יאיר לפיד הוכן כאמור לעדותו ובכל פעם שנקלע למצוקה שלף את אחת מהסיסמאות שהוכתבו מבעוד מועד: "יש אנשים ופוליטיקאים ישרים"; "אני לא אתייחס למכונת הרעל" – ועוד סיסמאות שנועדו לחדד לכאורה את ההבדלים בינו לבין נתניהו – שהוא לא קיבל מתנות והוא אמר 'לא' למילצ'ן.

המטרה של לפיד היתה להעביר מסר: אני נקי כפיים ונתניהו מושחת. בדרך הוא לא ענה על שאלות קשות והסתבך באין ספור גרסאות.

***

אז ככה: בנוגע למתנות – יאיר לפיד קיבל אין ספור מתנות ממילצ'ן ונכון הוא שחלק גדול מהמקרים היה לפני שנכנס לפוליטיקה. אלא שקבלת המתנות טרום כניסתו לפוליטיקה היתה צריכה לחייב אותו לכלול את מילצ'ן בהסדר ניגוד העניינים שלו, דבר שהוא נמנע לעשותו.
והדבר הכי חמור: אישתו של לפיד כתבה ספר ילדים במשותף יחד עם אלינור מילצ'ן, בתו של ארנון מילצ'ן. וכתיבת הספר היתה כבר כאשר לפיד היה פוליטיקאי, ייתכן אף שכיהן במהלך כתיבת הספר כשר אוצר.

לפיד הכיר היטב את בתו של מילצ'ן כיוון שהיתה בין מייסדי 'יש עתיד' ולכן היה חייב לדווח על הזיקה הזו – ובכל זאת נמנע מכך.

השורה התחתונה בעדות לפיד, שהוא בא לקלל ויצא מברך. הוא הגיע כעד תביעה להפליל את נתניהו, לא הצליח בכך והפליל בעיקר את עצמו.
אי אפשר להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה רק בעקבות הבל פיו של יריב פוליטי, שלא נמצא לו תימוכין ובלאו הכי – גם אם נצא מנקודת הנחה שלפיד אמר אמת, אין במה שאמר נתניהו ("החוק טוב") כל פסול.

נתניהו לא התערב, לא דרש התערבות, לא הנחה לעזור למילצ'ן וממילא הסמכויות לא היו בידיו.

אלו הנקודות העיקריות שעלו אתמול בדיון:

הטיפול של לפיד בבקשת מילצ'ן

בניגוד לקמפיין של לפיד כאילו הוא אמר למילצ'ן "לא" מיד וכאילו זרק אותו מהמדרגות, עו"ד עמית חדד הוכיח ללפיד שהוא טיפל גם טיפל בבקשתו של מילצ'ן ולא דחה אותו מיד כפי שהוא מתאר.

זה עלה הן בעדותו של לפיד והן בעדותם של מילצ'ן, עורך דינו פיני רובין ורותם רולף, היועצת שלו בזמנו; כולם תיארו תהליך של בדיקה וטיפול ולא דחייה על הסף.

מה התגובה של לפיד? הוא דבק בעמדתו שאמר 'לא' והתחמק מתשובה על הטיפול: "אמרתי דברים מתוך נימוס".
כשנשאל למה היה צריך לטפל אם ידע מראש את עמדת גורמי המקצוע, הוא שוב הגיב בצורה מוזרה: "רציתי תהליך נקי".

אמירת ה"לא"

כשעו"ד חדד שאל את לפיד אם יש מסמך כלשהו שמעיד על תשובה שלילית מסודרת למילצ'ן, לפיד השיב בשלילה – כי פשוט אין כזה.
הנימוק של לפיד: זה היה במצגת או בשיחה עם הצוות שלי.

כשהראה עו"ד חדד ללפיד את המסמך שחיברה רולף לצורך העניין ובו אין תשובה שלילית חד משמעית, לפיד התחמק כהרגלו ואמר שהוא לא אחראי על מה שאחרים כותבים.
בקיצור, לפיד שוב מספק תשובות שאין מאחוריהן שום גיבוי. האמת היא שלפיד טיפל בבקשת מילצ'ן וכל הנושא דעך בגלל פיטוריו של לפיד מהממשלה ע"י נתניהו.

כשעו"ד חדד הסביר ללפיד שהיתה מחלוקת בין גורמי המקצוע ולא היתה עמדה שלילית אחידה – שוב ברח לפיד למוצא הקל: אני אמרתי לא, למרות שאין על כך שום תימוכין.

עדות מילצ'ן

כפי שחשפתי מילצ'ן אמר בעדותו בצורה הכי חד משמעית שנתניהו לא סייע לו בנושא המס ("בחיים לא") והוא פנה ללפיד.

לפיד, כהרגלו, התחמק מהדברים הברורים של מילצ'ן וניסה שוב לצייר תמונה פשטנית והשוואתית בינו לבין נתניהו.

