החקירה הנגדית של דובי שרצר, לשעבר חוקר מח"ש, הייתה רוויות אמוציות, כצפוי. כשמדובר ביהודית תירוש, זו שחקרה את שרצר, הדברים חורגים בהרבה מגבולות המשפט. לא מדובר בניסיון משפטי לערער אמינות העד, אלא בחיסול חשבונות עם מי שיצא נגד המערכת על עיוותי הדין שלה – וניסיון להציגו כתמהוני.

כזכור, שרצר, בחקירתו הראשית הדרמטית, סיפר כיצד טויחו ונמרחו שורה של חקירות כדי לא לפגוע בתיקי נתניהו. מטיוח התלונה על מעשים לא חוקיים בחקירות תיקי נתניהו, דרך מריחת פרשת רוני ריטמן ועד מריחת פרשת אבי רוטנברג וג'ודי ניר מוזס וטיוח פרשת המימד החמישי של בני גנץ ורם בן ברק למרות החשדות הכבדים לשוחד ולהפרת אמונים.

***

שרצר לא ויתר לתירוש, התנצח איתה ואף חשף את בורותה ואת אי בקיאותה במה שקרה בטיוחים. בשיא הדרמה חשף את שמו של הקצין שהתלונן בפניו – סגן ניצב בדימוס צחי חבקין.

הנה עיקרי הדברים:

תירוש: כל המערכת, חוקרים ופרקליטות מוכוונת כתב אישום ודיברת על עיוות דין שלא היה כדוגמתו (הכוונה לפרשת ריטמן).

שרצר: לדעתי ולדעת בג"ץ.

תירוש: אתה קראת את הבג"ץ?

שרצר: אז בשעתו.

תירוש: מדבר על חזרתו לעבודה – כן – ולא מדבר על עיוות וסגירת התיק.

שרצר: אני לא מתווכח איתך. אם את אומרת דברים לא נכונים לפחות תגידי את הפרטים. אני שוחחתי עם פרקליטים, מנהל מח"ש וסגנו. אני יודע מה היה. מה החליטו למעלה – לא צריך אותי. יש מילים כתובות, הדברים מדברים בעד עצמם, לא צריך אותי. קטונתי.

תירוש: אני מדברת על דברים שאמרת.

שרצר: מהזווית שלי.

תירוש: אני מדברת על עובדות ולא חוות דעת שלך.

השופט בר-עם: הוא אומר את דעתו.

תירוש: הדעה שלו לגבי סגירת התיק זו הדעה שלו, העד הובא להעיד שכל המערכת הכווינה כתב אישום. אני מדברת על עובדה.

השופט בר-עם: זו דעתו, לא עובדה.

תירוש: האם כל המערכת הייתה מוכוונת כתב אישום? אתה לא יודע מה אמרו האנשים שישבו בישיבות האלה. בעקבות הערת השופט אתה בא לתקן את התשובה שלך.
לגבי דיונים שהיו מעל מח"ש ופרקליטות המדינה אני לא יודע מה הם חשבו. זה מה שאתה אומר.

שרצר: בתור נציגת המדינה את לא יכולה להגיד תשובות אחרי שראית המיילים. אני מחזק את התשובה שלי. עם כל ההסתכלות שלי כולם חשבו אותו דבר. זה היה הכיוון, פתאום זה השתנה. מה עבר במוחו של שי ניצן? תשאלי אותו.

תירוש: האם אתה יודע שאצל היועץ היו 3 ישיבות בנושא חקירת ריטמן?

שרצר: לא יודע כמה היה, זה היה מזמן.

עו"ד חדד: כמובן שהפרקליטות התנגדה למסור פרוטוקולים, יכלו למסור את החומרים.

השופטת פרידמן פלדמן: תבקשו, תקבלו הכל.

תירוש: אני יכולה לשאול מה שאני רוצה. אתה גם לא נכחת בישיבות האלה אצל פרקליט המדינה והיועץ על ריטמן.

שרצר: לא נראה לי.

השופט בר-עם (נוזף בתירוש): שמעתי את העד. אמר בשיחות שהיו. הוא דיבר ושוחח. אני מתרשם מדבריו שיש לו הערכה ומסקנה מתוך שיחות שהיו לו עם גורמים אחרים. זה פחות מעניין, אולי לא כדאי לחקור בנושא. מסמכים זה מסמכים וגורמים אחרים זה גורמים אחרים.

תירוש: העד אמר דברים עמומים. לא יודעת על מי הוא מדבר. אומר משהו נחרץ מבחינה עובדתית. לא חזר בו, לא אמר זו התרשמות. מטרתנו לבודד ולהבין איפה כן ואיפה לא…
השיטה הזו בעיני שמביאים עד שאומר דברים נחרצים על עיוותי דין, החלטות משיקולים לא ענייניים בצורה נחרצת, ביטויים כאלה. ואחר כך אנחנו נתחיל להסביר שלא כצעקתה גם זו שיטה.

