עדותו של מיקי גנור במשפט הזוטא שלו בתיק הצוללות. פרק מס' 27 בסדרה 'תיק הצוללות, תיק תפירה'.

***

עו"ד ניר: אבל הוא (מוטי לוי) אומר לך, תבטח בי, הוא לא אומר לך אל תבטח במישהו אחר. זה הוא לא אומר לך.

גנור: כי אתה עכשיו השבוי שלו, תבטח בי, אנחנו בקיאק, אנחנו 2 בקיאק, הים סוער.

עו"ד ניר: תסביר לנו מה זה הקיאק הזה, הדוגמה של קיאק?

גנור: סירה עם שני אנשים לרוב. לרוב 1, 2 ואתה ואני בקיאק אנחנו בים.

עו"ד ניר: ואיפה העו"ד בקיאק?

גנור: הוא בחוף. הוא בחוף, הוא מסתכל עלינו מתרחקים.

עו"ד ניר: טוב, תראה את עמוד 125. באמצע, הדובר צוחק. אתה רואה את זה?

גנור (פונה לנציגי הפרקליטות): אני אישאר לגור בארץ, כנגד מסע הנקמה שלכם, כנגד מסע הנקמה (מתכוון שהעובדה שלא מאפשרים לו לצאת מהארץ זה חלק ממסע הנקמה שלו).

השופטת חיימוביץ' (מגנה על הפרקליטות): אני ביקשתי אדוני משהו. ואני גם מתפלאה אדוני. אדוני לא מבין את, כל אחד עושה את העבודה שלו, זה כמו שאני אחשוב שעכשיו הסנגור יש לו משהו נגד מישהו, נגד הפרקליטים, לא.
כל אחד עושה את העבודה שלו פה, אנחנו משתדלים לעשות את זה בנאמנות והפרקליטים לא צריכים לשמוע שיש להם מסע נקמה.

גנור: כן, אני יכול להגיד משהו גברתי השופטת?

השופטת חיימוביץ': אתה כל הזמן אומר.

גנור: לא.

השופטת חיימוביץ': תגיד מה שאתה רוצה, אבל אני, מה שאני רוצה להסביר אולי לא הובנתי נכון. אני באמת משתדלת שזה לא יהיה פה, אנחנו זה לא אישי, זה לא אישי.

גנור: אני לא התכוונתי אישי.

השופטת חיימוביץ': האנשים האלה הם עובדים בפרקליטות, הם עושים את מיטב יכולתם, אין להם שום דבר אישי נגד אדוני, הם לא, הם אפילו אני לא חושבת שהם פרקליטים שליוו את התיק הזה כך שאפילו את זה אין.
הם עושים את העבודה, אף אחד לא רוצה שאדוני יעזוב את הארץ חס ושלום. ובאמת אני הרבה יותר נוח ארגיש אם אנחנו נשמור את זה ענייני ומקצועי ולא נרד לפסים אישיים.

גנור: אני, אם יורשה לי ולא ברמה האישית ובסוגריים. לפני שהייתי עד מדינה, בזמן שהייתי עד מדינה, הפרנסה שלי מעבר לים. ידוע. פרנסה שלי בנדל"ן לא בזה. ונסעתי וחזרתי עשרות אולי מאות פעמים. רק מהיום שבוטל החוזה שלי, ובזמן שהייתי עד מדינה גם נסעתי כמה פעמים וחזרתי עשרות פעמים אם לא מאות.
רק ביום גברתי השופטת כאשר הפסקתי להיות העד מדינה, שזה כבר עבר כ-5 שנים, לא נסעתי למקום עבודתי ולו יום אחד, ואני מזכיר לכבוד השופטת שיש מסמך רשמי לא שלי, של תקיפה כלכלית. מה לתקיפה הכלכלית ולחקר האמת, מה לחקר האמת ולאדם שיסע למקום העבודה שלו והקשיים הכלכליים,

השופטת חיימוביץ: ההבדל המשפטי אדוני, שאז היית במעמד של אדם שיש נגדו כתב אישום על עבירות מס ועד מדינה. ועכשיו אתם במעמד של נאשם עם כתב אישום יותר חמור. אז מבחינה משפטית, הסיכון לשיבוש מהלכי משפט הוא יותר גדול, זה הכל. ללמדך שיש עוד המון שיקולים אבל השתנה המצב.

