הבוקר אני ממשיך במסע לתוך ההסברים המגוחכים והמפותלים של הדס קליין מתוך הפרוטוקולים המלאים: והפעם, פריט שכלל לא נכנס לכתב האישום, שרשרת שלטענת קליין הוחלפה על ידה לבקשת שרה נתניהו ומשום מה הועברה על שמה.
מה שמוזר הוא ההסבר של קליין שהיא נזכרה באירוע רק במהלך העדויות שלה, דבר שלא מסתדר עם הזיכרון החד שיש לה בכל הקשור לטינופים על שרה נתניהו. איך היא לא זכרה בדיוק, כשהיא מתארת כל שיחה עם שרה נתניהו בפרוטרוט?
***
הנה התמליל המלא לשיפוטכם:
קליין: אני יכולה לומר, אני הכרתי תעודת משלוח שקיבלתי מאיאן (איאן מוריס, העוזר של ג'יימס פאקר), כדי ש… כי שרה (נתניהו) ביקשה שאחליף אז הייתי צריכה משהו שיהיה איתי.
איאן נתן לי את תעודת המשלוח. נסעתי, מכיוון שהמגוון היה מצומצם בחנות ממילא הזו, נסעתי לשטרן, החנות שטרן במלון במצודת דוד. המבחר היה מצומצם, נסעתי לממילא, זה מרחק קצר מאוד גם, באחד מימי השישי, ונסעתי להחליף את הדברים עבור שרה.גילדין: עם מי היית?
קליין: עם הבעל שלי. בעלי לקח אותי לירושלים. הגעתי לחנות והתבקשתי, מכיוון שזה על שם תושב זר, הם קנו את זה בכרטיס אמריקן אקספרס של איאן, שאני צריכה להעביר את זה על שמי.
אי אפשר לעשות זיכוי בלי, ולא אהבתי את זה. זה היו תכשיטים בעשרות אלפי שקלים.השופט בר-עם: דיברת על החשבוניות, קודם על החשבונית. המסמך הזה. מה…
קליין: המסמך הזה, הראו לי אותו, אני לא…
השופט בר-עם: בחקירה בלבד?
קליין: רק בחקירה. כן.
בר-עם: אז אין לך שום קשר למסמך, לא קיבלת אותו, לא נשלח אליך, לא טיפלת בו, לא כלום, רק בחקירה?
קליין: המסמך הזה כן. המסמכים האלה כן. כן.
גילדין: אדוני…
בר-עם: לא, אדוני מבקש להגיש את זה באמצעותה, לכן אני שואל.
קליין: לא, אני לא אמרתי שהבאתי את החשבוניות האלה.
עו"ד עמית חדד: הטענות הן לא כלפי העדה.
גילדין: אבל בוא נוותר על ההגשה. אוקיי. תספרי את האירוע.
השופטת פרידמן-פלדמן: לכאורה לא קשורות אליה.
קליין: לא, אני לא הגשתי את זה.
גילדין: אז אנחנו נגיש את המסמך הזה באמצעות גב' ענבר בלקמן (עובדת בחנות התכשיטים) שהיא עדת תביעה ואני לא אבקש להגיש את המסמך הזה איתה.
קליין: אני החזקתי בתעודת משלוח.
פרידמן-פלדמן: על אחת מהן מופיע שמה (של קליין), שניים על שם איאן מוריס.
השופט עודד שחם: השתיים האחרות זה איאן מוריס.
גילדין: נכון. אבל אדוני צודק, אנחנו נגיש את המסמך הזה באמצעות עדת התביעה ענבר בלקמן, שהיא מנהלת חשבונות בה. שטרן.
פרידמן-פלדמן: נחזיר לכם את זה.
גילדין: כן. אולי כבודכם רק שהיא תסיים ואני אקח את זה. אבל אני לא אבקש להגיש את זה. תמשיכי גב' קליין.
קליין: אז הגעתי עם הסט כפי שאני אומרת לשטרן בממילא וביקשתי להחליף ביום שישי והם, היה צריך לעשות פרוצדורה שלמה. א. כי זה תושב זר שקנה והם חשבו שאולי הוא ביקש החזר מע"מ, ואמרתי להם שאנחנו אף פעם לא דורשים החזר מע"מ כך שאפשר, זה כל הסכום, והעבירו את זה על שמי. אני לא אהבתי את זה. לא אהבתי את זה. וגם דיווחתי לארנון למרות שזה איאן וזה ג'יימס פקר בשבילי, האב הרוחני שלי בעבודה זה ארנון. הוא הביא את ג'יימס ואני תמיד מרגישה אחריות, כשיצאתי מהחנות התקשרתי אליו להגיד לו.
