המשך הפרוטוקול החשוב ביותר בתיק "הצוללות" (תיק 3000), שהגיע לאחר ש"נעלם" ונכנס למערכת בעקבות בקשת עורכי הדין. מסמך מדהים!

את מיקי גנור מייצגים עו"ד עמית ניר ועו"ד רווית צמח. עו"ד ירון גולומוב הוא התובע הראשי בתיק הצוללות.

***

עו"ד ניר: אני עובר לסוגיה קצת אחרת, היו לך דיווחים שהעברת למספנה, נכון?

ברקת: אם אתה אומר יכול להיות.

עו"ד ניר: אתה לא זוכר שאתה דיווחת למספנה?

ברקת: אני לא מבין מה זה דיווחים, דיווחים של מה?

עו"ד ניר: שלחת להם מכתבים דוחות כל מיני דברים?

ברקת: יכול להיות, לא זוכר.

עו"ד ניר: עכשיו, נניח ויש כאלה דוחות, אני אומר לך שיש תכף אני גם אראה לך את זה,

ברקת: יכול להיות,

עו"ד ניר: יכול להיות שהחסרת, אמרת הרי מקודם "אני מהמספנה לא הסתרתי שום דבר", נכון?

ברקת: אתה בטוח שאמרתי דבר כזה? זה באופי שלי לא להסתיר,

עו"ד ניר: אמרת שלא היה לך סודות מהמספנה, הנהלה, כיל,

ברקת: מה אתה רוצה לשאול?

עו"ד ניר: היו לך סודות מהם?

השופטת חיימוביץ': לא לא, זה נורא כללי,

ברקת: זאת שאלה גברתי?

עו"ד ניר: אבל גברתי, רגע סליחה, יש דרך של חקירה נגדית,

השופטת חיימוביץ': נכון, אבל אדוני מבין שהשאלה נורא רחבה, מה זה "היו לך סודות"? יש לכל בן-אדם סודות, השאלה היא באיזה עניין,

עו"ד ניר: או-קיי, אז עניין אחר, תראה, הדיווחים למספנה, העברת דיווחים מסוימים, כתבת להם אני עשיתי א' ב' ג' זה גם בהתאם להסכם ייעוץ שלך. אני שואל, האם יכול להיות שמסרת להם דברים שהם לא מדויקים?

ברקת: לא יודע, יש לך להראות לי משהו ותשאל אותי אם זה אני או לא אני? לא יודע.

עו"ד ניר: טוב עכשיו תראה, מר ברקת, אני רוצה לחזור לאירוע מפורסם,

ברקת: אתה שאלת אותי שאלה מאוד מציקה שאם מישהו מהצד היה שומע היה אומר "האיש הלא אמין הזה" מה אתה רוצה לשאול? עשית א' עשית ב',

השופטת חיימוביץ': הוא תיכף יגיע לזה, זה רק שאלות מקדימות,

ברקת: הוא יוצר אווירה לא נעימה כלפיי.

עו"ד ניר: טוב, אני רוצה לחזור לאותו סיפור מפורסם שהיה אצל רביב דרוקר, היה אצל בן כספית והיה בחקירה שלך גם.

ברקת: בבקשה.

עו"ד ניר: הביקור של מר פרייטג במאי 2009, אתה זוכר את הביקור הזה?

ברקת: איפה?

עו"ד ניר: בארץ.

ברקת: לא.

עו"ד ניר: טוב, אז אני אזכיר לך, אתה בשבוע שעבר סיפרת לנו שבאותו ביקור היו כל מיני אירועים, הייתם בפגישה אצל מנכ"ל משרד הביטחון דאז, לאחר מכן הייתה אמורה להיות, לדבריך, הפגישה אצל צ'ייני, אליעזר מרום, שהיה אז מפקד חיל האוויר,

ברקת: ובוודאי שאני זוכר,

עו"ד ניר: הביקור הזה אתה זוכר,

ברקת: כן.

