אחת התמיהות הגדולות ביותר בתיק 1000 היא העובדה שהתיק נטול כל התכתבויות על ההתרחשויות שהדס קליין מתארת לפרטי פרטים.
הטלפונים שלה הרי נשברו, התקלקלו או טבעו וכל מה שנשארו בתיק, כפי שהציגה הפרקליטות בחקירתה הראשית, הוא התכתבות קצרה של שני קוסקס, שהיתה אחראית על ביתו של ג'יימס פקר בקיסריה עם קליין על שמפניות שהוכנו לכאורה לשרה נתניהו בשקיות שחורות. הא ותו לא.

בחקירתה הנגדית של קליין ע"י עו"ד עמית חדד גם התברר משהו די חריג:
הפרקליטות אישרה לקליין לשוחח עם קוסקס לפני חקירתה.

כיצד הפרקליטות מאפשרת לעדת תביעה לשוחח עם עדת תביעה אחרת בתיק לפני חקירתה? הרי אם שני עדים המזוהים עם נתניהו היו עושים זאת, מיד היתה נפתחת חקירה בחשד לשיבוש הליכי חקירה לכאורה.

התירוץ של קליין היה הפעם: ניסיתי להרגיע את קוסקס

***

חדד: טוב. עכשיו, שני קוסקס גם היא נחקרה באותו יום

קליין: כן, לא ידעתי כמובן רק כשהגעתי לחקירה והוא הראה לי את הוואטסאפ שלה.

חדד: יכול להיות שהיא דיברה איתך לפני החקירה?

קליין: לא זכור לי, לא זכור לי.

חדד: כי די ברור שאת דיברת איתה לפני החקירה הזאת.

קליין: מאיפה זה ברור?

חדד: אני תיכף אראה לך.

קליין: אוקי, לא זכור לי.

חדד: זה די ברור.

קליין: לא זכור לי, לא חושבת, שני מס' 1 בפחדנות, לא נראה לי שהיא הרימה לי טלפון להגיד לי שהיא בדרך לחקירה, ממש לא נראה לי.

חדד: את זוכרת שדיברת איתה לפני כן, אמרת לה שהיא יכולה לשתף פעולה עם החוקרים?

קליין: אה, כשהיא אמרה לי שהיא נקראה, זו הייתה הפעם הראשונה שלה?

חדד: כן.

קליין: אוקי.

חדד: פעם שנייה, פעם שנייה.

קליין: אז בבקשה אז לפני שהיא נקראה לפעם הראשונה והיא אמרה לי, אמרתי לה שתלך בטוב וכל מה שיש, אין לנו סודות, תגידי, נכון, היא ילדונת צעירה דאגתי לה מאוד עד היום היא מפוחדת והכל, נכון, הרגשתי כמו אימא שלה, כמו אימא של יונתן וכמו אימא של שני, כן. כן.
לא להטעות אותי, אני לא זוכרת שהיא דיברה איתי לפני.

חדד: תראי, בחקירה שלך מיום 29 בדצמבר את מספרת על השיחה שקיימת עם שני, אני אראה לך מה סיפרת ואת הבהרת.

קליין: באיזה תאריך? ביום של החקירה?

חדד: 29 בדצמבר 2016.

קליין: אני שואלת אם זה ביום של החקירה?

חדד: כן, אני מראה לך מהחקירה שלך. את סיפרת על שיחה שקיימת עם שני ואת אמרת שביקשת לקבל אישור מיוחד לדבר עם שני לפני החקירה להרגיע אותה כדי שהיא תשתף פעולה.

קליין: יכול להיות.

חדד: אני אראה לך – וכן אמרתי לדני תרשה לי להגיד לה עכשיו כי היא יכולה לחטוף התקף לב, את רואה? את רואה את זה?

קליין: אני רואה.

חדד: זאת אומרת שהחוקרים ידעו ששני מאוד חוששת מחקירה, היא פחדנית כמו שאת כינית אותה אפילו כאן.

קליין: אתה ראית מה היה כתוב למעלה?

חדד: ברור.

קליין: לא, שביום שנחקרנו בפעם הראשונה נעלמנו להרבה שעות וכפי שסיפרתי לך זה לא מצוי במחוזותינו להיעלם לא לג'יימס, לא לארנון,

חדד: מה זה רלוונטי גב' קליין?

קליין: רגע, ראית גם מה סיפרנו סיפור יונתן ואני,

חדד: גב' קליין תנסי לדבר לעניין בסדר?

קליין: לא, זה חשוב.

חדד: זה חשוב?

קליין: כן.

חדד: את אמרת החוקרים ידעו שהיא חוששת מאוד כי את סיפרת להם את זה ששני היא פחדנית כלשונך, סליחה, אני לא רוצה להעליב את גב' קוסקס.

קליין: לכן אני מזכירה לך מה אמרנו קודם, היא הייתה בטוחה שאנחנו בלהב, אמרנו לה שאנחנו באיזה משימה של יוסי כהן מרוב שהיא לא הבינה לאן נעלמנו שעות והיא הולכת לג'יימס פאקר, היא צריכה לעלות לאוניה ואנחנו נעלמנו, כן, נכון, היא פחדנית מאוד והיא ילדה טובה, ילדה צעירונת. דאגתי לה.

חדד: ואז ביקשת אישור כדי להרגיע אותה.

קליין: בסדר גמור.

חדד: כדי שהיא לא תחטוף התקף לב והחוקרים נתנו לך לעשות את זה.

קליין: ושאני לא אשבש גם.

חדד: ולכן ביקשת אישור לדבר איתה מראש?

קליין: בסדר גמור.

חדד: אני מניח כמו שביקשת אישור לראות את פאקר מראש?

קליין: סליחה?

חדד: כמו שביקשת אישור לראות את פאקר מראש?

קליין: נסעתי עם עורך הדין שלי לפאקר, זה משהו אחר לגמרי.

חדד: אוקי. עכשיו הם רצו שתראי שהכל בסדר, שהחקירה עברה כמו שצריך, הם הכוונה לחוקרים, ששני עברה את החקירה כמו שצריך,

קליין: לא זוכרת.

חדד: את זוכרת ששני חיכתה לך מחוץ ללהב?

קליין: לא, ממש לא, שני לא חיכתה לי מחוץ ללהב.

חדד: אז אתם הגעתם יחד לחקירה?

קליין: ממש לא, אני באתי מהבית שלי חולה עם חום, חזרתי הביתה קודחת מחום לשישי-שבת של חום גבוה. שני נסעה איתי? ממש לא.

חדד: היית עם חום ונקווה שלא הדבקת אותה בשום דבר,

קליין: שני לא נסעה איתי, מצטערת, באתי מהבית, חזרתי הביתה.