פרוטקשן זו מילה קשה, מילה שמייחסים לארגוני פשע שסוחטים עסקים. זו המילה שהשתמש בה שלמה פילבר כלפי עיתון "דה מרקר" מקבוצת "הארץ".
בציוץ שכוון לאיילת שקד, שהלינה על "דה מרקר", כתב פילבר:
"ברוכה הבאה לפרוטקשן שמפעיל דה-מרקר בעיקר על רגולטורים ומקבלי ההחלטות, והמדינה ממשיכה להציע אותו בחינם לפקידים כל בוקר ליד הדלת ('שיבינו מה מותר ואסור להם לעשות אם אינם רוצים כותרות מחר').
ב-2015-16 הם עשו קמפיין כזה נגד שדרוג תשתיות התקשורת ונגד מתווה הגז. באחד הצליחו, בשני נכשלו…"
איילת שקד נפגשת עכשיו עם היהירות והשטחיות של נערי אגף התקציבים, שמעולם לא הוציאו חשבונית, אבל אוהבים להדליף כותרות נבזיות בעיקר לדה-מרקר.
דוגמא קטנה (יש לי עשרות) לקוצר ראייתם והבנתם: ב-2003 התנגדו באוצר לתקצב הקמת קו הרכבת מכפר-סבא בטענה (שנשמעת היום הזויה) שלא יהיו ביקושים לשירות כזה, והרכבות ייסעו ריקות.
אסור לתת לילדי השמנת הללו לקבוע את החזון של ישראל. למי שלא בקי ברזי הברנז'ה בתקשורת, הציוץ הזה צריך הסבר, שמחובר מאוד למה שקרה בתיק 4000 בפרט ובתיקי האלפים בכלל.
***
"הארץ דה-מרקר" נחשב מאז ומתמיד העיתון של הרגולטורים, זה העיתון של הפקידים, של הממסד. חלק מהרגולטורים מזוהים איתו ומזוהים גם עם האידיאולוגיה הפוליטית שלו – בין אם פקידי משרד המשפטים, משרד האוצר או משרד מבקר המדינה והתקשורת.
כשפילבר כתב "פרוטקשן" הוא התכוון למקרה שבו הפקידים לא מתיישרים לפי הקו שמתווה להם "דה-מרקר". מי שלא מתיישר – חוטף באבי אביו.
זו למעשה סחיטה באיומים: הפקידים עושי דבריו של העיתון מקבלים חופן של מחאות וכתבות מלוקקות. הפקידים הסוררים – מוצגים כמושחתים.
פילבר, כמנכ"ל משרד התקשורת, היה בצד הלא נכון ו"דה מרקר" ניסה להפעיל עליו את אותו "פרוטקשן" – עשרות כתבות על ההשחתה שלו, על כך שהוא משרת את נתניהו ואלוביץ', כל מיני תיאוריות דמיוניות שהתגלגלו אחר כך לכתב האישום בתיק 4000.
פילבר התכתש עם החבורה הזו בזמן אמת וממשיך ללעוג לה עד עצם היום הזה, לאחר שהם טעו לאורך כל הדרך וכל תחזיותיו התבררו כמוצדקות.
הבעיה: נגרם נזק עצום למשק הישראלי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים.
צריך להבין זאת: כתב האישום בתיק 4000 הוא סוג של העתק-הדבק של התיאוריות שהתגלגלו ב"הארץ דה מרקר", כולל סיקור אוהד כשוחד והטבות רגולטוריות שלא היו ולא נבראו.
המטרה של "הארץ דה מרקר" לא היתה כמובן פילבר – היא היתה בעיקר נתניהו. במקרה הזה התמזגו האינטרסים האידיאולוגיים של הפקידים עם העיתון והם עבדו בשיתוף פעולה מלא עם כל הרפרטואר הידוע – הדלפות פליליות, מגמתיות ושקריות.
השיטה חזרה על עצמה במתווה הגז: קמפיין אדיר נגד המתווה – כשהמטרה היתה שוב נתניהו. בתיק 4000 אלו היו יחסים נתניהו-אלוביץ' ובמתווה הגז דובר על יחסי נתניהו-יצחק תשובה. שוחד, שחיתות, מילים שהתעופפו באוויר בעיתון מדי יום בלי בדל של הוכחה, רק כדי לייצר אווירה, בדיוק כמו בתיק 4000.
אלא שהפעם מרבית הפקידים עמדו לצידו של המתווה ובלחצם של נתניהו ושטייניץ הוא עבר. זה לא ריפה את ידם של רודפי נתניהו, הם פנו לבג"ץ והמשיכו לבלבל במוח שזו שחיתות, עושק צרכנים וכל הסיסמאות הנדושות הללו.
הייתי אחד מהבודדים שתמך במתווה הגז וכצפוי "זכיתי" מהחבורה זו לאותו מנה של גידופים והכפשות.
כשעבר המתווה, גם במחיר עיכוב מסוים בגלל בג"ץ, הוא הלך והתברר כאחד הדברים המוצלחים שהתרחשו במשק הישראלי. מחירי הגז הוזלו, נוצרה תחרות ובמקביל, בשנה האחרונה, המריאו מחירי הגז ואיתם מחירי החשמל בעולם.
בזכות הוצאת הגז מהאדמה ובזכות מתווה הגז מחירי הגז הטבעי ומחירי החשמל בישראל הם מהנמוכים בעולם, למרות העלייה החודש של כ-6%.
האם שמעתם התנצלות מראשי הקמפיין ב"דה מרקר", מקרן נויבך ומשלי יחימוביץ'? לא תשמעו. אלו האנשים שלא טועים מעולם.
שיטת ה"פרוטקשן" של דה-מרקר עבדה, כפי שפילבר כתב, בתיק 4000 אבל כשלה במתווה הגז. כיוון שתיק 4000 והתיאוריות ההזויות שלו מתרסקות במשפט, גם השיטה הולכת ומאבדת מכוחה. כולם יודעים איך "הארץ דה מרקר" עובד: מי שאיתו נמרח בדבש, מי שלא איתו – ממציאים עליו שחיתויות.
זה כבר לא מרגש איש, גם לא את פילבר. אני בטוח שהוא יגיד את זה, בין אם במהלך עדותו ובין אם אחריה.
***
אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
14:08 -> 15:58 -> 16:05 -> 17:07 -> 18:40 -> 21:09 -> 21:29 -> 22:26