עו"ד ניר: יופי, עכשיו אני מריץ קדימה מה שנקרא לסוף הביקור, סוף הביקור מעניין אותי, אמרת שבסוף הביקור היה אירוע בבית המלון שמר פרייטג הלך, ככה טענת שהוא סיפר לך, שהוא הלך עם צ'ייני ועם הקליינט שלי, מר גנור, ואז הוא חזר והוא סיפר לך מה היה שם, אתה זוכר?

ברקת: הצורה שאתה מציג לי את הדברים זה לא צורה שהדברים היו.

עו"ד ניר: אז בוא, תספר מה היה, תספר מה היה בערב בבית המלון.

ברקת: זה מתחיל לא בערב, זה מתחיל בבוקר,

עו"ד ניר: אבל אני כרגע מעניין אותי הערב, הסוף של הביקור מעניין אותי.

ברקת: אני אתאר מאיזה קטע מסוים, לי כרגיל היו מפתחות של החדר של פרייטג, היינו חברים, עבדנו יחד, שנים היה בינינו אמון מלא, אני פוסח על כל הקטע של הנסיעה לירושלים, למרות שזה חשוב מאוד,

עו"ד ניר: נגיע גם לזה מר ברקת, אבל אני כרגע,

ברקת: מה אתה רוצה לדעת? שאל אותי שאלה תקבל תשובה.

השופטת חיימוביץ': הוא רוצה לדעת על החלק האחרון של הביקור, בארוחת ערב מה היה, נכון?

עו"ד ניר: כן בדיוק.

השופטת חיימוביץ': על הנושא של ארוחת הערב,

עו"ד ניר: השבת ככה, בסדר? אני מקריא לך ממה שהעדת,

ברקת: למי? למי אמרתי?

עו"ד ניר: העדת כאן שבוע שעבר וגם אמרת את זה אצל רביב דרוקר ואצל בן כספית, חזרת על זה מספר פעמים אמרת שבאותו אירוע מר פרייטג חוזר אליך וסיפרת שהוא היה בשוק, נכון?

ברקת: כן, הייתי בחדר, כן, אפשר להגיד כך,

עו"ד ניר: ואז סיפרת,

ברקת: לא יודע מה זה שוק, אבל הוא היה נרגש,

עו"ד ניר: בסדר, עכשיו סיפרת שאחרי מה שהוא אמר לך, לטענתך מר פרייטג אמר לך, thay want, אמרת פעם אחת 5 precents פעם שניה 10 precents, אתה זוכר את זה?

ברקת: לא, שאמרתי ככה וככה איפה אמרתי ככה וככה?

עו"ד ניר: לא משנה, מה הוא אמר לך?

ברקת: כן משנה, סליחה, אתה מכניס לפי מילים,

עו"ד ניר: אמרת פעם אחת 5% פעם 10%,

ברקת: סליחה, השופטת מאזינה לזה, הקהל לא חשוב.

השופטת חיימוביץ': אבל אני שמעתי אדוני, לפני שבוע אמרת ש-thay want חמישה אחוז אחר כך אמרת 10%,

ברקת: אז כנראה התבלבלתי,

עו"ד גולומב: ואז הוא תיקן את עצמו ואמר 5%,

עו"ד ניר: זה לא משנה, יש פרוטוקול, זה לא האישיו,

השופטת חיימוביץ': רגע עו"ד ניר, דקה, לאט,

עו"ד ניר: כן, אבל להגיד לעד ליד העד שהוא תיקן את עצמו,

עו"ד גולומב: אבל זה עובדה, אני מציג לו מה היה,

ברקת: מה אתה רוצה ממני?

השופטת חיימוביץ': אדוני הוא עוד לא רוצה, עוד לא שואל, רק הנושא הזה של האחוזים אתה יכול לזכור מה הוא אמר? they want כמה אחוזים?

ברקת: כן, פרייטג אמר לי, that crazy they want 5%,

עו"ד ניר: ואז מה אתה השבת לו?

ברקת: אני לא חושב שהשבתי לו.