עו"ד חדד (מתנגד): מה שעושה התביעה חמור לדעתנו. מניחה הנחות לא נכונות מהעד. יש פה קו חקירה שגוי. מציגים לכם כאילו התשובות של העד מסועפות. יש מכתבים שהוציאו מאורי כרמל בעקבות המקרים האלה. מציגים אותו כתמהוני. איך אתה יודע על עיוות דין. יש מכתבים של ראש מח"ש שהוגשו לכם.

שרצר: אולי לא הייתי בישיבה, אבל אני מנהל את החקירה. אני מקבל את החומרים שגובים והתלונות ומבין מה האווירה ומה היה.
אולי בישיבה לא הייתי. עמדתי במקרה ליד העובדים במח"ש ויצאה לתקשורת הודעה. זה מה שאני הבנתי. הדברים תועדו בפרוטוקולים אז לא צריך אותי. הישיבות זה רק חלק מזה. ראיתי את הפרוטוקולים הודלפו לתקשורת, אמרתי וואלה – צודק.

תירוש: לא ראיתי שום פרוטוקולים בתקשורת, חיפשתי.

שרצר: רוב החומר בחוץ ואת מעזה לבוא ולפקפק.

השופטת פרידמן פלדמן: מה זה הביטוי הזה?

שרצר מתנצל. היום בתור נציגת המדינה הדברים נבדקו, אני במקומך לא הייתי אומר את זה. אנו לא בזמן אמת.

תירוש: אני לא מתווכחת על זה שבמח"ש היו משוכנעים שיש די ראיות להגשת כתב אישום. אני מתווכחת על האמירה שלך, על כך שגורמי המערכת בפרקליטות למעלה היה קונצנזוס. מפנה אותך למייל של עמית איסמן.

שרצר: איפה חוות הדעת שנכתבו? את אומרת אתה לא מבין, אני קראתי את חוות הדעת.

תירוש: תקשיב רגע, אין ספק שבמח"ש היו עובדות שיש ראיות בתיק… אני מציגה לך תזה, היו כאלה שחשבו שאין די ראיות, ונוכח הרף חומרת המעשים הנמוך יחסית זה לא מתאים לתיק פלילי.
זה היה הדיון, זו הייתה החלטת היועץ, אלה ההחלטות בניגוד לכל מה שאמרת.

שרצר: אני מקריא את דברי אורי כרמל במייל. אז תעשי לי טובה, את אומרת כל המערכת – אל תגידי סתם… כל מה שאני יודע זה מה שדיברתי עם אורי כרמל. בישיבה הזו לא נכחתי. אני יודע ממיילים שקראתי, זה סוג של סיכומי ישיבות. אני יודע גם משיחות שניהלנו… קראתי סיכומי ישיבות.
מי שמטעה זו הפרקליטה שממשיכה גם אחרי שהדברים התבררו. עכשיו שתגיד מה שרוצה. גיבוב ספרותי, מסמך שהציגה לי.

בהמשך:

תירוש: העמדה שהובעה על ידי אורי כרמל (אז ראש מח"ש) שיש אפשרות לא להגיש כתב אישום ובלבד שהניצב יפרוש לא הובאה בחקירה הראשית. אתה הבנת שסגירת התיק היא עיוות דין.

שרצר: חד משמעית, עיוות דין. אחד הבוטים בתיקי עבירות המין. אין תיקים כאלה, אני עוד לא ראיתי… המסמכים מדברים בעד עצמם.

בהמשך:

שרצר (ממשיך להתנצח עם תירוש): עוד פעם, את מנסה לא לדייק בעובדות.

יהודית תירוש עברה לטיוח של פרשת אבי רוטנברג שניהל רומן עם ג'ודי ניר מוזס, מבעלי "ידיעות אחרונות", למרות שחקר את תיק המעונות והיה מעורב גם בתיק 2000.

תירוש: דיברת על הטיפול בעניין רוטנברג בצורה קיצונית. ראש יאח"ה כורש ברנור…

שרצר: מה קיצוני? התיק מראה, זה לא מה שאני אמרתי. זה מה שקבע מי שבדק את התיק. גורם אובייקטיבי אמר זאת. אחר כך בבדיקה אחרת קיבלה אישוש.

תירוש: לא קיבלה.

שרצר: את עומדת על זה?

תירוש: אתה אמרת כאן, מה ידעת בזמן אמרת על הסיבה שהחומרים הגיעו באיחור למח"ש.

שרצר: אמרתי שרצו לכסת"ח את האירוע.

