ציטוטי מנדלבליט שהותרו לפרסום בשבוע שעבר הכניסו, כרגיל, את הפרקליטות ושופריה לעמדת מגננה. מיד אחרי שהציטוטים הותרו פרסום שלחה הפרקליטות בקשה לבית המשפט שרק המחישה את הפאניקה.
בבקשה הם מבקשים להביא ציטוטים נוספים בפני עד ההגנה חבקין כיוון שלשיטתם "נוצר רושם מוטעה".
***
קו ההגנה הזה המשיך את אצל השופרות כמו גליקמן וברוך קרא, כשהאחרון מעלה טענה מגוחכת במיוחד בתוספת שקרים כהרגלו: שמדובר בפגם פרוצדורלי בלבד שלא מחליש את הראיות שסיפקה הדס קליין בתיק 1000.
טוב, זה כבר מגוחך: קרא הרי לא מסקר את המשפט באופן שוטף, לא מגיע למרבית הדיונים ואני מניח שגם לא קרא פרוטוקול אחד עד תומו – כי האיש פשוט עצלן ורגיל להדהד דפי מסרים של הפרקליטות.
הרי הדיונים הוכיחו שהפרקליטות התבססה רק על הבל פיה של הדס קליין, שהפטפוטים שלה לא נתמכו בשום ראיות חפציות אחרות וחמור מכל – הם גם נסתרו על ידי עדים מרכזיים אחרים, כמו ארנון מילצ'ן ומקורבה של קליין – הנהג יונתן חסון.
הניסיון המאולץ של הפרקליטות לייצר מציאות כאילו מדובר בפגם "פרוצדורלי" נועד להסית את האש מדברים חמורים מאוד שהתרחשו במהלך אחריהן וגם במהלך המשפט.
תרבות השקר של הפרקליטות
פעם אחר פעם הכחישה הפרקליטות שקיימים ציטוטים מתוך הפרוטוקולים של הישיבות אצל מנדלבליט שמצביעים על חריגה של החוקרים (והפרקליטים המלווים) מהנחיותיו.
הפרקליטות דבקה בגרסה השקרית: שמנדלבליט אישר את כל קווי החקירה שהונחו בפניו.
לתרבות השקר הצטרפה תרבות ההסתרה. בפרקליטות ידעו היטב שיש ציטוטים של מנדלבליט הנוגדים את הגרסה זו – והם השחירו אותם בפרוטוקולים שנמסרו בתחילת 2021 להגנה ולבית המשפט.
המזכר השקרי של מנדלבליט
בתחילת 2021 הגישה ליאת בן ארי את תגובתה לטענות ההגנה, שלא היה אישורי חקירה של מנדלבליט לתיקי נתניהו.
לתגובה צורף מזכרו של מנדלבליט ממנו עלה לכאורה שהוא אישר את קווי החקירה ולא ציין כלל שהיו אי הסכמות בנקודות מסויימות.
בשלב זה הפרקליטות חשבה שהיא הצליחה להתגבר על המכשול של האישורים שלא ניתנו, מתוך אמונה שבית המשפט "יקנה" את המזכר ואת הפרוטוקולים מלאי ההשחרות ששוחררו.
הפרקליטות לא לקחה בחשבון שכמעט 5 שנים אחרי יגיע עד ההגנה צחי חבקין ויגיד בריש גלי שהוא עצמו חרג מהנחיות מנדלבליט.
ההגנה ביקשה שוב את פרוטוקולי האישור גם בעקבות פרסומים על כך שמנדלבליט לא היה מרוצה מקו השמפניות והסיגרים ואמר במפורש שלא היה חוקר על העניינים הללו.
חוסר האמון של השופטים בפרקליטות
הבקשה חסרת תקדים של השופטים לקבל לידם את כל הפרוטוקולים של האישורים סביב פתיחת חקירת תיק 1000 – היא חסרת תקדים והיא הצבעת אי אמון מוחלטת בפרקליטות.
גם השופטים הבינו שאי אפשר לסמוך על הצהרות הפרקליטות והמזכר של מנדלבליט – וביקשו לקרוא את הפרוטוקולים בעצמם. כאן נולדו הציטוטים שהותרו לפרסום על ידם.
