ביום שני בשבוע הבא יסיים יוני תדמור מהפרקליטות את החקירה הנגדית בתיק 1000 – לאחר 17(!) דיוני סרק.
ביום שלישי תעלה ותבוא יהודית תירוש לחקירה הנגדית בתיק 4000.
כמו תדמור, זה יהיה כישלון מהדהד, אבל להערכתי זה יהיה מעט שונה. תדמור נחשב טיפוס מאופק יחסית, נתניהו חבט בו שוב ושוב במילים קשות אבל תדמור נותר יחסית רגוע ומדי פעם התלונן לשופטים.
יהודית תירוש, להבדיל, היא פשוט פרא אדם, טעונה בשנאה חולנית לנתניהו, לא מסוגלת לשלוט בשנאתה ומתפרצת ומשתוללת לעיתים תכופות.
נתניהו, כך אני מעריך, יוציא אותה משלוותה ומדעתה. המסכת העבריינית שנחשפה בתיק 4000, במיוחד סביב פגישת ההנחיה, שפע החומרים שיש נגד תירוש – יהפכו את החקירה הנגדית לקרב בין מאשים (נתניהו) לנאשמת (תירוש) – נאשמת בתפירת תיקים, בהפרת אמונים, בהדחה לעדות שקר, בניצול כוח המשרה לרעה ובהגשת תצהירים כוזבים.
כן, התהפכו היוצרות.
***
הנה סיכום של החקירה הנגדית של תדמור בתיק 1000:
השופטים
כתבתי כבר שאני מעריך מאוד את שלישיית השופטים – רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם. לא הסכמתי עם החלטתם לעבור ל-4 דיונים בשבוע, אבל בסך הכל הם מנהלים יפה את הדיונים, קיבלו החלטה דרמטית על סעיף השוחד בתיק 4000 בשלב מוקדם יחסית של המשפט – ועובדה היא ששופרות הפרקליטות מנהלים נגדם מסע השמצות משתלח במיוחד.
זו ההוכחה הטובה ביותר שהם עושים את מלאכתם נאמנה.
השופטים למדו מהר מאוד שתדמור מורח את חקירת נתניהו, ממחזר שאלות, מטעה אותם ואת נתניהו פעם אחר פעם ואף משקר להם בלי למצמץ.
הם העירו לו שוב ושוב על מריחת הזמן וההטעיות ובסופו של דבר קבעו לו עובדה: אתה מסיים את החקירה הנגדית בתיק 1000 כבר השבוע ביום רביעי.
תדמור משך עוד יום בשבוע הבא, אבל לולא הערות השופטים הוא היה מורח את החקירה עוד חודש לפחות.
אני משוכנע שהשופטים יעשו זאת גם לתירוש, הם מאסו בהתנהלות הפרקליטות והדברים נכונים במיוחד בתיק 4000 שבו הם כבר המליצו לפרקליטות לסגת מסעיף השוחד.
וצריך לציין עוד דבר משמעותי: לא כל שופט/ת היו מאפשרים לנתניהו לבקר את הפרקליטות בצורה כה חריגה – עד להגדרתם כעבריינים שתפרו לו תיקים – ביקורת מוצדקת לחלוטין.
ההבטחה שהתרסקה
הפרקליטות יצרה הר של ציפיות מהחקירה הנגדית של נתניהו: חכו, חכו, הם תדרכו, אנחנו נצליח להפליל את נתניהו בחקירה הנגדית, מה שלא הצלחנו לאורך כל פרשת התביעה.
כמובן שהר הציפיות הזה התרסק לתוך המציאות, מהטעם הפשוט: כשאין ראיות, אתה לא יכול להתבסס על טיעוני אווירה או חקירה שנועדה לערער את האמינות של נתניהו בזוטי הזוטות.
קו האספקה השוטף
הפרקליטות בנתה בתיק 1000 קונסטרוקציה משפטית מעוותת שחיברה בין קו אספקה שוטף מדומיין של שמפניות וסיגרים לבני הזוג נתניהו – לשורת ניגודי עניינים לכאורה של נתניהו בכמה אירועים ב"זיקה" לאותו קו אספקה מומצא: מיזם טאטא, הויזה של מילצ'ן, מיזוג קשת-רשת, ערוץ 10 והארכת הפטור ממס למילצ'ן.
קו האספקה נופץ עוד בפרשת התביעה שלאחר שהתברר שהוא נבנה רק על בסיס הבל פיה של הדס קליין, עדה שהודתה שהיא מתעבת את בני הזוג נתניהו.