עו"ד ניר: אמרת בשבוע שעבר, אני אצטט, בית משפט שאל אותך גם, זה שאלה שהייתה קריטית לפחות מבחינתנו, בית המשפט שאל אותך ואתה אמרת שבסוף הביקור לא היה ספק שסיימת את תפקידך, אמרת שהבנת שיש איש אחר שמטפל בצוללות ואתה מחוץ לתמונה, ואמרת שלא היית עוד מעורב מול המספנה מאותו אירוע במאי 2009, האם אתה מאשר את הדברים שאתה אמרת?

ברקת: אני לא זוכר שאמרתי, אתה אומר שאמרתי אני מקבל שאמרתי, אני לא זוכר.

עו"ד ניר: אמרת את זה, בית המשפט גם שמע.

השופטת חיימוביץ': רגע, האם זה נכון? האם אתה מאשר את הדברים, לא שאמרת, האם אתה מאשר שככה התנהלו הדברים? זה מה שקרה, מה שעכשיו אמר הסנגור, שמאותו רגע השיחה שלך עם פרייטג, שהבנת שאתה בחוץ ויש להם מישהו אחר, זה נכון?

ברקת: אפשרי, אני לא יכול לענות יותר מזה ממה שאני זוכר.

עו"ד ניר: העדת כבר,

ברקת: אבל זה ההיגיון אומר,

עו"ד ניר: לא לא, העדת כך ואני מצטט לך,

השופטת חיימוביץ': רק שנייה אדוני, מר ברקת, הנושא של ההיגיון דיברנו, אנחנו לא רוצים אותו, השאלה הייתה, עכשיו עזוב מה אמרת, האם אתה זוכר שבסיום אותו ביקור של פרייטג אתה הבנת שאתה סיימת את תפקידך ויש להם מישהו אחר, האם כך הבנת? ואם לא הבנת אז אולי הבנת בזמן אחר? מה?

ברקת: אני לא יודע אם באותו רגע או לא באותו רגע, תשאל אותי מה אתה רוצה,

השופטת חיימוביץ': זו השאלה,

ברקת: אני שואל, מה הוא רוצה?

השופטת חיימוביץ': זו השאלה,

ברקת: אני זוכר מה היה אז? באיזה מילים השתמשתי אז?

השופטת חיימוביץ': לא באיזה מילים, לא מה אמרת, השאלה היא האם כשפרייטג נסע לדרכו אתה הבנת שגמרת את העניינים שלך עם המספנה ויש להם מישהו אחר.

ברקת: פרייטג לא עזב לדרכו, הייתה ארוחת ערב חזרנו מארוחת הערב אמר לי פרייטג הם רוצים לעשות איתי טיול, בעדות היה כתוב בר ונייט קלאב, זה לא נכון,

עו"ד ניר: במה?

ברקת: נייט קלאב, בר,

עו"ד ניר: איפה היה כתוב?

השופטת חיימוביץ': בעדות, אדוני עזוב,

עו"ד ניר: עדות של מי?

השופטת חיימוביץ': זה לא חשוב, זה לא חשוב, נו עזוב עכשיו, כן, או-קיי,

ברקת: תרשי לי עוד שנייה אחת להתאפס, פרייטג צ'ייני וגנור יצאו, אמר לי פרייטג תחכה לי בחדר אני לא אתעכב הרבה זמן, עליתי לחדר כי היו לי את המפתחות כמובן, מפתח של החדר, עליתי לחדר ואז כ-10 דקות, רבע שעה, אני לא יודע לומר כמה, נכנס פרייטג לחדר שהייתי בו, בסערה, והוא אמר that crazy they want 5% of the project?

עו"ד ניר: ומה אתה השבת לו?

השופטת חיימוביץ': רגע אדוני, שנייה, או-קיי ועכשיו תענה לשאלה, השאלה היא האם הבנת במהלך הביקור ובסיומו שאתה סיימת את התפקיד שלך מבחינת המספנות?

