עוד הוכחה שהדס קליין השקרנית מקבלת יחס מועדף בפרקליטות ובמשטרה; לא זו בלבד שהפרקליטות העניקה לגברת חסינות בפועל, היא מקבלת יחס VIP כשהיא ניגשת ללהב 433 עם תלונות ולא לתחנת המשטרה בעיר מגוריה.
עכשיו מתברר כי קליין התכתבה ישירות עם ליאת בן ארי, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים, אלון אלטמן המשנה לפרקליט המדינה ועודד אררה – מלהב 433. אותי זה לא הפתיע כלל כיוון שקליין כבר הודתה בראיון שהיא מתקשרת לראש יאח"ה בנוגע לתלונה שלה נגד שרה נתניהו.
הדבר התברר במהלך תיק שבו הוגש כתב אישום נגד יוסף כהן על הטרדת העדה קליין.
***
לטענת ההגנה,קליין חיפשה את שמה באינטרנט וגילתה את התכנים המאיימים והמטרידים כלפיה, לכאורה, ובעצת עורכי דינה הודיעה על כך לליאת בן ארי ואלון אלטמן מהפרקליטות ולעודד אררה מלהב.
שלושת הגורמים, אינם רלוונטיים לחקירת התיק נשוא כתב האישום וקליין מכירה אותם מהתקופה ששימשה כעדת תביעה במשפט כנגד ראש הממשלה נתניהו.
הפרסומים המופיעים בכתב האישום נכתבו למעשה זמן רב לאחר שסיימה קליין להעיד במשפט נתניהו, כך שלא היתה לה כל סיבה לפנות לגורמים אלה מהפרקליטות ומיחידת להב, אלא היה על קליין לפנות ככל אדם לתחנת משטרה ולהגיש תלונה.
בעצם פנייתה של הגב' קליין לגורמים שצוינו, הרי שניצלה את כוחה ומעמדה ו- "הגיעה ישירות לראש הפירמידה", הן בהיבט של הפרקליטות והן בהיבט של המשטרה, ועל כן יש להעביר את פרטי פנייתה והתכתבותה עם הגורמים הללו על מנת לקבל תמונה מלאה בדבר האופן בו נפתחה החקירה נגד הנאשם.
הפרקליטות כמובן התנגדה להעברת ההתכתבויות בטענה שהן תרשומות פנימיות (התירוץ הקבוע) ומדובר בהתכתבות "טכנית" (סליחה? ממתי יכול אדם מהיישוב לפנות היישר לאנשים בכירים בפרקליטות?)
השופטת אביטל אמסלם-גלבוע קבעה כי הפרקליטות תעביר את ההתכתבויות להגנה:
"מבלי להביע עמדה באשר למשמעות של הפנייה לפרקליטים המצוינים לעיל, אני סבורה כי לא ניתן לחלוק על כך שהאופן שבו החלה חקירה בעניין פלילי מהווה חומר חקירה רלוונטי. ככל והיתה הגברת קליין פונה באופן ישיר לחוקר מצוות החקירה בתיק דנן, בין באמצעות הטלפון, בין בהתכתבות ובין בעל פה – לא היה למי מהצדדים ספק כי יש מקום להעלות את הדברים על הכתב, בבחינת חובת התיעוד של פעולות והתרחשות שמתעדת את ייזום הליך החקירה. מסמך שכזה, היה בוודאות נמצא בחומרי החקירה שהיו מועברים לעיון ההגנה כאשר הוגש כתב האישום שכן מדובר בחומר רלוונטי. במקרה שלפנינו, פנתה העדה לגורמים בכירים מאוד בפרקליטות וביחידת להב, וההגנה מבקשת להתחקות אחר פנייה זו אשר תוכל לאשש או לשלול תזה של ההגנה בדבר ההשפעה שהיתה לפנייה זו על אופן ניהול החקירה או לפחות האופן בו החלה.
"… מעבר לכך, טוענת ההגנה כי הפניה לראשי המערכת בפרקליטות ובמשטרה, השפיעה על עצם הטיפול בחקירה, ניהולה, באופן שיתכן ויבסס טענה מתחום ההגנה מן הצדק והאכיפה הבררנית. משמע, כי מעבר למבחן הרלבנטיות, ההגנה מצביעה על תועלת שיכול ותצמח לנאשם בטענות ההגנה שבפיו, באופן שיבוא לידי בהכרעה באשר לעצם האשם בביצוע עבירות. כאמור, איני מביעה עמדה בשלב זה באשר לנפקות של הטענות, אך סבורתני שהמגמה השלטת בפסיקה רואה גם בחומרים אלה שיתכן ויסווגו כניטראלים, כחומרי חקירה שיש להעביר לעיון ההגנה.