הנואשות של הפרקליטות
הפרקליטות נתלית עכשיו ב"אישור" שלכאורה ניתן לפני הציטוטים ששוחררו לפרסום. בפרוטוקול הזה, שהוסתר על ידי הפרקליטות עד עתה ופתאום היא מבקשת להשתמש בו, דיבר אחד הדוברים על 4 פרשות הקשורות לנתניהו: הראשונה זה 2000, אחרי זה זיוף בחירות, שלישי מטה מקביל ורביעי (רק הרביעי) זה טובות הנאה.
מנדלבליט אמר לאחר מכן ש"הכל בפנים". בפרקליטות טוענים ש"טובות הנאה" מכסה את עניין השמפניות והסיגרים, אבל זה ממש הפוך.
מנדלבליט בפירוש אמר מאוחר יותר ש"טובות הנאה" זה לא שמפניות וסיגרים והפרקליטות כהרגלה מנסה לעוות את המציאות.
תיק 1000 ה"חדש" וה"ישן"
כדי לעוות את המציאות הפרקליטות עושה מאמץ לבדל בין תיק 1000 "החדש" (שמפניות וסיגרים) לבין תיק 1000 "הישן" (סיפורי אודליה כרמון).
האמת היא שזה אותו תיק: תיק שהובל על ידי המודיע המשטרתי בן כספית שסיפק "מודיעין" כוזב כדי להפיל את נתניהו. זה תיק של מסע ציד ושיטת מצליח – לא מצליח כיוון אחד, ננסה כיוון אחר.
במקרה שלנו, כיוון השמפניות והסיגרים ממש לא אושר אבל החוקרים כפו אותו על מנדלבליט.
כזכור, הוא אישר בזמנו לבדוק את סטטוס השימוש בדירת פאקר במלון רויאל ביץ'. המטרה הייתה יאיר נתניהו ואביו, אבל במלון נמצאו ראיות דווקא נגד יוסי כהן, איש ציבור, בזמנו ראש המוסד.
איכשהו, בלי אישור, הוזמנו הדס קליין ויונתן חסון במסגרת האישור התחום הזה ומכאן התחילו סיפורי השמפניות והסיגרים.
כשהבינו החוקרים והפרקליטים המלווים שמנדלבליט לא ממש מאושר מהקו הזה, הם החליטו להגיש לעיונו מסמך מפוברק של מתנות בשווי מאות אלפי שקלים עד מיליון שקלים, אבל לא סיפרו לא שאלו מספרים לא מבוססים שנולדו במוחה הקודח והפורח של עדה המתעבת את נתניהו (הדס קליין).
מנדלבליט, שהוחזק אז בגרונו, "זרם" עם החוקרים, שי ניצן וליאת בן ארי בעיניים עצומות לרווחה והשאר היסטוריה: כתב אישום תפור ושקרי נגד נתניהו.
הגעת מנדלבליט לעדות
עדות נתניהו תסתיים על פי הערכתי עד חג הפסח, בסוף מארס. מכאן והלאה, אם לא תתקבל החלטה חיובית על חנינה, יוקדשו ארבעה ימי דיונים בשבוע לעדי הגנה נוספים.
האם אחד מהם יהיה מנדלבליט, כפי שחדד כבר הכריז לא פעם? אני מקווה שכן.
ההגנה לא מחוייבת להכריז מראש על עדיה, ועו"ד עמית חדד שומר בצדק את כל הקלפים צמוד לחזה. אני מניח שאם עו"ד חדד יזמין את מנדלבליט, הפרקליטות תנהל מלחמת עולם כדי לטרפד את הגעתו.
אבל יש לה שתי בעיות משמעותיות: הראשונה, הפרקליטות עצמה הזמינה כעד תביעה את יהודה וינשטיין, היועמ"ש לשעבר. למה וינשטיין כן ומנדלבליט לא?
הבעיה השנייה, מנדלבליט הכיר "מזכר" לבית המשפט, מן תצהיר, ולכן יש הצדקה להביאו לדוכן העדים.
אני חושב שהשופטים מבינים שאין מנוס מכך – לאור הצבעת אי האמון שלהם בפרקליטות בשחרור ציטוטי מנדלבליט.
