אני חושף היום עדות דרמטית במיוחד של פרופ' עוזי ארד, לשעבר ראש המל"ל – בתיק הצוללות – שהתקיימה לפני כחודש אבל רק השבוע הפרוטוקול הרשמי פורסם.
***
ארד, כידוע, נחשב למבקר חריף מאוד של נתניהו ובאופן די מפתיע הוא ביקר בעדותו את אהוד ברק על כך שב"אופן מוזר" היה נגד הצוללת השישית ולפתע את שינה את עדותו (יש מסמך של שייקה ברקת שזה היה אחרי פגישה איתו).
כמו כן אומר ארד: אבריאל בר יוסף סיפר לו שעמוס ירון, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון, מנסה לגזור קופון מהעסקה (כשכבר לא היה בתפקיד). עמוס ירון נחשב למקורב לאהוד ברק. בנו של אלוף במילואים ירון הוא רון ירון, היום עורך "אולפן שישי" ולשעבר עורך "ידיעות אחרונות".
אני מניח שהציטוטים הדרמטיים הבאים כבר לא יופיעו ב"אולפן שישי".
הנה הקטעים העיקריים מהעדות:
סוף החקירה הראשית:
עו"ד טל תבור (מהפרקליטות): אתה אומר שאבריאל (בר יוסף) אומר לך שהוא יודע שיש גורמים בישראל שרוצים שנכנסים ומנסים ליצור קופון על העסקה, רמז שיש גורמים בישראל שרוצים להפוך למתווכים, ואז אה אומר שהוא הזכיר את עמוס ירון כאחד שנתפסים לנושא ומפריעים, עד שהוא לא יקבל נתח, הוא יתנגד לשישית.
ואני שאלתי מה ידעת, הכרת נוכחות של מתווכים שמנסים להיכנס לעסקאות, לעסקה זו. האם הדברים נכונים, האם אתה יודע להרחיב על הנושא הזה?ארד: בהחלט, נכונים ומדוייקים, אפשר להרחיב, דהיינו ביוזמתו בא אליי אבריאל כאשר הוא מעדכן אותי כולל בעיות, הוא אומר משהו בנוסח "הופה עולים טרמיפסטים על העסקה". זו נורית אדומה. "למה אתה מתכוון?" "צצים דמויות חדשות" הוא אומר, "באים ויוצרים נוכחות על מנת להיות להיות במצב להגיד שהם מסוגלים לפתור בעיות תמורת שכר".
ואז הוא ביוזמתו שואל אותי "מי?" ההתראה הראשונה באה מאבריאל, שהוא אומר עמוס ירון, להגיד עמוס ירון בשבילנו זה דבר מאוד חמור, עמוס ירון הוא חבר, הוא דמות ישראלית ידועה. שאלתי את אבריאל איך הגיע לזה, ואז אבריאל מסביר לי "הטכניקה היא – הוא מתערב מתוקף קשריו במשרד הביטחון שהרי הוא מנכ"ל משרד הביטחון", הוא מטיח האשמה מביכה ואפילו לא נעימה, הוא מציע את עצמו איפה שהוא כאחד שיכול לעזור בלהתגבר על קשיים במשרד הביטחון שלנו, הרי להזכיר שאבריאל מתריע שיש קשיים עם משרד הביטחון, הוא לא מתקדם, הוא גורר רגליים, הוא דוחה, ואז בא מישהו ואומר "אני יכול".
כשאני שומע את זה אני פשוט מופתע, עצוב, אבל אם תרצה שיש התראה על כך שאולי מתחילה פעילות מושתת מהסוג המאוד מוכרת של מתווכים.
החקירה הנגדית
עו"ד עמית ניר, פרקליטו של מיקי גנור, חוקר את פרופ' עוזי ארד.
עו״ד ניר: תסכים איתי שבזמן אמת דיברת על עמוס ירון נכון? מקודם, ב…
ארד: אבריאל מעלה את השם של עמוס ירון.
עו״ד ניר: כן. וזה מעלה איזושהי נורה אדומה בקשר ל… כינית זאת, שחיתות.
ארד: כן.
עו״ד ניר: ומה ידעת על הקשר של עמוס ירון לשר הביטחון דאז אהוד ברק?
ארד: או-קיי. עמוס ירון מונה כמנכ"ל משרד הביטחון ע"י אהוד ברק. בהמשך הם שירתו, הכרתי את שניהם ואני מכיר, מכבד ומוקיר את שניהם.
