גאולה אבן, אשתו של שר המשפטים גדעון סער, לא מצליחה להתאפק וממשיכה לעקוץ את פוליטיקאים מהליכוד, אותו עזב בעלה.
אתמול היא אמרה לח"כ שלמה קרעי מהליכוד "ברכות על שיתוף הפעולה ההיסטורי שלכם עם הרשימה המשותפת"; לפני זמן קצר ביקרה בחריפות של ח"כ מיקי זוהר על היחס לח"כ עידית סילמן, כשהיא ממלאת את פיה מים בנוגע ליחס הרבה יותר גרוע לשרה נתניהו
אין בכלל ספק שמדובר בניגוד עניינים חמור, אין בכלל ספק שאבן לא יכולה להמשיך להנחות תוכניות אקטואליות שבעלה הוא שר בכיר בממשלת "השינוי" – אבל כל הסיטואציה הזו עוברת בשקט – רק בגלל שסער ואבן – הם במחנה "הנכון".
הבעיה מתחדדת שבעתיים אם לוקחים בחשבון שתאגיד השידור הוא תאגיד ציבורי, שזולל יותר מ-700 מיליון שקל מכספי ציבור ומה שקורה בו בשנים האחרונות הוא במילה אחת: הפקרות.
בדקתי באתר של התאגיד – אין תקציב שקוף לשנת 2021, אין פרסום של דו"ח התקשרויות הנהוג בכל תאגיד ציבור – בקיצור, אין שקיפות ואיש הישר בעיניו יעשה.
למי אני מתכוון: לאלדד קובלנץ, מנכ"ל התאגיד. הוא עושה ככל העולה על רוחו, כולל משטר של מקורבים וכמובן בניית תאגיד מוטה שמאלה בצורה קיצונית.
תזכורת: קובלנץ מונה על-ידי סער למנכ"ל הטלוויזיה החינוכית, משם דילג לתאגיד. קובלנץ מעסיק את אישתו של סער, גאולה אבן, בעלות שכר של 50 אלף שקל ומעלה – למרות שהרייטינג של התוכניות שלה די אפסי. יתירה מזו, מאז התוכנית המשותפת והכושלת עם ירון לונדון, אבן נעה מתוכנית לתוכנית ולפרקים היא מוצאת את עצמה מחוסרת עבודה.
ברור לכל בר-בי-רב שקובלנץ נוהג בסלחנות, לשון המעטה, באבן, ומדלג בקלילות על עבירות האתיקה שלה.
סער עצמו מקורב מאוד לעוד דמות בכירה בתאגיד השידור: ירון דקל (רדיו וטלוויזיה), לשעבר מפקד גלי צה"ל. דקל נחשב לחברם הטוב של סער וגאולה אבן ואף הנחה את טקס חתונתם.
בשנת 2019 נקבע על-ידי הממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור כי ראיון שערך דקל עם גדעון סער "לא עלה בקנה אחד עם הקוד האתי".
מה שאנחנו מקבלים, אם כן, בתאגיד שידור שממומן מכספנו – זה יחס מפנק לזוג סער-אבן.
תארו לעצמכם אם לגאולה אבן היו קוראים שרה נתניהו. היו בטוחים: מהומה רבתי, ערימה של מכתבי תלונה ובסוף היא לא היתה ממשיכה לעבוד בתאגיד.
אצל סער-אבן, הכל עובר, כי להם מותר ה-כ-ל, ועוד מכספי ציבור.
פתיחה רעה לפרקליט המדינה: איסמן מגבה את השביתה הפראית של ועד הפרקליטים
גם זה יעבור בשקט בתשקורת: ועד הפרקליטים החליט להשבית באופן בריוני ופראי את עבודת הפרקליטים. המשמעות, כל 1,100 הפרקליטים בשירות המדינה לא יקיימו דיונים ורובו של המערך המשפטי הממשלתי לא יעבוד.
למה? כי הכוונה של נציבות שירות המדינה לפתוח את המכרזים לשאר הפרקליטים בסקטור הציבורי לא מוצאת חן בעיני הוועד.
אתם מבינים? היום אי אפשר למנות במכרזי הפרקליטות פרקליטים שלא צמחו בפרקליטות. כל פרקליט במשרד ממשלתי אחר שרוצה להתמודד על מכרז בתוך הפרקליטות – לא רשאי לעשות כן ולכן צומחים בפרקליטות שיבוט של אנשים, עם אותו DNA, ועם אותה חשיבה מקובעת וצרה.
עו"ד אורית קורן, יו"ר הוועד, שחשבת מקורבת לשי ניצן ולליאת בן ארי, אמרה ש״החלטתו החד צדדית של הנציב תהרוס את הפרקליטות".
תהרוס היא אמרה. כמובן שאלו דברי הבל, אנשים מבחוץ רק יחזקו את הפרקליטות אבל הוועד לא רוצה שינוי, הוא רוצה רק אנשים "משלנו".
מה שמפתיע לרעה זו תגובתו פרקליט המדינה איסמן, שהתייצב לצד הוועד וכתב לנציב שירות המדינה: "לא רק שנדחתה עמדתנו המהותית ונמנעה אפשרות לפתיחה מאוזנת ומוסכמת של המכרזים, אלא שהנהלת משרד המשפטים הועמדה בפני עובדה מוגמרת. בכל הכבוד, אין לי אלא להצר על קבלת ההחלטה באופן האמור, כמו גם על תוכנה".
חבל שאיסמן הולך בדרכו של שי ניצן, מגבה את הבריונים ומגבה את השביתה. אחרי זה החבורה הזו עוד מתלוננת על "הוועדים החזקים" במשק כמו ועד הרכבת, חברת החשמל ועוד.
זו הצביעות הגדולה – ועד הפרקליטים הוא הוועד הכי חזק במשק, הוא מונע שינויים לטובת האזרחים ומנציח את הדיקטטורה השיפוטית ואת התופעות המגונות של מקורביזם, מחובריזם ונפוטיזם במערכת המשפטית.
אתמול בפייסבוק
17:55
