יום החקירה הראשית הראשון של הדס קליין היה שופע מתמיד התקרבנות והתמסכנות, שקליין כה מומחית בהן, כולל עד כמה היא חוששת לפרנסתה.

קליין אישרה במהלך חקירתה הנגדית שלא עימתו אותה עם עדים אחרים אבל בחקירה הזו היא הכירה עדות אחת ספיציפית: של שרה נתניהו, שלדבריה העלתה אפשרות על קונספירציה שהיא גונבת ביחד עם יונתן חסון הנהג.

***

הנה התמליל הרלוונטי:

גילדין: מתי, ממה שאת יודעת, ממתי בכלל מילצ'ן קיבל מהזוג נתניהו מתנות?

קליין: ממה שאני יודעת, ממה שאני הייתי נוכחת קיבל את זה מתנה מ…

גילדין: גם את, אגב, גם את אם קיבלת.

קליין: כן, קיבלנו באמת, נכון, א', קיבלנו מחזיק מפתחות של מדינת ישראל, של בנימין נתניהו, משהו באנגלית לפי דעתי היה כתוב בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל, קיבלנו מחזיק מפתחות גם ארנון וגם אני, אולי קיבלו עוד אצלנו, אני לא יודעת, אבל אני יודעת שארנון ואני קיבלנו את המחזיק מפתחות האלה.
באחת הפעמים הם הביאו איזושהי מתנה מהפיראט האדום, איזה חנות כזאת, ושרה אמרה לשמעון, לבן תדע לך שזה מתנה מראש ממשלת ישראל, אבל זה המתנות שאני לא יודעת, אני לא מכירה מתנות אחרות (בחקירה הנגדית התברר שקיבלו עוד מתנות, כולל קליין בעצמה שקיבלה מתנה משרה נתניהו).

גילדין: מה מהפיראט האדום? עוד פעם.

קליין: חנות משהו צעצועים.

גילדין: אבל איזה צעצוע?

קליין: לא יודעת אפילו, היה בשקית האדומה, לא הסתכלנו.

השופט משה בר עם: בסך הכל דיי כעסת על ההתנהלות הזו בנושא השמפניות והאופן שבו זה התבקשת.

קליין: כן, ארנון ידע, זה היה סוד גלוי אצלנו שאנחנו לא אוהבים את זה. גם יהונתן לא אהב את זה.

גילדין: כשאת אומרת אנחנו סוד גלוי, הכוונה היא לך וליונתן…

קליין: גם אמנדה רעייתו.

גילדין: לא, וארנון מילצ'ן עצמו?

קליין: גם ארנון מילצ'ן עצמו, אבל הוא רק אמר לי אין ברירה, הדס, זה ראש ממשלת ישראל, את רוצה שיהיה לנו שקט במדינה? בלי זה לא יהיה שקט במדינה.

השופט בר עם: את עדיין כועסת?

קליין (מתקרבנת): לא כועסת, אני לא כועסת על אף אחד, אני כבר 6 שנים עוברת, אני לא יודעת, לא אגיע עינוי דין אבל אין ספק שהחיים שלי עברו תהפוכות, אני אפילו ארנון שאנחנו קרובים מאוד, באיזשהו שלב היה בינינו מתח איום ונורא, ייתכן ואני ביום מן הימים אאבד את הפרנסה שלי בעקבות זה, לא יודעת. זה מה שנאמר לי אפילו מהצוות שיעץ לנו בעבר (רומזת לעו"ד בעז בן צור), אל תתבלבלי, אחרי שתיגמר פה העדות בבוא – יעיפו אותך ואת יונתן הביתה.

עו"ד חדד: מי אמר את זה?

גילדין: אתה לא יכול…

עו"ד חדד: לא, כי משאירים – – אני שואל את בית המשפט.

גילדין: אתה לא עושה את זה.

עו"ד חדד: אני אומר לבית המשפט.

השופט עודד שחם: מר חדד, לא, לא, זה לא זמנו של אדוני עכשיו.

עו"ד חדד: לא, אבל לא יכול להיות שאומרים דברים כאלה ו…

השופט שחם: יכול מאוד להיות, יישב אדוני.

עו"ד חדד: בסדר. אני אשאל בנגדית.

קליין (שוב מתקרבנת): לכן אני לא כועסת על אף אחד, אבל אין ספק שמי שנפגע, ארנון לא היה פה שש שנים, אני נושאת בעול הזה, אני שומעת את ההלכי רוח השונים, אני יודעת שאני בן אדם מאוד ישיר והגון, אני יודעת שאני אזרחית מדינת ישראל נקראתי לתת עדות ובאתי, ושיתפתי פעולה למרות שידעתי שייתכן ואני מסכנת את מקום העבודה שלי, אני מפרנסת משפחה, אנחנו, הבעל שלי נכה צה"ל, הוא עובד אמנם, אבל אני נושאת בעול של המשפחה, סליחה.
ואני באתי באומץ לב ואמרתי את הדברים לפי הערכים שההורים שלי חינכו אותי ואני אין ספק, אני לא יודעת אם אני צריכה להגיד את זה כרגע, אבל אין ספק שכשאני ראיתי את החקירה של גברת נתניהו, מה שהיא אמרה עליי, אני אזרחית המדינה שנקראתי בתמימות לתת עדות ונתתי אותה ביושר ובאומץ אני חושבת, ובערכיות שלי והיא אמרה שיונתן ואני, היא נתנה איזה היבט אולי יש בינינו איזה קונספירציה או גנבנו ביחד, והשתמשתי בכרטיס אשראי של ארנון פתוח.
לשמחתי אני יודעת איך הדברים אצלנו עובדים אז אני רגועה. אני מאוד נפגעתי, האם אין מקום, גבול שבו אתה עוצר ואתה אומר לא בכל מחיר אתה פוגע במישהו אחר בשביל להגן על עצמך ואני לא כועסת ולא מתעבת ואני קוראת את כל הדברים ברשת ואני לא, אני חושבת שעשיתי מעשה שההורים שלי, אבא שלי זיכרונו לברכה ואמא שלי שחולה מאוד היו גאים בבת שלהם, ואני לא יודעת מהאין לי מושג מה העתיד שלי יהיה אבל זהו.

תזכורת: קליין מקבלת כבר 6 שנים שכר מלא מפאקר בלי לעשות דבר וגם 6 שנים שכר ממלא ממילצ'ן בשביל עבודה הרבה יותר פחותה מכרגיל (רק תפעול הבית בבית ינאי). אפשר להיות גם בטוח שגב' קליין לא מרוויחה שכר מינימום.