הייתי בטוח שזו תהיה ההצגה הכי טובה בעיר, אבל לא תיארתי לעצמי שזה יהפוך למופע אימים ושקרים כה מביך של יאיר לפיד.
כשלפיד נכנס לאולם הדיונים אתמול כעד תביעה נגד נתניהו בתיק 1000 אפשר היה לראות שהוא לא זחוח כהרגלו, המניירות לא היו אותן מניירות, המבטים שידרו 'בוא נגמור את זה כמה שיותר מהר' עם כמה שפחות נזקים.
המנטרה לאורך העדות היתה שבכל פעם שלפיד נתפס כמשקר – הוא מיד טינף על נתניהו כדרך מפלט.
ניתן היה להבחין בחששות שלו מפני העדות כבר מלכתחילה – הוא הבין בהחלט שמצפה לו חקירה נגדית נוקבת – אבל לא ממש ידע את הפרטים ואת עוצמתם.
***
במהלך עדותו הודה לפיד שערך מפגשים ארוכים עם עורך דינו, עודד גזית, כהכנה לעדות, לבד מריענון העד שנערך לו בפרקליטות.
הוא הודה שגזית ערך לו סימולציות על העדות – כלומר, שאלות שייתכן שיישאל ותשובות מוכנות אליהן. כל זה רק המחיש את החשש העצום שלו מהעדות, אלא ששום הכנה, ארוכה וטובה ככל שתהיה, לא יכולה היתה להכין אותו למה שעשה לו עו"ד עמית חדד.
יאיר לפיד עשה מעצמו צחוק, באי הדיוקים, בשקרים, בניסיון להפנות אצבע מאשימה לנתניהו – "כל השקרנים חושבים שכולם שקרנים, כל המושחתים חושבים שכולם מושחתים"; "יש אנשים ישרים שלא מקבלים מתנות"; "העובדות פשוטות – ראש הממשלה דיבר איתי פעמיים על מילצ'ן, הדבר השולי זה מתי ואיך".
התשובות הללו, כך נראה, הוכנו מראש על ידי עורכי דינו כדי לחלץ את לפיד מכל מבוכה שמתרגשת עליו. ואיך נחלצים ממבוכה? כרגיל, מסיטים את האש לעבר נתניהו (בדיוק כפי שקרה אצל הדס קליין). הבעיה היא שזה רק הביך וסיבך אותו עוד יותר.
הנה הנקודות העיקריות שעלו בדיון:
יוני תדמור
השם הזה לא אומר הרבה, אבל הוא אחד מהתופרים הראשיים של תיקי האלפים.
בזמן התפירה היה יוני תדמור סגנה של ליאת בן ארי ולאחר שזו מונתה למשנה לפרקליט המדינה הוא החליף אותה כפרקליט מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).
תדמור היה מיליטנטי מאוד, יחד עם בן ארי, נגד נתניהו – ורצה להאשים אותו בשוחד בשלושת האישומים. אלא שמאז שנפתח משפט נתניהו – קרה משהו מוזר: תדמור נעלם.
הוא לא הגיע ולו לדיון אחד, הפסיק לחתום על מסמכים ונראה היה שהוא מעדיף שיהודית תירוש ואלון גילדין יחטפו את כל האש.
אתמול, לפתע, הפציע תדמור בעדות לפיד. למה עכשיו ולמה דווקא בעדות לפיד? את זה רק תדמור יודע, אבל בשבילי זה מסמל את הלחץ האדיר בפרקליטות בכלל ומעדות לפיד בפרט.
תדמור הרבה ללחוש על אוזנו של גילדין (התחושה שלי שיש חוסר אמון בעבודתו של גילדין ותדמור נשלח "לשמור" עליו) במהלך החקירה הנגדית ולקראת סוף הדיון אף זכינו לראות אותו מדבר. זה היה כשעו"ד חדד העלה את סוגיית עדות מילצ'ן בלונדון, ואמר שהם עדיין לא קיבלו שום מידע על סדרי העדות ומקום העדות וגם על מימון טיסות ההגנה.
תדמור החליט לענות במקום גילדין ואמר משהו מעורפל על כך שאתמול רק אישר את מימון הטיסות להגנה ולהערכתו, עד יום רביעי לכל המאוחר, הוא יעדכן את בית המשפט על מקום וסידרי העדות.
כמו כן הוסיף תדמור, בתשובה לחדד, שהחוק הבריטי לא מחייב נוכחות של שופט אנגלי. אלא שעו"ד חדד לא הרפה ואמר שהוא מכיר דבר אחר וביקש לראות אישורים של הרשויות הבריטיות כי הוא רוצה לצעוד על קרקע בטוחה.
