עדותו של מיקי גנור במשפט הזוטא שלו בתיק הצוללות. פרק מס' 13 בסדרה 'תיק הצוללות, תיק תפירה'.

***

ניר: ממשיך להקריא לך: "אני עייף, תקשיב התכוונתי להגיד את זה בסוף החקירה". גנור, "אין". חוקר מספר 2, "הילדים שלך מאוד אוהבים אותך", גנור, "למה אתה", חוקר מספר 2, "כי זה חשוב לי להגיד לך את זה, כי אני ראיתי אותם ואמנם לא חקרתי את כולם, אבל עברתי על החקירות שלהם.
היום לדוגמה פגשתי את שרון, את קארין ואת ליאור". אתה שואל," היום פגשת את קארין גם"? הוא אומר, "כן". גנור, "איפה פה"? אתה שואל, חוקר מספר 2, "כן, והם באמת מאוד, מאוד אוהבים אותך, אתה מאוד חשוב להם וחשוב באמת זה ממני אליך שתדע את זה, יש לך משפחה שמאוד, מאוד תומכת בך ומאוד אוהבת אותך זה נראה ככה. כולם נראה מאוד אכפת להם ממך". גנור, "תודה".
חוקר מספר 2, "זה שמע, אני קטונתי, אבל אני בא מבית כזה שאני אומר יש חינוך, אני נפגש פה עם כל כך הרבה זבל, אני נפגש עם המון זבל". גנור, "טוב". חוקר מספר 2, "אמנם לא זבל של", גנור, "לא", חוקר מספר 2, "הבנת, כאילו אתה כולם פה מגיעים באמת, אתה יודע אתה קורא עיתון, הכי גדולים מגיעים ללהב, והכי" (מילה לא ברורה) יאללה לדעתי. "ואתה פוגש המון, המון אנשים ואתה רואה שיש אנשים טובים. אתה רואה יש, אתה מסוגל להסתכל, לדוג אותם, ואתה רואה שוב, זה רואים את זה.
98% מהאנשים פה גם זבל, אבל זבל מתוחכמים. אתה רואה את המעטפת שבאה לפה, את המשפחה שלך ובטוח זה לא קל, אבל אתה רואה שם אחד, אחד ילדים", "בטוח שלך זה לא קל אבל אתה רואה שם אחד, אחד, ילדים טובים, ילדים טובים. ילדים שאוהבים אותך, אוהבים את המשפחה, זה חשוב להם, זה מישהו שלקח את זה באמת זה חשוב, בלי שום קשר, חקירה, לא חקירה, חשוב להגיד את זה.
גנור, "תודה, לא שאני יודע מה". חוקר מספר 2, לא, עזוב שמע, בסופו של דבר כל מה שיש לנו אני מבחינתי תיקח הכל, תיגע במשפחה שלי", ואז אתה שואל, "כמה ילדים יש לך"? שנייה, נעצור פה. איך אתה מבין את זה בזמן אמת?

גנור: קארין הבת הבכורה, בזמן אסון השייטת הייתה קצינת ההדרכה בקומנדו הימי. נקרא נדמה לי שירת הצפצפה, היא הייתה קצינת ההדרכה והיא נפרדה בתדרוך האחרון מכל אלה שלא חזרו.
היא גרה גם במכמורת, קורקין וכו'. היא לא יצאה מהטראומה הזאת הרבה מאוד שנים, והיום היא כמעט בת 50 אז, ואני ראיתי פה עוד טראומה.
מה יש להם להביא אותה? למה? למה? מה הקשר שלה? כן, היא ארכיטקטית תכננה את המשרד שלי, שהיה לי פה במגדל מול. משרד מדהים היא תכננה. אבל לא הסכימה לעבוד כארכיטקטית אלא רק ארכיטקטית של המשפחה. החליטה שזה מספיק לה. ואני ראיתי פה שזה יגמור אותה, יגמור אותה.
ואז אתה ממשיך וחושב או-קיי, אם הזמינו את קארין הזמינו, שרון כבר אני יודע כי עבדה איתי. או-קיי בשביל מה הזמינו את אוריין? למה? למה? בשביל מה הזמינו את ליאור למה? זה שניסיתי להכניס אותו בתור היורש ולא הצלחתי? לא הצלחתי.
אני כל מה שיש פה הכי נמוך, הכי נמוך, הכי זבל. פשוט הכי זבל. כמו, לא יודע יש כל מיני הגדרות סחיטה באיומים.

השופטת טלי חיימוביץ': נסכם את זה, זה שהזכירו את השמות של הילדים שלך, זה מה שאתה רואה בזה את הסחיטה?

גנור: אני, סליחה כבוד השופטת?

השופטת טלי חיימוביץ': אני אומרת שהזכירו את השמות של הילדים שלך, אתה ראית בזה לא דברים חיוב אלא שרוצים ללחוץ עלייך?

גנור: רק איום. בוודאי לא, זה לא, לא נותנים לך את כל המילים האלה.

ניר: טען,

גנור: לא צריך להיות בשביל זה איש עסקים חכם מוכשר וכל המילים האלה נו. אנחנו בני-אדם. בני-אדם.

ניר: אבל טוען פקד נוי שאלתי אותו, הוא אומר שהוא פה מנסה לעודד אותך, הוא אומר לך אוהבים אותך מאוד, תיגע במשפחה שלי. מה, הוא אומר שלהפך, הוא הוא פה הוא אומר לך כמה הם אוהבים אותך בשביל שאתה תדע את זה, שזה יהיה לך. איך אתה מתייחס לטענה הזאת?

גנור: נסכם במילה אחת שקרן. שקרן. בשביל לא לבזבז זמן בבית המשפט נגיד שקרן, סיימנו.