איך אני יודע שהפרקליטות במצוקה אדירה במשפט נתניהו? כי הדוברים שלה, כמו גיא פלג וברוך קרא, כותבים שטויות ומנסים לתרץ את הפאשלות של הפרקליטות באמצעות הסברים מגוחכים וטיפשיים.
גיא פלג, למשל, השווה את תיק 4000 לבעל מכולת שמחלק עיתונים או זר פרחים ללקוחותיו בחינם, ואילו ברוך קרא שטח במאמר בוואלה אג'נדה שלמה מנותקת מכל מציאות.
אבי וייס ואני החלטנו לפרק את השקרים במאמר של קרא, שקר אחר שקר.
שקר מס' 1: אין גילוי נאות ליחסים של קרא עם אילן ישועה
קרא מלהג מאמר שלם על מה זה עיתונות ומה זה עיתונאי, בין היתר כדי להעיד על עצמו עד כמה הוא עיתונאי משובח. ובכן, אם קרא אכן עיתונאי "אמיתי", כמו שהוא מעיד על עצמו במאמר, הוא היה צריך לתת גילוי נאות ליחסיו עם אילן ישועה, במיוחד אחרי שהציג אותו במאמר כקורבן שלא מבין שום דבר בעיתונות.
כזכור, על-פי מסמך משטרתי ולפי עדותו של ניר חפץ, כפי שנמסרה לו מאילנה דיין, ישועה נפגש עם קרא (והתברר שזה בביתו של ישועה) ומסר לו מסמכים, לקראת תוכנית "המקור".
זה כשלעצמו היה צריך לפסול לחלוטין את קרא לכתוב מעתה ואילך על תיק 4000, במיוחד בהקשר של ישועה, כי יש לו פוזיציה עמוקה וניגוד עניינים חמור המנוגד לכללי האתיקה הבסיסיים.
המינימום שקרא יכול היה לעשות זה לצרף גילוי נאות כדי לתת לציבור הקוראים לשפוט. אלא שקרא מנסה להעלים את הנקודה החשובה הזו והוא יודע היטב גם למה.
שקר מס' 2: יש 315 פניות להטיית סיקור, לא 230 כפי שקרא כתב
שקר קטן שמעיד על החפיפניקיות הגדולה של קרא; הוא כתב במאמר שהפרקליטות פירטה 230 פניות בנספח לכתב האישום המתוקן של הטיית סיקור לטובת נתניהו או "היענות חריגה".
הוא טועה. היו 315, מה שאומר שקרא לא טורח בכלל לבדוק את עצמו.
בעצם, זה כמו הפרקליטות. היא הרי לא טרחה לבדוק אם כל המקרים בכתב האישום היו אכן "היענות חריגה".
שקר מס' 3: "לאילן ישועה אין שום מושג בעיתונות"
ישועה החל את דרכו ב"וואלה!" ב-2006, כך שלטעון שבשנים 2012-2017 (השנים הרלוונטיות לעדותו) הוא לא הבין מה זה עיתונות, אחרי כל כך הרבה שנים של עיסוק בנושא, זו ממש בדיחה ועלבון לשכל הישר, בהתייחסות של ברוך קרא לאדם שיש לו IQ מעל לממוצע (אילן ישועה).
יתירה מזו, אילן ישועה הצטרף ל"מועצת העיתונות" ב-2010 וחתם על תקנון האתיקה של העיתונות. האם הוא לא קרא את זה, לפני שהחליט להצטרף למועצת העיתונות?
המטרה של קרא היתה להציג את ישועה באופן שקרי כמי שלא היה לו מושג בעיתונות, אבל זה מגוחך: ישועה התערב בכל פסיק ותו באתר, כולל כתבה על גן ילדים כטובה לבנו של ליברמן. הוא ידע גם ידע מה זה עיתונות – והוא ניצל אותה אך ורק לתועלתו האישית.
שקר מס' 4: "בן צור (פרקליטו של נתניהו) התיש את ישועה בשאלות מניפולטיביות שלא בתחום מקצועו – עיתונות"
ראשית, המונח "בן צור התיש", כאילו ברוך קרא חס על ישועה.
