה אומר, ישמרו על המגבלות וההגבלות של המספרים הללו (של התפוצה), ישראל היום ונוני וידיעות, ישמרו על מספר ההגבלות של מספר העותקים."במידה וכולם ישמרו על מה שהצליחו לשמור, חלק מהעסקה יהיה לא לפגוע בראש הממשלה ורעייתו, שנוני לא יפגע. מי שביקש ממני להיות מעורב זה נתניהו ואישתו שרה.
"עם נוני מוזס שוחחתי, גם הכרתי טוב מאוד את בני הזוג אדלסון. דיברתי איתו על החוק של הגבלה של גורם חוץ בעיתונות המקומית מעבר ל-50%.
בשיחה של ניר חפץ דובר על בית סוהר כי היה חשש לעשות הסדרים שלא מאושרים על ידי רשויות משפטיות בלי כרטיס שאומר – אוקיי.
הם היו חייבים להגיע להסדר עם אישור ממשלתי (הכוונה לרשות ההגבלים עיסקיים, ממילא לא היתה שום עסקה)."לנוני מוזס היו שתי אג'נדות. הנוכחות של ישראל היום פגעה בו עד כדי כך שהתחיל לחפש קונים.
שלדון אדלסון הציף את הארץ בחינמונים בצורה כזו שתגמור את העיתון שלו. נוני אמר לי או שנגמור את המלחמה או שנלך למלחמה.
הוא העדיף כמו כולם להגיע להסדר. מבחינתו של שלדון היתה אם נוני תוקף את שרה נתניהו או ביבי, נוני היה מאשים את שלדון שמציף את המדינה בחינמונים."נתניהו היה שזה שחטף כל יום מאימפריית הרשע (של מוזס) בעיקר על אשתו, היא סבלה, שותתת דם.
אני מניח שהיו התקפות סמויות גם על בני משפחה אחרים. אני חושב שזו היתה הסיבה העיקרית (להתערבות שלו), סיבה אחת היתה להגן, סיבה שנייה היתה דרך זאת להכניס סעיף להסכם שלא מתקיפים.
מי שרצה להכניס את הסעיף זה ביבי ושרה (אין לדברים הללו של מילצ'ן שום תימוכין, ממילא נתניהו לא ביקש ומוזס לא הציע שההתקפות ייפסקו – וזה גם לא מעשי במציאות התקשורתית)."כל אזרחי ישראל שיודעים לקרוא ידעו את הכוח של מוזס. הכוח שלו היה מובן מאליו, הוא היה טייקון מדיה הכי חזק, הכוח שלו היה ידוע לכל בר דעת.
לא דיברתי עם נתניהו על הכוח של מוזס, לא היה צורך בזה, זה היה ברור לכל בר דעת."אני מכיר את נוני מוזס הרבה שנים מלוס אנג'לס. הוא לא איש של רכילות, הוא לא איש שמקשקש, אלא רואה רק את השורה התחתונה ואיך מגיעים אליה.
לא ידעתי על השיחות בינו לבין נתניהו עד לחקירות, זה היה הפוך ממה שהמידע שלי היה."מוזס אמר שהוא ימצא קונים עם כיסים עמוקים, באופן דיסקרטי מאוד, שהיו מעוניינים בעיתון, נתניהו רק רצה שמוזס ייעלם לו מהחיים.
היה שם שלדון, אקסל שפרינגר הגרמני ולארי אליסון. הייתי מעורב בזה כי רציתי לעזור לראש הממשלה לא רק בגלל החברות כי לא יכולתי לראות כל פעם את ראש הממשלה מוטרד מהבוקר עד הערב ולא נותנים לו לעשות את עבודתו."קל להגיד להתעלם, אבל בבית בוכים. זה לא עזר לו בתפקידו. הניסיונות למכור לא הצליחו כי נוני מוזס לא הסכים שהקונים יעשו 'בדיקת נאותות' (דבר נהוג בעת רכישה, שהרוכש בודק את העסק לעומקו לפני החתימה על העסקה).
כל אחד מהקונים אמר אני לא יכול בלי 'בדיקת נאותות'. שלדון אמר לי במפורש אני לא קונה חתול בשוק, זה אפילו לא יעבור אצלי, הוא ירד מזה מהר מאוד.הייתי באמצע בין שניהם, בין שלדון לנוני, נתניהו אמר מדי פעם 'מה קורה' ועדכנתי אותו.
"בנוגע לאקסל שפרינגר, ביבי ביקש ממני להיפגש עם המנכ"ל כדי למכור לו את הרעיון של רכישת ידיעות אחרונות. זה לא יצא לפועל מאותה הסיבה של 'בדיקת נאותות'. חברה ציבורית לא יכולה לרכוש עיתונות בארץ זרה מבלי שהיא תקבל אישור, אי אפשר לקנות חברה במיליארד דולר, שהיא שווה 200 מיליו דולר, משהו דפוק כאן.
הם ניסו להתקדם עד שהגיעו למחירים, המנכ"ל ביקש למסור לנתניהו כמה הוא מעריץ את ישראל והוא יעשה הכל במסגרת החוק. הוא לא רצה להשלות אף אחד, שלא תהיינה ציפיות לאיזשהו משהו מחוץ לגבולות החוק. בסוף המסר שלו לנוני מוזס היתה אין עסקה בלי 'בדיקת נאותות'."בנוגע ללארי אליסון, ביבי ביקש את המספר שלו ואז לביבי היתה אפשרות להתקשר אליו ישירות.
לארי אליסון התחיל לשלוח את השליחים שלו כדי לבדוק עם נוני מוזס את היתכנות העסקה."הבן אדם היחידי שנוני סמך עליו היה ארי הרו. כל מה שהיה טיפה על הקשקש, נוני אמר שהוא מאמין רק לאדם אחד וזה ארי הרו. שוחחתי עם לארי אליסון ועדכנתי את ראש הממשלה כי זה היה בשלב די מתקדם. כולנו האמנו שמשהו יכול להיסגר כאן, משום מה בסוף הם נעלמו.
"אני יודע מנוני שהוא נפגש עם ג'יימס פאקר בקשר למכירת ידיעות. אני הכרתי את פאקר למוזס, הם נפגשו במשרדים של ידיעות. התחבבו המון האחד על השני. נוני אמר בבדיחות לפאקר 'אני לא הייתי מציע לך לקנות את זה, תברח מזה', אמר זאת בצחוק אבל זה לא הגיע לשלב של מו"מ.
"היתה כוונה להקים תשתית דומה לפוקס ניוז מתוך הבנה שרופרט מרדוק אוהב את ישראל והשותפים האחרים כמו אליסון ואפילו פאקר ישקיעו בחברת חדשות חדשה".
