שילוח הפך את יוניברסל מקאן, שהיא בסך הכל מתווך בין חברות לבין אמצעי מדיה, למנגנון משומן מאוד של ייצור כסף בעקבות עמלות שמנות שמגיעות עד 40%(!) ברוטו. עם השנים נוצר מצב שבו ערוצי הטלוויזיה הפכו לשבויים בפועל של שילוח.
שילוח וכל ערוצי התעמולה – משדרים על אותו גל: רק לא ביבי. לסלק את נתניהו בכל מחיר.
1.
ההתפרקות של עדות ישועה נמשכה השבוע ביתר שאת. ישועה הודה שדיבר ישירות עם יאיר לפיד, בוז'י הרצוג, ציפי לבני וגדעון סער ונענה לדרישותיהם, בין היתר להוריד כתבה על גאולה אבן, רעייתו של סער. הוא הודה שהעניק חסינות לאביגדור ליברמן, לנוני מוזס ולאיש עסקים ששמו ידוע מאוד בברנז'ה התל-אביבית ובברנז'ה התקשורתית אבל לא ממש מוכר בציבור: אילן שילוח.
באוגוסט 2013 כתב ישועה לעורך הראשי של וואלה דאז, ינון מגל: "שימו את אילן שילוח לחצי שעה בכותרת הראשית, הוא עוזר לי באין-ספור חזיתות שאתה לא מבין". ישועה הסביר למה ביקש זאת: "הוא עמד בראש משרד הפרסום מקאן שנתן לוואלה את רוב תקציבי הפרסום שלו. הוא גם היה חבר טוב של אור אלוביץ', שביקש ממני לא לפגוע בו. הוא אמר לי הרבה פעמים שאלה החברים הכי טובים שלו". פרקליטתה של איריס אלוביץ', מיכל רוזן-עוזר, שאלה את ישועה: "זה כל הקשר שלך עם שילוח?". וישועה, כמעט כבדרך אגב, אמר את הדבר המדהים הבא: "בשלב מסוים הבן שלי עבד אצלו".
רוזן-עוזר הוכיחה לישועה כי מגל התווכח עם ההוראה הזאת, באומרו שהדבר ייראה בלתי מקצועי ומוטה. ישועה השיב למגל: "זה חשוב לו (לשילוח) וזה חשוב לי, אני מבקש שתעלו את זה אפילו לחצי שעה. זה האיש הכמעט יחידי שעוזר לי מול האימפריות השונות. הוא יוצא מגדרו, מסתכן עבורי תמיד כשאני מבקש ועושה כמעט כל מה שאני מבקש". ישועה אמר בעדותו: "הגזמתי פה. מקאן הייתה חשובה לנו. זה היה בתוך ההקשר, שהוא חבר של אור. הגזמתי כדי ללחוץ על ינון, לא יכולתי להגיד שהוא חבר של אור".
וזה ישועה: מה שלא מתאים לו – זו אשמתם של אחרים; מה שלא מסתדר לו ולפרקליטות עם התיזה המופרכת של כתב האישום – אז הוא "הגזים" או שיקר לאחרים ואף לעצמו! (בכתיבת פתקים).
2.
אחד הקטעים היותר מביכים של ישועה היתה עדותו על פתקים שכתב לעצמו בסלולרי, לקראת שיחתו עם עמוס שוקן, מו"ל "הארץ דה מרקר", שישועה העריץ אותו ונחשב למנטור שלו (שוקן ו"הארץ" היו בזמנו חלק מהבעלות על וואלה במשותף עם בזק). הפתקים נכתבו על-ידי ישועה אחרי הכתבה של גידי וייץ ב"הארץ", שהחלה את תפירת תיק 4000. בפתק המרכזי מבין הפתקים שכתב הוא הזכיר לעצמו לדבר עם שוקן על כך שאת וואלה הוא אתר עוין לנתניהו (ואף כתב לו זאת אחר כך). בפתק נכתב בצורה הכי מפורשת שיש יותר מאמרים נגד נתניהו מאשר בעדו. שימו לב לשאלות שנשאל ישועה בחקירה הנגדית ולתשובות המביכות שלו:
ז'ק חן, פרקליטו של אלוביץ': "ומה שאתה רושם לעצמך פה הוא אמת?"
ישועה: "חלק נכון, חלק אנחנו יודעים שלא".
חן: "לא, אנחנו לא יודעים, אתה אומר שלא. אני חושב שדווקא כן, אבל בסדר".
ישועה: "בסדר, אוקיי. יש פה כמה דברים שקשורים".
חן: "נורא מוזר, זה עוד לא קרה לי שאני מתווכח עם עד על זה שהוא כתב לעצמו דברים נכונים. אבל בסדר, לומדים כל יום דבר חדש".