עו"ד ניר: טוב. עמוד 125 בסדר, אתה רואה, "עד עכשיו הרשמת אותי כאיש חכם".
"מה שאני רוצה להגיד זה כזה דבר, החלק שלי בסוף, בסוף, בסוף, הוא הכי קל, ז"א לתת לך את הסיפור מ-A עד Z, הנה הסיפור, הנה מה שהגזמתם, הנה מה שאני".
לוי, "כמה הוא גבוה". אתה צוחק. לוי, "הבנתי, או-קיי, או-קיי, בסדר". גנור, "עד עכשיו הרשמת אותי כאיש חכם".
לוי, "אני לא, בסדר, רציתי רק לראות שאנחנו מדברים על אותו דבר, אותו דבר, כי מדובר עכשיו ברמזים, בסדר הבנתי, לא צריך להגיד שום דבר, תראה אם תגיד". גנור, הדובר צוחק. לוי, "אם תגיד זאת החלטה שלך מי מייצג אותך היא שלך ואתה, אתה תקבל את ההחלטות שלך, אני מבחינתי רוצה להחזיק לך יד, השאלה אם אתה נכנס איתי לקיאק או לא".
גנור, "נכנס איתך לקיאק בתנאי שאני יודע בוודאות של 100% כי זה One Shot של 100% שאני מקבל, אני נותן לך את כל הסיפור One Shot עם כל הגבהים כי ברור שיהיה פה, זה מגה אירוע עכשיו, זה מגע אירוע אבל זה הרבה היבטים".
אתה יכול להסביר את הקטע הזה? הוא אומר לך, זו ההחלטה שלך מי ייצג אותך, אני רוצה להחזיק לך יד. השאלה היא, אם אתה נכנס איתי לקיאק או לא. איך אתה תופס את זה?

גנור: המשפט המרכזי הוא למעלה שמוטי לוי שואל אותי, כמה הוא גבוה. זה בעצם הנושא, זה רמז, רמז עבה שאני צריך להגיע להכי גבוה שאני יכול, כמה הוא גבוה.

עו"ד ניר: מי זה הכי גבוה שיכול?

גנור: הכי גבוה זה ביבי והסביבה שלו שזה יובל שטייניץ, עו"ד מולכו, עו"ד שמרון, נדמה שהיו, היה עוד מספר 4 אחד שם בסביבה. זה כשהוא שואל כמה הוא גבוה הוא נותן לך את הרמז הכי ברור, אני רוצה להגיע למעלה זה מה שמעניין אותי.

עו"ד ניר: איך אתה לקיאק מתייחס?

גנור: שאמרתי מקודם, נתי מחוץ לאירוע הוא פוטר ע"י

עו"ד ניר: איך אתה אבל מבין את זה מזה?

גנור: זה נאמר כבר בכל כך הרבה ניואנסים ומילים, הקיאק ושנינו, ואתה צריך, אתה צריך להאמין בי, אתה צריך לסמוך עליי. אני חי איתך, אני חי איתך 8 חודשים כבר. ז"א שזה קצת חולני הייתי אומר באיזשהו מקום, זאת אומרת הוא מסביר לך שהוא חי איתך 8 חודשים בתוכך, מחוצך.
זה גם אני חושב אני לא בטוח כבר, זה אחרי המקלחת או לפני המקלחת? אני כבר לא בטוח.

עו"ד ניר: אחרי.

גנור: אחרי, אז כשהייתי במקלחת זה היה המקום היחידי לתומי חשבתי, בטמטומי, שאני אהיה לבד לדקה 2, 3.
כמובן שבטמטומי לא הבנתי עד איפה זה, עד איפה המטרה מקדשת את האמצעים וזהו. אז אתה מבין את זה, אחרי כל כך הרבה.