עדותו של ראש הממשלה נתניהו שהייתה אמורה להתחדש אתמול (08.09.2025) בוטלה בעקבות הפיגוע הקשה בירושלים.
זה לא הפריע לפרקליטות המושחתת למחזר את קמפיין הנבצרות זמנית (לא יקרה) באמצעות שופרותיהם ובראשם הברברי האלים, אביעד גליקמן, שמוחזק בגרונו לאחר שחקירתו המתבקשת בעקבות הכאת/דחיפת אישה בבית המשפט נמרחה על ידי היועמ"שית גלי בהרב מיארה.

הפרקליטות, זו שמורחת הליכים על פני שנים כשזה נוח לה, ביקשה שנתניהו יעיד היום (ג'), ראש הממשלה השיב שהוא יכול בין 09:30 עד 13:00 (הנה, הוא לא מתחמק מעדותו!) ובסופה של הסאגה נקבע כי נתניהו יעיד היום (ג') אבל בדלתיים סגורות – כנראה עניינים הקשורים לתיק 1000 והוויזה של ארנון מילצ'ן בגלל העובדה שמילצ'ן היה סוכן מוסד.

***

בתום הדלתיים הסגורות יתקיים הדיון שאמור היה להתקיים אתמול על סוגיית המעבר לדיונים של 4 ימים בשבוע, לאחר שפרקליטי נתניהו הודיעו לו שלא יוכלו לייצג אותו אם אכן המעבר הזה יתבצע בהתאם להחלטת השופטים מתחילת נובמבר.

ועדת הצוללות

במקביל, נערך אתמול דיון מעניין בבג"ץ בנושא ועדת הצוללות בעקבות שתי עתירות שהונחו על שולחנו.
האחת, של עו"ד ז'ק חן, שמייצג בתיק את אבריאל בר יוסף, אחד הנאשמים בתיק הצוללות. עו"ד חן מבקש לעצור את פעילותה של ועדת הצוללות עד להכרעה בעתירה.
את העתירה השנייה ביקשה לא לזמן עדים בתיק (כמו אבנר שמחוני, יוסי כהן ורם רוטנברג) עד הכרעה בעתירה.

המכנה המשותף לשתי העתירות: ועדת הצוללות זיהמה בפועל את ההליך הפלילי כשהזמינה שורת עדים במקביל לעדותם בתיק הפלילי בלי מנגנון תיאום ראוי וחמור מכך: אצל חלק מהעדים שהעידו במקביל, התגלו סתירות בין העדויות בוועדה לבין העדויות בבית המשפט.

יתר על כן, הוועדה גם מציגה גרסאות של עדים אחרים בפני העדים המופיעים בפניה, תוך שהיא משפיעה על עדותם באמצעות הצגות טענות הקשורות לנאשמים בהליך הפלילי והצגת מסמכים בפני עדים שעתידים להעיד בהליך הפלילי, אשר לא הוצגו להם בחקירת המשטרה ולעיתים אף לא קיימים בחומר החקירה שהועמד לעיון הנאשמים במסגרת ההליך הפלילי.

לכן, אין בכלל ספק: יש פה שיבוש וזיהום חמור וקשה של ההליך הפלילי שקיבל הכשר מהפרקליטות ומהיועמ"שית.

וצריך להבין את הצביעות והדו פרצופיות הגדולים של היועמ"שית והפרקליטות בכל הנוגע לוועדת הצוללות: ביד אחת הם עושים ה-כ-ל כדי לסכל את ועדת הרוגלות בטיעונים של זיהום הליכים פליליים ודורשים מהוועדה לא לעסוק בתיקים עומדים ותלויים בנושא הרוגלות.
ביד השנייה הם מאפשרים זיהום ועיוות צדק משווע כשמאפשרים לוועדת הצוללות לדון במקביל להליך הפלילי עם אותם עדים ואותם חומרים. עוד הוכחה שהיועמ"שית גלי בהרב מיארה פועלת מאינטרסים פוליטיים ולא מאינטרסים ציבוריים.

