חיים רמון: ״בנט התמכר להימורים בקורונה. הוא התנגד לתו הירוק ומתנגד עכשיו להגבלת התקהלויות. זה לא לחיות לצד הקורונה, זה לחיות כאילו אין קורונה״; על עזה: ״שבנט ולפיד לא ירמו את הציבור״.
כנרת בראשי: "בנט רוצה להדיח את פרופ' טליה איינהורן מהוועדה למינוי בכירים? אפשר להגיד קדיש על הדמוקרטיה".
עו״ד אייל בסרגליק: ״6 שנים עברו והפרקליטות עושה השלמות חקירה בתיק 4000 ועוד עם עד שיש ספק לגבי המהימנות שלו? מה הם אומרים בעצם? לא בדקנו אז עכשיו נצליב עדויות ונשבש הליכי משפט. זה נוגד את סדר הדין הפלילי; במקום פרקליטי נתניהו הייתי מנצל את הראיון הצפוי של ניר חפץ ודרוקר ואומר שעדותו של חפץ שווה אפס והיא עדות אינטרסנטית״.
רן רזניק: "בנט יגיד שחוגגים בראש השנה כרגיל, אבל אנחנו נשלם בעוד קורבנות. הממשלה מגלה חוסר אחריות וממשיכה לא לקבל את המלצות הדרג המקצועי במשרד הבריאות, במיוחד בנוגע להתקהלויות; יש לחץ קשה על הצוותים הרפואיים ושחיקה קשה מאוד שלהם. הטיפול הוא לא מיטבי".
סטלה קורין ליבר: "יש לנו מילה חדשה: 'הכלה' – להכיל את המתים, להכיל את האירועים בעזה. מה אומרים לנו? תחיו עם המחלות ואל תתלוננו"; ״אני מציעה לרמטכ"ל אביב כוכבי לקרוא את מה שכתב לפני כמה שנים בעקבות מותו של בראל חדריה שמואלי״.
ד״ר אמיר הלמר: ״ביידן ניקר ונמנם בפגישה עם בנט ללא ספק. הראש שלו נפל, כמו חייל שניקר, העיניים נעצמו לגמרי. בנט שידר באותם רגעים נואשות וניסה להסתכל מעבר לכתף של ביידן, אולי לאותת לעוזרים של ביידן שמשהו לא בסדר. הוא היה כמו ילד קטן שיושב על כיסא – לא ראינו מנהיגות; בבית הכנסת הוא היה זחוח ויהיר – בסגנון אני המלך, אני יודע״; ״לפיד מתהלך כמו גורילה בטבע, מנפח את עצמו, מזכיר את פוטין. הוא מנסה לעשות מניירות של ביבי אבל זה לא עובד. שפת הגוף שלו לא אמינה, חי את הפוזה, מפלרטט עם המצלמה יותר מדי״.
עו"ד משה פולסקי, שייצג כמה מהקטינים שזוכו בפרשת "חתונת השנאה": "מבין השורות של פסק הדין אפשר להבין שהפרקליטות פועלת ממניעים פוליטיים"; "גופי החקירה הם שקידמו את העניין בתקשורת"
המונולוג השבועי
לא עושה חשבון לרביב דרוקר ולחברו מנדלבליט
יושב לו אדון דרוקר, עאלק עיתונאי, בפועל מחסל חשבונות פוליטי אלים, מרושע ואכזרי, מצפצף בלי חשבון על החוק ועל האתיקה, ומקבל גיבוי מוחלט ואפילו עזרה ממערכת החוק ובעיקר מהיועץ המשפטי לממשלה.
שימו לב לרקורד שלו בתיק 4000: שלוש תוכניות שקריות, מגמתיות, שניסו להטות משפט, לייצר בית שדה ולקבע בציבור את הרשעתו של נתניהו עוד לפני פתיחת משפטו.
דרוקר כבר הספיק לראיין עדי תביעה בתוכניות בניגוד להנחיות הפרקליטות, הוא המציא עד תביעה רק כדי לטנף על נתניהו, הוא הילך אימים בצורה בוטה על עד המדינה שלמה פילבר, הוא ניסה לשבש הליכי משפט והוא השתמש בחומרים שהודלפו לו פלילית מהפרקליטות עוד לפני שהגיעו לפרקליטי נתניהו ואלוביץ'.
ועכשיו הוא שובר את כל השיאים: התוכנית שלו מתכוונת לשלם מאות אלפי שקלים לעד המדינה ניר חפץ כדי שדרוקר ילווה אותו לעדותו בבית המשפט ויראיין אותו. כלומר, זו לא עיתונות: זו קניית גרסתו של חפץ בכסף טוב, שכנראה משרתת מאוד את דרוקר.
הקנייה הזו היא לא רק בעייה אתית, אלא עלולה להיות בעייה חוקית. על-פי נוהלי היועץ המשפטי לממשלה אסור לעד מדינה להתראיין עד לסיום ההליכים המשפטיים.
רגע, רגע, אז איפה מנדלבליט, שמאז שבנט גנב את המדינה בלעה אותו האדמה? האם מנדלבליט יאפשר לדרוקר לצפצף על ההנחיות של עצמו? האם מנדלבליט יאפשר לדרוקר לצפצף על החוק? הפניתי מספר שאלות ליועץ המשפטי לממשלה וקיבלתי תשובה כללית ועמומה.
בפעם הקודמת, מנדלבליט חילץ את עצמו ואנשיו ואת דרוקר מחקירה בעקבות ההדלפות הפליליות בתירוצים מגוחכים. אני מניח שגם הפעם הוא ימציא איזה תירוץ, רק כדי שדרוקר ינסה שוב להטות משפט.
תיק 4000 הרי מתרסק, הפרקליטות שוב ושוב נתפסת במחדליה ובשקריה. אין כמו דרוקר לנסות לייפות את התמונה בשביל חברו מנדלבליט. והחוק? החוק יכול ללכת לעזאזל.
