ניצחון ענק של אבי וייס ושלי על הפרקליטות המושחתת ועל הדס קליין המרשעת והשקרנית.

בהחלטת ביניים החליט השופט ביום חמישי החולף למסור לנו את מרבית החומרים שביקשנו הנוגעים לאישורי חקירה אצל עיתונאים אחרים, אישורי החקירה שלנו, התכתבויות בין הדס קליין ובאי כוחה לפרקליטות וכמו כן את התלונות שהגשנו נגד הדס קליין על עדות שקר וכד'.

בהחלטתו כתב השופט כי מדובר ב"נסיבות ייחודיות" של התיק וכי מדובר בנסיבות

"אשר מעלות שאלות בנוגע לגבולות שבין חופש הביטוי הלגיטימי מצד עיתונאי לבין ביטוי אסור המהווה עבירה פלילית".

רמז ברור מאוד לפרקליטות שהתיק, לכל הפחות, בעייתי מאוד.

***

כזכור, על תיק התפור חתומים פושע הרוגלות חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות, ואלכסנדרה קרא, פרקליטה במחלקה שלו ובתו של שופט העליון לשעבר ג'ורג' קרא.
מי שאישר בנוסף את הגשת כתב האישום התפור הוא פרקליט המדינה עמית איסמן והמישנה שלו אלון אלטמן.

את וייס ועבדכם נאמן מייצגים עורכי הדין ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר התותחים שהביאו לתוצאה המצויינת.

כמובן שכל השופרות, הכוללים בין היתר את גליקמן, אבישי גרינצייג, ביני אשכנזי, נטעאל בנדל, חן מענית, ברוך קרא, יעל פרידסון ועוד ועוד – לא טרחו לעדכן את הציבור על ההחלטה של השופט גת, לאחר שהדהדו בלי הרף את הגשת כתב האישום.

זאת רשימת החומרים שהשופט גת החליט שנקבל – שמהם יעלה בבירור שהפרקליטות נקטה אכיפה בררנית מובהקת כשלא חקרה מקרים כמו הטרדת פילבר ומילצ'ן על ידי אביעד גליקמן ודוד שרן על ידי רביב דרוקר ועוד.