ומעל לכל צריך להדגיש את הבלוף של ועדת הצוללות: הוועדה מונתה על ידי הממשלה הקודמת כדי "לחפש" בכל מחיר את נתניהו.
הוועדה מונתה לבדוק את "הליכי" רכש כלי השיט וחבריה, שאינם מומחים ברכש צוללות ומרביתם אינם בקיאים בענייני רכש בכלל הוציאו תחת ידם אזהרות מגוחכות לנתניהו שפגע, לא פחות ולא יותר, בביטחון המדינה בגלל שהתהליכים לא היו "סדורים".

עם כל הכבוד, כיצד חברי הוועדה שבראשם עומד נשיא העליון לשעבר פרופ' אשר גרוניס; השופט בדימוס צבי זילברטל; פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר; גדעון פרנק, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר) ופרופ' יעקב בורטמן, תא"ל בדימוס – יכולים לקבוע שביטחונה של ישראל נפגע בגלל ענייני פרוצדורה?

ובכלל, הבעיה העיקרית בתהליכי ביקורת בישראל היא שהם מתמקדים בפרוצדורה ולא במהות, ב"הליכים" ולא בליבת העניין, בבירוקרטיה ולא בתוצאה הסופית.
במהות ובתוצאה הסופית נתניהו השיג עסקה מצויינת עם הגרמנים. הבעיה היא שבגלל כל הבלאגן סביב חקירת תיק הצוללות והבלופים של רביב דרוקר, העסקה התעכבה וישראל נאלצה להוסיף מיליארדים בסופו של דבר.

על העניין הזה, היותר חשוב, הוועדה מן הסתם לא תתיחס. יותר חשוב לה התהליכים ה"סדורים" – כלומר, שלטון הפקידים.

הנה כמה מהדברים החשובים שאמר בדיון עו"ד ז'ק חן:

‏על החריגה מהמנדט של ועדת הצוללות

יש מנדט שניתן לוועדת חקירה. הוגבל המנדט. בהנחה שאני צודק והיא פרצה את המנדט למה צריכים לרפא ולמצוא פתרונות?

אומר סעיף ב' 2 – "הוועדה לא תחקור התנהלות…  כלי השיט…״. לא תחקור ולא ממצאים ולא מסקנות ולא המלצות. 4 איסורים! למה? הגבילו בגלל ניהול ההליך כדי לא להגיע למצב שאנו מגיעים (של זיהום). הראיתי כיצד הוועדה בכל הכבוד עברה על איסורים אלה. היא חוקרת בעניינם של הנאשמים ובעיקר אבריאל בר יוסף… באיזה עולם אנו נמצאים? אין לנו דרך לבוא ולהתמודד/לאתגר השאלות העמדות הציטוטים החלקיים המוצגים בפני העדים שהם עדי תביעה. במשפט אני לא יכול לברר מה שנעשה שם? זו פגיעה מהותית, יסודית, בסיסית בניהול הליך.

על האבסורד של ועדת הצוללות

5 חברי וועדה שהם לא משפטנים יורדים לזירה ומטיחים בעדים שצריכים להופיע במשפט. טענות כלפי הלקוח שלי (אבריאל בר יוסף). ממש מצטטים מכתב אישום לפעמים גם בבדיחות הדעת. והעדים מופיעים בפני החמישה, ומה אמורים לעשות? אחד אמר שפותח להתחנף בעדותו כי היה המנהל שלו והוא אחד העותרים פה. מה יעשו? עתידם תלוי בוועדה ומה שהיא תקבע.

אני לא יכול להתגונן בפני הוועדה. זו הסיטואציה. הם מתפתלים וכאלה מגיעים אליי לחקירה נגדית בבית משפט שהראיתי לכם שאני מתחיל לגרד… מייד קמים עלי. אומרים אתה לא יכול לשאול שום דבר. העדות לא תשמש כראיה.
מילא היו אומרים לא תשמש כראיה לאמיתות תוכנה, מילא. אבל על הזיהום תוכל לחקור. אבל לא אומרים את זה.

