כפי הודעתי אתמול במוצ"ש ברשתות החברתיות, ספר הביכורים שלי 'הפיכה' יצא לאור בקרוב ויעסוק בקשר המשחית בין התקשורת לפרקליטות שהוביל לתפירת התיקים ולהפיכה השלטונית בישראל.
***
הספר יעסוק ב-3 דמויות מפתח בעלי אינטרסים אידיאולוגים וחלקם גם כלכליים בהפיכה – כמו יאיר לפיד, נוני מוזס וחיים סבן – ויחשוף את הראיות המפלילות שהיו בידי הפרקליטות נגד יאיר לפיד, ולמרות זאת הפרקליטות העניקה לו חסינות דה-פקטו.
לב ליבו של הספר עוסק, כאמור, באנשי תקשורת שהיה להם חלק פעיל בהטיית דעת הקהל ובפועל בהפיכה, בליווי הוכחות לדרך הפעולה שלהם, שתועדה בין היתר בדיוני משפט נתניהו ובחקירות המשטרה: מבן כספית, רביב דרוקר וברוך קרא; דרך גיא פלג, אמנון אברמוביץ' ודנה ויס; ועד אילנה דיין, מוטי גילת, אביעד גליקמן ועוד.
שני אנשי תקשורת המזוהים כאנשי ימין, עמית סגל וקלמן ליבסקינד, בעיקר צפו מהצד בהפיכה, מי יותר (ליבסקינד) ומי פחות (סגל). שניהם בעיקר קידמו הסדר טיעון לנתניהו.
חלק מהחומרים רואים לראשונה אור באמצעות הספר.
הספר 'הפיכה' ממחיש כי התקשורת הממסדית אינה רק כלי מלבה אש בשירות הפרקליטות והמשטרה; היא אינה רק להקת המעודדים והמעודדות של הפרקליטות והמשטרה; והיא אינה רק כלי להעברת מסרים, הדלפות ותדרוכים מהפרקליטות ומהמשטרה לציבור.
התקשורת רחוקה מאוד במציאות מהדימוי שלה כמהנדסת התודעה של הפרקליטות. היא הרבה יותר גרועה מכך – היא כלי משחית בפני עצמו.
ההשחתה הערכית והעיתונאית, ובחלקה, אצל עיתונאים מסוימים, זו גם השחתה שחצתה את גבולות החוק – הפכה את התקשורת לשחקן אקטיבי מאוד בתפירת תיקים, עד שבלעדיה לא הייתה מתקיימת ההפיכה.
התקשורת היא זו שיזמה את תיקי 1000 ו-4000
חלק מהעיתונאים היו אלו שעסקו באספקת מודיעין כוזב וידיעות שקריות לפרקליטות ולמשטרה הנוגעות למשפחת נתניהו שעל בסיסן נפתחו חקירות.
היא זו שהפעילה מכבש תקשורתי להטיית תוצאות בחירות באמצעות הדלפות כוזבות ומציאות מדומה על "הצלחה" בחקירות.
היא זו שהשתיקה כמעט כל ביקורת על תפירת תיקים, והיא זו שחיסלה חשבונות והילכה אימים על כל מי שניסה לחשוף את התנהלות הפרקליטות.
במידה רבה התקשורת היא זו שהפעילה את הפרקליטות והמשטרה, ולא ההפך. התקשורת סיפקה את החומרים, דחפה ודרבנה לחקירות ולכתבי אישום תוך הבנה שהיא תגונן על הפרקליטות, תעשה אשר תעשה – תעבור על החוק, תסחט עדים, תמציא עברות, תסתיר חומרים ותשקר בבית המשפט.
השחתה תמיד נולדת מעודף כוח. עודף כוח תקשורתי הוביל עיתונאים לחשוב שהם יכולים להפוך פרקליטים ופרקליטות, שממילא נמצאים איתם באותה סירה אידיאולוגית, לקבלני הביצוע שלהם באמצעות המילה הכתובה או המשודרת – ביחסים של תן וקח.
תנו לנו תיקים תפורים, תנו לנו הדלפות במיוחד לפני בחירות – ואנחנו נגן עליכם באש ובמי,. נגן על עבירות, נגן על שחיתות, נגן האחד על רעהו.
מה שקרה הוא, שאנשים (עיתונאים או פרקליטים) שמעולם לא נבחרו בקלפי החליטו להחליט בשביל אחרים איך להצביע בקלפי תוך יצירת מציאות מדומה.
הם מסרבים לקבל את רצון העם, מבחינתם רצון העם לא קיים – זה לא רק עיוות קשה של הדמוקרטיה – זה קשירת קשר למעשה עברייני של הפלת שלטון.
***
הספר 'הפיכה' יצא לאור ואתם יכולים לרכוש אותו כאן באתר שלי.