תדמור הופתעה מהבקשה והשופטים גיבו את עו"ד חדד וביקשו ממנו להעביר את האישורים.
נראה שהפרקליטות, שהיתה לחוצה מאוד על עדות מילצ'ן, מתקשה בתיאומים ובסידורים לקראתה וזה מתחבר למה שחשפה פרופ' טליה איינהורן על כך שהעדות כפופה לדין הבריטי ומחייבת נוכחות של שופט אנגלי.
25 דקות לחקירה ראשית בלבד
יחסית ל"עד מפתח" כפי שהוגדר לפיד, הזמן הקצר שהקדישה הפרקליטות ללפיד רק הוכיח שהיא בעצמה חשבה שהוא עלול להזיק לה ולכן לא צריך להאריך את חקירתו הראשית.
ואכן, כבר בחקירה של אלון גילדין, לפיד גימד את שתי השיחות עם נתניהו וכינה אותן "אגביות". גילדין גם התעלם לחלוטין מכל פעולותיו של לפיד לטובת מילצ'ן, כולל פגישות ושיחות טלפון, שעליהן דיבר במשטרה.
בקיצור, על ראש הגנב בוער הכובע. הלהט של הפרקליטות לתפור את נתניהו באמצעות לפיד גרם לה לגול עצמי מפואר. וזה קרה לא רק עם לפיד, אלא עם הרבה עדים אחרים.
השיחות שנתניהו ניהל עם לפיד בנוגע למילצ'ן
צריך להבין, הדרך להאשים את נתניהו בנושא הארכת הפטור ממס של מילצ'ן היתה אחת בלבד: דרך יאיר לפיד ודרך עדותו.
לפיד סיפר על שתי שיחות עם נתניהו שבו אמר לו נתניהו ש"החוק טוב, החוק טוב". אלא שגם לפיד כאמור גימד את השיחות האלו – גם לשיטתו הן היו אפיזודות, שיחות אגביות, של כמה שניות, שנתניהו דיבר באופן כללי על החוק ולא ספציפית על מילצ'ן, שלא ביקש ממנו דבר, שלא דפק על השולחן כדי להיטיב עם מילצ'ן, שלא עשה עם זה דבר.
לפיד אמר כבר במשטרה שתחושתו היתה שנתניהו מסמן "וי" על הדברים אחרי שמילצ'ן הזכיר בפניו שידבר עם לפיד על זה. לכן, אין שום משמעות לשיחות הללו אם נאמרו כבדרך אגב ולסמן "וי", מה גם שהסמכויות בנוגע לחוק היו אך ורק בידיו של לפיד.
איכות הראיות על השיחות
כיוון שמדובר בשיחות בארבע עיניים, אין מלבד לפיד שום גורם שיכול להעיד על כך ובנוסף אין גם כל תיעוד (הקלטה או פרוטוקול).
המשמעות היא, בדומה לתיק 4000 ולהדס קליין, שעדות לפיד מסתמכת אך ורק על הבל פיו של לפיד בלבד.
האם ניתן להסתמך על הבל פיו של לפיד לאור הרקורד הלא אמין שלו? בוודאי שלא.
איפה התקיימו הפגישות
בנושא הזה הסתבך לפיד קשות. במשטרה אמר ששתי השיחות התנהלו במעון בלפור בירושלים. בחקירה הראשית פתאום שלף שאחת הפגישות היתה לקראת קבינט בירושלים.
לפיד לא הצליח לגשר בין הפערים בגרסאותיו, קשקש משהו על נפלאות הזיכרון ואמר שמה שחשוב זה שהוא זוכר שנתניהו שוחח איתו על מילצ'ן פעמיים.
איך אתה זוכר את זה בדיוק ולא את מיקום הפגישות, תהה עו"ד חדד. לפיד, בדרך עקומה, ניסה להגיד שהוא זוכר את מה שחשוב ולא את מה ששולי בעיניו.
בכל מקרה, גם תיעוד ביומנים של נתניהו ולפיד על פגישה בבלפור אין ממש (מדובר בחודש אוגוסט 2013 הרלוונטי לכל האירוע של הארכת הפטור ממס, כך לדברי לפיד), כך שגם מיקום שתי השיחות הללו, אם היו, לוט בערפל.
