סוף כל סוף, אחרי 32 דיוני סרק, וביום העדות ה-86 של נתניהו, סיימה אתמול יהודית תירוש את חקירתה הנגדית בתיק 4000.
טוב, לא בדיוק. תירוש הודיעה כי יהיו לה שאלות נוספות אחרי תום החקירה הנגדית בתיק 2000, כי לשיטתה "התרחשויות בתיק 2000 הם ראיות לתיק 4000".
זה רק ממחיש את המצוקה הגדולה של תירוש: באין ראיות, מחפשים אותן בתיק אחר. פשוט מגוחך.
20 דקות לתיק 4000
ב-20 הדקות של סיום חקירתה הנגדית, תירוש ניסתה לצייר מצג שווא כאילו נתניהו הגביל את חקירותיו – אולי כפרומו לתירוצים לכישלון החוקרים וגם הפרקליטות.
נתניהו חבט בה:
לא זוכר את אורך החקירות, אני רק יודע שאלי אסייג בעצמו אמר שמעולם לא עשה חקירה בשחיתות שלטונית שלכם כמו שעשיתם. שברתם משפחות, שמתם רוגלות, השפלתם אנשים, מבחינתו לא רק שזה היה פשע אלא זה בשיא הזמן המהיר.
אני זוכר שאמרתי וביקשתי מסמכים לעבור עליהם ואמרתי שאני מוכן לתת להם את הזמן שהם רוצים והם אמרו "כן" אבל הם מעולם לא חזרו. בדיוק הפוך, שמעתי שהם טסים קדימה וטסים במהירות רכבת אקספרס להפליל ראש ממשלה מכהן.
כשתירוש טענה שתשובת נתניהו בנוגע להיערכות שלו לחקירה לא אמינה, ראש הממשלה שוב סנט בה:
כל מה שאתם עושים לא אמין וגם לא חוקי. אתם עוברים על כל החוקים האפשריים, עושים עבירות נוראיות, מנסים להפיל ראש ממשלה, חקירה פוליטית. היא מדברת איתי על אמינות? תודה רבה. היא לא תגיד לי לא אמין.
עוברים לתיק 2000
ההמשך של תיק 2000 היה עוד מאותו דבר של תיק 4000.
הפעם יהונתן תדמור ניסה להוכיח שהיו קשרים טלפתיים בין נוני מוזס לנתניהו על סיקור מחמיא ב"ידיעות אחרונות", בתמורה לפעולות שביצע נתניהו לכאורה מול שלדון אדלסון עוד ב-2009 כאשר "ישראל היום" התכוון להוציא מהדורת סופשבוע של העיתון, דבר שנדחה בכמה חודשים. יצא בסוף, אך במגבלת תפוצה.
לאחר מכן אדלסון החליט להעלות את התפוצה באופן משמעותי ופתאום תדמור תיאר זאת כהפרת הבטחה של נתניהו כלפי מוזס.
רגע רגע, פעם אחת לשיטת תדמור נתניהו שולט באדלסון ובפעם השנייה הוא לא שולט בו?
נתניהו החד היטב לתאר את הסתירה הפנימית של תדמור:
אתה אומר שזה מהלך עצמאי להעלאת התפוצה? אז יש הסכם או אין הסכם?
אני לא עשיתי איתו שום הסכם. הוא העלה את התפוצה ב-150 אלף עותקים אז איפה ההסכם? זה רק מחזק את מה שאני אומר.
ובהמשך אמר:
אף אחד לא מסדר לשלדון. הוא אדם הכי עצמאי, נטול השפעות, הכי דעתן שאני פגשתי ופגשתי לא מעט. הוא בן אדם מאוד עצמאי, לא אני שולט בו ולא אף אחד אחר. גם נשיא ארה"ב לא היה שולט בו לדעתי.
תדמור גם לא הצליח להוכיח שאכן היה סיקור "מחמיא" לכאורה בתקופה הזו. שליפת כתבות סלקטיביות מתוך ים על עויינות היא בדיוק השיטה שננקטה בתיק 4000 וכמובן כשלה.
נתניהו: היו כתבות רעות והיו גם כתבות שהראית עכשיו פחות רעות וחלקן לא רעות. מה נוני מוזס חשב ומה לא חשב זה עניין שלו. אני לא עשיתי איתו שום עסקה. לא ביקשתי משלדון שום דבר, שלדון החליט מה שהחליט והוציא את זה.
כשתדמור התעקש לשווא שזה היה סיקור מחמיא, תוך שהוא חורג גם מנוסח כתב האישום, אמר לו נתניהו:
האם מראים את כל הכתבות? את הארכיון, זו השאלה. יש הרבה דברים אחרים שאתה לא מראה. מה גרם לכך? שום שיח לא גרם לכך. אני לא אחראי למה שעבר במוחם של אנשי "ידיעות אחרונות".
תדמור גם נתפס במבוכה רבתי לאחר שהציג לנתניהו מצג שווא על כתבה מחמיאה כלשהי אך לא סיפק אותה:
תדמור: נדבר על הקשר שלך עם נוני מוזס בשנת 96 ממש תחילת הקשר. היחסים היו תקינים עד 97. אפילו הייתה כותרת מחמיאה בשנת 96 בבחירות על ראשות הממשלה. לגבי העימות של אדוני.