הסדר ניגוד העניינים של לפיד

הגרסה הראשונה של לפיד היתה שהוא מסר על חברותו עם מילצ'ן ליועץ המשפטי של משרד האוצר. הבעיה היא שבהסדר ניגוד העניינים שלו לא היה שום אזכור ללפיד.

תגובת לפיד: לא הייתי בניגוד עניינים עם מילצ'ן ובכל מקרה סיפרתי על קשריי עם מילצ'ן (שפתאום הוא לא בין 15 חבריו הקרובים) ליועץ המשפטי של משרד האוצר יואל בריס.

עו"ד חדד העיר לו שזה לא עובד כך וממלאים שאלון על ניגוד העניינים שהוצג ללפיד. עו"ד חדד גם הראה לו את תגובת משרד האוצר לפניית העיתונאי אראל סגל, שקבעה חד משמעית שלפיד לא ציין מעולם את חברותו של לפיד עם מילצ'ן.
לפיד, ברוב טיפשותו, הגיב שאראל סגל הוא לא מהעיתונאים שאפשר לסמוך עליהם. עו"ד חדד הבהיר לו שלא מדובר בכלל בסגל, אלא בקביעות של משרד האוצר ואחר כך של משרד המשפטים (דינה זילבר).

לפיד בתגובה אופיינית התחמק ואמר שהוא לא אחראי למה שאומרים במשרד האוצר ובמשרד המשפטים. די מפתיע – כשנוח לו לפיד סומך על גורמי המקצוע; כשלא נוח לו, הוא לא אחראי למה שהם אומרים ועושים.

הלל קוברינסקי

אחד האנשים המקורבים ללפיד, אם לא המקורב שבהם, הוא קוברינסקי, איש הארגון של לפיד ב"יש עתיד".

מסתבר שהעוזרת של לפיד העבירה את המסמך בנושא המס של מילצ'ן לחוות דעתו של קוברינסקי, למרות שהוא איש פרטי ואינו עובד מדינה.
לפיד טען אתמול שהוא "הופתע" מזה, אבל אני לא קונה את התשובה הזו. האם העוזרת של לפיד תעשה משהו כזה על דעת עצמה?

כשהראה עו"ד חדד ללפיד את החלטת דינה זילבר בנוגע לקוברינסקי, שאסרה עליו להשתתף בדיוני התקציב חודשים לפני משלוח המסמך אליו, שוב התחמק לפיד וטען שוב שהוא הופתע מזה. כלומר, הפיל את האחריות על העוזרת שלו.

הברית בין הפרקליטות ללפיד

הפרקליטות אמורה בריענון עד להציג בפניו את עדותו ולשוחח איתו עליה. היא אינה יכולה למסור את העדות לאותו עד כך שיחזיק אותה עד הופעתו בבית המשפט.

במקרה של לפיד התברר דבר חמור כבדרך אגב; הפרקליטות העבירה לעורך דינו של לפיד את ההודעה המלאה שכמובן הועברה ללפיד עצמו.

איך דבר כזה פסול קרה? גילדין ניסה לאמר שמדובר בעניין "טכני" כי לפיד לא יכול היה להגיע לרענון, אבל זה תירוץ קלוש לפעולה עבריינית.
עו"ד חדד דרש לברר אם התביעה נהגה כך עם עוד עדים, אבל לא ממש קיבל תשובה לכך.

האכזבה שלי היתה מצוות השופטים שדילגו על המקרה החמור ולא נזפו בפרקליטות.

יוני תדמור

יום שני רצוף שפרקליט מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) והרוח החיה מאחורי תפירת התיקים מופיע לדיוני המשפט – אחרי שהאדמה בלעה אותו מתחילת המשפט.

תדמור נתפס ע"י עו"ד חדד כמי שמנסה להשחיל תשובה ללפיד עוד לפני שהשיב וננזף ע"י חדד: "יונתן, זה לא יכול להיות".

מצער היה לראות שפרקליט "בכיר" במדינת ישראל משתמש בטריקים מאוד מלוכלכים שממחישים את המצוקה הגדולה של הפרקליטות.

אגב, גם גילדין וגם יהודית תירוש נוהגות לעשות זאת.

דינה זילבר

עו"ד חדד הודיע במהלך הדיון שדינה זילבר תוזמן בבוא העת כעדת הגנה, כיוון שחתמה על הסכם ניגוד העניינים של לפיד (אגב, גם על זה של נתניהו בתיק 4000).

זילבר תצטרף לאביחי מנדלבליט, ערן קמין וככל הנראה גם לרוני אלשיך, שעתידים להיכלל בין רשימת עדי ההגנה וזו בהחלט לא רשימה סופית.

האם בית המשפט יאשר את זימונם? נחכה ונראה כשנגיע לשלב הזה. בכל מקרה, זה יהיה מרתק לראות את צמרת המשטרה והפרקליטות צועדות לבית המשפט המחוזי בירושלים.

מה שמחכה להם זו חקירה צולבת על תפירת התיקים.