המשך הציטוטים מהפרוטוקול הרשמי של עדות דובי שרצר, לשעבר חוקר מח"ש. והפעם, על הקשר הרומנטי בין החוקר אבי רוטנברג לבין ג'ודי ניר מוזס, בעודו חוקר את תיק המעונות ומעורב גם בתיק 2000.

***

שרצר אומר במפורש שמרחו גם את החקירה הזו בגלל תיקי נתניהו למרות חוות דעת לחקור את העניין ובחלוף הזמן סגרו את התיק. שוב האחראית למריחה היא קרן בר מנחם, ראשת מח"ש, מינוי של שי ניצן.

עו"ד מילשטיין: אנחנו עוברים נושא, עוזבים את ריטמן ועוברים לרוטנברג. מה הקשר שלך, מה ידוע לך על הטענות שעלו נגד רפ"ק אבי רוטנברג?

שרצר: מה הקשר שלי? עוד פעם, התקבל, פתאום אחרי שנה וחצי באופן בהול ראש אח"מ רוצה להעביר למח"ש מידע. אז מטבע הדברים אני מי שאחראי על התחום הזה והחקירות מהסוג הזה, הלכתי להביא את המידע.

עו"ד מילשטיין: אני אציג לך את מה שיש ברשותנו תגיד לי אם זה המידע שקיבלתם.

שרצר: בהול, מהרגע להרגע, 'תבוא עכשיו תיקח, תעביר, תפתח, תראה'.

עו"ד מילשטיין: תסתכל על הדברים.

שרצר: זה זה, כן. הזכ"דים האלה. הזכ"ד הזה.

עו"ד מילשטיין: יש ארבעה כאלה. יש אחד מאוחד. שיקל עליי. יש זכ"ד של מר כורש בר-נור, עוד זכ"ד של מר כורש לראש אח"מ. קודם זה היה מר משולם לכורש. זה של מר משולם. מה הקשר שלך למזכרים האלה?

שרצר: זה המידע שקיבלתי מראש אח"מ באופן בהול.

עו"ד מילשטיין: מתי קיבלת אותו?

שרצר: אני לא זוכר, זה היה…

עו"ד מילשטיין: בערך?

עו"ד חדד: בזמן אמת?

עו"ד מילשטיין: ביוני 2016 לפי מה שרשום במזכרים?

שרצר: כן. אם זה מה שכתוב, זה מה שכתוב. יוני 2016.

מילשטיין: לא, יוני 2016, כתוב שנכתבו המזכרים. האם קיבלתם את המזכרים בזמן שהם נכתבו?

שרצר: לא, קיבלנו את זה אמרתי, שנה, שנה וחצי אחרי. אני לא יודע מתי זה היה, אבל כל האירוע הזה הובא למח"ש שנה או שנה וחצי אחרי.
אל תבחני אותי בתאריכים כי אני לא זוכר, כי זה היה לפני, את רואה, קרוב לעשור. אבל כל האירוע הזה הגיע באיחור, אני יכול גם לדעת למה, אבל בסוף זה,

עו"ד מילשטיין: למה? מה אתה ידעת בזמן אמת על הסיבה שזה הגיע באיחור למח"ש?

יהודית תירוש מתפרצת: איך הוא יכול…

עו"ד חדד: ככל שידעת.

מילשטיין: אם הוא יודע הוא יענה.

שרצר: אתה צריך אותי בשביל להגיד את זה? רצו לכסת"ח את האירוע ולא הצליחו.

בשלב זה יהודית תירוש מתפרצת כצפוי אבל לא מצליחה לבלום את קו החקירה.

בהמשך:

שרצר: החומר הזה זה חומר שנוגע להתנהלות שהייתה בתיקי ראש הממשלה ועל קשר בין החוקר לבין ג'ודי ניר מוזס. החומר הזה הגיע אלינו, שוב, אין פה שום סברה, החומר הזה הגיע אלינו שנה ומשהו באיחור.

השופט משה בר-עם: השם של החוקר?

