ביום חמישי התקיים דיון הוכחות בתביעתי נגד יהודה שפר, לשעבר פרקליט המדינה.
כזכור, שפר ציטט מאמר מכפיש של גידי וייץ עליי (שסוייג במילה "נדמה לי") שנשלח לו ממשרד המשפטים – וקבע נחרצות שאני משליט "אווירת טרור" ואלימות מילולית כנגד פרקליטים ועיתונאים ואף קבע, בלי כחל ובלי סרק, שאני "מאיים ומטריד עיתונאים ופרקליטים בעולם בית המשפט", דבר שלא היה ולא נברא.
כמובן ששפר לא נכח באף דיון והוא התבסס אך ורק על מאמרו המסוייג של גידי וייץ, שאף הוא לא נכח כמעט באולם הדיונים ונסמך רק על עדויות שמועה מפיו חבריו.
***
יהודה שפר החליט להביא שורה של פרוקסיס של הפרקליטות כמו דליפמן, גידי וייץ, אורן פרסיקו, נטעאל בנדל, איתמר לוין ויעל פרידסון כדי להוכיח שהוא דיבר אמת.
אלא שכל העדים לא הציגו ולא ראייה אחת לתיאורי האווירה שלהם ובוודאי ל"איומים" על הפרקליטים (שאיש מהם לא העיד כמובן).
הם הביאו אך ורק את הבל פיהם המאוד אינטרסנטי. הראיות היחידות הוגשו על ידי – סרטונים שדליפמן מטריד ומהלך עליי אימים.
כמו כן, יש עובדות חד משמעיות: מעולם השופטים או משמר הנהלת בתי המשפט לא הוציאו אותי מהאולם! איך זה מסתדר עם אווירת פחד וטרור כלפי עיתונאים ופרקליטים שקבע שפר השופר?
במהלך עדותו בדיון ההוכחות הראשון, שפר הודה שהוא שופר בפועל של הפרקליטות, שהוא מדברר אותה ומקבל חומרים ממנה.
העובדה שמשרד המשפטים שלח לו את ה"מאמר" המכפיש של קליין עליי רק מראה איזה קמפיין סתימת פיות בריוני מנהלת נגדי הפרקליטות.
הנה מה שקרה בדיון לפי חלוקה לעדים:
גידי וייץ
למי שנכח באולם הדיונים לא היה קשה להבחין כי וייץ, יקיר חונטת השמאל ויקיר עברייני הפרקליטות, הוא איש דוחה ובזוי במיוחד, פרחח אלים, עם תנועת ידיים מאיימות ומבטים מאיימים; גס רוח יהיר, שהשתמש בעדותו במילים כמו "יאללה", "רבאק" ועוד והרבה בטינופים והכפשות עליי ללא כל ביסוס, כהרגלו, ובלי קשר למהות הדיון המשפטי.
בקיצור, עוד פריבלג שחושב שמותר לו הכל, שהמדינה שייכת רק לו, שמשקר בלי למצמץ, ועוד על דוכן העדים תחת שבועה.
אין פלא אפוא, שווייץ לא מטריח את עצמו לאולפני השמאל – הוא כנראה מבוהל מהמחשבה שדמות הפרחח האלים תיחשף לכול, לכן הוא מסתתר מאחורי מקלדתו המזוהמת.
זאת ואף זאת, בעבר כתב העיתונאי הוותיק יואב יצחק (שכל הפרוקסיס יכולים ללמוד ממנו מה זו עיתונות) שווייץ היה נוהג לרשום את חלק מרשימותיו תחת השפעת סמים – וייץ כנראה איים בתביעה אך הפחדן מעולם לא הגיש תביעה.
גם בדיון הטיח וייץ, בשחצנות האופיינית שלו, שיכול לתבוע אותי דיבה "17000 פעם" אבל הוא לא רוצה לבזבז זמן עליי. ובכן, זה רק מראה שוייץ שותה כל מילה שלי בצמא ויוצא משיווי משקלו ודעתו. זו הרי האמת הכואבת עליו ועל מעלליו.
