דברים מדהימים צפים בתיק "הצוללות"

היום הרביעי של עדות גנור התמקד במו"מ על הסכם עד המדינה, הסכם בו ליאת בן ארי רימתה את גנור בניפוח עבירות המס, תוך שהיא טוענת שזה בכלל לא היה על עבירות המס אלא על הצוללות.

בכל מקרה, בן ארי לא העבירה כלל את כתב האישום על עבירות המס – עוד עבירה.

אתמול (02.07.2024) סיפר גנור על שיחת טלפון מזעזעת שבה צרח עליו מוטי לוי, ראש להב הפורש, ואיים בלשון בוטה מאוד שאם גנור לא יחתום על סכם עד המדינה, הוא ינתקם בבתו.

אלו הדברים המרכזיים שעלו אתמול בדיון:

על עורך דינו הקודם נתי שמחוני, שסירב לייצג עדי מדינה

נתי יודע את האמת, 8 חודשים ונתי יודע שאני הולך לשקר, אם אני אגיד למוטי לוי את האמת שעכשיו אני מתחיל מסכת שקרים, איך אני מוכר את הסחורה?

אני יודע בדיוק איזה עולם נתי חי, אני לא יכול להגיד את זה למוטי (שמחוני עשה בדיקה מקיפה והגיע למסקנה שגנור לא עבר שום עבירה, זולת עבירות מיסוי קלות).
אני בהיסטריה מעבירות המס ואני מבין ומרגיש לאן הדברים הולכים, ובעצם עם כל הרמזים שעברתי שהם רוצים את ביבי, אני אחלץ מעבירות המס הנוראיות שלי דרך זה.

על ההמצאות והסיפורים לחוקרים

אני מבין שמה שסיפרתי עד עכשיו זה לא מספיק להם קרוב לרוה"מ.

צוללות 7-8-9 זה הכי ג'וסי, זו גולת הכותרת. ובעצם פה המצאתי את הפגישה המשולשת – בוגי, נתניהו ושמרון.
על סמך הפגישה הזו קיבלתי את הדיווח שאני שלחתי את דוד שמרון לרוה"מ על מנת שיקנה את שלושת הצוללות האלה, רוה"מ החליט שהוא קונה ושמרון אמר (לי) שהוא קונה וכך זה נסגר.

גבירתי השופטת אולי את לא מבינה עד כמה זה הזוי. בסוף הם קנו את הסיפור.
יעקב הדס היה השגריר של ישראל בגרמניה באותו זמן, הנחת העבודה שלי הייתה שכמובן רוה"מ נפגש עם השגריר אז הוספתי גם אותו כגיבוי וכתוספת למסכת השקרים. הם נכנסים לעניין הצוללות 7-8-9, הם נותנים לי רמז מה המוטיבציה של דוד שמרון.

על הרמיזות שהסחורה שסיפק לא מספיקה כדי להגיע לנתניהו

אני מרגיש שבשלב הזה הסחורה שאני מוכר לא מספיקה, אז עכשיו אני ממציא את הסיפור איך אני מחבר את שמרון לא דרך שכר הטרחה של עו״ד אלא שכר הצלחה.
אני חושב שמוטי לוי או יואב תלם רומזים את זה. הם נותנים לי את הרמז שאבין למה הם מכוונים. אני מבין את הרמז ואני מחבר להצלחה של 7-8-9 שכר טרחה דמיוני שהוא מקבל כשכר הצלחה ולפי התיזה הזו הוא (שמרון) אמור להתחלק עם רוה"מ בשכר טרחה.

על הפעילות העיקרית שלו ועל עבירות המס שניפחו לו:

עיקר הפעילות הכלכלית שלי מ-1995 זה הבסיס הכלכלי של כל השבט לא צוללות ולא קורבטות. נדל״ן הוא הבסיס.

אני לא זוכר את היום שבו הפנמתי שיש לי עבירות מס ואם אני פועל כבר 15 שנה וכל שנה העלמתי מס במיליוני אירו. במחשבה שלי אני צריך להציל את השבט.

המטרה: להביא את הראש של ביבי

אני מבין מיואב תלם שאני צריך להביא את הראש של ביבי. זו לא שיחה ראשונה, ברגע שהוא אומר שיש לי ניסיון מול רוה"מ אני יודע שאין לי קשר לרוה"מ. אני יודע שאין לי קשר ועוד פעם אומר לי רוה"מ רוה"מ.

