הנרטיב שנוצר כדי לבדל אותו מנתניהו היה: אני לא קיבלתי מתנות וגם לא הטבתי עם מילצ'ן; נתניהו בדיוק ההיפך: הוא קיבל מתנות וגם עזר למילצ'ן.
אלא שיש פה עולם הפוך לגמרי. ראשית, אחרי עדותו של יאיר לפיד ברור לכל שנתניהו לא עזר למילצ'ן בנושא הפטור ממס אלא דווקא לפיד הוא שטיפל, בחן, הקשיב וניסה לעזור למילצ'ן, מה גם שהסמכויות היו בידיו של יאיר לפיד.
***
ועכשיו לעניין המתנות: אין חולק שאין בעיה עם מתנות בין חברים, שלא במסגרת השירות הציבורי. הן נתניהו והן לפיד היו חברים של מילצ'ן ולכן יכולים לקבל ממנו מתנות.
אלא שהטענה של לפיד כאילו לא קיבל מתנות ממילצ'ן מרגע שנכנס לפוליטיקה ממש לא מדויקת.
לא מדובר במתנות, לטעמי מדובר בדבר הרבה יותר חמור: קשרים עסקיים עקיפים, שהיו חייבים לבוא לידי ביטוי לפחות בשאלון ניגוד העניינים של לפיד.
מדובר בכתיבת ספר ילדים משותף של ליהיא לפיד, אישתו של לפיד ואלינור מילצ'ן, בתו של מילצ'ן. לפיד הודה בעדותו שזה היה "עמוק" בתהליך והשאלה היא האם עברה תמורה בין מילצ'ן הבת לאישתו של לפיד.
אם כך הוא, ואכן כך נהוג בכתיבת ספרים, יש פה קשר עסקי עקיף, במיוחד בהתחשב בכך שאלינור מילצ'ן היתה בין מייסדי מפלגת "יש עתיד".
אם הספר נכתב בתוך כהונתו של לפיד כשר האוצר, החומרה מתחדדת. איך לפיד יכול לדון בענייני מילצ'ן כשאישתו עושה עסקים עם הבת?
מתנות ותשורות אחרות
לפיד הודה שהתארח בפריז על חשבונו של מילצ'ן לרגל חתונת בתו (טיסה ומלון) וגם התארח בסוויטה של מילצ'ן במלון הנסיכה באילת. אפשר להניח שהיו עוד מקרים כאלה, שלעולם לא נדע עליהם.
לפיד חזר והדגיש שמדובר בתקופה שהיה אדם פרטי, לפני כניסתו לפוליטיקה. זה נכון "רשמית" אבל גם מטעה מאוד.
ההתנהלות הפוליטית של לפיד החלה הרבה לפני שהודיע רשמית על הקמת מפלגת "יש עתיד" – לפיד ניצל את עמדתו ככותב ב"ידיעות אחרונות" וכמגיש ב"ערוץ 12" כדי לקדם במקביל את שאיפותיו הפוליטיות.
הוא נפגש עם שורה של אנשים, גם עם מילצ'ן, שעודד אותו להיכנס לפוליטיקה ותכנן היטב את הקמת מפלגתו ואת עיתוי כניסתו לפוליטיקה.
לפיד לא ממש מכחיש זאת ובנוסף – אין ספור פרסומים בתקשורת חשפו את התכנונים המוקדמים להקמת מפלגתו של לפיד, עוד כשהיה איש פרטי במשך שנים ארוכות.
הריקוד הזה על שתי חתונות – תקשורת ופוליטיקה – ובו בזמן קבלת מתנות ותשורות מחבר שאחר כך ביקש את עזרתך – מריח רע מאוד, ואני אומר זאת ממש בלשון המעטה.
זאת ואף זאת, עו"ד חדד תהה בפני לפיד כיצד קרה שמילצ'ן בחר לפנות דווקא אליו, ולא לשר האוצר הקודם יובל שטייניץ, או לשר האוצר אחרי לפיד – משה כחלון.
התשובה ברורה מאליה: מילצ'ן פנה אליו בעקבות קשרי החברות שלו ומשום שחשב שלפיד יעזור לו.
זו היתה תפיסת העולם שלו – הפוכה לחלוטין מתפיסת העולם שלו ביחסים עם נתניהו.
מילצ'ן חזר ואמר בחקירותיו שמעולם לא ביקש עזרה מנתניהו בעסקיו, כי ידע שאם יבקש נתניהו לא ייתן.
כלומר, מילצ'ן פנה דווקא ללפיד כי חשב שהוא יכול לעזור לו. לא לנתניהו, לא לשטייניץ, לא לכחלון – ללפיד, וזה בהחלט מדבר בעד עצמו.