ברור שחן לעג לישועה. הרי קשה להאמין שיש אדם סביר כלשהו שיטען שמה שהוא כתב לעצמו בפתקים – הוא שקר. אבל זה ישועה, נוכל גדול. אגב, הפתקים בזמן אמת היו אמת לאמיתה: אכן היו יותר מאמרים נגד נתניהו מאשר בעדו וזה כל בדיקה (כולל שלי) הוכיחה. אבל לישועה נוח לשקר כי זה לא מסתדר לליאת בן ארי. הוא הרי צריך לרצות את הפרקליטות, כי אחרת הפרקליטות עלולה להעמיד אותו לדין.
3.
נחזור ליחסי אילן ישועה ואילן שילוח: תארו לעצמכם שישועה מבקש שנתניהו יופיע בצורה חיובית בכותרת הראשית של האתר ואומר שזה חשוב לו וגם חשוב לנתניהו, שנתניהו מסתכן תמיד עבורו ועושה כל מה שהוא מבקש. במקביל, בנו של ישועה עובד בלשכת ראש הממשלה. אני סמוך ובטוח שכל הצדקנים של מדינת ישראל, מהתנועה לאיכות השלטון (אני קורא לה התנועה לכיבוש השלטון) היו קוראים לחקור את נתניהו על שוחד, מרמה והפרת אמונים. נכון הוא שנתניהו הוא דמות ציבורית ושילוח הוא דמות פרטית – וזה הבדל מהותי – אבל העיקרון דומה: שמור לי ואשמור לך.
4.
מי אתה אילן שילוח? במשפט אחד: שילוח הוא טייקון הפרסום הכי גדול בישראל ואיש שמאל די קיצוני. בת זוגתו היא שירה מרגלית, בתו של דן מרגלית, שפרש מהתקשורת בגלל תלונות על הטרדות מיניות. שלושתם מנהלים מלחמת חורמה נגד נתניהו, מצייצים נגדו ונגד בני משפחתו, בלי הפסקה, הרבה פעמים בצורה דוחה. המטרה שלהם ברורה: לחסל את נתניהו פוליטית. ובשביל זה יש לשילוח הרבה מאוד כסף – הוא צבר הון של מאות מיליוני שקלים. אין פלא איפוא, שמקאן אריקסון, החברה שהוא הרוח החיה בה, תורמת באופן קבוע לתנועה לאיכות השלטון, שרודפת אחרי נתניהו.
זה תמיד כך: הפנים של השמאל, המנוע של השמאל, הם בעלי הון שעשו את כספם בשוק החופשי, הקפיטליסטי.
5.
איך עשה שילוח את הכסף הגדול שלו? שילוח, תושב צהלה, הוא הרוח החיה והבוס הבלתי מעורער של מקאן אריקסון – משרד הפרסום הגדול בישראל. למשרד הפרסום הזה יש חברת רכש מדיה הנקראת יוניברסל מקאן. חברות רכש ותכנון המדיה, הם למעשה הדומיננטיות ביותר בשוק הפרסום. החברות האלה הן סוג של מתווכות בין המפרסמים לבין ערוצי המדיה. מה שהן עושות זה לרכוש פרסום מאמצעי המדיה ולמכור אותו למפרסמים, תוך שיבוץ הפרסומות בערוץ טלוויזיה כזה או אחר, ערוץ רדיו כזה או אחר, או עיתון כלשהו. המטרה שלהן היא להבטיח כמה שיותר חשיפה של הפרסומות. ברבות השנים שילוח הפך את יוניברסל מקאן, שהיא בסך הכל מתווך בין חברות לבין אמצעי מדיה, למנגנון משומן מאוד של ייצור כסף בעקבות עמלות שמנות שמגיעות עד 40%(!) ברוטו. למעשה, חברת רכש המדיה שלו היא המתווך עם העמלות הגבוהות ביותר בישראל.
6.
יוניברסל מקאן הפכה עם השנים לגורם החזק והדומיננטי ביותר בשוק המדיה ועל-פיה יישק דבר. שילוח, בזכות אותן עמלות ובזכות בונוסים ומניות שקיבל בחברת האם הפך לאיש עשיר מאוד – וצבר הון של מאות מיליוני שקלים לפחות. הוא טייקון פרסום לכל עניין ודבר, שעושרו הגיע מעושק כלי המדיה, ובראשן ערוצי הטלוויזיה, שלטענתם הם מדממים ומפסידים כסף רב. כל ניסיון של הרגולטור לטפל בבעיה נתקל בחומות בצורות של התנגדות, בראשן של שילוח כמובן, אבל גם כלי התקשורת נרתמו לחומות הבצורות הללו – בשתיקתם.
