ציטוטים רשמיים מתוך פרוטוקול העדות של אלי לוי, לשעבר מנהל מחלקת חקירות ברשות ני"ע, ב-30.6.2026.

***

לוי לא ממש מצליח להסביר למה הוצא צו חיפוש לסלולרי של איריס אלוביץ' תוך מצג שקרי לבית המשפט – ולמרות שאלוביץ' לא הייתה באותה עת חשודה ואף לא נחקרה.

עו"ד חן: היא (איריס אלוביץ') גם לא נחקרה נתון לא במחלוקת, ואישרת שאם היא לא נחקרה, היא גם לא חשודה, נכון?

לוי: סביר להניח. 

עו"ד חן: ולכן, אני רוצה להראות לך, אם אפשר להראות לו בבקשה את הצו ולהגיש. תעיין בו בנחת. אתה רואה יש בפניך בקשה להוצאת צו חיפוש. 

לוי: אוקיי.

עו"ד חן: אתה רואה את התאריך שלו.

לוי: 25 ליוני 2017.

עו"ד חן: 25 ביוני 2017. אנחנו מספר ימים לאחר פרוץ החקירה בתיק בזק, נכון?

לוי: כן.

עו"ד חן: הבקשה להוצאת חיפוש היא אצל מי? 

לוי: מנוי טלפון, הרשום על שם איריס אלוביץ'.

עו"ד חן: כן, על שם איריס אלוביץ'. ותראה את כתב היד שיש למטה, וזה במסגרת חקירת בזק, ויש כאן תוספת. הוצא צו חיפוש לבית החשודה, שהיא רעייתו של החשוד המרכזי, אלוביץ'. כעת מתבקש צו, אני לא מצליח להבין את המילה, צו חדירה לטלפון הנייד של החשודה על ידי חוקר מיומן.
עכשיו, לפני רגע אנחנו סיכמנו שהיא לא נחקרה, לא כעדה ולא כחשודה, שאתה לא יודע לציין איך היא יכולה להיות קשורה ואין לך זיכרון כזה, לפרשה אחת ולפרשה שתיים, שעמדה בפניכם במועד הזה. שהפעם הראשונה שהיא נחקרה זה ב-18 בפברואר 2018, זה יותר מחצי שנה לאחר מכן.
עכשיו תספר לי כיצד יחידת החקירות בראשותך ניגשת לבית משפט, לכבוד השופטת רונית פוזננסקי כץ, פסיק שופטת, ב-26 ביוני 2017, ואומרת לה שאיריס אלוביץ' חשודה. תעלומה. אולי תפתור לנו אותה.

לוי: עוד פעם, לגבי הסטטוס חשודה לא חשודה, מה שנאמר קודם, למיטב זיכרוני, החיפוש הזה התבקש, לפחות הרעיון מאחוריו היה, הטלפון של שאול היה מחוק בחלקים נכבדים ממנו, וככל שאני זוכר, אני, עוד פעם, זה באמת זיכרון עמום לחלוטין, הייתה הבנה שרכיבים מהמידע שאנחנו מחפשים אצל אלוביץ' מצוי בטלפון של איריס. זו הבקשה למיטב זיכרוני.

עו"ד חן: לא, זו לא בקשה.

לוי: שנייה. אני אומר, הבקשה לצו לטלפון, נכון, ככל שאני מבין, לא נערך חיפוש בבית לצורך העניין, אלא לבקש כל מנוי טלפון הרשום על שם איריס אלוביץ'.
הרעיון מאחורי זה היה, לאתר ראיות שקשורות לפעילות של אלוביץ', אשר היו לפחות נראו לנו חסרות בטלפון שלו. הוא, הטענה שלו הייתה, ככל שאני זוכר, שהוא נוהג למחוק את ההודעות שלו מדי יום, לצורך העניין.

עו"ד חן: יפה אז אנחנו רואים שיש לך זיכרון. אתה בטוח בו, אגב במה שאמרת עכשיו?

לוי: זה זיכרון, אז אני אומר זה זיכרון. 

עו"ד חן: לא, אני אשלים את השאלה שלי אני לא קוטע אותך. האם אתה בטוח, בהסבר שנתת עכשיו, שזו הסיבה שבגינה פניתם לרונית פוזננסקי כץ, בבקשה שתיתן לכם אישור לתפוס את הטלפון של איריס אלוביץ' כדי לחפש בו. מה שאמרת עכשיו, האם אתה בטוח?

לוי: אז אני אומר, בסבירות מאוד גבוהה שכן, אני בכל זאת חוזר לנקודת מוצא, אני תשע שנים אחרי, מבלי שראיתי את החומר. לבוא ולהגיד לך בטוח באלף אחוז, ראינו גם שדברים… 

עו"ד חן: עכשיו תסביר לי, את הקשר בין הזיכרון הזה בסבירות גבוהה מאוד, שזה מה שחיפשתם, להפיכתה של איריס אלוביץ' לחשודה. שזה המיקוד שלי, חשודה.
היא לא נחקרה, היא לא נקראה לחקירה בכלל. לא כעדה, לא כחשודה, לא ככלום, היא גם לא קשורה לפרשה אחת ולפרשה שתיים בבזק. מה הופך אותה לחשודה? בהנחה שההסבר שלך עכשיו, בסבירות גבוהה, לא מתוך ביטחון מלא, כן. שזו הייתה הסיבה.
מה הופך אותה לחשודה? שאול אלוביץ' נוהג למחוק הודעות, מחק בכוונה הודעות, סוגיה אחרת, שתתברר ונבדוק אותה אם זה נכון. שים בצד, לא מתווכח איתך על הדבר הזה בכלל. אנחנו נראה, ואנחנו נראה שמה שאתה אומר הוא גם לא נכון, אבל שים את זה רגע בצד. מה הקשר בין זה לבין זה שאיריס אלוביץ' הוכתרה על ידכם כחשודה.

