עדותו של מיקי גנור במשפט הזוטא שלו בתיק הצוללות. פרק מס' 14 בסדרה 'תיק הצוללות, תיק תפירה'.
***
עו"ד ניר: החוקר אומר אומר לך ככה, "אתה רואה יש לי שני ילדים". אתה רואה את זה? אתה שואל אותו, "כמה ילדים יש לך", אתה רואה את זה מר גנור?
מיקי גנור:
עו"ד ניר: "כמה ילדים יש לך"? חוקר, "יש לי שני ילדים. ילד בן 5 וילדה בת 3. היום אחד החוקרים אצלנו בצוות קיבל טלפון של חבר, הוא גר בפרדס חנה, חבר של חבר נעורים שהם גדלו ביחד, היו ממש גרים, ואתה יודע פרדס חנה בנימינה, מעגן מיכאל, כל האזור הזה זה אזור מדהים, אתה יודע אנשים מדהימים, אנשים טובים, זה לא" (מילה לא ברורה) "אנחנו מדברים, וקיבל הודעה שחבר שלו בן 43, קיבל דום לב". אתה אומר קורה, זה הגיל, זה נורא".
נוי ממשיך, "תקשיב הבן-אדם אם אתה מסתכל עליו הבן-אדם לבן. חבר שלי, אבא שלו לפני שנה וחצי נכנס לסופר פארם, בן-אדם הוא עבד ברפאל, הוא היה דווקא היה לו תפקיד, הוא היה ספורטיבי, תק התמוטט.
ואתה מדבר עם החבר שלך, זה חבר הכי טוב שלך ואתה אומר לו שמע, אני לא יודע איך לעבור לעודד אותו, הוא אומר תראה יש לי כסף, להורים שלי יש כסף לא חסר לי שום דבר בחיים יש לי משפחה נפלאה, יש לי תקשיב, הייתי נותן הכל, כל ההון שבעולם את כל הזה, את כל כדי שחס וחלילה לא יקרה כלום לי ולבני המשפחה שלי.
וכשיש לך משפחה שתומכת ואוהבת אותך, כולנו מגיעים לאותו מקום, זה חינוך, זה הערכה, זה מה שעוטף אותך, זה מה שאתה מרגיש שאתה הולך לישון בלילה וזה מבחינתי זה מה שהיום מחזיק אותי באמת, שגיא".
האם התעודדת מהדברים האלה? זה הצליח לעודד אותך בחקירה? זאת התנגדות?גנור: החוקרים כנראה בשלב הזה מבינים שאני עוד לא, אני עוד לא איתם, אז לכן מתחילים להסביר לי שהחיים קצרים, שמתים, כאילו שאני לא יודע את זה אחרי כמה ניתוחים. כאילו שהם צריכים להסביר לי שהחיים קצרים.
אז שופכים עוד, תקראו לזה איום, עוד רעל, עוד איום מאקדח, עוד איום משפחה, זה איומים, איומים, איומים. עוד סחיטה ועוד סחיטה ועוד סחיטה עד שמביאים אותך לנקודה שאתה אומר, או-קיי מה אתם רוצים ממני את הראש של א', של ב', של ג', של ד'. טוב, אני אמציא לכם כבר את הסיפורים, ואתם תסדרו את הסיפורים שאני אמציא לכם, גם אם הם לא מסתדרים אתם כבר תסדרו אותם שהם יסתדרו לכם.
איומים מטורפים זה רק באמת. אם יש דבר שאפשר להגיד איש עסקים חכם כל המילים האלה, לא ידעתי שמדינת ישראל אני חי בה רק 70, שנה או 67, 68 אז, יש כאלה דברים.
אפשר להגיד עליי תמים, אידיוט, נאיבי. נדמה לי ראיתי את המילים האלה מסתובבות.עו"ד ניר: טוב.
גנור: זה עולם תוכן שאתה לא מכיר, אתה פשוט בהלם מזה שזה קיים, אתה לא מבין את זה. הלם. רק איום.
עו"ד ניר: נתקדם ברשותך, אנחנו ביום השלישי למעצר, בלילה אנחנו פה לדעתי כבר בקרוב ל-01:00 בערך.
"לא, לא". חוקר מספר 1, מספר 2, "בסדר, בסדר, אני לא, אני רגע, אני לא, לא עקשן".
רואים שמבקשים שאתה תעבור על ההודעות, תקרא אותם, 8 עמודים ותחתום עליהם.
אז מביאים לך את ההודעה כפי שאתה רואה, ואז אתה אומר, "לקרוא 8 דפים בשעה הזו", ואז אתה אומר, "אני לא מסוגל לקרוא את זה, פשוט לא מסוגל". ואז אתה אומר, "אני פשוט לא מסוגל", "אני מבין אותך, מבין אותך", אומר החוקר, "תן לי זה, חתימה פה, פה, פה. תחתום שראית זה". אתה אומר, "לא רוצה".
ואז הוא אומר לך, "תחתום כאישור ואנחנו נציין, אנחנו נציין". ואז אתה אומר, "אם אתה רוצה אז נעשה את זה, לא, אני לא אחתום על הקשקושים האלה".
חוקר מספר 1, "על החתימה של הקשקושים אני לא צריך". ואז אתה אומר, "זה מה שהוא רוצה". חוקר מספר 1, "בסדר עזוב", אתה אומר, "אני אחתום כמסירה על העדות ואני רושם כהערה שלא קראת אותה".
ואז בהמשך, אתה אומר, "לא יודע איך אתם עובדים, ברגע זה לקרוא 8 עמודים אני לא מסוגל בשום דרך, בשום צורה, תשימו אם אתם רוצים, תשימו", מילה לא ברורה. חוקר מספר 1, "מיקי, מיקי, אין בעיה". ואז אתה אומר, "4 שעות תעירו אותי ואני מבטיח לקרוא את זה בעוד 4 שעות".
אתה יכול להסביר, ואז בהמשך אתה אומר גם, "בשעה כזאת בערך יודע לאיית השם שלי, וגם זה בקושי, אני בן סכום הגילאים שלכם", וכו'. אתה יכול להסביר את המצב שלך?גנור: גמור. גמור. אתה, לא יודע, אתה זומבי, אתה גמור, זה לא, מה שמעניין אותם שאתה תחתום.
זה מטורף לגמרי, הזוי לגמרי, וזה אמור להיות עדות או אמורים להתייחס לכל מילה פה ברצינות. אחרי זה גם מקרינים פה את העדויות וכו', ובית המשפט רואה את זה ואתה אמור להאמין שכל מילה שנאמרה, היא האמת, היא מה שהיה.