הפרקליטות מנסה לטעון שיש פגישה כזאת בתחילת ספטמבר, אלא שלא הגיוני שהיא התקיימה אחרי שמילצ'ן עזב את ישראל בסוף אוגוסט.
התשובה של לפיד לנתניהו
גם פה הגרסאות של לפיד השתנו – בהתחלה הוא אמר שבתגובה לנתניהו ("החוק טוב") הוא לא הגיב ולא ענה ורק חשב "בתוכו" שזה לא עניינו של נתניהו.
אחרי זה התפתחה הגרסה לתשובה שבה אמר ש"הוא לא בטוח שהחוק טוב". כלומר, לפיד מנסה לצייר תמונה מעוותת שנתניהו דחף את הארכת הפטור ואילו הוא התנגד.
אלא שהמציאות הפוכה לגמרי: נתניהו דיבר על העיקרון של החוק שכבר חוקק ואילו לפיד בפועל טיפל בבקשת חברו מילצ'ן.
האמינות של לפיד
חדד הביך מאוד את לפיד כששאל אותו על גרסאותיו המרובות בנוגע לשירותי הצבאי (כלומר, שקריו) כדי להוכיח שהוא עד לא אמין.
אפשר היה להבחין שלפיד איבד קצת את קור רוחו וענה בצורה אופיינית: "אני לא רוצה להתייחס לרכילות מרושעת של מכונת הרעל". נו, באמת. המסית הראשי בישראל מדבר על מכונת רעל?!
וחוץ מזה, לפיד היה זה שהסתבך בגרסאות על שירותו הצבאי עם סיפורי האסטמה והעשן, למרות שעשה שירות "מפואר" ככתב צבאי במחנה.
הטיפול של לפיד במילצ'ן
עו"ד חדד אמנם הקפיד לאמר ללפיד שהוא לא חושב שלפיד עשה משהו פסול או עברייני, אבל בעצם השאלות הציג אותו כמי שפעל בניגוד לחוק לכאורה.
לפיד תיאר איך נפגש עם מילצ'ן במרפסת ביתו בבית ינאי, איך מילצ'ן העלה את נושא הארכת הפטור, איך התקיימה פגישה לאחר מכן בביתו של לפיד עם עורך דינו של מילצ'ן פיני רובין והעוזרת של לפיד רותם רולף.
איך התקיימה פגישה נוספת עם מילצ'ן ופאקר בענייני השקעות ואיך בתווך היתה עוד שיחת טלפון, כשלפיד כבר היה מודע לעמדת גורמי המקצוע ברשות המסים נגד הארכת הפטור.
בקיצור, מכלול של פעולות שממחישות על טיפול בעניינו של מילצ'ן ולא על גלגלו מהמדרגות כפי שלפיד אמר בתקשורת.
פגישת לפיד-רובין במרתף ביתו של לפיד בת"א
הפגישה הזו לא תועדה, למה לפיד היה צריך להסתיר אותה אם הוא כל כך דואג לטוהר המידות כפי שהוא ליהג במהלך עדותו.
המתנות ממילצ'ן
זה אמנם קרה לפני כניסתו של לפיד לפוליטיקה, אבל מילצ'ן הרעיף עליו לא מעט מתנות: זה התחיל בעבודה בת חצי שנה בארה"ב שלפיד החליט לא להמשיך (מילצ'ן אמר שלפיד פספס 70 מיליון דולר אם היה נשאר), זה נמשך באירוח כיד המלך וביציאות משותפות של הזוגות וגם מימון חופשות.
למשל, אירוח בסוויטה של מילצ'ן במלון הנסיכה באילת וגם מימון טיסתו של לפיד ואירוחו במלון בפריז לרגל חתונת בתו של מילצ'ן.
לכאורה, זה לא רלוונטי, כי לפיד היה איש פרטי, אבל זה רלוונטי מאוד להסכם ניגוד העניינים שלו ולזיקתו למילצ'ן, שהוסתרה בהסכם ניגוד העניינים שעליו חתמה דינה זילבר.
לפיד גם נשאל על עישון סיגרים ושתיית קוניאק עם מילצ'ן על חשבונו של האחרון וטען שבדרך כלל היו לו שני סיגרים בנרתיק שלו שהוא שילם עליהם, אך לא הכחיש שעישן סיגרים על חשבונו של מילצ'ן.
כמובן שלפיד מיהר לטנף על נתניהו בנושא. כשחדד הפתיע את לפיד ואמר שמילצ'ן אמר שהוא חילק לו סיגרים, לפיד טען שהוא מופתע מהדברים.