רגע, התפקיד של ההגנה או לשיטתו של קרא, לא להתיש את עד התביעה כדי לערער על אמינותו?
במקרה של ישועה זה היה קל, כי הוא שקרן ונוכל. ושוב קרא חוזר על השקר שעיתונות זה לא תחום מקצועו. מה, מנכ"ל אתר וואלה, שהשקיע עשרות מיליונים באולפן חדשות במיוחד כדי להפוך את וואלה לאתר חדשות, "לא מבין בעיתונות"? בדיחה.
שקר מס' 5: "ישועה גם לא באמת ראה עצמו אי פעם מחוייב לערכי העיתונות".
זה מין חצי שקר, שקרא לא ממשיך עם המסקנה העגומה שלו: כלומר: קרא בעצמו טוען שאילן ישועה נוכל, שלא מחויב לשום דבר שהוא חותם עליו!
לא ייאמן.
שקר מס' 6: קרא מונה שורה של עיתונאים בוואלה ומייחס להם ערכים של עיתונות
כל העיתונאים שהיו תחת ישועה, כולם כפופים לתקנון האתיקה העיתונאית של מועצת העיתונות ומכירים את התקנון הזה היטב (אם למדו באיזו מערכת הכשרה או השלמות או תואר למקצוע העיתונות, וכנראה שכולם עברו הכשרות כאלו).
אז למה איש מהם (עברו בוואלה בשנים הללו עשרות אם לא מאות עיתונאים) לא הלך להתלונן, לא בזמן אמת ולא אחרי שסיימו את תפקידם בוואלה, לא בפני מועצת העיתונות ולא בפני איזה גוף אחר (כולל משטרה, יועמ"ש, רשות ניירות הערך, לשכת העיתונות הממשלתית, אחד משלל איגודי העיתונאים שהיה אז ועוד), על כך שיש הטיית סיקור חמורה בוואלה?
שקר מס' 7: "אבירם אלעד הוא עיתונאי מוערך ורציני" וגם אבי אלקלעי ואמיר תיבון הם "עיתונאים", "תיבון כתב ביקורת מקצועית"
זה ממש משעשע. קרא שכח לציין שכ-ו-ל-ם הם אנשי שמאל, ואפילו שמאל קיצוני מאוד, שרצו מאוד בהדחת נתניהו וחלקם (במיוחד אלקלעי) גידפו את נתניהו ומשפחתו במילים קשות.
כל אלה לא יכולים להיקרא "עיתונאים", הם אנשי שמאל קיצוני בתחפושת של עיתונאים.
קרא כותב שתיבון כתב "ביקורת מקצועית"? תיבון עובד עכשיו ב"הארץ" – וזה כל הסיפור. שום ביקורת מקצועית, אלא שנאה, רעל, שיסוי ופילוג – כמו שקרא עושה.
שקר מס' 8: "לטעון שבוואלה לא הייתה היענות חריגה לנתניהו זה עלבון לאינטליגנציה" והוא גם משבח את עבודתו בתוכנית "המקור"
זה אחד השקרים הגסים ביותר של קרא והפרקליטות. "היענות חריגה" איננה יכולה להיות תחושתית, במיוחד לא על פי תחושת אנשי השמאל ובכללם קרא, דרוקר ושאר החבורה בפוזיציה. היא חייבת להיות גם יחסית וגם אמפירית.
כלומר, תוך השוואה לפוליטיקאים אחרים ותוך כימות יחסי להיקף הסיקור הכולל. את שני הדברים האלה לא הפרקליטות ולא קרא בחנו, בדקו ועשו עבודה עיתונאית רצינית – כי הם יודעים היטב את התשובה.
אין שום היענות חריגה, יש רק תפירת תיק.
שקר מס' 9: קרא מייחס לעדויות של עיתונאים בוואלה איזשהו ערך משפטי (א')
לעדות של כל העיתונאים בוואלה שהיו מתחת למנכ"ל אילן ישועה, אין שום ערך מבחינת דיני הראיות בית המשפט, ולכן הפרקליטות לא ממהרת להעיד אותם, כי עדות שמיעה אינה קבילה בבית המשפט.
