עו״ד אייל בסרגליק: “יהודית תירוש חזרה בה מ-4 סעיפים בכתב האישום ולא מאחד. מה היא אמרה? שהיא לא מאמינה לכתב האישום, שהתכוונה ככה ועכשיו היא מתכוונת אחרת. זה שינוי כיוון – ביחסי התן וקח. אין שום קשר לנתניהו, אין ראיות, לא בכמות ולא באיכות. יש פה פירורים של אירועים נסיבתיים. אם אני הייתי בנעלי סנגורי נתניהו הייתי מזמין את מנדלבליט לעדות״.
כנרת בראשי חושפת: "שתי עדות נוספות יעידו בתביעה נגד מירב מיכאלי שהן עברו התעמרויות. היא בינתיים ביקשה לדחות את הדיון ואין אף עיתונאי שיקום וישאל אותה על התביעה"; "יש פה גוש גדול של צביעות, אנשים שמשקרים, מסיתים, מפלגים ומשבשים את האמת, שהפכו את הביביסטים לאנשים לא מוסריים"; "פרשת גל אוחובסקי – זה הטיף לנו מוסר ומגלים אדם שהטריד מינית לכאורה; ואיפה מירב מיכאלי? נכנסה למחילה".
חיים רמון: "יאיר לפיד מציג ים של שקרים והכל עובר; התירוצים שלו למעשים הרבה יותר גרועים מהמעשים עצמם"; "תארו לעצמכם מה היה קורה אם אחותה של שרה נתניהו היתה מתמנה לדירקטוריון קק"ל – היו פותחים אולפנים"; "לפיד אומר שגיסתו באה לנקות את השחיתות? מי אלו המושחתים? נציגי מפלגת העבודה שיושבים בקק"ל – אז השותפים שלו מושחתים?"; "אם העמידו לדין את נתניהו על היענות חריגה – צריך להעמיד לדין את חברי הכנסת שקיבלו כספים ייעודיים – זה שוחד".
אבי וייס על הפליק פלאק של הפרקליטות במשפט נתניהו על העד אבי ברגר שלא הפסיק לשקר
בועז קוקיא, אבל שכול, שסייע בתחקיר של איילה חסון, רומז שערוץ 12 סירב לפרסם את חומרי התחקיר ואומר עליו: "זו עיתונות מגוייסת, הם מאתרגים את הממשלה"
סטלה קורין ליבר על התקציב, עסקת החבילה והמינגילינג חסר התועלת בגלאזגו
המונולוג השבועי
לא עושה חשבון לאביחי מנדלבליט ולפרקליט המדינה עמית איסמן
אני מקווה מאוד שצוות ההגנה ינסה, לפחות ינסה, להזמין לעדות את אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה.
זה אמנם יקרה הרבה שנים אחרי פרישתו, אבל זה יהיה שווה כל דקה. כל דקה של התפתלות, של תשובות מגומגמות, של הסברים מפותלים על כך שלא אישר כדין את חקירות נתניהו, בלי האישורים המתאימים שלו עצמו. וגם על האירוע שנחשף השבוע: מסתבר שנתניהו התייעץ עם מנדלבליט, אז מזכיר הממשלה ועם שלומית פרגו ברנע, היועצת המשפטית של משרד הממשלה – לקראת סיום תפקידו של אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת.
לימים, סיום תפקידו השגרתי, הפך ל"פיטורים" והופיע בכתב האישום שמנדלבליט חתם עליו.
איך הכניס מנדלבליט סעיף שהוא מכיר אותו מקרוב ובצורה אחרת לחלוטין? טוב, הוא הוחזק בגרון, אבל בשביל לברר את העניינים האלה שנוגעים לו אישית ורלוונטיים לתיקים התפורים – שיוזמן לדוכן העדים ויתרשמו השופטים והציבור.אי אפשר לצפות ממנדלבליט שיעשה גם את מה שמתבקש לעשות: לקרוא אליו לחדרו את יהודית תירוש וליאת בן ארי ולברר, לפחות לברר, מה פשר ערמת התקלות במשפט נתניהו – תיקון כתב האישום, מחסור באישורים כדין, הסתרת חומרים, עדים לא אמינים, מחסור בראיות, ניסיון להעיד עד על פרטים שאינם נמצאים בכתב האישום, פליק פלאק מסעיף בכתב האישום ועוד ועוד. מנדלבליט עמוק בתוך תפירת התיקים יחד איתן – אז שהוא יירד מהעץ הגבוה?
אבל, אפשר לצפות לפחות ממנהל ארגון חדש כמו איסמן, שינסה לשקם את אמון הציבור במוסד שהוא מופקד עליו. שיזמן את תירוש ובן ארי לחשבון נפש, לחשיבה מחדש, להפקת לקחים.
כל ארגון ציבורי שמכבד את עצמו אמור לעשות זאת בעקבות מה שנחשף מדי יום במשפט נתניהו. אלא שאיסמן לא בא לשנות, הוא בא לשמר ובא לשמור. לשמר את ציפוף השורות, את שיטת שמור לי ואשמור לך, לשמר את הטיוח ולשמר את חיסולי החשבונות נגד מבקרי הפרקליטות.
והכי חשוב: לשמר את ההפיכה השלטונית שעשתה הפרקליטות.