ברקת: תראי, מה שהבנתי אז מה שהבנתי, מה שאני מבין עכשיו אני מבין עכשיו, אני לא נראה לאף אחד בקהל ולכבוד בית המשפט שאני איש מטומטם,

השופטת חיימוביץ': ולכן השאלה,

ברקת: לכן השאלה כנראה הבנתי שזה לא בשבילי, מה אתה רוצה לשאול,

השופטת חיימוביץ': תכף הוא יגיד, זה לא חשוב מה הוא רוצה לשאול,

עו"ד ניר: מר ברקת, אתה חוזר על אותו סיפור אצל בן כספית אצל רביב דרוקר בחקירה שלך ותמיד זה אותה עדות, אתה אומר פעם אחרי פעם, על בסיס זה המשטרה גם חקרה, אני גם אראה את זה, אתה אומר פעם אחרי פעם, אחרי אותה פגישה אני הבנתי ואני מצטט משבוע שעבר "אני אאוט אוף דה פיקצ'ר" אמרת,

ברקת: יכול להיות, כן,

עו"ד ניר: זה נכון או לא נכון?

ברקת: שככה הרגשתי?

עו"ד ניר: זה לא שאלה של הרגשה,

ברקת: שאמרתי?

עו"ד ניר: מה אתה הבנת? אמרת,

ברקת: סליחה, מה ההבדל בין הרגשת או הבנת? מה אתה רוצה ממני? סליחה, אל תבלבל אותי במילים בגילי, לא מוכן, כבוד בית המשפט אני לא מוכן שיתנהגו אלי כך, נקודה.

השופטת חיימוביץ': או-קיי, עכשיו תראה, השאלה הייתה אם הבנת, הרגשת, זה באמת לא משנה, שבכך הסתיימה פרשת העבודה שלך מול המספנות? זו השאלה.

ברקת: אני חושב שזה די טבעי,

השופטת חיימוביץ': לא, למה? הוא אמר לך משהו?

ברקת: מי?

השופטת חיימוביץ': פרייטג? "זהו, אנחנו גומרים"?

ברקת: לא יודע לענות לך, אני לא רוצה להמציא דברים,

השופטת חיימוביץ': לא, בדיוק, אז לא צריך, הוא לא זוכר,

עו"ד ניר: טוב אני אקריא לך מה שאמרת בעדות שלך במשטרה בלהב 433,

ברקת: בבקשה.

עו"ד ניר: אני אקריא לך משורות 102-109, עמוד 5, אתה אומר כך "לאחר ארוחת הערב אמר לי פרייטג שגנור וצ'ייני רוצים לטייל איתו טיול קצר סביב המלון, פרייטג ביקש ממני לחכות בחדרו במלון" הנה בדיוק מה שעכשיו אמרת, "לאחר זמן קצר של כ-10 דקות פרייטג נכנס לחדר, הסתכל בשוק", אני לא השתמשתי במילה שוק, "וממש לא יכל לדבר, אמרתי לפרייטג שאני כבר עברתי את גיל 70 ופרייטג עוד צעיר, אמרתי לו שניפרד ושימשיכו בעסקים שלהם, למחרת לקחתי את פרייטג לשדה התעופה והוא סיפר לי שגנור סידר לו טיפול VIP ליציאה".
אתה אומר כאן בעדות שלך במשטרה, שאתה אומר לפרייטג שניפרד.

ברקת: אפשרי.

עו"ד ניר: טוב, האם המשכת לעבוד מול המספנה לאחר אותו אירוע שתיארנו במאי 2009.

ברקת: עד כמה שאני זוכר ואני אגיד רק מה שאני זוכר, אני חושב, לי היו מערכות יחסים עם ראשי הפרויקטים במספנה ועם עובדי המספנה שנמשכים עד היום,

השופטת חיימוביץ': אבל לעבוד מולה הייתה השאלה,

ברקת: מה זה לעבוד? דוגמה, מה זה עבודה?