השקרים של וייץ:
השקר הראשון
וייץ הודה שביקר באורח "נדיר" באולם דיוני משפט נתניהו (אני ראיתי אותו רק פעמיים או שלוש לכל היותר) ואחר כך ניסה לתקן ל-25 פעם.
ובכן, זה שקר גס: וייץ מעולם לא היה 25 פעם בדיונים.
השקר השני
וייץ טען ש"שאגתי" באולם אחרי שהוא כינה אותי "פסיכופט" בצורה הכי מרושעת ולא היא. פשוט אמרתי לו שיחזור על זה שוב כדי שאוכל לצלם ולהקליט זאת כדי שכולם יבינו מי האיש הבזוי.
השקר השלישי
וייץ טען שהוא הגיע לעדות מילצ'ן מברייטון היישר לאולם הצפייה כי לא רצה להגיע לאולם הדיונים בגללי.
זה עוד שקר גס – אולם הצפייה נפתח בגלל שלא היה די מקומות באולם הדיונים ודוברות הנהלת בתי המשפט אפשרה רק לעיתונאי אחד מכל כלי תקשורת להיכנס לאולם.
מכיוון שיעל פרידסון מ"הארץ" סיקרה את העדות, לגידי וייץ לא התאפשר להיכנס לאולם הדיונים ולכן ניגש היישר לאולם הצפייה.
השקר הרביעי
וייץ טען שאני "הדבקתי" את מצלמת הסלולר לפרצופו; כמובן שזה לא היה ולא נברא, צילמתי בדיוק כמי שכולם מצלמים באולם הדיונים וכפי שצלם "הארץ" נשלח לצלם אותי במיוחד.
השקר החמישי
וייץ הסתייג משאלת עורך דיני שה"תחקיר" שלו על אלוביץ' ו-וואלה הוביל לתיק 4000.
זה פשוט משעשע, וייץ היה אחד מתופרי תיק 4000, ה"תחקיר" שלו הוזכר אין ספור פעמים במהלך העדויות וגם שמו של וייץ הוזכר כמי שקיבל הדלפות פליליות כדי להשפיע על מהלך החקירה והמשפט (אבל וייץ הרי לא טורח להגיע לדיונים ולא קורא פרוטוקולים).
כנראה שווייץ מבין שהבלוף שלו נחשף ולכן מנסה לתפוס מרחק מה"תחקיר" השקרי שלו. זה לא יעבוד, הכל מתועד.
סוג של שקר שישי
וייץ אמר שחובה לבקר את הפרקליטות – הבעיה שהוא ו"עיתונו" כמעט לא עושים זאת – כחלק מיחסי ההשחתה בינו לבין הפרקליטות.
איזו צביעות! מטיף שחובה לבקר את הפרקליטות וכמעט לא עושה זאת.
נטעאל בנדל
האיש המרושע הספיק לעבור שלושה מקומות עבודה תוך שנתיים ומשהו: "הארץ", "ישראל היום" וכרגע "ידיעות אחרונות".
השקר הראשון
בנדל חשף בעדותו שהוא הגיש נגדי תלונה במשטרה וביקש צו הרחקה ממני, דבר מגוחך לחלוטין.
כמובן שהתלונה נסגרה בלא כלום, אבל בנדל לא כתב את העובדה המהותית הזו בתצהירו, כי כנראה שזה לא התאים לשקרים שלו עליי.
ובכלל, התלונה הזו, שמעניין איך נולדה, משקפת את המאמץ האדיר של הפרקליטות ושל הפרוקסיס שלה להוציא אותי מאולם הדיונים בכל מחיר, תוך עלילות שווא, רק כדי שלא אוכל לדווח לציבור על האמת במשפטי דיונים, וכדי שהפרקליטות תשלוט בנרטיב השקרי היוצא מהאולם.
השקר השני
הנבזי והחמור מכולם: בנדל הודה שהוא נחשף למידע רפואי שלי במהלך הדיונים ומישהו סיפר לו על בעיה בעיני.
