בשבועות האחרונים חשפנו, אבי וייס ואני, את כל ענייני המיסים סביב תיק 1000.
למעשה, תיק 1000 הוא תיק מיסוי, תיק הנדסת המס של ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, שכולו "הולבן" דרך הרכילויות על שמפניות וסיגרים, שהולבשו על נתניהו על לא עוול בכפו.
***
מכיוון שמדובר בשומות של שני מיליארדים ובחוק קיים חיסיון על שומות (בצדק), אין אפשרות לראות את הסדרי המס של המיליארדרים, אלא אם כן פורץ סכסוך שמגיע לבית המשפט, וגם אז זה די מוגבל בפרסום.
עם זאת, במקרה של מילצ'ן ופאקר זלגו הרבה פרטים על הסדרי המס שלהם דרך עדותה של העוזרת הראשית שלהם – הדס קליין.
דרך קליין למדנו דבר מדהים: שמילצ'ן ופאקר קיבלו הסדר שערורייתי – להיות בישראל 120 יום בשנה לצורך תשלום מס בישראל (כלומר, לצורך פטור) בהשוואה ל-183 יום על-פי החוק.
מילצ'ן קיבל את הפטור על-פי החוק לעולים חוזרים, ואילו פאקר, באופן מוזר, קיבל מן תעודת "עולה חדש זמני" – מדובר באישור מרשויות המס בישראל – שהוא תושב לצרכי מס ומשלם בישראל החל מ-2014.
הסדר המס הזה נרקם בתקופתו של יאיר לפיד כשר אוצר (כיהן בין מרץ 2013 לדצמבר 2014), שנפגש עם פאקר ומילצ'ן כבר ב-2013 (זו היתה אחת הפגישות הראשונות של פאקר בישראל כפי שתואר בספרו).
פגישה זו נערכה בניגוד עניינים חמור של לפיד ולמעשה הוסתרה, כמו עוד שתי פגישות עם מילצ'ן בנושא מיסים אישיים שלו.
כיצד קרה שפאקר, שהגיע לראשונה בישראל ב-2013 ועזב אותה לבלי שוב ב-2016, הצליח לקבל תעודה כזו?
רב הנסתר על הגלוי, אבל יש כמה נקודות מחברות שכוללות את מילצ'ן (שכנראה "המליץ" לו על ההסדר), זאב פלדמן (מהנדס המס של מילצ'ן ופאקר, סגן נציב מס הכנסה לשעבר) ויאיר לפיד שקיים בסך הכל 3 פגישות חשאיות בנושא מיסים, שתיים מהן עם מילצ'ן ואחת עם פאקר ומילצ'ן.
וכל זאת, כאמור, תוך שהוא פועל בניגוד עניינים בגלל קרבתו למילצ'ן.
בין חומרי החקירה הוצגו בעבר היציאות והכניסות של מילצ'ן, ומניתוח של אבי וייס עלה שמילצ'ן לא עמד במכסת הימים שלו, אבל דבר לא נעשה ולא נבדק.
לאחרונה הוצגו בין חומרי החקירה גם היציאות והכניסות של פאקר והם חשפו עוד שערורייה.
על פי המסמך של פאקר עולה לכאורה שהוא משלם מיסים בישראל כבר מ-2014 ולא בשום מקום אחר בעולם. אמנם, פאקר שילם ככל הנראה מס על השקעותיו בישראל, אבל כנראה שלא היה מדובר בסכומים גבוהים.
בכל מקרה, מי שכנראה היתה אמונה על ספירת הימים, כדי לעמוד במכסה, היתה הדס קליין.
לפי חקירתה של קליין במשטרה, פאקר לא עמד במכסת ה-120 ימים ב-2014 וב-2015 אבל ב-2016 הוא עמד בה.
"ב-2016 הקפדנו שהוא יעמוד בה (במכסת הימים)", אמרה קליין בעדותה והוסיפה: "עברנו איתו את היומן, כל יום הוא היה עובר שהוא פה".
במהלך חקירתה הנגדית הציג לקליין עו"ד חדד שני מכתבים של עוזרי פאקר, בנושאי עישון סיגרים ושתיית שמפניה ורודה שסתרו את עדותה של קליין.
בלי משים, חשפו המכתבים את מספר הימים ששהה פאקר בישראל.
חברו הטוב, בן טילי, כתב במכתב שהוא היה בסך הכל 83 יום במצטבר בישראל בין 2013 ל-2016 ואיאן מוריס, העוזר, הנהג ואיש אמונו של פאקר, היה בישראל בטווח השנים הללו 100 ימים.
היות ושניהם היו צמודים לפאקר כמעט כל הימים, המשמעות היא שבשנים 2014-2016 פאקר שהה בישראל הרבה פחות ימים מהמכסה שנדרש לה על-פי הסדר המס שלו.
ועכשיו לגולת הכותרת של חשיפת אבי וייס מהמסמך המקורי של הכניסות והיציאות מישראל של פאקר.
הטבלה מצביעה על כך שבשנים 2013-2016 שהה פאקר 229 ימים בלבד, 57 ימים בממוצע בלבד.
ברור אם כן שפאקר היה ב"מצוקת" ימים לאור המכסה וכדי להרוויח ימים עשה פאקר "תרגיל", אמנם חוקי, אבל מה זה מסריח – הוא יצא מישראל לקראת חצות עשה סיבוב פארסה נכנס שוב ויצא שוב מישראל אחרי חצות וכך הרוויח יום. כלומר, "ישראבלוף" במיטבו – סיבוב יציאה וכניסה בנתב"ג תוך זמן קצר, בין אולם היוצאים לאולם הנכנסים.
זה קרה 18 פעם בסך הכל במהלך השנים, במיוחד ב-2016, כדי שפאקר "יקפיד", בלשון קליין, לעמוד במכסת הימים והוא אכן עמד בה רק ב-2016, בין היתר "בזכות" הטריקים של כניסה ויציאה מהירה.
זה אמנם חוקי, אבל כאמור ישראבלוף, ובוודאי שמנוגד לכל רוח החוק המדברת על "מרכז חיים" בישראל. מרכז חיים זה לא לעשות סיבוב של שעה בנתב"ג.
מה שמדהים הוא ההתנהלות של פרקליטות מיסוי וכלכלה ורשות המיסים.
ניחא שהדברים לא נבדקו בזמן אמת, אבל אחרי שהוצאו כל חומרי החקירה וכל היציאות והכניסות של מילצ'ן ופאקר – כיצד קורה שאיש לא בודק ולא מבקש מהשניים ונציגיהם הסברים לפחות?
מדובר הרי בהסדרי מס ששווים עשרות ומיליוני דולר לפחות – וכל רשויות האכיפה מתעלמות.
ההסבר שלי הוא שמה שעניין אותם זה רק נתניהו, נתניהו ונתניהו והפללת נתניהו בכל מחיר. בשביל להפליל אותו הם דילגו על ה-כ-ל ומעלו באמון הציבור.
