עדותו של מיקי גנור במשפט הזוטא שלו בתיק הצוללות. פרק מס' 19 בסדרה 'תיק הצוללות, תיק תפירה'.

***

עו"ד ניר: אתה בהמשך גם מדבר על זה… רגע שנייה, אני אגיד לך בדיוק.

גנור: מה, שהוא יקשור אותי עם אזיקים לכיסא?

עו"ד ניר: כן. אגב טוען שאטה שאתה הבנת שזה בדיחה, שזה לא, הוא לא התכוון לזה באמת.

גנור: שקרן.

עו"ד ניר: מה, אבל נראה לך באמת שחוקר יקשור אותך לכיסא כדי שאתה לא תזוז לו?

גנור: אני זוכר, אני מכל התקופה הזיכרון שלי הוא בפלאשים, אין לי זיכרון רציף. ראיתי את הזיכרון של השוטרים הייתי בהלם, אבל הזיכרון שלי הוא לא רציף, בפלאשים. אני זוכר, זה הרבה יותר מאוחר, אני מדגיש זה הרבה יותר מאוחר, הרבה-הרבה יותר מאוחר, שנכנסתי לעימות וישב, אני לא זוכר מי זה היה אני מצטער, יושב עם אזיקים על הידיים ועל הרגליים בחדר חקירות. שאני לא זוכר מי זה היה, אני מצטער אני לא זוכר.
אני זוכר את התמונה, יושב בן-אדם, כל המטרה היא להשפיל אותו, אין שום מטרה אחרת בעולם, הוא לא הולך לברוח לאף מקום, הוא לא, הוא אדם רגיל מהישוב, ישב עם אזיקים על הידיים ועל הרגליים מטורף. מטורף. פשוט אתה רואה את, אתה עומד

עו"ד ניר: זה עימות שאתה עד מדינה

גנור: אני אגיד לך כבוד השופטת. יש עינויים פיזיים, עברתי מספיק בחיים. יש עינויים נפשיים. כל העינויים הפיזיים הקשים, אני יודע זה נשמע אבסורד, לכאורה יותר קלים. אבל ששמים על כף המאזניים משפחה ואתה רואה דברים הזויים, אני לא יודע לתאר את זה פה באולם. יושב בן-אדם שפוי, נורמלי על כיסא עם אזיקים בידיים וברגליים לקראת העימות

השופטת טלי חיימוביץ': אני מניחה שהוא היה עצור.

גנור: מה זה? לא שמעתי.

עו"ד ניר: אבל לא היה סיכון של בריחה, בסדר זה לא העניין. "זו ההזדמנות שלך לנקות את עצמך מכל מה שאומרים עליך". אתה אומר, "כן זה מעשי. שאטה, הם, אתה אומר, "זה אתה יודע באיזשהו מקום מבחינה נפשית, פסיכולוגית, אני לא רואה תקשורת. אבל אני מניח שהתקשורת מלאה עם מהומת אלוקים".
שאטה, לדעתי אתה אומר פה אלוהים, לא מתאים לך להגיד אלוקים אבל, שאטה. "אתה רוצה אני אראה לך". גנור, "מה"? שאטה, "אתה רוצה אני אראה לך". גנור, "אני אשמח, אם תסכים להראות אני אשמח". שאטה, "אני אראה לך, למה לא".
אתה אומר, "אני מניח שהתקשורת מלאה עם ציורים וכתבות על מיקי משחד העל של הון-שלטון ששיחד את אבריאל ואת צ'ייני, מי עוד את איך קוראים לו".
שאטה, "תגיד לי עכשיו אתה אומר שטייניץ". שאטה שאלה. אתה אומר את רוה"מ. שאטה, שאלה. גנור, "את מרקל, את מי לא".
שאטה, "אתה יודע באיזה מצב אתה נמצא"? גנור, "לא". שאטה, "אתה נמצא במצב שרונן מביא לך כוס קפה, כן", בסדר ואז כן, ואז בהמשך, כן, "באמת שיהיה תכלס בסופו של דבר".
כן, אתה מודה למר קנר על אתמול. ואתה אומר שישנת במלון 7 כוכבים, התביעה פשוט רוצה שאני אקריא את זה. אז תתייחס לזה.

גנור: אני מניח שכל בר דעת מבין את הציניות פה.