לאיש מהם לא היה קשר ישיר עם נתניהו, לא היה להם גם שום קשר ישיר עם בני משפחת אלוביץ' וכל האחרים שביקשו כביכול "הטיות סיקור" (דוגמת זאב רובינשטיין, שמככב בכ-70 פניות כאלו בכתב האישום והתיק נגדו נסגר).
רק למעטים מהם היה איזה קשר שולי עם ניר חפץ או איזה דובר אחר מלשכת רוה"מ.
כלומר: עדותם, לא רק שלא מחזקת את עדות ישועה, היא מחלישה אותה, בגלל שאלו עדויות שמיעה מובהקות, שאינן קבילות במשפט פלילי.
שקר מס' 10 קרא מייחס למעשה לעדויות בוואלה איזשהו ערך משפטי (ב')
הרי הוכח בחקירה הנגדית שאילן ישועה היה כותב דברים שונים לגמרי לאלו שפנו אליו, מכל כיוון, מול מה שכתב לאלו שתחתיו.
יתרה מכך, הוא הודה עשרות פעמים בחקירה הנגדית, שמה שהוא כותב (לשני הכיוונים) לא פעם זה – או שקר, או הגזמה, או ספין, או סתם לחץ שהוא מפעיל מיוזמתו כלפי הכפופים לו.
כלומר: העדות של אלו שכפופים לו, חסרת כל משמעות, כאשר זה שנמצא מעליהם (ישועה) הודה בעצמו ובמו פיו בפני בית המשפט, שהפניות אליהם היו מניפולטיביות, עם המון ספינים, הגזמות ושקרים.
דהיינו: מה יש לכפופים לישועה להעיד, על פניות אליהם, שכבר הוכח שהן מניפולטיביות? במה הם יכולים לחזק את עמדת התביעה?
לכן, לאור קו ההגנה – ברור שיש סכנה במתן עדות של הכפופים לישועה. דווקא שהם יחזקו את קו ההגנה, בזה שיעידו שהם "היטו סיקור" עבור פוליטיקאים שהיו נגד ביבי, פרסמו "כתבות ממומנות" בלי גילוי נאות בגלל אינטרסים כלכליים (כולל עבור כספים שהתקבלו מהמפלגות) ו"היטו סיקור" לטובת כל מיני אינטרסים כלכליים, פרסומיים, שיווקיים, עסקיים מכל סוג וגם אישיים – לטובתו של ישועה.
סיכום כל השקרים של ברוך קרא
הפרקליטות, בניגוד לברוך קרא, כן מבינה בדיני ראיות וכן מבינה כעת שהעדויות של הכפופים לאילן ישועה תחליש ותמוטט את מתווה הראיות בנושא השוחד ("המתת" בדמות "הטיית סיקור"), ולכן הסכימה באחד הדיונים לדלג עליהם בשלב זה, והעד הבא שייעלה על דוכן העדים אחרי אילן ישועה זה אבי ברגר (לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת) כשבפרקליטות מקווים שהוא שיביא להם ראיות לצד השני של "מתן השוחד" (רגולציה מיטיבה לבזק), אבל גם כאן הם טועים טעות מרה.
כלומר: ברוך קרא חי בסרט, מבלף, מסתיר את הקשר שלו בעבר הרחוק לאילן ישועה ובכלל לא מבין את המתרחש בבית המשפט, מבחינת עולם דיני הראיות של משפט פלילי.
קרא, במאמר עילג במיוחד גם לא כותב שום ביקורת על הסתרת החומרים האדירה של הפרקליטות, והחמור מכולם: הוא ממשיך לכתוב על תיק 4000 בניגוד עניינים חמור מאוד ובניגוד לכל כללי האתיקה העיתונאיים הבסיסיים.
גילוי נאות: ברוך קרא הגיש נגדי תביעה בגין לשון הרע, הגשתי כבר כתב הגנה שבו אני עומד על דבריי.