שרצר: אבי רוטנברג. החומר הזה הגיע, לא מח"ש ביקשו אותו ולא מח"ש עשו כלום. טלפון מלשכת ראש אח"מ 'תבוא דחוף, חומר בהול', אני בא דחוף בהול, לוקח את החומר ומגלה שמעבירים לנו מזכרים שנכתבו שנה או שנה וחצי קודם, שעיקרם חשד לכל מיני דברים שבוצעו בחקירות שהתנהלו בעניינו של ראש הממשלה.
ולכן אנחנו קיבלנו את החומר הזה ותהינו אם מדובר בחומר שהוא לא מהווה עבירה פלילית אז סליחה על הבוטות, what the fuck אתם מעבירים אותו למח"ש שנה וחצי אחרי.
אם מדובר בחומר שהוא כן מהווה עבירה פלילית, אז למה לא העברתם אותו בזמן אמת ומה אתם בכלל רוצים.
שורה תחתונה, בדקנו את החומר, עברנו על החומר ועל החומר הזה נכתבו מספר חוות דעת ששוב, חוות דעת של צוות החקירה שאני הייתי אחראי עליו ואחרי זה חוות דעת של הפרקליטות שביקשו לחקור את הדבר הזה בשני היבטים: היבט ראשון, למה החומר הזה לא הועבר בזמן אמת לפי הנהלים למח"ש, מה הסיבה הייתה. וההיבט השני…

השופט עודד שחם: מאיפה החומר הגיע אליכם?

שרצר: לשכת ראש אח"מ. אמרתי, קיבלתי טלפון בהול 'תגיע ללשכת ראש אח"מ'. חשבתי כבר, זה קורה בדברים מאוד מאוד ספציפיים שקורים עכשיו וראש אח"מ לפי הנהלים יכול להעביר חומר למשטרה… מראש הבנו שמשהו פה לא הגיוני.

עו"ד מילשטיין: אם אתה יודע, מידיעה אישית, למה הייתה שיחת ה-

שרצר: אני יודע מה אמרו לי.

עו"ד מילשטיין: מה  אמרו לך, על שיחת הטלפון הבהולה שניגשת?

שרצר: מה אמרו לי? שגרושתו של רוטנברג תפנה לתקשורת והדברים יתפרסמו. בקיצור, אמרתי, זה היה כסת"ח. נקודה. הם פחדו שיתפרסם והם העבירו את זה.
אין שום הסבר אחר מניח את הדעת. ושם הייתם סוגרים את זה. גם אמרו לנו שטיפלו בזה משמעתית, לימים הסתבר שלא היו דברים מעולם. בקיצור, משני ההיבטים האלה,

עו"ד מילשטיין: התחלת להגיד היבט אחד, הסברת אותו.

שרצר: היבט אחד אמרתי, זה ההיבט של אי מסירת החומר למשטרה או מסירתו המאוחרת, וההיבט השני זה העניין עצמו.
מה קרה עם רוטנברג בקשר לדבר הזה ונכתבו חוות דעת במח"ש שביקשו לבדוק את הדבר הזה, להבין את שני ההיבטים, נכתבו לדעתי שתיים או שלוש חוות דעת, גם על ידי פרקליטים זוטרים וגם על ידי פרקליטים יותר בכירים, והתיק הזה זה תיק שהיינו צריכים לטפל בו.

עו"ד מילשטיין: האם ניתנה לכם ההזדמנות לבדוק את אותם שני היבטים?

שרצר: לא.

עו"ד מילשטיין: אתה יכול להרחיב מה קרה, איך זה התגלגל מזה שאתה  אומר שיש חוות דעת שאומרות לבדוק שני היבטים?

שרצר: כל מה שקשור לתיק הזה שהגיע מידע למח"ש.

עו"ד חדד: 'התיק הזה'?

שרצר: התיק הזה, התיק שמתנהל פה בעניינו של ראש הממשלה. כל מה שנגע לתיק הזה, לא נתנו להתקרב לזה אפילו לא בסיכה. פלילי, לא פלילי, כן פלילי, יש, אין, לא נתנו. אלו העובדות.
סברות, אני לא מעולם הסברות. אלה העובדות שמגובות בראיות. הדבר הזה, לא נתנו לחקור אותו, לא נתנו מידע, לא נתנו מידע, לא נתנו לבדוק אותו. חיכו שהזמן יעבור, גרמו לזמן לעבור. סליחה. גרמו לזמן לעבור ואחרי שהזמן עבר, לא אמרו לאף אחד, לא לי, לא למשה, לכל מי שהיה אחראי על הטיפול בתיק הזה, לא אמרו מילה וחצו מילה,  וסגרו את התיק בחלוף הזמן.