עכשיו הוא נותן לי את הרמז ותלם מסביר לי בצורה פשוטה תביא לנו את הראש של רוה"מ ועם זה אני בונה את התיזה שלי.

איך הוא בחר את אלי זהר ז"ל כעורך דינו

הזיכרון שלי לא בדיוק… הייתי משום מה בתחנת המשטרה של אריאל. למה שם אין לי מושג. ומספרי טלפון לא נמצאו עליי, היה איתי בלש/חוקר, הוא אמר לי כל מיני שמות ודי באקראי אלי זוהר ענה לטלפון.
לא הייתה פה איזושהי בחירה. כמובן שהכרתי אותו קודם אבל אין פה בחירה מכוונת, זה די מקרי.

איפה הוא היה בזמן שעורכי דינו אלי זהר ואילן סופר ניהלו המו"מ להסכם עד המדינה

אני חושב שאני בלהב, יש מקום שאמרתי שנקרא ממ״ד אני לא יודע אם זה באמת ממ״ד אבל זה חדר ליד החקירות. שם הייתי, אני לא נמצא ביחד עם הסניגורים והפרקליטים.

למה הלך להסכם עד מדינה מיד ולא לא שקל עם עורכי הדין אם כדאי לו להגיע להסכם עד מדינה

את השאלה הזו אני שואל את עצמי מאות פעמים. כשפגשתי את אלי זהר ז"ל אני במצב כזה אחרי כל הלחצים שכל מה שמעניין אותי זה להציל את מה שאני יכול מתוך הנדל״ן. כמובן שקניתי את כל מה שנתנו לי.

עוד על המצאת השוחד בצוללות

אני החלטתי שקונים צוללות 7-8-9, המצאתי מחיר 1.8 מיליארד אירו ושלחתי בן משפחה של רוה"מ דוד שמרון אליו והוא חזר אליי ודיווח לי שאכן הם יקנו את שלושת הצוללות במחיר שסוכם ושהוא (שמרון) יקבל 20 אחוז מהתמורה של העמלה.

על תחושותיו

אפשר לדבר על זה הרבה ולתאר את זה, אבל אתה מגיע למצב פה זה נראה יפה יש חליפה יש גלימות. זה עולם אחר לגמרי. יש כל מיני סופרלטיבים זה בכלל לא רלוונטי לעולם התוכן שהם מביאים אותך למקום שזה לא אתה.

על עבירות המס וליאת בן ארי

אני יודע שיש פצצת אטום בעבירות מיסוי, לא ידעתי שליאת בן ארי אמרה שזה טעון בדיקה. אני מאמין לחוקרים שאומרים לי באלף דרכים שיש לי עבירות מס.

אחרי שיצאתי לחופשי במרכאות (אחרי הסכם עד המדינה) ישבתי עם אלי זהר והתחלתי לשאול אותו שאלות לגבי המיסוי ולאלי לא היו תשובות ולכן לקחנו משרד, את ארנסט אנד יאנג וביקשתי ממנו שיבחנו את עבירות המס שלי לחומרה.
השיחה עם אלי זוהר הייתה קשה מאוד. פניתי למשרד רואי החשבון כמה חודשים לאחר שהסכם עד המדינה, התהליך מאוד איטי אתה מתחיל לשאול שאלות על כל דבר, איך אתה רוצה לדעת על השקרים על המס, על כל דבר. כשאני חזרתי הביתה הדבר הראשון שאני לא מסוגל לחיות עם מסכת השקרים שסיפרתי… נתי שמחוני ואני עשינו בדיקות עם הרצוג פוקס נאמן, הוא לקח את הטלפונים והמחשב שלי וחיפש והגיע למסקנה שכן הייתי צריך לחתום עם צ'ייני חוזה או לא הייתי זה מה שהיה, ונתי  מכיר את כל הדברים במשך חודשים (כלומר, מדובר בזוטי הזוטות ולא מה שתיארו לו בחקירות).

על הרמזים של יואב תלם ומוטי לוי

שוב פעם הרמזים של שני החוקרים הראשים של יואב תלם ומוטי לוי להביא אותם לרוה"מ למצוא את הדרך איך אני מחבר שמרון, שטייניץ ומולכו לרוה"מ במקרה הזה זהשמרון, שיהיה ברור שחיברתי אותם, בשלב הזה מה שאני מבין מפה שעדין הסיפורים שסיפרתי לא מספיקים להם.

הם לא עונים לציפייה שלהם או לדרישה. בשלב זה מתמקדים בדוד שמרון, הוא יותר קרוב לרוה"מ, יותר ממולכו או יובל שטייניץ אז מתמקדים עכשיו בדוד שמרון.