ברק הפסיד בבחירות מהר מאוד, ועזב. נדמה לי שעמוס ירון נשאר מנכ"ל, זמן מסוים. ברגע מסוים, אני חושב אי-שם בסביבות 2000 ו, סביבות זה, כי אנחנו יודעים על העובדה שהוא החליט על חורב, לעשות את הבדיקה על מספר הצוללות.
הוא כנראה עדיין בסביבה. יש לי קשר איתו. אני לא זוכר שדיברנו על ברק. אני לא זוכר שאני מדבר עם ברק על ה…עו״ד ניר: או-קיי. אתה אמרת בעבר שהסיפור הגדול בזמן אמת היה למה אהוד ברק שינה את עמדתו לגבי הצוללת השישית, נכון?
ארד: זה נכון.
עו״ד ניר: זה היה נראה מאוד, מאוד מוזר, בזמן אמת.
ארד: זה נכון.
עו״ד ניר: למה זה היה כל כך מוזר?
ארד: קודם כל אני רוצה להזכיר שאחד מהסימנים לבעיות זה כשקורות תופעות מוזרות. הדבר המוזר היה שאותם נושאים היו גם אצל אולמרט.
גם אולמרט קיבל פניה גרמנית למכור למצרים, וגם אולמרט ידע על לשישית. עמדתו של אולמרט הייתה לתת תשובה flat מאוד, בנושא המצרי,
בהמשך:
עו״ד ניר: מה שאותי מעניין זה מה הייתה העמדה של אהוד ברק.
ארד: אז אני עכשיו מגיע. ובנושא הצוללת השישית, הוא התנגד לה.
עו״ד ניר: אהוד ברק?
ארד: אהוד ברק. התנגד לה.
עו״ד ניר: נכון.
ארד: אני מאמין שהוא התיישר עם העמדה של מערכת הביטחון.
עו״ד ניר: בסדר, לא, לא,
ארד: אבל, אבל, במשיכה אחת הוא נשאר כשר ביטחון של מר נתניהו. וכאמור, הנושא של השישית, כמו הנושא האחר, עולים מיד. זה עולה מיד מכיוון שטיסנקרופ יודעים שהתחלפה ההנהלה והם עכשיו מנסים עוד פעם. זה ההסבר. אז אכן הנושא עולה שוב, כאמור ביוזמה גרמנית. והפעם הם מנסים את כוחם עם הממשל החדש, לאמור נתניהו. אולי נתניהו יהיה יותר פתוח מאשר היה אולמרט.
עו״ד גולומב (מהפרקליטות): אני רק אומר, אני חושב שזה לא ברור, עמוס ירון היה, אמנם, מנכ״ל משרד הביטחון, אבל אנחנו מדברים על תקופה של, מ-1999 עד שנת 2005.
עו״ד ניר: כן.
עו"ד גולומב: לא בתקופה הרלוונטית, שיהיה ברור.
עו״ד ניר: לא, לא, כן, אבל אהוד ברק הרי, פתאום, מה שהיה לך אז סיפור גדול, פתאום תומך נלהב אפילו של הצוללת השישית.
ארד: תראה, אהוד הוא אף פעם לא תומך נלהב. אבל הוא תמך.
עו״ד ניר: תמך. הוא תמך.
ארד: עכשיו, למה זה חשוב? משום שהיה ברור שהמערכת הביטחונית היא נגד.
עו״ד ניר: בסדר,
ארד: אבל האוטוריטה, הסמכות המחייבת,
עו״ד ניר: רגע, רגע, אנחנו פה ב…
ארד: היא שר הבטחון.
עו״ד ניר: נכון, נכון. אני רק מזהיר גם את עצמי וגם אותך, אתה עד אדם עתיר זכויות, יש לך גם ידע בתחום המידע, אז נשתדל להישאר בזה. או-קיי. אבל, זאת אומרת, עמדת שר הביטחון היא מכריעה פה בעצם, הוא האוטוריטה כמו שאמרת.
ארד: נכון.
עו״ד ניר: או-קיי.
ארד: אז הדבר המוזר הוא, איך זה שעד שבועות לפני הבחירות שר הביטחון נגד שישית, ושבועות אחרי הבחירות שר הביטחון בעד שישית.
עו״ד ניר: או-קיי.
ארד: השאלה הזאת, כולם שמים לב אליה. וכמו שדיווחתי, הרמטכ"ל דאז, אשכנזי… אנחנו באותו המגרש שהיינו קודם, סמכויות, עמדות. או-קיי, ואז, במערכת הביטחון כולם שמים לב.
אני רוצה עוד להזכיר דברים שנראים לא שייכים אבל הם ממלאים את החלל. פרשת הרפז קורית באוגוסט. עכשיו, זה כמה חודשים,עו״ד ניר: אתה צודק, זה מאוד קשור.
