הטיעון המרכזי של היועמ"שית המושחתת, גלי בהרב מיארה, להדחתה הלא חוקית כביכול הוא תיקי נתניהו והעובדה שהיא התובעת במשפטו.

***

הטיעון הזה התהפך עליה, כיוון שלשיטת גלי בהרב מיארה כל עוד המשפט מתקיים היא חסינה מפיטורים.
המשמעות היא שליועמ"שית יש אינטרס ברור שהמשפט יימשך לפחות עד סוף כהונתה הרשמי או עד אין קץ – כי כך כיסאה בטוח לשיטתה – עם הטיעון הדמגוגי הזה.

חמור מכך: על רקע האינטרסים שלה אפשר להבין את התנהלותה הפסולה בנוגע לתיקי נתניהו. יועץ הגון וישר, ללא אינטרסים זרים, היה מחשב מסלול מחדש אחרי ששופטי נתניהו המליצו לסגת מסעיף השוחד בתיק 4000 – המלצה דרמטית עוד בפרשת התביעה.
יועץ הגון וישר היה גם שוקל ברצינות גישור פלילי בתיקים, הצעה שהועלתה במהלך הדיונים. שני המהלכים היו אמורים לייעל מאוד את תיקי נתניהו ולקצר את משך ההתדיינות עליהם, אבל בהרב מיארה הדפה את שתי ההצעות מיידית, ללא כל דיון רציני עליהם.

למה גלי הודפת?

הסיבה היא שיש התלכדות של אינטרסים בינה לבין "בכירי" הפרקליטות שהיו שותפים לתפירת התיקים ועדיין מכהנים במערכת המשפטית.
בהרב מיארה הרי לא קיבלה את ההחלטה על הגשת כתב האישום. זה היה מנדלבליט, יחד עם שי ניצן וליאת בן ארי וצוותי התיקים – יוני תדמור, יהודית תירוש ואלון גילדין.
זו הקבוצה ה"בכירה" מבין 29 פרקליטים שתפרו את התיקים – חלקם כבר לא נמצאים במערכת.

גם למי שנשאר במערכת ומעורב בתיקי האלפים יש אינטרס שהמשפט יימשך עד אין קץ ולו רק מסיבות אמוציונליות – אגו, אגו ועוד אגו – אינטרסים אישיים שלא קשורים בכלל לאינטרסים הציבוריים – הם לא מסוגלים לרדת מהעץ עליו הם טיפסו.
לאף אחד מהם אין את היושרה והאומץ המספיקים כדי להודות שהתבצעו בתיקים חקירות לא חוקיות והוא הוגש על בסיס ראיות שהומצאו.

הודאה כזו איננה באה בחשבון מבחינתם, כמו נסיגה מסעיף השוחד בתיק 4000  (היא הרי תפליל אותם בפועל) ולכן הם מעדיפים להמשיך את הדיונים במשפט, גם אם במחיר קשה של התבזות בפרשת ההגנה.
האינטרסים האישיים של תדמור, תירוש, גילדין ועוד קודמים כמובן לאינטרסים הציבוריים – ומכיוון שאין מבוגר אחראי במערכת המשפט – בהרב מיארה פשוט נגררת אחריהם מאינטרסים הישרדותיים שלה.

לא רק גלי

ויש עוד שתי דמויות שמנסות להרחיק את עצמן מהאש אך היו מעורבות עד צוואר בתפירת התיקים: הראשון, גיל לימון, יד ימינו ויד שמאלו לשעבר של מנדלבליט, שגם תפר לו את הג'וב הנוכחי כמישנה של בהרב מיארה.
לימון הוא כותב חוות דעת סידרתיות נגד הממשלה, שלא פעם נתקלו בביקורת חריפה של בג"ץ (במיוחד של השופט אלרון).

לימון היה בין 29 הפרקליטים שתפרו את התיקים ומנסה להתרחק מכל קרבה לתיקים כאילו לא הייתה לו יד בדבר.

הדמות השנייה היא עמית איסמן, מטריד מינית, שלמרבה התדהמה מונה לפרקליט המדינה.
גם איסמן היה בין 29 הפרקליטים שתפרו את התיקים וגם הוא מנסה להתרחק מתיקי נתניהו כאילו הוא צופה מהצד ולא פרקליט המדינה.

במקרה שלו זה הרבה יותר חמור מגיל לימון כי הוא אחראי ישירות על צוותי תיקי האלפים, ובמקום לנהל אותם ולבקש מהם תשובות על המבוכות שנחשפות בדיונים, הוא מעדיף לשתוק, עד שזה מגיע ליועמ"שית והדחתה.
שם הוא לא שותק, הוא מצופף שורות ומנופף בסלוגן "פגיעה קשה בשלטון החוק".

מעניין איפה היה איסמן ששלטון החוק נפגע קשה מאוד בחקירות נתניהו ובגיבוש כתב האישום. אה, הוא גם צופף שורות.

תלם הולך הביתה

והנה עוד דוגמא לציפוף שורות שלא צלח לעת עתה; השבוע פרש סופית מהמשטרה תת ניצב יואב תלם שהיה מראשי צוות החקירה בתיק 4000 ובתיק הצוללות.

תלם הודה בעדותו בתיקי האלפים שהיו שורה של "כשלים" או דברים "לא תקינים" – שם מכובס לעבירות שהוא אחראי אליהן. הוא גם הודה שהמציא ממוחו הקודח את המושג "אנומליות טכנולוגיות אוטומטיות" כהסבר לעבירות הרוגולות.

בפרקליטות ובתקשורת חשבו כמובן שתלם מתאים להיות ראש אגף חקירות ומודיעין, וכשזה לא צלח, נדמה שהפרקליטות אף ניסתה לתפור לו ג'וב במקום תפקידו במשטרה – כך לפי הפרסומים.

מדהים איך החבורה הזו דואגת לעצמה על חשבון האינטרס הציבורי.