השבוע זכה אהוד ברק בתביעת לשון הרע נגד מרקו למברטו על כך שכינה אותו פדופיל כביכול (שהיה מעורב בפעילות הפדופילית של חברו המוכר מארה"ב ג'פרי אפשטיין), ובהמשך שברק הוא בוגד כביכול במדינת ישראל (בעל קשרים מפוקפקים ובוגדניים כביכול עם החמאס).
***
השופט אבי כהן מבית המשפט השלום בת"א פסק לברק פיצויים של 120 אלף שקל (כולל הוצאות משפט) בצירוף הפרשי הצמדה.
אבל, השופט גם מתח ביקורת די נוקבת על אהוד ברק ועל קשריו עם אפשטיין.
הנה הציטוטים המלאים מפסק הדין:
"התובע (אהוד ברק) העיד בפניי באופן עקבי, נחרץ ומפורט, שלא נסתר ע"י הנתבע (מרקו למברטו) כי הוא לא לקח שום חלק בפעילות פדופילית של אפשטיין ואף לא היה מודע לה בזמן אמת, בטרם התפרסמו האישומים הקשים נגד אפשטיין.
עם זאת, על האמת להיאמר – הוכח לפניי שברק התנהל בכל הנוגע לאפשטיין בזמן אמת באופן מעורר תמיהה: ברק העיד כי בחר להמשיך לקיים קשרים חברתיים ועסקיים עם אפשטיין, גם לאחר שברק התוודע לכך שהאחרון הורשע בארה"ב בעבירת מין וריצה עונש לגביה (שנים בטרם חידוש החקירות הפליליות נגדו שלהלן), עובדות שברק היה מודע להן שנים בטרם חידוש החקירות הפליליות שלהלן.
ברק התנתק מאפשטיין רק בעקבות פתיחת החקירות הפליליות החוזרות שנערכו לאפשטיין בשנת 2019. ברק הסביר את בחירתו להמשיך לקיים קשרים כאמור עם עבריין מין מורשע באותה תקופת ביניים, בכך שהאליטה בארה"ב קיבלה גם היא את אפשטיין, אפשרה לו לחזור לשגרה ולא הוקיעה אותו (בבחינת מה שטוב לאותה אליטה טוב גם לברק).
הסבר זה אינו מספק במישור הנורמטיבי הכללי, במיוחד על רקע העובדה שברק טוען שהוא לא בירר ולא ידע בזמן אמת פרטים מלאים על אותה הרשעת עבר, שהוא היה מודע לקיומה, ובמיוחד שלא היה מדובר בחברות אמיצה וממושכת בין השניים, כגון חברות שהחלה בילדות.
לטעמי, על דמות ציבורית כה נכבדה, מובהקת ומזוהה כמו ברק היה להיזהר ולהקפיד היטב בקשריו ובבחירת האנשים עמם הוא בא במגע חברי ועסקי, לבל ידבק בו או יתעורר ספק אם דבק בו רבב הקיים בהם.
שאלתי שוב ושוב את ברק גם בדיון קדם המשפט וגם בדיון ההוכחות על כך, ותשובותיו, שאודה שלא היו מספקות עד הסוף, התמצו באותו נרמול של האליטה בארה"ב בתוספת אמירה שאפשטיין היה "איש שרמנטי" (ראו בעמ' 8 לתמליל הקדם וכן בעמ' 14-13 לתמליל ההוכחות).
אך קיים כמובן מרחק גדול בין בחירתו הבלתי מובנת עד הסוף והבלתי מוצלחת של ברק להיות ולהישאר בקשר עם אפשטיין לבין המסקנה שבחירה זו מהווה בהכרח ראיה שגם התובע היה מעורב בפעילות פדופילית, כמו אפשטיין.
ולכן, אין בדבריי האחרונים האלה כדי להועיל לנתבע או כדי לפגוע במסקנתי הכללית הנ"ל בדבר אי-הוכחת אמת בפרסומי הנתבע".