מילשטיין: מי סגר?

שרצר: הגיעה מנהלת מח"ש חדשה, אני אמרתי לה כמה פעמים על הדבר הזה, שצריך לקבל, אגב, גם לסגור, זה גם בסדר, אין בעיה. אם צריך לסגור, סוגרים. כל יום סוגרים תיקים מכל מיני סיבות.
אבל פה חיכו זמן ארוך מאוד ואז כתבו איזו חוות דעת שעבר הזמן ולכן סוגרים את התיק. ואישרו את זה איך שהוא. לא הזינו את זה בכל מקום, לא אמרו, כאילו שלא יידעו. בקיצור, כיסת"חו את זה. בקיצור.

מילשטיין: נתנו לכם לבדוק האם יש?

שרצר: כבר אמרתי לך שלא.

עו"ד חדד: אולי לא רציתם לבדוק.

עו"ד מילשטיין: אולי לא ביקשתם לבדוק ולכן לא ניתנה לכם ההזדמנות?

שרצר: אם כתבו חוות דעת, לא אני כתבתי חוות דעת. אני המלצתי בתור מי שאחראי על החקירה מה אני חושב שצריך לעשות, איזה חומרים לקבל, ואיך להתקדם כדי לקבל החלטה מבוססת נתונים.
אגב, יכול להיות שאין כלום, אני לא יודע. יכול להיות שהכל עורבא פרח, אבל לא הגענו בכלל לשלב שאפשר לבדוק אם יש או אין. אז אני אמרתי, פרקליט אחד כתב, פרקליט שני כתב, התקיימו ישיבות בלשכת פרקליט המדינה בעניין הזה ואז החליטו שרוצים למשוך את הזמן כדי לסגור את התיק, וזה בדיוק מה שעשו. משכו את הזמן לסגור את התיק, בדיוק מה שעשו.

עו"ד מילשטיין: עד כמה זה מקובל, חריג, או שכיח לסגור את התיק בדרך הזאת?

שרצר: כשאתה גורם לזמן לעבור ואז אומר 'הזמן עבר'? יש חוות דעת של פרקליטה. היא בעצמה כותבת שיש עבירה. אגב, אני גיליתי את זה במקרה כי יש סטטוס תיקים, סטטוס תיקים רגישים זה נקרא, וכל פעם הצקתי 'מה מה מה', ואז יום אחד שאלתי את המזכירה אני חושב או משהו, 'תגידי מה זה', והיא אמרה לי 'התיק נסגר' ואני הופתעתי שהתיק נסגר כי לא אמרו כלום לאף אחד.
אז הלכתי לראות למה התיק נסגר והלכתי למשה, הוא אמר לי 'אני לא יכול, דבר עם זה, דבר עם ההוא', ואז אמרו לי 'עזוב, אל תתקרב, אל תתעסק', בסדר. לא התקרבתי, לא התעסקתי.

עו"ד מילשטיין: מה עשית עם ההתנהלות הזאת שאתה מתאר בתיק של רוטנברג, פנית למישהו?

שרצר: אמרתי, כל עיוותי הדין, מספר עיוותי הדין שראיתי שלא זה, אני הגשתי תלונות לגורמים הרשמיים.

עו"ד מילשטיין: ביחס לפרשה הזאת הגשת תלונה?

שרצר: לדעתי אפילו התלונה נמצאה מוצדקת. התלונה לנבת"ם (נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות), לא לנבת"ם. לרוזן, סליחה. אם אני זוכר נכון. שוב, אני לא רוצה להטעות,

בשלב זה עוד התפרצות של תירוש בטענה של חיסיון על ענייני הנתב"ם

מילשטיין: שוב, נקודה אחרונה, ורק תתייחס למה עשית, למי פנית בעקבות ההתנהלות בעניינו של רפ"ק רוטנברג.

שרצר: אבל אמרתי לך,

עו"ד מילשטיין: אז תגיד.

שרצר: אני הגשתי תלונה למבקר המדינה ולמה שאמרתם, לנבת"ם, או לרוזן, איך שקוראים לזה היום. נבת"ם, אני יודע איך קוראים לזה?