ולמה אמרתי את זה? כיוון שאני, בעלי עובד עירייה, אני שכירה, מוזר שאני ארכוש תכשיטים בעשרות אלפי שקלים (למה מוזר? עם וילה בעשרה מיליון שקל?!). א. כי אני לא כזו, הם לא מכירים אותו כאחת שאוהבת תכשיטים ודבר שני זה לא, אין לי את הסכומים האלה בשביל לקנות אותם. אני לא מתלוננת חס ושלום, אבל בלית ברירה הפכתי את הרכישה הזאת לשמי כדי שאוכל להחליף ואכן החלפתי. ונסעתי לשרה (נתניהו) לא באותו יום, לא ביום שישי, כבר חזרתי הביתה ומסרתי לה.בר-עם: מה מסרת לה?
קליין: מסרתי לה תכשיטים.
פרידמן-פלדמן: תכשיטים אחרים שהחלפת?
קליין: כן. שהחלפתי לה שרשרת, ניסיתי להגיע לסכום הגלובלי, כמובן שאף פעם אתה לא יכול להיות כל כך מדויק, נשאר שם איזה שהוא זיכוי של 300 ומשהו שקל, אמרו לי 'קחי לך משהו', אמרתי 'לא, אני לא מעוניינת' השארתי את הזיכוי הזה.
נתתי לשרה את זה, וברבות הימים, אני לא זכרתי, אני אומרת את האמת, כי במשטרה אמרו לי שהגעתי לשטרן במלון מצודת דוד והחלפתי יחד עם איאן אחד מהפריטים שנתתי לשרה. אני זכרתי שהיא מאוד אהבה את כל מה שהבאתי. אבל אני מודה ומתוודה שברבות השנים לא בדיוק אני דקדקתי, החלפתי, נתתי לה, חשבתי שהיא אהבה את זה, מסתבר שלא והחלפתי לה משהו. עכשיו, אני לא זכרתי את כל הסיפור הזה. באמת שלא, זה על הדרך.גילדין: איזה, את ההחלפה?
קליין: את סיפור החלפת ה-, לא זכרתי. אתם יודעים מתי זכרתי? זכרתי את זה כבר כשאני במהלך העדויות שלי, כבר במהלך…"
גילדין: גב' קליין, כשאת אומרת לא זכרתי את מתכוונת להחלפה השניה למעשה?
קליין (בתשובה מבולבלת): נכון. לא, את ההחלפה הזו אני זוכרת באופן רציף ובהיר, אני לא זכרתי שאחר כך נכנסנו שוב לחנות בשטרן והחלפנו לאיזה משהו כי היא לא אהבה. עדיין נשאר הזיכוי כמובן כאבן שאין לה הופכין בחנות שטרן, לא נגענו בו, והתקשרו אלי משטרן ממילא, כבר כשהייתי מיוצגת, כבר כשהייתי בעדויות, במהלך העדויות, במעלה הדרך, התקשרו אלי ואמרו לי שמדברים משטרן בממילא ויש לי איזה שהוא זיכוי של 300 ומשהו שקל, ואז הכתה בי הידיעה בכלל. ממש לא זכרתי את זה. והתקשרתי כמובן ל…
גילדין: נראה עוד שניה מה לא היה בחקירה ומה לא היה בחקירה, נדבר עוד רגע. כיוון שאני לא מגיש את זה, בחשבונית, בהחלפה השנייה אנחנו נראה את זה כשנגיש, מצוין כרטיס אשראי של אמריקן אקספרס. השאלה שלי אם היה לך או מה את יכולה להגיד לנו על כרטיס אשראי של אמריקן אקספרס.
חדד: כבודכם, אנחנו שוב באירועים לא רלוונטיים בעליל. ואז שואלים אותה כל מיני פרטי פרטים שגם הם לא רלוונטיים, כדי לבוא ולמצות אירוע ש… נחקר כמו שצריך והדמויות הרלוונטיות לא נחקרו כפי שאמרתי, ממילא זה לא בכתב האישום. אז מילא רוצים כדי לסתור טענת הגנה, אמרתי, אני מוצא בזה את כל הקשיים שדיברתי עליהם קודם. אדוני שאל קודם שאלה והוא שאל אותה ובצדק שאל, כי אני מניח שאדוני גם חש ש… חסר מן הספר. אז כבודכם נתן (חבל), אבל אני לא חושב שהחבל הזה הוא אין סופי. מתי שהוא צריך ללחוץ על הכפתור ולעצור את האירוע הזה. עכשיו אנחנו עם אמריקן אקספרס, לא אמריקן אקספרס, כן היה כך, מה זה רלוונטי לאירוע שלנו?
פרידמן-פלדמן: מה העניין של הכרטיס הזה, עו"ד גילדין?
גילדין: זה פשוט לעניין של מהימנות העדים. כיוון שאיאן מוריס מספר את הסיפור והיא תספר של מי כרטיס האשראי הזה. זהו, אני עובר אירוע. זו שאלה אחרונה באירוע הזה.
פרידמן-פלדמן: מה השאלה, של מי הכרטיס?
גילדין: כן. זה הכל.
פרידמן-פלדמן: של מי הכרטיס?
קליין: איאן מוריס.
גילדין: אגב, איזה חשבון? מי קונה? של מי הכסף?
קליין: ג'יימס פקר. ג'יימס דאגלס פקר.