עו"ד ניר: אתה אומר שוב פעם, זאת גרסה שחזרת עליה מספר פעמים,

ברקת: סליחה רגע, תיקון בעברית, אומרים שוב, לא שוב פעם,

עו"ד ניר: מצוין, עכשיו זו גרסה שאתה חוזר עליה כחוט השני, אתה חוזר עליה פעם אחרי פעם אחרי פעם, שמאותה פגישה אתה סיימת את התפקיד שלך מול המספנות,

ברקת: זה הגיוני, מה שאתה אומר,

עו"ד ניר: זה לא שאלה של הגיוני מר ברקת,

ברקת: אני לא זוכר את המילים האלה אבל אם אתה אומר, זה הגיוני.

עו"ד ניר: האם אמרת בחקירה שלך "אמרתי לו שניפרד"?

עו"ד גולומב: מה אתה רוצה ממנו? הוא ענה לך כבר על זה,

השופטת חיימוביץ': הוא אמר אדוני, אף אחד לא כופר בזה שהוא אמר, הוא אמר,

עו"ד ניר: טוב, האם מיקי גנור החליף אותך,

ברקת: א' אני לא יודע שהוא החליף אותי, אותי אי אפשר להחליף, צריך שיעור קומה, נקודה.

עו"ד ניר: טוב, תראה, אני אקריא לך משפט מתוך בקשה, זה אני אומר לבית המשפט, בקשה לצו האזנת סתר ראשון בתיק, אני מקריא לך משפט בצו מספר 65449-01-17, מקריא לך משפט משם ואני צריך שתגיד לי האם זה נכון או שזה לא נכון,

ברקת: נשמע. במסורת היהודית כתוב "נעשה ונשמע" פה נשמע קודם.

עו"ד ניר: זה כותב חוקר בכיר בלהב 433, "ב-11/2016 הורה הייעוץ המשפטי לממשלה מר אביחי מנדלבליט על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד טיסנקרופ לבין מדינת ישראל.
במהלך השנים סיפק התאגיד למדינת ישראל 5 צוללות אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק ממערך הצוללות של חיל הים כאשר תת אלוף במילואים ישעיהו, שייקה ברקת (להלן ברקת) שימש כנציג התאגיד מול מדינת ישראל.
במהלך שנת 2009 הוחלף במפתיע במר מיכאל גנור אשר נכנס לנעליו של ברקת, הוא משמש כנציג התאגיד והמתווך לענייני רכש ושירותים של התאגיד מול מדינת ישראל עד היום. יודגש כי שכרו של הנציג משולם ע"י התאגיד ומדובר בסכומי כסף גדולים במיוחד".
האם הטענה שמיקי גנור החליף אותך בשנת 2009 ונכנס בנעליך היא נכונה?

ברקת: ההגדרות האלה לא אלגנטיות. נקודה. אני לא מבין, או תדבר עברית או מה, לנעליי לא נכנס אף אחד כי אני לא,

השופטת חיימוביץ': לתפקידך, לא לנעלך, האם גנור נכנס לתפקיד שלך? לתפקיד שלך מול המספנות? זאת השאלה, כמו שאתה יודע, רק מה שאתה יודע.

ברקת: מה שאני יודע הוא שאני הבנתי שאני לא רוצה להמשיך לעבוד איתם, שאולי הם לא רוצים לעבוד איתי, נפרדנו.

עו"ד ניר: מתי הבנת את זה? באותו ביקור של פרייטג?

ברקת: לא הכרתי אותך, אחרת הייתי מצלצל אליך בוא בערב מהר עכשיו,

עו"ד ניר: לא לא, השאלה שלי היא כזו, מתי אתה הבנת את זה, כי מה שאתה סיפרת עד עכשיו, גם שבוע שעבר, שאתה הבנת את זה במאי 2009, בביקור של פיירטג שאתה טענת שהוא חוזר אליך בשוק לחדר, האם זה נכון שאתה אז הבנת את זה?