עו"ד ניר: טוב בסדר, מבחינת התביעה היחס למר גנור היה לעילא ולעילא, ואפשר לסכם את זה בזה. עכשיו אורי קנר אומר לך בסופו של דבר, "אתה צריך להחליט אם אתה הולך בקו שהלכת עד עכשיו או שאתה בא ואומר חבר'ה זה הסיפור, זה מה שהיה. שיחה מבצעית עם אבריאל, שיחה מבצעית עם צ'ייני, את כל הסיפור מההתחלה עד הסוף ולספר לנו כמו שהיה, כי אם אתה, אמרתי לך גם כן, אם אתה לא תספר לנו את זה יש לנו את זה בראיות אחרות, אנחנו לא צריכים את העדות שלך, אם אתה רוצה לעזור תשמע".
גנור, "אז למה אתם מחזיקים אותי, למה אתם מחזיקים אותי"? קנר אומר "לא, חקר האמת". אתה אומר, "זה לא". קנר, "חייבים". אתה אומר, "זה לא הדפסה", לא יודע מה אתה אומר כאן, ואז שטה אומר, "מחזיקים אותך כי יש עילת שיבוש". אתה שואל, "איזה עילת שיבוש"? שטה אומר, "אתה נשאר פה כל עוד יש עילה".
גנור, "איך אני יכול עוד לשבש"? שאטה, "מה זה". גנור, "איך אני אשבש מה". שאטה, "אתה יש לך טכניקות משלך". קנר, "תשמע עובדה". שטה, "מה, בית המשפט מסכים עם זה"? קנר, "עובדה שבית משפט זה לא הבית משפט". שאטה, "אם זה". קנר, "זה הנשיאה של בית משפט סברה שיש די ועוד והותר דברים בשביל להשאיר אותך במעצר או-קיי, היא מסתכלת רואה, מקבלת דוחות סודיים".
ואז הוא אומר לך בהמשך ככה, "עצם אפילו אם לא הוכחנו שאתה שבשן". ואז אתה שואל, "כן". ואז קנר אומר, "עצם זה שאתה נחשפת לכל מיני חומרים". אתה שואל, "נחשפתי איפה כאן"? אומר לך, "כן". גנור, "או-קיי". "הצגנו לך כל מיני אימיילים לדוגמה וכאלה". גנור, "כן, כן, או-קיי". קנר, "קיימת חזקה שבן-אדם שהוא לא תחת פיקוח ישבש וידבר וינסה לתאם גרסאות וינסה".
או-קיי, עכשיו אני אשאל את השאלה. קודם כל למה אתה מניח שבתקשורת כתוב ששחררת את אבריאל, צ'ייני, את שטייניץ, את רה"מ, את מרקל, למה אתה, למה ההנחה הזאת?

גנור: אורי קנר, מה שאני שומע מאורי קנר, שוב פעם בשלב הזה אני כבר לא מופתע, מבין.
הוא בעצם חוזר על התחקיר של דרוקר, על כל מה שנאמר עד אז בתקשורת. אני מניח שמה שהיה בתקשורת עכשיו ממשיך ביתר שאת. מה עוד שבאחד הפעמים או פעמיים בכלא, הבנתי שזה משודר בכל הרשתות, בכל המקומות. אז היה לי איזשהו פידבק.
אז אורי קנר, הבנתי שמה ששידרו בתקשורת, עכשיו עובר לחדרי החקירות, עובר למשטרה וקונים את הסיפור, לא משנה אם זה צ'ייני, אבריאל או שמרון ומולכו וכו'. זה הנרטיב.
שאני שומע פה על שיבוש, אני לא יודע אם זה משום מה זה לא מופיע, כי אני זוכר שאמרתי, היה לי 7, 8 חודשים לשבש, והייתי יכול לשבש, הייתי יכול לשבש.

עו"ד ניר: אתה אומר התחקיר.

גנור: כן. הייתי יכול לשבש ולשבש ולשבש ולהשמיד, ולשבש ולשבש ולשבש ולשבש ולשבש.
לא שיבשתי שום דבר כי אין, כי לא היה על מה לשבש. מה יש לי לשבש, וכשהוא מדבר שם על השיבוש שעכשיו זה כדרך אגב שיבוש זה ב-Mindset שלי זה עוד, זה מסביר עליך, אתה בתוך לא יודע מנהרה.
זהו. אתה לא יוצא מהמנהרה, או שאתה מחסל את עצמך או שאתה בתוך המנהרה. תביא להם את מה שהם רוצים, תאכיל את סליחה על הביטוי, את המפלצת הזאת. המפלצת חייבת לאכול, סליחה על הביטוי, ועכשיו צריך להאכיל אותה. ואתה עומד להאכיל אותה או אתה פורש מהחיים.

עו"ד ניר: תגיד, מה אתה מבין שהוא אומר לך

גנור: אבל היה על ה-7 כוכבים, רק לענות על זה. יחסית לתא המעצר, יחסית לתא המעצר, לישון במקום הזה שנקרא ממ"ד. אני לא יודע אם זה ממ"ד, אבל זה חדר. חדר. אתה לבד, אין עשן, יש איזה מזרון על הרצפה נהדר ואני לא צוחק, וזהו אף אחד לא מדבר אז שקט לכאורה, ואף אחד לא צועק ואף אחד לא בוכה שם ואף אחד לא צורח באמצע הלילה.
כי כשאני אומר 6, 7, 8 ערבים, זאת אומרת הפעילות נמשכת, זה קם, זה הולך, זה צורח. זה לא הולכים לישון 8 שעות ודקה.
זה הזוי לגמרי ואי אפשר לתאר את זה בעולם היפה פה. אז לישון שם בלהב, מדהים.