אם שופטי נתניהו קיוו אתמול (25.12.2024), בדיון שהם יזמו, לנסות ולדבר על ליבם של שני הצדדים כדי שיקצרו את הדיונים, ככל שזה נוגע לפריטי הסיקור – אז זו הייתה תקוות שווא.

השורה התחתונה היא שהמשפט נמשך כרגיל לא רק כי ידיהם של השופטים כבולות והם לא יכולים לקבל החלטה כלשהי עתה, אלא בגלל שהפרקליטות בכלל ויהודית תירוש בפרט אומרים לא לכל הצעה.

***

מהרגע שתירוש נאלצה לתקן את כתב האישום לדרישת השופטים ושרבטה רשימת 315 פריטים של "היענות חריגה", מהרגע שנתניהו נחקר רק על 10 פריטים – אז ההגנה חייבת לעשות את עבודתה ולעבור פריט פריט כדי להוכיח שאין שום היענות חריגה.

מהרגע שתירוש מסרבת לוותר על חלק מהרשימה, אפילו שהסתבכה בהגדרות של המודעות ואפילו שהשופטים הקשו עליה – אז הדיונים ימשיכו באותה מתכונת: מעבר פריט אחר פריט.

ולכן, גם אם עו"ד עמית חדד ישתדל לדחוס ולכווץ את החקירה הראשית כמה שניתן ולוותר על שאלות פה ושם, נתניהו אמור "לבלות" בבית המשפט חודשים ארוכים.

לשאלת השופטים עו"ד חדד נזהר מאוד לתת הערכה כלשהי, אבל המתמטיקה פשוטה. הוא אמר שעברו רק על שנה וחצי מתוך 4 שנות סיקור ויש עוד את העניינים הרגולטוריים וכמובן את תיק 1000 ואת תיק 2000.

כיוון שאנחנו אחרי הדיון השישי, אז מצפים לנו עוד עשרות דיונים של חקירה ראשית. כמה בדיוק? 20, 30 או יותר? נחיה ונראה.

כמובן שיש בנוסף חקירה נגדית וחקירות של פרקליטי אלוביץ' ומוזס, כך שעדות נתניהו תימשך חודשים ארוכים.

עו"ד חדד אמר עוד שפרשת ההגנה לא תהיה ארוכה יותר מפרשת התביעה – שארכה כ-3.5 שנים.

המשמעות: פרשת ההגנה עשויה לפלוש ל-2027 ואחרי זה סיכומים ואחר כך ערעורים, אם יהיו. כך שנתניהו, אני מעריך, יוכל לכהן עוד קדנציה אם יתמודד ואם ייבחר, ולא תהיה עדיין החלטה חלוטה בעניינו.

במהלך הדיון אתמול עמד עו"ד חדד על פערי המשאבים והכוחות האדירים בין ההגנה לתביעה ואמר את הדברים הבאים:

‏אנחנו רק שלושה. אין לנו פרקליטים כמו התביעה. אפשר לבוא ולוותר ולגזור חלקים מכתב אישום. אתם לא מדמיינים את כמות המאמץ לרבות שישי שבת.

‏לא יכולים לדמיין, נכנסנו לתיק שלא מכירים (תיק 4000) וצריך לשלוט בו כמו ששולטת התביעה או יותר ממנה. צריכים להכיר כל פרט וכל פריט וכל דבר וכל התכתבות, ויש תיק 1000 ו-2000. זו מלאכה שאין לה שיעור.

‏לכן עם כל הכבוד, העובדה שאנו הצלחנו ולא אמרנו הגב נשבר ולא מסוגלים לעשות, ואנו מגיעים ועושים זאת, צריך להבין – זה לא מובן מאליו מהצד שלנו. זו המציאות. עובדה שעושים זאת ומצליחים להגיע לפה.

‏יש גם צד התביעה שיש לה גם אחריות. היא מדברת על אינטרס ציבורי. אם באים ואומרים שיש אינטרס ולא מסכימים ללכת לגישור, לא מסכימים להמלצות בית משפט, לא מסכימים לכלום – פרשת הגנה לא תהיה ארוכה מפרשת תביעה (פרשת התביעה ארכה כאמור יותר מ-3 שנים).

‏נעשה מאמץ כמה שיותר לצמצם, העלנו הצעות שלא רק לטובתנו. לדעתי צריך להעלות פריטים וכתבות ולראות מה קורה באתרים אחרים.

‏הדברים הרי ברורים. כתב אישום צועק זיכוי מהיום הראשון. אנו מתייחסים אליו במלוא כובד המחשבה ורצינות. ואם התביעה רוצה לבוא, אתה לוקח ארוחה, ושם גם וגם וגם על המגש, שם ערימה וצריך לסיים כי חדר אוכל נסגר, יושב הסועד ואומר שעד שאני לא מסיים את הגרגר האחרון אני לא קם. זה בלתי אפשרי.

ננסה לעשות הכל וניקח, ובסוף צריך לזכור ראש הממשלה נמצא על דוכן ולא במקומות אחרים. אין רצון שזה יימשך כך.

רוצים שיגיע אדם, גם אם לא מאה אחוז שלו שיגיע 80-70 אחוז. היה יום שבשתיים בלילה עוד היו הצבעות ורצינו לבקש דחייה. אנו מסיימים כולנו עם הלשון בחוץ, הוא הולך לכנסת ונואם ויש הצבעות… אני רק אומר שצריך לזכור שהוא ראש ממשלה וגם בן אדם. הוא בן 75.

‏3 פעמים בשבוע זו מלאכה בלתי אפשרית. אתם קבעתם. אנחנו מנסים במאמצים על אנושיים לעשות זאת. גם לנו יש גבול.

תירוש מצידה אמרה דבר די מדהים והודתה בפועל שאין מעורבות של נתניהו בחלק מהפריטים:

אנו יכולים להגיד בפריטים שלא מעורב, לא צריך לשאול אם הוא מעורב. אין לנו טענה שהיה צד לשיח בוואלה. וודאי. אין לנו גם טענה שהשיח הועבר אליו באיזה שהוא אופן. אלא עובדות שאפשר להניח אותן.

אז הנה, לבד מאיזושהי האשמה אמורפית שנתניהו היה חלק מ"מנגנון" גם תירוש מודה שנתניהו לא היה מעורב בחלק מהפריטים ואף לא היה צד לשיח הפנימי עליהם בוואלה.