ברקת: אני חושב שכן בתת ההכרה שלי אבל מה אני יודע, מה השאלה? אני לא הצהרתי על זה בכתב לא לך ולא לאף אחד.

עו"ד ניר: טוב נתקדם,

ברקת: למה אתה מסתכל בי במבט כזה. אתה לא נחמד, סליחה.

עו"ד ניר: דווקא לעו"ד חן? מילא עליי,

עו"ד גולומב: תראה איך הוא מזהה פנים,

עו"ד ניר: טוב, ז"א שמה שאמרת בביטחון, יש לומר, בביטחון, שבוע שעבר,

ברקת: מה זה המילה בביטחון?

עו"ד ניר: אמרת, העדת בבית משפט, ואני שוב פעם מצטט, אתה לא אמרת אולי, אמרת כך "לא היה לי ספק שאני סיימתי את תפקידי" על אותו ביקור במאי 2009 "מאותו שלב אני לא מעורב מול המספנה" אמרת "הבנתי שיש איש שאחר שהוא מטפל במספנה ואני אאוט אוף דה פיקצ'ר" אמרת זה בביטחון שבוע שעבר,

ברקת: נכון,

עו"ד ניר: הדברים האלה נכונים?

ברקת: ככה אמרתי, אני חושב שאני מדבר אמת אז כנראה שככה הרגשתי באותו רגע.

עו"ד ניר: עכשיו בוא נראה אם אתה דיברת אמת,

ברקת: בבקשה?

עו"ד ניר: עכשיו בוא נראה אם דיברת אמת, אני אבקש להגיש את נ/4, הוא שואל אותו,

השופטת חיימוביץ': אדוני, אני רק רוצה להבהיר לפרוטוקול, איך אנחנו מגדירים,

עו"ד ניר: דיווח של מר ברקת מה-11/02/2010.

השופטת חיימוביץ': למי?

עו"ד ניר: למספנה, גברתי אנחנו לא סתם מתעקשים על אדבה, מספנה ואת התאגיד, אני אומר רק לגברתי,

השופטת חיימוביץ': או-קיי, אז אנחנו ככה מכנים את זה, המספנה זה אדבה והתאגיד יהיה טיסנקרופ,

עו"ד ניר: כן, טוב, אתה מזהה את המסמך הזה?

ברקת: יש לי משקפיים, זה קצת גדול עליי,

עו"ד ניר: אז תרכיב את המשקפיים,

ברקת: אין לי מה להגיד, פה השם שלי והכתובת שלי, ואת התוכן אני חתום על זה. מה אתה רוצה? שאני אכחיש שאני חתום על זה?

עו"ד ניר: לא לא לא, אני רוצה רק שאתה תגיד לי, טוב, עכשיו תראה, סעיף 2, בסעיף 2 אתה מספר, אתה מדווח,

ברקת: חכה,

עו"ד ניר: כן מעולה מצוין,

ברקת: תחכה בבקשה, גם זה לא עוזר לי אבל ננסה, בסעיף 2,

עו"ד ניר: סעיף 2, אני מקריא לך,

ברקת: כן,

עו"ד ניר: אתה כותב כך "מאי 25 26, 2009, (אנגלית),

ברקת: איפה אתה קורא איזה שורה?

עו"ד ניר: תראה לו,

ברקת: זה, כן,

עו"ד ניר: 25 עד 26/05/2009 (אנגלית) ז"א כאן אתה בעצם מדווח, אני עוצר פה, מדווח על אותו ביקור של מר פרייטג, נכון?

ברקת: מה זה המילה הזו נכון? אני מדווח מה שהיה,

עו"ד ניר: יש נכון ויש לא נכון, השאלה אם מה שאתה כתבת,

ברקת: כל מה שאני כתבתי וחתמתי זה הכל נכון לפי מה שאני מרגיש, נקודה. אל תכניס לי מילים לא נעימות לפי.