נתניהו: מבקש לראות את הכותרת.
תדמור: אין לי.
נתניהו: "ישראל היום" שינה את עורו
נתניהו: ביולי 2007 היה אירוע עם נוני. באותו מועד מר שלדון ומרים אלדסון הקימו את "ישראל היום" המחולק חינם. ידעת שהמודל הכלכלי של ״ישראל היום״ מהווה איום כלכלי על ידיעות?
נתניהו: כך זה הוצג. לא ידעתי על זה. זו הייתה טענה.
תדמור: לא הבנת את זה? גורם משמעותי, חינם, תפוצה גדולה. אתה לא מבין שזה משפיע על עיתון שקונים בכסף?
נתניהו: מתחרה – כן. מגדיר השוק – כן. שני הדברים יכולים לדור זה בזה. דבר שני, כל הטיעון הכלכלי שהגיע אלי מכמה כיוונים, נאמר שזה איום עצום וכו'. האיום נעלם? מעניין. ״ישראל היום״ שינה את עורו. הפך לעיתון עוין נגדי אז הכל בסדר. מכובד. אין בעיה שהוא כאן. אין בעיה של התמוטטות. אז אם אני קבעתי שזה איום גדול? שמעתי. זה היה טיעון שיכולים היו להפנות אלי.
אני בהחלט בעד תחרות, גיוון. לא רוצה מונופולים ולא רוצה עיתונות רק ימין. זה בהחלט דיבר אלי. הבנתי שזה טיעון שצריך לבדוק. הוכח כעורבה פרח. כמו שרצו לסגור את ״ישראל היום״ כי זה מאיים על עיתונות חופשית בישראל וכו'. אבל ברגע ששינה עורו – הכל בסדר.
אותו דבר עם ערוץ 14. אם היה משנה עורו היה קורה אותו דבר בדיוק. הכל פוליטי. אני לא רציתי לסגור עיתונים משמאל. לא רציתי תקשורת רק ימנית. רציתי גיוון. אותם ימים היתה תופעה שזה דמפינג. זו לא הייתה טענה ערכית שלי. הייתה פה טענה משפטית. יש גם היטלי הצף וכו'. נכון שחשבתי שצריך לבדוק את זה.
נתניהו: אתם מנסים לייצר בכוח משהו חריג
תדמור: רצית להשפיע על הסיקור שלך בידיעות?
נתניהו: אתם פשוט מנסים בכוח לייצר משהו שהוא כאילו חריג פה. זה דבר הכי הגיוני שיש. כל יריביי עשו זאת. לא רק אני. לא רק אצל נוני ולא רק ערוץ 2. אני זוכר שהלכתי להרבה מערכות. אין פה משהו ייחודי. טרום מערכת בחירות יריבים עושים זאת.
תדמור (בעוד שאלה מטופשת): יש אפשרות שאדוני יפסיד בבחירות
נתניהו: יש אפשרות גם שאחליק על קליפת בננה. חשבתי שאפשר להשפיע אז ודאי שאני הולך.
נתניהו: ח"כים קיבלו סיקור אוהד מנוני מוזס, רק אותי העמידו למשפט על משהו לא קיים
תדמור: נוני מוזס האמין לדיל ביניכם. אומר שהוא קיווה שלא תהיה מהדורת סופשבוע (של ישראל היום). תראה מה הוא אומר.
נתניהו: הוא קיווה כך. זו לא עסקה ולא הייתה כזו. יכולתי לקוות שאקבל כיסוי הוגן. החזרתי לו תשובה. בזה זה נגמר. לא הבטחתי ולא סידרתי ואף אחד לא יכול לסדר את זה. אני לא התיימרתי לסדר. זה שהוא רצה, בסדר גם לי היה.
באו ח״כים וביקשו לקבל סיקור אוהד מנוני ותמורת זה באו להעביר חוקים להשתיק את ישראל היום. ואדם אחד, נאבק בזה, ומסכן עצמו והולך לבחירות על זה. נאבק בזה בכל הכוח כי אני לא מאמין בסגירת עיתונים בשום צד. לא דמפינג ולא השתקה פוליטית.
היום מנסים לעשות זאת עם ערוץ 14. אני נאבק בזה בכל הכוח, נלחמתי בכנסת, נגד חוק אחד שני שלישי. והלכתי לבחירות, אותי מעמידים למשפט וכל הח״כים האחרים לא. ריבלין אמר שכולם עובדים אצל נוני כדי לקבל סיקור חיובי. ואני סופג ואני מועמד כאן למשפט? זה ממש מטורף. זו קונסטרוקציה שאף אחד לא ידע. המציאו דבר כזה עלי.
לקראת סוף היום ניסה תדמור לרמוז שנעשו לכאורה דברים לא חוקיים (בתחום ההגבלים העסקיים) ב"תיאום" כלשונו על התפוצה של "ישראל היום", אך עו"ד חדד מיהר להעמיד אותו על טעותו ואמר לו שמדובר ברמיזה מכוערת.
ואכן, מעולם לא התקיימה חקירה של הגבלים עסקיים בנושא, למרות שכלי התעמולה של הפרקליטות לחצו על כך. אז מה פתאום תדמור מעלה זאת? שוב, כדי לייצר אווירה של שחיתות.