• רשימה של כלל תיקי החקירה שנפתחו, לאחר הגשת תלונה או כתוצאה מהפעלה יזומה של מערכת ניטור משטרתית, בחשד לביצוע עבירה של הטרדת עד במהלך 3 השנים האחרונות, בנסיבות של פרסומים שבוצעו על ידי עיתונאים.
  הרשימה תפרט את המקרים בהם הוחלט להגיש כתב אישום ואת המקרים בהם הוחלט שלא להגיש כתב אישום, תוך ציון עילת הסגירה;
• רשימת כלל תיקי החקירה שנפתחו בהם הוחשדו חשודים בביצוע עבירה של הטרדת עדו/או איומים כלפי עדים ב"משפט נתניהו", אשר תפרט גם מה הוחלט בעניינו של כל תיק חקירה, לרבות ציון עילת סגירת התיק בתיקים שנסגרו ומסירת עותק מכתבי האישום במקרים בהם הוגש כתב אישום, ובמקרים בהם טרם התקבלה החלטה תציין מה סטטוס הטיפול ומדוע טרם התקבלה החלטה;
• רשימה המתייחסת באופן ספציפי לכלל הדוגמאות אליהם הפנתה ההגנה באסמכתאות לבקשתה ואשר מפרטת האם הוגשה תלונה למשטרת ישראל באותו עניין, האם ידוע כי הוגשה תלונה בצורה אחרת באותו עניין, האם נפתחה חקירה באותו עניין, ככל שלא נפתחה חקירה – פירוט הסיבה לכך שלא נפתחה חקירה, ככל שנפתחה חקירה – מה הוחלט בעניינה, לרבות ציון עילת סגירת התיק בתיקים שנסגרו ומסירת עותק מכתבי האישום במקרים בהם הוגש כתב אישום, ובמקרים בהם טרם התקבלה החלטה תציין המאשימה מה סטטוס הטיפול ומדוע טרם התקבלה החלטה.
  מכיוון שעלה בדיון כי לא בכל המקרים המפורטים בדוגמאות ההגנה הוגשו תלונות למשטרת ישראל, מובהר כי המאשימה תמסור את הרשימה האמורה בסעיף זה רק לאחר שההגנה תעביר לידיה בכתב את כל הפרטים שיש בידיה בנוגע להגשת תלונות ביחס לדוגמאות אלו – לרבות, האם הוגשה תלונה, על ידי מי הוגשה תלונה, מי הגורם שאליו הוגשה התלונה, מועד הגשת התלונה ומספר התלונה ככל שיש.
• באשר לבקשה לקבל פירוט של תוצאות החקירות, ככל שנפתחו, או פירוט סיבת ההחלטה שלא לחקור, ביחס לתלונות שהוגשו על ידינו (אבי וייס ואנוכי) כנגד המתלוננת הדס קליין – דומה אין בין הצדדים מחלוקת לגבי זכאותנו לקבל את המידע המבוקש, בהיותם המתלוננים באותם מקרים, וכי המחלוקת בין הצדדים בהקשר זה היא טכנית בעיקרה, מאחר שלא כל התלונות הוגשו למשטרת ישראל.
  אשר על כן, החליט השופט גת שהפרקליטות תעביר אלינו (כמובן שלא נפתחה שום חקירה נגד קליין כיוון שהיא חסינה).
• פירוט תוצאות החקירות, ככל שנפתחו, או פירוט סיבת ההחלטה שלא לחקור, ביחס לתלונות שהוגשו על ידינו כנגד המתלוננת הדס קליין, אך זאת רק לאחר שההגנה תעביר לידי המאשימה בכתב את הפרטים בנוגע לתלונות אלו שהוגשו על ידינו לרבות מי הגורם שאליו הוגשה התלונה, מועד הגשת התלונה, מספר התלונה ככל שיש, ועותק מהתלונה שהוגשה ככל שיש.
  ככל שמדובר בתלונות שהוגשו לגורמים שאינם משטרת ישראל או הייעוץ המשפטי לממשלה או פרקליטות המדינה, על שלוחותיה – לאחר מסירת הפרטים האמורים על ידי ההגנה לידי המאשימה, המאשימה תפנה לאותם גורמים על יסוד החלטה זו, ואותם גורמים ימסרו את המידע הדרוש לידי המאשימה, לשם ריכוזו כאמור על ידה והעברתו לעיון ההגנה.
• באשר לבקשה לקבלת הפניות שנעשו על ידי קליין או באי כוחה אל הפרקליטות, הייעוץ המשפטי או המשטרה בנוגע אלינו והמענה שניתן לפניות אלו – החליט השופט גת להיענות לבקשה באופן חלקי לאחר שכל החומר נמסר לו על ידי הפרקליטות.

כך כתב השופט גת:

לאחר שבחנתי בקפידה כל מסמך לגופו, את הפניות ואת המענים שניתנו להם שהועברו לעיוני, מצאתי להורות לפרקליטות להעביר לעיון ההגנה את החומרים אשר סימנתי בהדגשה על גבי המסמכים עצמם, באשר סבורני כי חומרים אלו הם בגדר "חומר חקירה" רלוונטי, בהתאם להגדרתו הרחבה בדין, על יסוד גדרי המחלוקת בין הצדדים, לרבות לצורך בירור טענות מסוג טענת הגנה מן הצדק שהעלתה ההגנה. עוד שקלתי, האם בהעברת החומרים יש כדי לפגוע בזכויות ובאינטרסים של צדדים שלישיים.

באשר לבקשה לקבל את אישורי החקירה שלנו החליט השופט גת לקבל את הבקשה באופן חלקי: האישורים עצמם יועברו אך לא יתר ההתכתבויות באותם מסמכים.

וכך כתב השופט גת:

סבורני כי האישורים עצמם, שניתנים בסופו של דבר, יכולים להוות חומר חקירה רלוונטי, שכן הם יכולים ללמד על חוקיות ו/או על תקינות פעולות החקירה וההחלטה להעמיד לדין, ולהוות בסיס לבחינת טענות הגנה שונות, לרבות טענת הגנה מן הצדק.