קרן מרציאנו של לפני המלחמה וקרן מרציאנו של אחרי המלחמה היא אותה קרן מרציאנו: צווחנית, פופולסטית, היסטרית וסוכנת כאוס, בלי שום טיפת אחריות.
***
לפני המלחמה, בשירות הקפלניסטים, היא עודדה בפועל משבר כלכלי, בריחת כסף מהארץ, הורדת דירוג אשראי ועוד תסריטי קריסה לכלכלה הישראלית, רק בגלל איזשהי רפורמה משפטית שאין לה שום נגיעה כלכלית.
כהרגלה בקודש, מרציאנו התעלמה מעובדות, שהמשק חזק ויציב, שלא היתה כמעט יציאת כספים, שדירוג האשראי לא השתנה, שהאבטלה בשפל והגירעון נמוך.
אחרי המלחמה היא משרתת נרטיב אחר – המדינה לא מתפקדת, הממשלה הפקירה אותכם, הכסף לא מגיע, הכספים הקואליציונים זורמים אבל הכספים למפונים תקועים.
מרציאנו מעולם לא הבינה בכלכלה, היא תמיד שירתה את הדיפסטייט הכלכלי – הלא הוא אגף התקציבים במשרד האוצר.
במשבר הקורונה היא צווחה מגרונו של שאול מרידור, אז ראש אגף התקציבים, שישראל בדרך להיות ונצואלה בגלל המענקים שדחף נתניהו.
לא ונצואלה ולא נעליים, הסיוע הנדיב הוביל לצמיחה מהירה מיד עם סיום המשבר ולסגירת הגרעון.
שימו לב שמרציאנו מתקשה לקיים דיון על הפנסיות התקציביות שהציבור מממן השנה ב-30 מיליארד שקל; היא גם מתקשה לקיים דיון על רוב רובם של עובדי משרד המשפטים שלא ממש עושים דבר כבר למעלה מחודש בגלל השבתת המערכת המשפטית. מרציאנו גם לא תתעסק עם התאגיד על חשבוננו שבזבז עד כה 5 מיליארד שקל.
היא לא עושה זאת, כי הגנרלים שמתארחים אצלה באולפן הם אלו שמקבלים את הפנסיות התקציביות השמנות, אנשי משרד המשפטים הם אלו שמפנקים את הקולגות שלה בהדלפות מעוותות ושקריות ואנשי התאגיד שותפים לדמורליזציה שהיא מובילה.
לכן, מרציאנו מסרבת לגעת בחתולים השמנים שמשרתים את אלג'זירה והקמפיינים שלה.
אם גברת מרציאנו היתה בודקת, היא היתה מוצאת שהכסף הגדול נמצא שם, ולא במשרדי הממשלה המיותרים.
אבל גברת מרציאנו לא תבדוק, היא חפיפניקית שמקבלים מהדיפסטייס דמורליזציה ארוזה כדי לשרת אינטרסים פוליטיים.