אין שום ראיות חפציות, אין שום תעודות משלוח וגם העדויות של מילצ'ן ואף יונתן חסון הנהג, מקורבה של קליין, סתרו את המספרים שהעיפה קליין לאוויר בחסות הפרקליטות והמשטרה.
הכמויות המופרכות, שחושבו על חודו של שקל בלי יכולת להוכיח זאת, גרסו שנתניהו עישן 3-4 סיגרים מדי יום ושרה נתניהו לגמה בקבוק אחד שמפניה ליום.
זה כמובן בלתי אנושי ובלתי מעשי ואפילו את הפרט הבסיסי הזה הפרקליטות לא בדקה.
בנוגע ל"ניגודי העניינים", תדמור לא הצליח להוכיח שנעשתה פעולה שלטונית אחת של נתניהו לטובת מילצ'ן, ההיפך הוא הנכון. נותרנו עם טיעוני אווירה וטיעון כללי שנתניהו בכלל לא היה צריך להציב את עצמו בניגוד עניינים, אלא שנתניהו ופרקליטיו הוכיחו שהכל עורבא פרח: במיזם טאטא זו הייתה יוזמה של טאטא; בוויזה של מילצ'ן לא הייתה התערבות של נתניהו, וגם אם הבעיה הוצפה לנתניהו היו פה שיקולי ביטחון לאומי; בערוץ 10, נתניהו פעל לסגירת הערוץ, נגד האינטרסים של מילצ'ן; בהארכת הפטור ממס – זה בכלל יאיר לפיד שעסק בנושא תוך ניגוד עניינים חמור; מיזוג קשת-רשת הייתה ביצה שלא נולדה בכלל ולא הייתה כלל התערבות רגולטורית.
וכל הדיון הזה מתקיים במקביל לניגוד העניינים המשווע של היועמ"שית בפרשת הפצ"רית – הרי בג"ץ קבע שהיועמ"שית ובכירי הפרקליטות פעלו תוך ניגוד עניינים זועק לשמיים. אז איך אותה פרקליטות יכולה לטעון לניגודי עניינים של נתניהו באירועים שוליים? זה בדיוק האפרטהייד המשפטי.
ה"סתירות" של נתניהו
כשאין לך משהו חזק ביד, כשאין לך ראיות, אתה פונה לשוליים של השוליים, אתה מנסה לערער את האמינות של העד.
מה שניסה תדמור לעשות זה "לתפוס" את נתניהו באי דיוקים על זוטי הזוטות. צריך להבין: כשאתה נחקר כל כך הרבה פעמים, כשעברו כל כך הרבה שנים, אצל כל נחקר, קל וחומר ראש ממשלה שעסוק מעל לראשו בעניינים הרבה יותר חשובים, אפשר למצוא הבדלים סמנטיים שלא משפיעים על ליבת העדות.
אין קו אספקה שוטף, אין ניגודי עניינים – וכל השאר זה קצף על פני המים. נתניהו לעג לתדמור בכל פעם שתדמור חשב שתפס אותו באיזושהי סתירה: וואוו, תפסת אותי (באנגלית), הוא גיחך.
לקראת סוף החקירה הנגדית, השופרות של הפרקליטות היו מעוררי רחמים כשהפרקליטות הבינה שהחקירה הנגדית כשלה: "נתניהו מסתבך ברשת של סתירות", נכתב בדף המסרים. נו, באמת. הייתה סתירה שלא היה קו אספקה שוטף? הייתה סתירה שלא הייתה שום פעולה שלטונית בנוגע למילצ'ן? אז תדמור השחית דיונים שלמים על באגס באני, שניצלים ופסטה בארוחות הבודדות אצל פאקר, האם מילצ'ן שתה שמפניה או טקילה, האם נתניהו קנה תכשיטים לרעייתו (איזו חוצפה!) והאם נתניהו עישן תוך כדי נסיעה.
הנפילה הגיעה כשתדמור ציטט שוב ושוב את הדס קליין כאילו היא עדה אמינה ושיחק לידיים של נתניהו שחבט בקליין שוב ושוב עד שהזכיר את האירוע עם יוסי כהן, שקליין והפרקליטות מנסים להסתיר זאת באמצעות צווי איסור פרסום.
תדמור ברח?
יהיה מעניין לראות אם תדמור יתייצב לכל אורך החקירה הנגדית של תירוש. אני מעריך שהוא סימן את שביל הבריחה, בריחה לתפקיד הריק מתוכן של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים הכלכליים, אליו מונה השנה.
הספיקה לו הפארסה בתיק 1000, מה הוא צריך על הראש גם את תיק 4000. שתירוש תחטוף את כל האש. והיא תחטוף.