ראשית, איך בדיוק מידע רפואי מסתובב בין כל הפרוקסיס של הפרקליטות? בנדל נתקף שכחה כשנשאל מי זה ה"מישהו" הזה, אבל יש לי ניחוש מי המנוול.
בכל מקרה זו עוד דוגמא כיצד הפרוקסיס של הפרקליטות ניסו לחסל אותי ולהלך עליי אימים, גם באמצעות חשיפה של מידע רפואי עליי.
אלא שכאן הגיע השקר הגדול: בסיום אחד הדיונים, בנדל פנה אליי, הצביע על עינו ושאל בלעג הכל בסדר? וחזר ועשה זאת עוד פעמיים ברשעות אין קץ.
זמן קצר אחרי זה פניתי אליו תוך שאני מצלם ומקליט ושאלתי אותו מאיפה הוא יודע על הבעיה שלי בעין והאם אבישי גרינצייג "נידב" לו את המידע. בנדל העדיף לשתוק, שתיקה כהודאה.
באולם הדיונים הכחיש בנדל שלעג לי והיתמם לחלוטין. איזה שקרן מתועב! ועוד על דוכן העדים שבו נשבע לאמר את האמת. ש-ק-ר-ן.
אורן פרסיקו
תמהוני מאתר השמאל הקיצוני "העין השביעית". פרסיקו והאתר הם פורעי החוק, ש"מלווים" אותי לכל דיון ודיון בהליכים המשפטיים במטרה להלך עליי אימים ועל משפחתי, תוך שהוא תוקף אותי עם מצלמתו בכל הזדמנות.
בדיון הספציפי הזה הם גם נמצאים בניגוד עניינים חמור שכן עו"ד יובל יועז, שמייצג את יהודה שפר, מייצג גם את אתר "העין השביעית".
תזכורת: נגד האתר קיימת פסיקה חמורה מאוד על הפרת חוק הגנת הפרטיות, שבמרכז הפרשה החמורה עומד פרסיקו עצמו (בנוגע לשימוש במערכת נט משפט).
זה היה בזמן שבו עו"ד אלעד מן כיהן כיו"ר העמותה; העורך של האתר הוא שוקי טאוסיג ועוד תימהוני שמשרת אותה הוא איתמר בן זקן.
באורח פלאי משרד המשפטים לא הגיש כתב אישום נגד האתר ונושאי משרה בו בעקבות הפרשה החמורה ובמקביל, באורח פלאי, האתר הוא פרוקסי של הפרקליטות, ליאת בן ארי ושות', ומנסה לחסל חשבונות עם כל מבקרי הפרקליטות.
אתר 'העין השביעית' משרת ללא תנאי ובאופן כנוע במיוחד את עברייני הפרקליטות ובראשם כאמור, ליאת בן ארי, ללא הצלחה.
הוא מנסה לצנזר את האמת מהציבור על תפירת התיקים נגד נתניהו, ממציא קונספירציות למכביר ופועל בשירות השמאל הקיצוני, האנרכיסטי וסותם הפיות.
יתר על כן, פרסיקו נוהג לסלף, לעוות ואף להמציא את המתרחש בכל דיון ולהתגזען באופן קבוע על "ביביסטים" בצורה מכוערת ונבזית, תוך שהוא משמיע קולות מוזרים ומעווה את פניו בחיוכים שונים ומשונים.
גם בדיון הזה פרסיקו הרבה לפעור את עיניו ולחייך מלוא פיו לעיתים תכופות ובצורה הזויה ומעוררת תהיות.
השקר הראשון של פרסיקו
התמהוני טען שהתנהלותי בנוגע לצילומים היא "חריגה ולא מידתית". משעשע לשמוע את זה כמי שהפך ל"נער הליווי" שלי (יחד עם איתמר בן זקן) כמעט לכל דיון משפטי שאני מעורב בו (שזה כשלעצמו דבר חריג ולא מידתי), כשהוא שולף מיד את מצלמתו, מאגף אותי מכל הכיוונים ומנסה להלך עליי אימים.