תירוש: אני מדברת על האמירה שלך שרצו לכסת"ח את האירוע. אני לא מדברת על טיפול מיטבי שנעשה באירוע של רוטנברג.
אני אומרת לך שכורש ברנור נכנס לתפקידו במאי 2016. הקשר האישי בין רוטנברג לניר מוזס הובא לידיעתו. הוא עדכן את מפקדיו, החלטתם הייתה להעביר את רוטנברג מתפקידו להכניס לו שתי הערות לתיק האישי. זה לא טיפול של מי שרוצה לכסת"ח את האירוע.

שרצר: אני דיברתי על מח"ש, לא על המשטרה. במח"ש לא רצו לחקור, אז לא חקרו.

בהמשך:

שרצר: אני מפנה את בית המשפט לחוות הדעת ולזמן שעבר, למה שקרה עם התיק. אני חושב שהמלצות מה לעשות בתיק, מה לבדוק, מה לבקש, נכתבו בצורה מדוייקת – יותר מפרקליט אחד בתיק. זה היה אחרי שכמה פעמים ביקשנו לקדם.

אחרי ההפסקה התרחשה דרמה ענקית לאחר ששרצר חשף את שמו של החוקר בתיקי נתניהו שהתלונן על מעשים לא חוקיים בתיקי נתניהו – ותלונותו נמרחה.

שרצר: אני רוצה לאמר משהו. לא זוכר, אבל מישהו מהרכב השופטים ביקש לפנות לאותו גורם. לא זוכר מי זה היה. פניתי לאותו גורם, ביקשתם ממני למסור את השם, עמית חדד אמר שיגיש צו.
פניתי לאותו גורם – שאלתי מה אומר. אמר שהוא מוזמן למשפט (כעד הגנה), אז אפשר להגיד את שמו. סגן ניצב צחי חבקין – הוא אותו גורם שפנה אליי. הוא אישר לי להגיד את שמו.
דיברתי איתו אחרי העדות שלי, לא זוכר מתי זה היה. נפגשתי איתו לבקשתכם. ביקשתם ממני להיפגש. נפגשתי איתו.
אמרתי בפירוש שמישהו מההרכב הציע, לא זוכר מי. עמית חדד אמר משהו על צו. הוא אישר לי להגיד. אני וחבקין חברים. נפגשתי איתו במיוחד כדי לבדוק מה שביקשו ממני לבדוק. אמר לי שהוא מעיד היום אחריי.

תירוש: איך אתה יודע?

שרצר: אמר שהוא מעיד היום, ראיתי אותו למטה. אחרי כל השנים רואים שלא שיקרנו.

תירוש: בית המשפט יחליט מה קרה ומה לא קרה, מה שקרים ומה לא. על זה אפשר להסכים. מפנה לעדותך בבית המשפט כאן: "למיטב זכרוני נפגשנו בתחנת משטרה, זה היה לפני מספר שנים. פגשתי אותו בתחנת משטרה. האירוע נגמר כי לא קיבלנו אישור. לא זוכר את הפרטים, קשור לניר חפץ. הלכתי למנהלת מח"ש, התמנתה לא מזמן (קרן בר מנחם, מקורבת לשי ניצן). הלכתי למשה סעדה, לקצין המודיעין, אמרו לי ללכת לראשת מח"ש. זה מה שסיפרתי כאן בבית המשפט."
אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות, אני רוצה להבין קצת, הבן אדם חבקין הוא ביקש ממך למסור את המידע באופן אנונימי, מה ביקש? אתה אמרת לו – עצור. אז מה ביקש? שאתה לא תגיד לאנשי המערכת את השם שלו? לגבי אנונימיות.

שרצר: אני לא צריך להגיד לך את מעמדו ומקומו של חבקין. הוא רצה את טובת התיק, לא רצה להצטייר אחרת. המטרה הייתה…

השופטת פרידמן-פלדמן: חבקין ביקש שהטיפול יהיה באופן אנונימי? מה ביקש ממך?

שרצר: כן, שהעובדה שהוא הפנה את מח"ש למקום הזה שלא ידעו ולא יעלה לאוויר העולם.

תירוש: שאנשי מח"ש לא יידעו? רק אתה?

שרצר: אנשים רוצים למסור מידע בצורה אנונימית, יש דרכים כדי לשמור על מעמדם. יש דרכים, כל המטרה לראות איך עושים את זה, אלא שלא הגענו לשם בכלל.

השופטת פרידמן-פלדמן: אנונימיות מפני מי? מפני כל העולם?

תירוש: האם ביקש אנונימיות מפני גורמי מח"ש? זאת אומר שרק אתה כחבר/מכר תדע על זה?

שרצר: חבר מעל 20 שנה.

תירוש: רק אתה כחבר תדע שזה הוא או שגורמי המערכת לא ידעו. מה ביקש?

