עדות נתניהו יצאה לדרך השבוע ומחכה לנו עוד דרך ארוכה, סיום החקירה הראשית על ידי עמית חדד, חקירות ראשיות של סניגורי אלוביץ' וסניגורי מוזס ורק אחר כך חקירה נגדית על ידי יהודית תירוש.

***

כבר אחרי שני ימי דיונים אפשר לאמר דבר אחד ברור מבחינת הפרוקסיס של הפרקליטות – כל הספינים שלהם לקראת העדות קרסו בזה אחר זה:

הספין הראשון: נתניהו מבוהל מהעדות

נתניהו רועד מפחד מעדותו, הוא "משקשק", הוא מפחד, הוא מבוהל, הוא עושה את הכל כדי לדחות את עדותו.

ובכן, השופטים קבעו את העדות ל-10 בדצמבר בשעה 10:00 ונתניהו הגיע בזמן.

הוא לא נראה מבוהל, הוא לא נראה מפוחד, הוא לא שקשק, לא רעד מפחד – נהפוך הוא: הוא היה נינוח ובטוח והלם בפרקליטות ובמשטרה שוב ושוב.

הספין השני: ספין הנבצרות

הפרוקסיס של הפרקליטות המושחתת הפעילו את כל ה"תותחים" כדי להסביר ליועמ"שית למה צריך להוציא את נתניהו לנבצרות, בכלל ובזמן העדות בפרט.
מאמרים ועוד מאמרים, עתירות לבג"ץ, איומים מרומזים ועוד. שום דבר לא עזר.

נתניהו מנהל את משפטו, הוא נמצא על דוכן העדים – ומנהל במקביל את המדינה.
כן, הוא ביקש מהשופטים שהייתה לו ציפייה לאזן את ההופעות, אבל הדגיש שהוא רץ מרתון. בין עם זה עם 10 קילו או 20 קילו.

הספין השלישי: נתניהו לא חד

הוא יגיע לא מוכן, הוא יסתור את עצמו כבר בחקירה הראשית.

נהפוך הוא, נתניהו הגיע חד מאוד, מפוקס מאוד, שולט בפרטים ומולו חבורה של 13 פרקליטים ופרקליטות שלא יודעים את נפשם.

הספין הרביעי: העדות תבוטל

לקראת מסיבת העיתונאים שקיים נתניהו ערב העדות: נתניהו יודיע שהוא מוותר על העדות לטובת ניהול המדינה.

זו הייתה בעיקר משאלת הלב של הפרקליטות ושופריה.

הרי יש להם טיעון לכל התנהלות של נתניהו: אם היה מוותר על עדותו, היו אומרים שברח בגלל שפחד. אם הוא מגיע, אז זו הוכחה שהתיקים לא קרסו. נו, תחליטו.

הספין החמישי: חכו חכו לחקירה הנגדית

כל עורך דין פלילי מנוסה מגחך לנוכח התיאוריה המטופשת של הפרקליטות שהפרקליטות תגרום לנתניהו להפליל את עצמו בחקירה הנגדית, אחרי שלא הצליחה לעשות זאת לאורך כל פרשת התביעה.

זה לא יקרה, לא רק בגלל היכולות הגבוהות של נתניהו, אלא גם בגלל הדבר הפשוט הזה שקוראים לו "ראיות".
אין לפרקליטות שום ראיות ואי אפשר להמציא ראיות על בסיס "תיזות" ו"תיאוריות". הם לא יצוצו לפתע דווקא בפרשת ההגנה ודווקא בעדות נתניהו.

הר הציפיות של יהודית תירוש

הספין של החקירה הנגדית אפילו החל לקרוס עוד לפני שהחקירה הנגדית החלה – משני טעמים פשוטים:

• השופטים עצמם לא מאמינים בתיזה השוחדית והמליצו לפרקליטות לרדת ממנו.
• התיזה השוחדית התבססה על איזשהו פטנט שהומצא על ידי הפרקליטות שההבנה השוחדית היא סוג הבנה טלאפתית, שכל צד הבין בטלפתיה מה הצד השני רוצה.

כמובן שהמשחד והמשוחד (אלוביץ' ונתניהו) מכחישים זאת ובאין ראיות (הקלטות למשל או עדים להבנה המשונה הזו), הפרקליטות רק יכולה לנסות להתיש את נתניהו ולמצוא פה ושם סתירות של זוטי הזוטות, לשלוח לשופרות באמצעות הילה קובו ולקוות שזה ישפר במשהו את מצב רוחה העגום של יהודית תירוש.

כמובן שגם הבלוף הנוסף שהומצא לכבוד נתניהו, "היענות חריגה תקשורתית" לא הוכח וממילא הפרקליטות לא הצליחה להסביר ביחס למה חריגה.

גם עניין ההטבות הרגולטוריות נשלל כיוון שנתניהו גרם רק נזק לבזק ולא הועיל לה. אז אין הוכחות להבנה שוחדית, אין הוכחות להיענות חריגה ואין הוכחות להטבות רגולטוריות.

בדרך הסתבכה הפרקליטות עם עד המדינה המרכזי בתיק 4000, שלמה פילבר, ועדי תביעה שהטיחו בה דברים קשים (ד"ר יפעת בן חי שגב, דוד שרן ועוד).

לכן, המחשבה של תירוש שהיא תצליח להפליל את נתניהו דווקא בפרשת ההגנה היא איזשהו חלום במקרה הטוב והזיה משפטית וראייתית במקרה הרע.

הר הציפיות שהיא ושופריה יצרו רק יחזור אליהם כבומרנג וזה התחיל השבוע עם הצעד הנואש באמצעות דליפמן באמצע הדיון.

שיווק שקרים שאפשר להוכיח בקלות שהם שקרים. ככה זה שהשקרים הפכו לדרך חיים בפרקליטות.