השקר השני של פרסיקו
הוא טען שאישתי, שנכחה באחד הדיונים בהליכים המשפטיים שלי עם אבישי גרינצייג, היא ה"תובעת" ונאלץ לתקן את עצמו לאחר שהבין ששיקר.
אגב, גם בדיון הזה פרסיקו שלף את מצלמתו, צילם את אישתי נגד רצונה וגם ניסה לצלם את אישתו של עורך דיני התותח אוהד מחרז.
כמובן שפרסיקו ניסה להתחמק ממעלליו בתשובות מתפתלות והזויות.
איתמר לוין
הטיפוס הדוחה הזה נוהג ל"הישטנקר" לשופטי נתניהו על התנהגויות של אחרים, אבל מעולם לא מסתכל על עצמו במראה.
ללוין יש יריבות אישית איתי עוד מ"גלובס" והוא הודה בעדותו שקרא לי "שמוק" ו"סרטן".
איך הטיפוס הזה מעז עוד לטעון שאני משרה "אווירת פחד" באולם, כשהוא נתפס שואג ומגדף לא פעם באולם הדיונים?
טוב, המטרה הרי מקדשת את כל האמצעים. לוין הרבה בתשובות "לא זוכר" וניכר שיש לו זיכרון סלקטיבי. ובכלל, לוין לא קשוב בדיוני המשפט, עוסק בעניינים אחרים, הרבה להתלחשש עם חבריו – ויש לו את החוצפה להתלונן על אחרים. צבוע!
עו"ד יובל יועז, פרקליטו של שפר
אני בוגר מאוד ותיק של הטיפוס היהיר הזה עוד מימי "גלובס" שבו עבד תחתיי – כבר אז לא הערכתי אותו מקצועית.
יועז הרבה לצווח במהלך הדיונים, לנסות לשבש את החקירות של עורך דיני ובפעם אחת אף צווח על השופט שהוא "חד צדדי", התנהגות שאצל שופטים אחרים כבר מזמן הייתה זוכה לנזיפה.
לצידו, אחד, עו"ד אילן יונש, הרבה לצחקק ולהשתולל – מראה נהדרת להתנהלות הפסולה של השמאל. כמובן שכל ההתנהלות הדוחה והבריונית הזו לא התשקפה ב"כתבותיו" של אורן פרסיקו, שהרי יועז מייצג את האתר שבו הוא כותב.
עוד דוגמא לעיתונות שקרנית מטעם. מטעם הפרקליטות ומטעם הפרוקסיס של הפרקליטות.
אגב, למר יועז יש 3 כובעים: עו"ד פרטי, עותר מטעם התנועה עם השם המגוחך "משמר הדמוקרטיה", ו"פרשן" באתר השמאל הקיצוני "זמן ישראל".
האם זה לא פוטנציאל לניגודי עניינים? טוב, נו, להם הרי מותר ה-כ-ל.
יהודה שפר
כל אחד שנחשף ל"הגיגיו" של שפר תוהה כיצד האיש הזה היה המישנה לפרקליט המדינה וקבע גורלות של אנשים. איזה פחד ואיזו חרפה!
שפר שיתף בסוף השבוע את הכזבים של "העין השביעית" עליי תחת הכותרת "הפעיל טרור", משל אני טרוריסט, בלי לתת גילוי נאות שעורך דינו יובל יועז הוא גם עורך דינו של האתר האנרכיסטי.
זה ניחא, אבל כששאלתי אותו בטוויטר איך הוא, כמגן המערכת המשפטית, מגיב להשתוללות של יועז על השופט תוך שהוא מטיח בו שהוא "חד צדדי", הוא התחמק והמשיך בגידופים.
לשפר יש אנלוגיה מטופשת על דיוני בית המשפט: זה כמו משחק כדורגל, לא חייבים להיות נוכחים בו, אפשר להסתפק בצפייה מהבית.
הבעיה היא שדיוני משפט לא משודרים בטלוויזיה כמו משחק כדורגל ושפר לא יכול לצפות בהם מהבית.
טוב, הוא הרי הודה שניזון מחומרים (דפי מסרים) שמספקים לו הפרקליטות המושחתת. איזה ביזיון של שופר!