"משמצאתי כי מדובר בחומרים העומדים במבחן הרלוונטיות, וכי ההגנה מבקשת לקבלם לצורך ביסוס טענה של אכיפה בררנית, בין היתר, יש כעת לבחון האם העברת החומר תפגע באינטרסים מוגנים אחרים- צנעת הפרט, פרטיות וכדומה.
"מבחינתה של העדה קליין, הרי שמסרה את הדברים בהודעתה במשטרה כך שככל הנוגע לה הם חשופים וגלויים.
"טוענת התביעה כי העברת ההתכתבויות מעלה חשש לפגיעה בתפקוד התקין של רשויות החקירה, פגיעה בחירות של עובדי רשויות החקירה והתביעה להתבטא בחופשיות וללא חשש בעניינים הנוגעים לעבודתם ויכול להביא להצפה בבקשות סרק ספקולטיביות.
"בהקשר זה, וכפי שהוזכר, הפסיקה הכירה בצורך לאפשר לגורמי המשטרה והתביעה לערוך תרשומות פנימיות, שלא יכללו במסגרת חומרי חקירה כל עוד הם מהווים עיבוד וסיכום של חומרי החקירה או היערכות לקראת ניהול המשפט בכפוף לכך שלא מדובר במידע חדש אשר ההגנה אינה מודעת לגבי קיומו. הרציונל הינו לאפשר ביטוי חופשי בין גורמי החקירה, מבלי לחשוש מפני הצורך להעבירם לעיון ההגנה.
"… במקרה שלפנינו לא מדובר בתכתובת בין החוקרים בתיק, ולא בתכתובת בין הגורמים הבכירים לבין עצמם, משכך לא מדובר בתרשומות פנימיות, בהעברת רשמים או בתיאומים טכניים בין צוות החקירה לעדה. מדובר בהתכתבות ישירה בין העדה לגורמים הבכירים. לא מצאתי בפסיקה בכלל ובפסיקה אליה הופניתי התייחסות פוזיטיבית ולפיה לא מדובר בחומר חקירה.
"גם באשר לטיעון המאשימה לחשש מפגיעה בחירות של גורמי החקירה, בהתכתבויות אישיות ביניהם, ובניהול שיח חופשי – הטיעון אינו רלוונטי לנסיבות האירוע שלפני. כאשר גורמים בכירים בפרקליטות ובמשטרה מנהלים התכתבות עם עדה, שלא במסגרת עדותה ולא במסגרת של יחסים חבריים עמה, לא מדובר בשיח 'חופשי' במובן המקובל ושעל האפשרות לקיימו מבלי חשש, ביקשה המאשימה להגן. זו אינה התכתבות שמתרחשת בשגרה, בין חוקר אחד למשנהו או בין חוקר או תובע לעד בעניין שנחקר או שלגביו עתיד העד למסור עדותו בבית המשפט. משכך, גם הרציונל בדבר החשש מפני פגיעה בשיח החופשי והישיר- אינו רלוונטי למקרה זה.
"לא מצאתי גם כי מדובר 'במסע דיג' מטעם ההגנה, שכן מדובר בהפניה נקודתית שעלתה מהודעת העדה במשטרה. הבקשה היא ממוקדת, ונתמכת בבסיס עובדתי.
5129371"… בסיכומו של דבר, אני סבורה כי קיימת רלבנטיות לחומר המבוקש לחקירה באופן זה שהוא מבהיר את אופן ייזומה. כאמור, אין בתכתובות כדי להביא מידע או נתונים שאינם עולים מהודעת העדה במשטרה. ובכל זאת, למען האינטרסים הנוספים שנועדה לשרת זכות העיון, אני סבורה כי יש להתיר את העיון בהם. פעולה שכזו תגביר את האמון בפעולותיהם של גורמי החקירה והתביעה, תפיס דעתה של ההגנה כי לא נמצאים נתונים הרי משמעות שהוסתרו מעיניהם, ותשרת טוב יותר את חקר האמת. פעולה שכזו תתרום לאיזון יחסי בפער הכוחות בין התביעה להגנה ויכול שתסייע לה בגיבוש ויישום הגנה כפי שתמצא לנכון".
אין לי ספק שגם בתיק התפור ציפורי&וייס יש כנראה התכתבויות מהסוג הזה אבל הפרקליטות המושחתת מנסה להסתיר אותן.
כיצד קרה שגברת הדס קליין מנהלת תכתובות ישירות עם גורמים בכירים בפרקליטות ובמשטרה ואף מאיימת באמצעות באי כוחה על הפרקליטות בתביעות אם לא יגישו כתבי אישום (כמו במקרה שלנו)?
ובכן, זה הרי ברור מאליו: הגברת קיבלה ומקבלת יחס VIP מהמשטרה והפרקליטות, טלפונים ישירים של חוקרים ופרקליטים.
זו שערורייה שאין שנייה לה! לכן הגברת מרגישה שמערכת אכיפת החוק בכיסה והיא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה.