על חוסר הצדק

איזה חקר אמת אנו נוכל לצפות ולקוות לו בהליך פלילי, כאשר בנוגה יש הליך אחר ואנו לא נדע מה השפעתו. חקר האמת ישורת באיזה שהוא אופן? חד משמעית לא

 באותו נושא נחקר שם לא נדע מה השפעתו על הליך כאן באותו נושא ממש. לכן זה לא רק זכויות אלא חקר ייפגע.

על חומות סיניות מדומיינות

חברתי (ממחלקת הבג"צים) אמרה חומה סינית. אז איך יחקור זיהום? אומרת עו"ד שמואלי הוא לא יחקור. אם לא אחקור זיהום אז איזה משפט זה? לא רשימה של מקרים, לא אירועי העבר, מקרה קונקרטי. הודגמה מה עשתה וועדה עד כה ומה תעשה מעתה. אף אחד לא כופר בזיהום ההליך.
החומה הסינית היחידה, אם משתמשים בביטוי הזה, זה חומה בין משפט לבין חקר האמת. המשפט לא ישרת התכליות. צריך לעצור (את ועדת הצוללות).

אומר התובע בתיק הצוללות שמדובר בנושאים של רכש כלי שיט הוא פריפריאלי במשפט הפלילי, או לא במהות הפלילי… הטענה לא נכונה.

במקום מילים נדבר על נתונים. העידו עד היום 14 עדי תביעה. 10 מהם – עסקו אך ורק בנושא הרכש. 4 – לא.
כאשר אנו אמרנו אם יש טענה שאין סטייה מן השורה למה עוסקים ברכש? הטענה היא לא על מנת להוכיח סטייה מן השורה, אלא עומק מעורבות גם לעבירת השוחד והפרת אמונים. כלומר מדובר בסוגיה שנמצאת במחלוקת עמוקה.

כל נושא הרכש, האופן בו רואה המדינה את המעורבות של הלקוח שלי בתהליכי הרכש לעומת המעורבות שלנו, לכן היו 10 עדים רק על זה. החקירות היו רק על זה. העמדנו דברים על מקומם. הראינו השתלשלות עניינים שהתביעה לא הראתה להם. הם גם העידו בפני וועדת חקירה. הראינו דברים שוועדת חקירה גם לא נתנה להם. היה עד שהכחיש שהוא העיד בפני וועדת החקירה. אמר שלא העיד שם. אמר לא היה אירוע כזה. תראו לאן הגענו? אז מדברים על נתונים מספרים ומציאות ולא מילים נוצצות כמו כוכבים.

על תיק הצוללות

כתב אישום הוגש במאי 21 ונשמעו רק 14 עדי תביעה. בדרך סיימו משפט זוטא שאנו לא קשורים אליו.

הדבר החשוב פה בהקשר הזה, שפרק הזמן שאנו מדברים עליו נחוץ כדי ללמוד החומר ולחקור חקירות נגדיות כדבעי. כאשר מדברים על הזמן, אומרים נביא את המוזהרים (של הוועדה קודם) קודם, מתעלמים בתגובה לעתירה, גם בתגובה לטיעון שלי פה היום.

אנו לא עוסקים רק במוזהרים. יש 310 עדים בכתב אישום. והם יבואו. לגביהם המתווה לא נותן פתרון. מלבד אותה חומה סינית שעומדת זה לא דו כווני. הם מעידים בפני וועדה אבל לא אוכל לעשות שימוש בדברים האלה ולאתגר כדי לרדת לחקר האמת וגם לא להוכיח הזיהום.

כלום לא ייכנס כלום, לא נוכל לחקור – זו חומה סינית. אומרת המדינה במפורש, נכון אנו פוגעים מהותית בזכותו של הנאשם להתגונן ואני מוסיף גם חקר האמת. היא אומרת איזון. בעיני זה לא איזון. לא אחזור על דברי חבריי.

אין שום מנגנון תיאום. לא שמעתם מהצד השני שום דבר לגבי מנגנוני איזון. נתנו לנו רשימה בעקבות טענה שלנו.