הדיון השני בתביעת ההשתקה של הדס קליין נגדי בגובה 5 מיליון שקל לפני כשנתיים(!) הסתיים אתמול בניצחון מוחץ שלי.

***

כזכור, בדיון הראשון נאלצה קליין, באמצעות עורך דינה אליעד שרגא, לתקן את כתב התביעה המרושל שהגישה ואז הוחלפה השופטת.

אתמול, השופטת החדשה בתיק, איריס אילוטוביץ'-סגל, הורתה לקליין ובאי כוחה לתקן שוב את התביעה(!) והפעם בצורה הרבה יותר משמעותית עם רמיזות די עבות שמדובר בתביעה שלכל הפחות מנופחת ויש בה הבעות דעה ולא לשון הרע.

השופטת הפנתה את קליין ושרגא לפסק דין בעליון:

"מפנה לרע"א 2855/20 שניתן ביום 6.10.2022, שם קיים כל המבנה של הבדיקה של לשון הרע, יש שלושה מבחני עזר.

לאחר שעיינתי בתיק, בין היתר, ראיתי בעיקר ציוצים תוך הבעת דעות ואמירות כלפי התובעת.

כדי שאדע שהסמכות מצויה בפני ביהמ"ש זה, אבקש להראות לפי הקו המנחה של ביהמ"ש העליון.
תבדקו אותי, אבל חילקתי לפי טבלת פרסומים, טוויטר, שהחלו מ-9.3 והסתיימו ב-8.11. יש בפייסבוק 18 פרסומים שהחלו מ-14.7 והסתיימו בנובמבר, כאשר מרביתם זהים לפרסומים שבטוויטר. בטלגרם יש 50 פרסומים שמחצית מהם זהה למה שפורסם בטוויטר והסתיימו לפי הבדיקה שלי ב-7.11. יש עוד 15 פרסומים בגלי ישראל, בערוץ 14, גלי ישראל מ-5.7.2022 עד 14.10.2022. יש פרסום בפורום שפירא. יש גם באתר האינטרנט של מר ציפורי, עם טווח זמן שהוא קצת בעייתי ובספר של הנתבע שזה פרסום אחד.

חילקתי ל-7 קבוצות. שם אני מבקשת שתעשה טבלה מסודרת שתראו לי את הקריטריונים לפי ביהמ"ש העליון".

וכך נכתב בהחלטה:

"בתוך 60 יום תגיש התובעת טבלה מסודרת בהתאם לקריטריונים שהותוו ברע"א 2855/20 לפיהם קיימים שלושה מבחני עזר עיקריים (ראו נועם סולברג).

• מבחן העזר הראשון בוחן את תוכן הפרסומים ובפרט אם קיים דמיון ביניהם.
• המבחן השני, בוחן את הזמן שחלף מפרסום לפרסום.
• המבחן השלישי בוחן את זהות הנמנעים ביחס לכל אחד מהפרסומים, כאשר במבחן זה נבחנת הבמה שעל גביה נעשו הפרסומים.
  כך למשל, כאשר מדובר ברשתות חברתיות, יש לבחון באיזה עמוד או פורום פורסם כל אחד מהפרסומים ומיהם הגורמים אשר נחשפו להם. כמו כן, יש ליתן את הדעת לדבריה של כבוד השופטת דפנה ברק ארז, כאשר לפיה עולה השאלה האם כל פרסום צריך להיחשב לשון הרע נפרדת ובשים לב שלא תמיד פרסום נוסף מביא להרחבה ממשית של הקהל אשר נחשף לתוכן המשמיץ ויש לשים לב לשני מבחני עזר הרלבנטיים של מבחן תוכן הפרסום ומבחן מועד הפרסום.

"הטבלה והאסמכתאות יוצגו באופן הבא:

"מקום הפרסום, מספר הפרסומים הנטען, תאריך הפרסום, הסעיף בכתב התביעה, מהות הפרסום והקהל אשר נחשף".

ראשית לכל, זו מבוכה מקצועית קשה לאליעד שרגא, שנאלץ לתקן כבר בפעם השנייה כתב תביעה רשלני – כאשר אנחנו נמצאים כשנתיים מיום התביעה המקורית(!).

שנית, השופטת רומזת שמדובר, לרוב, בהבעות דעה לגיטימיות ושהתביעה מנופחת מאוד.

היא אומרת שהיא רוצה לדעת אם הסמכות לדון בתביעה היא של בית המשפט המחוזי ברמז ברור שזו תביעה, אם בכלל, לביהמ"ש שלום עם סכום תביעה נמוך יותר.

מה שמדהים הוא התגובה של קליין להחלטת השופטת: בציוץ שכל כולו אחיזת עיניים וגניבת דעת כתבה קליין:

"השופטת החדשה בתיק נדהמה משטף פרסומי הדיבה נגדי וביקשה לראות את התפוצה ברשתות החברתיות של כל פרסום על מנת שתוכל להעריך ולבחון את הנזק ואת עומק הפגיעה בי ובשמי הטוב".

לסיום היא כותבת ביומרנות כי "יחד נפרק את מכונת הרעל".

ובכן, לא היה ולא נברא, שקר גס. השופטת לא נדהמה ולא נעליים מ"שטף פרסומי הדיבה", אלא שלחה את קליין ועורך דינה הרשלן לתקן את התביעה בפעם השנייה כיוון שלא עמד בסטנדרטים של פסיקת העליון.
יתירה מזאת, היא רמזה מפורשת שמדובר בהבעות דעה לגיטימיות.

קליין מייצרת, אם כן, מציאות מדומיינת – וזאת בהמשך לשקרים הרבים והמוכחים שלה במהלך עדותה.

לקליין התלווה, כרגיל, יועץ התקשורת שלה אלירן ברקת. בעדותה בבית המשפט הכחישה קליין שהוא יועץ התקשורת שלה והציגה אותו כידיד של בתה.
נדמה שהשקר בבית המשפט נועד להסתיר את העבודה שהיא שהדס קליין הייתה בקשר עם התקשורת במהלך העדות (מה שהוכח בתוכנית היחצ"נית של דרוקר&דליפמן עליה), גם אם באמצעות יועץ התקשורת שלה.
הודאה בכך בעדותה בבית המשפט היה מכניס אותה לבעיה קשה כיוון שנאסר עליה לדבר עם התקשורת.

כדי להראות עד כמה קליין שקרנית אני מצרף את פרוטוקול הדיון – הקליקו לצפייה בפרוטוקול המלא.