כתיבת ספר הילדים המשותף לאלינור מילצ'ן וליהיא לפיד
זה דבר שהיה צריך בוודאות להופיע בהסכם ניגוד העניינים של יו"ר האופוזיציה. הוא הודה שאישתו ובתו של מילצ'ן היו בתהליך "עמוק" של כתיבת ספר ילדים משותף והכל התפוצץ ב-2017 עם הפרסומים על תיקי האלפים.
כזכור, לפי הדס קליין, לפיד היה זה שהחליט להפסיק להוציא את ההוצאה לאור, אבל לפיד אמר שדברי קליין אינם נכונים וזו היתה החלטה של אישתו ה"צדיקה".
אלא שלא בענייני צדיקות מדובר כאן, להערכתי, אלא בעניין קצת יותר משמעותי – לפי התיאור של לפיד רעיון כתיבת הספר התבשל כנראה עוד כשהיה שר אוצר, אז איך זה לא נכלל בהסכם ניגוד העניינים? ללפיד ולדינה זילבר הפתרונים.
יומן הלשכה מול היומן בטלפון
הטיעון של לפיד לחוסר התיעוד של פגישות מסויימות ביומנו היה שמדובר ביומן לשכתו ולא ביומנו בטלפון.
טיעון קצת מוזר, בהתחשב בעבודה שב-2013, על-פי כמה גורמים, לא היה סינכרון כזה.
כשעו"ד חדד שאל את לפיד אם הוא מוכן למסור את יומן הטלפון שלו או לאכן את הטלפון שלו – לפיד כבר הסתייג ואמר שיעשה את רק אם בית המשפט ידרוש זאת (מה יש לו להסתיר? כנראה שיש).
אמת ושקר
לפיד ניסה להדוף לאורך כל העת את טענת עו"ד חדד שהוא פעל כפי שפעל בעדותו בגלל יריבות פוליטית עם נתניהו:
"אין סיכוי שהייתי משקר או מבזה את בית המשפט בגלל שאני יריב פוליטי של נתניהו. אני מעדיף לנצח אותו בקלפי"
כך אמר לפיד. אלא שבמקביל, הוא נתפס בכמה שקרים בוטים, אז איך אפשר להאמין לאיש כל כך לא אמין?
דרבון ועידוד החוקרים
לקראת סיום חקירתו של לפיד במשטרה קרה דבר חסר תקדים – לפיד פשוט דירבן את החוקרים למצות את הדין עם נתניהו כשאמר להם:
"בהצלחה! אתם עובדים קשה ויש לכם קייס לבקש תוספת. תנקו את המדינה, היא זקוקה לזה".
בהתחלה לפיד ניסה לנמק זאת ב"קשקשת" של סוף חקירה, ולאחר מכן אמר שהוא התכוון לניקיון משחיתות והתחמק משאלת עו"ד חדד שהוא התכוון לנתניהו. בטח שהתכוון לנתניהו.
***
הסיכום
הפרקליטות החליטה להאשים את נתניהו בתיק 1000 במקרה המסויים הזה של הארכת הפטור ממס רק על בסיס הבל פיו של לפיד.
להבל פיו של לפיד אין שום תיעוד, לא בפרוטוקול, לא בהקלטה ולא באמצעות צדדים אחרים. ההבל פה הזה לא מסתדר כל כך עם היומנים, לא מסתדר כל כך עם הזמנים וסביב הכמה שניות שנתניהו אמר ש"החוק טוב", לפיד שינה לא פעם ולא פעמיים גרסאות.
בכל מקרה, גם לפיד מסכים שמדובר באפיזודות, באמירות אגביות, שנתניהו לא הנחה אותו ולא ביקש ממנו לבצע פעולה מסויימת, שנתניהו דיבר על החוק באופן עקרוני ולא ספציפית על מילצ'ן.
המשמעות
הלהט לתפור את נתניהו הפיל את הפרקליטות ולפיד בפח – הפרקליטות היתה להוטה לתפור תיקים לנתניהו ולפיד היה להוט להדיח את נתניהו מהשלטון.
האינטרסים של הפרקליטות ולפיד הצטלבו – עד שכל השקרים התקבצו אתמול בבית המשפט – והתפוצצו לכולם בפרצוף.
אתמול, היום הראשון לעדותו של יאיר לפיד במשפט נתניהו, היה כאמור גול עצמי מפואר של הפרקליטות.
עוד גול עצמי שממחיש כי הפרקליטות היא ארגון פשע שלא בוחל בדבר.