עו"ד ניר: טוב, עכשיו תסכים איתי שפה אתה לא מדווח על אירוע חריג במהלך הביקור של מר פיירטג,

ברקת: מה אתה רוצה לשאול אותי? סליחה, אני לא מבין,

השופטת חיימוביץ': מה שהוא שאל, הוא אומר, נכון שבדיווח,

ברקת: במה דן המכתב הזה?

השופטת חיימוביץ': מה?

ברקת: במה דן המכתב הזה?

השופטת חיימוביץ': תגיד אתה,

ברקת: מה כתוב אחרי זה? אל תוציא דברים מהקשרם בבקשה,

השופטת חיימוביץ': אז לא, אדוני אבל בדיוק בשביל זה אתה יושב פה, בשביל להסביר, שואל הסנגור למה לא דיווחת על האירוע החריג הזה.

ברקת: למי לא דיווחתי? למי כן דיווחתי? מה אתה רוצה ממני?

השופטת חיימוביץ': למספנה,

ברקת: סליחה, לא בחוצפה, מה בעצם אתה רוצה ממני? אל תסתכל עליי ככה, אני מסתכל עליך.

השופטת חיימוביץ': מר ברקת, תסתכל עליי בבקשה, תראה, אנחנו בחקירה נגדית זה לא נעים החקירה הנגדית אני יודעת, אבל העו"ד לא מדבר אליך בחוצפה, הוא שואל שאלות ענייניות,

ברקת: מה הוא שואל? אני לא מבין,

השופטת חיימוביץ': אין בעיה, אם אתה לא מבין אז אני מיד מסבירה, הוא מראה לך דיווח שנתת למספנה ושואל למה לא דיווחת על האירוע החריג שהתרחש בביקור? אם היה טעם, סיבה לדווח, אני לא יודעת, זה מה שהוא שואל,

ברקת: אני אשמח שיסביר לי מה חריג, מה הדיווח, ומה הוא ציפה שאני אגיד ומה לא טוב שעשיתי.

השופטת חיימוביץ': אז אני אגיד לך, לא, אף אחד לא אמר לא טוב, הוא שואל למה לא אמרת, למה לא דיווחת שבאירוע הזה כשהוא בא לבקר בעצם נכנס סוכן חדש ואתה סיימת את תפקידך? ועכשיו הם גם דורשים 5%.

ברקת: תרשי לי בית המשפט, מה שאת אמרת ברור לי, אני לא מבין מה ציפו ממני לעשות.

השופטת חיימוביץ': אז תגיד "לא הייתי צריך לדווח" זה תשובה בסדר,

עו"ד ניר: לא היית צריך לדווח,

ברקת: לאשתי סיפרתי.

עו"ד ניר: מצוין, עכשיו תראה משהו מעניין,

ברקת: בבקשה.

עו"ד ניר: אתה במשך שנים חוזר על אותו גרסה שבאותו מועד אחרי הביקור של פרייטג אתה סיימת את התפקיד, בניגוד גמור למה שאמרת אצל דרוקר, למה שאמרת פה בבית המשפט, למה שאמרת לחוקרים שלך בלהב 433, אנחנו רואים שאתה ממשיך לעבוד ואני מפנה אותך ל-20 ביולי לדיווח שלך, לגבי ה-20/07/2009 אתה כותב כך,

ברקת: סליחה סליחה תראה לי,

השופטת חיימוביץ': רגע, רק אם אפשר לעשות את השאלה קצרה אדוני, זה נוררא חשוב,

עו"ד גולומב: גם אם אפשר גברתי, אם זה בסדר, לתת לו דקה לעבור על המסמך ולקרוא אותו ואז יהיה יותר קל לקרוא,

השופטת חיימוביץ': אין שום בעיה, בוודאי, אני אבל מעדיפה שישמע את השאלה ואז יעבור על המסמך כדי שהוא יידע על מה להתרכז בו, אז בוא, מר ברקת, תשמע את השאלה ואז תעבור על המסמך, ברור,

בהמשך:

עו"ד ניר: אתה טוען פעם אחר פעם שבאותו ביקור של מר פרייטג, התובע גם שאל אותך ואתה חזרת על זה בבית המשפט, אתה הבנת שזהו, נגמר הסיפור, אתה לא עובד עם המספנה יותר, הכל נגמר.
והנה, מסמך שאתה ניסחת אותו בזמן אמת שמראה שאתה מדווח שבעשרים ביולי אתה המשכת לעבוד בשביל המספנה, אתה כותב תקן (אנגלית),

ברקת: מי זה בן יהודה? תרשה לי, היה לו אולי כינוי אחר או שם אחר? אני לא מזהה את השם הזה.