על השאלה מי הכריח אותו להמציא

כשאני קורא את זה עכשיו זה נורא! זמן אמת אני לא עומד בלחץ תראה כמה חוקרים, חוקר א, חוקר ב, חוקר ג, חוקר ד.
הם רוצים שאעבה את הסיפור, מעבר למילים ולמשפטים לא משנה איך מגיעים למטרה, הייתי כלי להגיע למטרה וזה הכל. זה מביש מאוד ומביך מאוד.

מכיוון שאני מבין שאני צריך להוסיף סיפורים, המצאתי סיפור ששמרון יילך לביבי וימנה את אבריאל בר יוסף לראש המל״ל, סיפור שהופרך. נראה לי שגם את הסיפור הזה קנו.

על החיבור המומצא בין מכרז האמוניה לצוללות

היה מכרז כזה במדינת ישראל, לבניית מיכל האמוניה, הבאתי לארץ והצעתי את זה לדוד שמרון שהוא יהיה שותף ב-20 אחוז מהפרויקט והוא יטפל בכל ההיבטים המשפטיים בתמורה ל-20 אחוז.
לקחתי את האירוע הזה שאין לו קשר לאירוע שלנו ואמרתי שסגרתי איתו בעניין הצוללות אותו דבר כמו האמוניה וכך חיברתי בין האירועים.

על ההצעה לחוקרים שהוא ישקר

אנחנו באותו קייאק, המטרה שלנו להפליל את ביבי וכל האמצעים כשרים זה מה שהבנתי מהם, נעשה את הדברים הכי זוועתיים שיש, זה מטורף אני מבין שכשיושבים פה זה נראה הזוי אבל שם מביאים אותך למצב כזה. רוצים להמציא מייל? אז נמציא מייל.

על שיחת הטלפון של מוטי לוי שבו איים עליו

לוי הודה שהוא הרים את קולו ואמר או שסוגרים את ההסכם על שנת מאסר ו-10 מיליון שקל או שזה הולך לפיצוץ.

אני בממ"ד עם טלפון קווי, אני מדבר עם זהר, את החלק עם זהר אני לא בדיוק זוכר, מוטי לוי פתח בצרחות נוראיות, או שתחתום על הסכם עד המדינה עם  שנת מאסר ו-10 מיליון שקל ואם לא הוא יזיין את שרון (בתו של גנור, שנחקרה באזהרה ואיימו שישללו לה את רישיון עריכת הדין).

בשלב זה הפרקליטות מתנגדת משתוללת בטענה שזה לא הוצג בטענות הפסול ומוטי לוי לא יכול להגיב כי העיד כבר.

השופטת ופרקליטי גנור מנהלים ויכוחים נוקבים, השופטת נוטה לכיוון הפרקליטות ועמית ניר, פרקליטו של גנור, מטיח בה שהיא כל הזמן מעירה להם ולא לפרקליטות.
בסופו של דבר היא מאשרת את המשך השאלה אך קובעת שתייחס לזה משקל מופחת.

פרקליטי גנור טענו, ובצדק, שאחת הטענות הייתה שימוש פסול בבני משפחה וזו דוגמא לכך.

גנור מסביר למה נזכר במה שאמר מוטי לוי

אפשר להגיד עליי שאני מדחיק ומדחיק ומדחיק, זו הדרך שלי להתמודד, הזיכרון של האירוע הזה, כמו הזיכרון של המקלחת, עד שתלם לא עלה וסיפר לא זכרתי שהיה כזה אירוע.
נמחק מהזיכרון ואני מניח שיש עוד הרבה אירועים שנמחקו מהזיכרון שלי.

רק אחרי שמוטי לוי העיד אז אני לא זוכר את השלב שהוא העיד על השיחה, נזכרתי איך השיחה הייתה – לא לפני.
הדחקתי את השיחה כמה שאני יכול. זה אירוע בלתי נתפס. לבושתי לא עמדתי בזה. כמה שאני חזק לא עמדתי בשיחה הזו באיום.

כל הזמן המכשיר היה בני המשפחה. הם ידעו היטב היטב את הרגישות שלי לשרון, שהיא עורכת דין השתמשו בזה כחומר בידי היוצר. ואני לא מתמצה בתהליכים המשפטיים אז נזכרתי יותר מאוחר. האם אזכר בעוד דברים?  לא יודע. גם כך אני לא ישן.