לוי: לגבי דרך הצגת המצג שהוצג לשופטים, אין לי שמץ של מושג. 

עו"ד חן: אתה מנהל החקירה.

לוי: תקשיב, כמנהל חקירה…

השופט שחם: מי הגיש את הבקשה פרסונלית, אדוני יודע?

עו"ד חן: פרסונלית, כן, והיא תהיה עדת הגנה. רונית מנדלבאום, ואנחנו מבקשים לא לדבר איתה, גם לא אתה. אנחנו נזמין אותה כעדת הגנה.

השופט שחם: השאלה הרלוונטית, האם לבקשה צורפו חומרים, צורפו ראיות, צורף משהו, יש הסבר, יש פרוטוקולים, יש הסבר לכל השאלות האלה?

עו"ד חן: כל השאלות האלה. אז אנחנו עוד פעם, אנחנו.

השופט שחם: זה לא בהכרח העד הזה.

עו"ד חן: לא, ברור. לא, זה ברור. ולכן אנחנו במסגרת חפש את המטמון, משייפים קליפה אחרי קליפה, זה כמו בצל, ואנחנו נשאל את הגברת רונית מנדלבאום, ואנחנו נשאל, הנה אני מגלה טיפה בתוך הרשימה שאנחנו נקיים במעמד צד אחד במסגרת 144, נשאל את השופטת פוזננסקי כץ, ונבקש את התיק ממזכירות בית המשפט, ונקבל תשובה מהפרקליטות, אם הם מסכימים או לא מסכימים, פנימי או לא פנימי, ונגרד ונגרד ובסוף לאט לאט יתגלו פרטים, ונקבל פרפרזות ונראה.
לא נוותר. אבל בינתיים, על סמך הנתונים האלה, אני מציג שאלות, למי שהיה מנהל החקירה. עכשיו, הוא, גם אומר שיש לו זיכרון ברמת סבירות גבוהה. ברמת הסבירות הגבוהה היא כשראו שחסר בטלפון של שאול, בין משום שמחק, בין בכוונה, בין משום שהוא נוהג למחוק, נעזוב את זה רגע בצד. זה ההסבר שניתן ברמת סבירות גבוהה, יש לו זיכרון. ולכן הולכים לחפש איפה שיכולים להיות דברים שלא נמצאים בטלפון של שאול אלוביץ', כרגע העיד כך.
אני שואל אותו עכשיו, זו השאלה שחזרת למקומה, בתור מנהל החקירה, שיש לו את הזיכרון הזה, ומסביר מדוע נעשתה פעולת החקירה הזאת, מה הופך אותה בגין מה שהסברת עכשיו לחשודה?

לוי: שוב פעם, אני אומר, לגבי המצג שהוצג לבית משפט, אולי אפילו התהליך שהתנהל בתוך המחלקה לגבי איך מציגים את זה, אין לי זיכרון. אני חושב שזה בכלל לא הגיע לשולחני דרך ההצגה. לא כל צו עובר דרך שולחני.

השופט שחם: אדוני לא מאשר בקשות מהסוג הזה?

לוי: לא, לא, ממש לא, ממש לא.

השופט שחם: זה שיקול דעת של החוקר לבד. סליחה אדוני, זה שיקול דעת של החוקר לבד, או החוקר במקרה הזה, לפנות או לעשות פעולות חקירה כאלה או אחרות, שלדעתה או לדעתו רלוונטיות?

לוי: אני חושב שראש הצוות. לא, ראש הצוות.

השופט שחם: מי מאשר את זה?

לוי: שנייה, עוד פעם אני אומר, ראש הצוות.

השופט שחם: במקרה הזה, זה ראש הצוות.

לוי: יכול להיות מנהל חקירה, כאשר העיקרון של הצורך בטלפון, אמרתי, ככל שזכור לי, אני הייתי חלק מהתהליך. דרך ההצגה של הדברים.

השופט שחם: לא, אבל מי מקבל את ההחלטה, ראש הצוות, אדוני אומר?

לוי: כן, יוצאים צווים.

השופט שחם: ומי היה ראש הצוות של הגברת מנדלבאום?

לוי: גברת מנדלבאום, היא ביחידה המשפטית. היא בעצם חלק מהיחידה המשפטית, פשוט, כמו שאמרתי.

השופט שחם: לא חוקרת.

לוי: לא, חוקרת, מנוסה הייתה, כמו שאמרתי בתחילת הדרך, כל המחלקה התגייסה לטובת הדבר הזה, ולכן, ככל שהיא אכן הגישה את הדבר הזה, היא זאת שהציגה את הדברים.