לבד מכמה ניתוחים שלי ב"גלובס" בזמנו על כוחו הריכוזי של שילוח והתלות של ערוצי הטלוויזיה בו – כל כלי התקשורת ממלאים את פיהם מים, גם מחשש פן יבולע להם משילוח וגם בגלל שיש להם זהות אידיאולוגית עם שילוח. שלא יהיה ספק: אם אילן שילוח היה איש ימין, ערוצי התעמולה 11, 12 ו-13 לא היו חסים עליו. שילוח הפך לאתרוג תקשורתי שרוב הציבור כלל לא מכיר אותו, למרות שיש לו השפעה אדירה על שוק המדיה.
7.
עם השנים נוצר מצב שבו ערוצי הטלוויזיה הפכו לשבויים בפועל של שילוח. לאיש אין אינטרס להפר את מאזן האימה, במיוחד לא לחברת קשת, ערוץ 12. זו הסיבה שערוץ 12 איננו יוצא נגד שילוח למרות העמלות הגבוהות שלו כי הוא יודע איפה מרוחה החמאה. למעשה, האינטרסים של שני הגופים החזקים במדיה, ערוץ 12 ואילן שילוח – הצטלבו. ובכלל, בכל שוק התקשורת חוששים מאוד מזעמו של שילוח – ומטפלים בו, אם בכלל, בכפפות של משי, למרות כוחו העצום בשוק התקשורת. מבחינה פוליטית – הן שילוח והן כל ערוצי התעמולה – משדרים על אותו גל: רק לא ביבי. לסלק את נתניהו בכל מחיר.
8.
ולסיום, חזרה לאינטרסים של ישועה. חזרתי להסכם העסקתו של ישועה ששלפתי מהדוחות האחרונים של וואלה בהיותה בורסאית (נמחקה ב-2012, הדוחות האחרונים השנתיים נכונים ל-2011). לישועה נקבע אז שכר בסיסי של 80 אלף שקל ברוטו לחודש צמוד מדד. כמו כן נקבע כי הבונוס שלו בגין 2011 ייגזר משקלול של מספר פרמטרים, ביניהם "תרומתו" של המנכ"ל לעסקי החברה ותפקודו, הערכת דירקטוריון החברה את תרומתו ותפקודו של ישועה, שימור הרייטינג של אתרי הקבוצה כמו כן עמידה ביעדים עסקיים של וואלה.
המשמעות עבור ישועה היא ברורה מאוד: כל עוד הוא עומד בייעדי הרייטינג וביעדים הפיננסים הוא עשוי לקבל בונוס של עד 9.6 משכורות חודשיות ועד 12 חודשים בהערכת יתר. המשמעות: בונוס של עד מיליון שקל ויותר.
ברור אם כן שלישועה היו שתי מטרות: הראשונה, כמה שיותר קליקים, כמה שיותר דרמות כפי שהוא כינה אותן, גם אם זה פורנו רך (לא ראה בזאת כל פסול); השנייה: כמה שיותר פרסום זה יותר הכנסות וכאן מתחבר אילן שילוח – כספק הפרסומות, כספק ההכנסות של וואלה. עכשיו אתם מבינים למה ישועה פרגן לשילוח? הכל אינטרסים כספיים וכל התיאורים האחרים שלו על נתניהו וכד' הן קצף על פני המים.
9.
שורה תחתונה: ישועה שיעבד את אתר וואלה לטובת האינטרסים שלו ושלו בלבד. הוא התערב בתכנים מדי יום, שנים על גבי שנים, בפרטים הכי קטנים, לטובת האינטרסים הכספיים שלו. כל הסיפור שהוא והפרקליטות מנסים למכור הוא לא רק שקר, הוא תפירה גסה של האירועים כדי להדיח ראש ממשלה נבחר.
10.
דבר נוסף משמעותי קרה השבוע הנוגע לחקירה הנגדית של אילן ישועה והוא קרה דווקא מחוץ לבית המשפט. העובדה שישועה משקר על דוכן העדים ומכפיש אחרים, הקימה עליו של ינון מגל (אחד מהעדים במשפט נתניהו), את גלית חמי עורכת "כלכליסט" ואת אבי משולם, היום מנכ"ל רדיו ת"א שעבד לצידו של ישועה בוואלה. שלושתם ציירו, כל אחד בדרכו, את ישועה האמיתי, לא זה שמשווק ע"י הפרקליטות: שקרן כרוני ומי שהתערב יומ-יום במערכת בדברים הכי קטנים. היו בטוחים: הם לא היחידים עם בטן מלאה על האיש ששיטה בכולם, כולל הפרקליטות. ואין פלא שכל אלה ששיווקו את השקרים של ישועה בהדלפות מגמתיות בערוצים 11, 12 ו-13 ברחו מסיקור הדרמה בבית המשפט ומחוצה לו.