שרצר: לא הספקנו לברר, אמרתי אז והיום – לא ידעתי מה הוא רוצה למסור. פניתי למנהלת מח"ש ואמרתי בוא נמצא את הדרך.
כשמתקבל מידע כזה שוקלים את הדרך. אפשר בתור מקור, או אנונימי,, או אלף דרכים. מנהלת מח"ש אמרה שיכתוב את שמו ואת דרגתו וישלח מכתב. זה מה שאמרתי לו.

תירוש: חזרת ואמרת לו "לא יקרה" שלוש פעמים.

שרצר: נכון, שוב אני אומר, מנהלת מח"ש לא הסכימה להתקדם בכיוון. עד היום הוא לא אמר לי, הוא יגיד מה שהוא רוצה.

עו"ד חדד: הוא יעיד עוד מעט ונשמע את הדברים.

תירוש: אתה אמרת שחבקין אמר לך ופנית לקרן בר מנחם. אני שואלת אותך, אני מכירה מהרבה שנים שמגיע גם לפעמים מידע אנונימי. מה שפעם היה מגיע בפקס, לא יודעת אם היום זה גם עובד כך, אני שואלת אם אומר לך חבקין דבר כל כך חמור, שנעשים מעשים פסולים בחקירות ראש הממשלה, מדוע אתה לא מציע לחבקין לשלוח תלונה אנונימית למח"ש?
אני מזכירה את המשפט שלך "מי שרוצה לקבל מידע יודע איך לקבל אותו", אז אמרה לך לא. למה לא הצעת לו לשלוח תלונה אנונימית.

שרצר: אני לא מציע בתיקי ראש הממשלה. זה גם לא היה מטופל בכל מקרה. פה זה אני הייתי, באתי, שמעתי, דיברתי עם מנהל מח"ש. הכחישה. אמרו פוליגרף, אמרו שיחת מסדרון – אל תקטעי אותי – מה שקרן אמרה זה לא קשור לנציבות כפי שאת אומרת.
תקשיבי, לפחות עכשיו יש מקור כזה, והדברים כהווייתם בדיוק ותוארו יותר מפעם אחת אחרי כל ההמצאות והשקרים. הוא פנה, תשאלי אותו מה שאת רוצה.
אני מנסה להגיד מה היה, קרן לא הסכימה לשמוע בגלל שאלו תיקי ראש הממשלה. זו הנחה שלי משיחות איתה. היא אישרה בסוף שזה היה בשיחות מסדרון כי שהיה נוח לה להגיד שזה בחדר ישיבות. את מטעה! אני מכיר את החומר, את לא. העובדות מאוד ברורות!

בהמשך:

שרצר: דבר אחד ברור לי, לא רצו לחקור. אם את רוצה לדעת מה עבר בראשה של קרן בר מנחם תביאי אותה לפה שתסביר מה חשבה שאמרה לי…
קרן בר מנחם אמרה שיבוא בן אדם רשמי, ירשום שם ודרגה ונחקור אותו. אני לא זוכר בדיוק את הדברים, אני זוכר את הכוונה. הניסיון להציג אותי כממציא… האירוע הזה היה, נקודה. ולא רק שהיה. לא נראה לי שאפשר יהיה להכחיש!
אמרתי את הדברים, תיארתי בכתב. לבקשת פרקליט המדינה. יותר מזה את לא היית מעזה לתמוך בתזה לא נכונה, בטח כשאת יודעת שיש אדם אחריה. הכחשתם, שיקרתם. לפחות בעניין הזה אני לא הייתי ממשיך בקו הזה שאני המצאתי.
מי שיביא שיגיד מה שיגיד. אני זוכר בדיוק ומצוין. קרן בר מנחם לא רצתה לחקור. היא רצה שיכתבו לה מכתב. כמו שקרן לא רצתה לבדוק את התיקים של רוטנברג ומשכה עד שנסגרו. את לא תגידי שזו מסקנה שלי. קרן לא רצתה לטפל בתיקים רגישים.
בשני האירועים עם ראש הממשלה זה בדיוק מה שהיה. אלה העובדות. מסקנות – שבית המשפט יסיק כמו שאמרת. הפרקליטות כתבה תילים של המצאות. היום זה לא המצב.

בהמשך:

שרצר: זו אותה גרסה שאני מוסר, הפעם אין אפשרות להתחמק מהאמת לדעתי… היא (קרן בר מנחם) עשתה דבר כה חמור, תיקי ראש הממשלה.

תירוש שוב ושוב לערער את אמינותו של שרצר וזה המשיך להטיח בה:

שרצר: מה את מצפה שאני אעשה? כשלא רוצים לטפל בתיק? אני בזמן אמת עשיתי כמיטב הבנתי. זה לא עבד. לא באחריותי. הפרקליטות יודעת ממני שהיו דברים בגו. לא חשבה לבדוק. למה? ככה.