עו"ד ניר: רני בן יהודה.

ברקת: איך?

עו"ד ניר: רני בן יהודה.

ברקת: מי זה?

עו"ד ניר: אבל זאת לא השאלה שלי מר ברקת,

ברקת: איך?

עו"ד ניר: זאת לא השאלה של מר ברקת,

ברקת: אני לא מבין,

השופטת חיימוביץ': השאלה היא, הפיגורה לא משנה, מי זה היה,

ברקת: אומרים לי שביקרתי עם מישהו, מי זה,

השופטת חיימוביץ': מה שאומרים לך, כן, שביקרת עם בן-אדם בשם בן יהודה שהוא היה סגן מפקד חיל הים,

עו"ד ניר: אתה כתבת ב-2010,

השופטת חיימוביץ': אבל רגע, אדוני, שנייה, השאלה היא שאתה המשכת בעצם לעבוד עם המספנה, זה מה שאדוני אומר לו, העניין הוא שאתה המשכת לעבוד עם המספנה כי אתה בעצם ב-20/07/2009, שזה כמה חודשים אחרי שהיה פרייטג עדיין ממשיך לעבוד איתם ומדווח להם על מה שעשית, אז בעצם אולי לא הפסקת,

ברקת: מה השאלה שלך?

השופטת חיימוביץ': כן זאת השאלה אדוני, יכול להיות שלא הפסקת אחרי שפרייטג היה ואמרו לו 5% והבנת שהעניינים שלך עם המספנה נגמרו,

ברקת: ככה אני זוכר שלא עבדתי, אם ביקרתי במספנה או לא אני לא אתווכח על זה, בא מישהו שאני לא יודע מי הוא ממשרד הביטחון וביקש שאני אלווה אותו, הדרכים שלי, הנהיגה שלי, הטיסות שלי למקום, שהרבה שנים הייתי שם, לא נמחק, אז יכול להיות שביקשו ממני שאני אבקר איתו.

עו"ד ניר: אבל זה דיווח שאתה מוסר למספנה כחלק מהתפקיד שלך כיועץ, זה לא דיווח שהוא סתם דיווח, זה דיווח שאתה מחויב לדווח להם על דברים שאתה עושה במסגרת תפקידך.

ברקת: למי להם? למה להם?

עו"ד ניר: למספנה, בהתאם להסכם שלך,

ברקת: איפה ההסכם שלי?

עו"ד ניר: אתה רוצה שאני אראה לך?

ברקת: אני שואל,

עו"ד ניר: אתה יודע מה? זה לא משנה מר ברקת, אני שואל שאלה פשוטה, האם יכול להיות שבניגוד למה שאמרת עד עכשיו אתה המשכת לעבוד מול המספנה ובשביל המספנה?

ברקת: למיטב זכרוני ברגע זה ומסתכל לעיניים של בית המשפט ושלך אני חושב שלא. יכול להיות,

השופטת חיימוביץ': אז רגע, באיזה תאריך היה הביקור של פרייטג?

עו"ד גולומב: מאי 2009,

השופטת חיימוביץ': או-קיי, אז אם מראים לך שאתה הגשת דו"ח בפברואר 2010 ודיווחת על כל מיני פעילויות שעשית, אז יכול להיות שהמשכת לעבוד איתם?

ברקת: אני לא זוכר כזה דבר, אני חושב שלא, שנותק.

השופטת חיימוביץ': או-קיי.