ארד: בין אשכנזי לברק אין אהדה יתרה.
עו״ד ניר: נכון.
ארד: אשכנזי מתנגד לצוללת השישית בתוקף, ואומר לי את זה. הוא הראשון ללכת לאולמרט ולהגיד לו, ׳תראה מה עשה ברק, הוא הפך את עורו׳. אהוד אומר לו תשובה, שאלה שטיפלו בתיק של שולה זקן יודעים מה היא. ברגע שהוא אומר את זה, הוא רץ ו…
עו״ד ניר: מה, מה, לא הבנתי.
ארד: לפי ההקלטה שהייתה בפרשת, מי פה טיפל בשולה זקן?
עו״ד גולומב: אנחנו, זה באמת לא קשור. אני במקרה מכיר,
ארד: הוא אומר, רבותיי, בהקלטה (מדברים ביחד),
עו״ד גולומב: אני במקרה מכיר את זה,
עו״ד ניר: טוב, אני לא.
עו״ד גולומב: לא, אנחנו פה במחוזות, אגב, מתחילת החקירה, אבל עדיין, אנחנו מחוזות פה,
עו״ד ניר: טוב.
ארד: הוא אומר את הדבר הבא. כשאשכנזי אומר לו, ׳תראה את ברק, איך הוא הפך את עורו, אצלך היה ככה׳, זה, הוא אומר לו, אולמרט, 'הוא בטח קיבל כסף. הכסף בשוויץ אצל עורך דינו׳.
עו״ד ניר: אז בוא,
ארד: את הגרסה, הגרסה הזאת,
עו״ד ניר: או-קיי.
ארד: עושה לה כנפיים בקריה תוך ימים.
עו״ד ניר: או-קיי, אבל שנייה, בוא,
ארד: וברק מתייחס לזה באוזניי ואומר, ׳טפלו עליי את האשמה הזאת׳.
עו״ד ניר: או-קיי. עכשיו, תראה, אמרת ששייקה ברקת היה בצד הישראלי. זאת אומרת, תפסת, הכרת אותו ותפסת אותו כמישהו שהיה בצד הישראלי.
ארד: נכון.
עו״ד ניר: אתה יכול להסביר את זה בבקשה?
ארד: כן. אני רוצה להסביר כי אתה שואל אותי איך אני ראיתי אותו.
עו״ד ניר: כן, כי זה, כי היום אנחנו הרי יודעים שהוא היה, לאורך עשרות שנים הוא היה הנציג של ה-ד.וו. (המספנות).
ארד: אבל,
עו״ד ניר: סוכן.
ארד: תראו, רק מילה אחת על שייקה ברקת, שוב פעם, זה היכרותי איתו, יש בעיה של בגאז'. שייקה ברקת היה במודיעין של חיל אוויר כ-20 שנה, 30 שנה, לפני האירועים. הוא היה מעורב במבצע מפורסם של הבאת המיג 21. אני גם הייתי מעורב באותו מבצע, באיזשהו ספיח שלו. לכן, כשאני פוגש אותו בברלין, והרי אני נוסע לברלין הרבה, כאיש מוסד, הוא מופיע בהרבה אירועים חברתיים. הוא כל הזמן שם. הוא חלק, נקרא לזה, מהמושבה הישראלית בברלין. או קודם, בבון. לפני שהם עוברים.
עו״ד ניר: אתה לא יודע שהוא סוכן שמקבל על זה המון כסף?
ארד: לא. כלומר, מה זה לא יודע, זה לא על הרדאר שלי. הוא שם, אנחנו מדברים, חברתית, הוא אומר לי שהוא עובד עם הגרמנים או משהו. הוא לא נותן דין וחשבון מה המעמד שלו.
עו״ד ניר: טוב.
ארד: אפילו כאשר, עכשיו תראו, כשמגיעים ההעסקות, הוא מתואר כאחד שעוזר להעסקות, מעין facilitator. אבל לא ידעתי באיזה מעמד. מבחינתי, שיעזור.
עו״ד ניר: עוזר ל? העסקות?
ארד: ישראליות בגרמניה.
עו״ד ניר: או-קיי, טוב.
ארד: הוא, כשעולה סיפור הצוללות הראשונות, 91׳…
עו״ד ניר: נכון.
ארד: הוא לא רלוונטי, זה חינם.
עו״ד ניר: אז זהו, שהוא קיבל שם עמלה של… אתה הרי היית שם מעורב, בסיפור הזה. קיבלנו,
ארד: מהשוליים, כן.
עו״ד ניר: בשוליים. היו שם שתי צוללות חינם ועוד אחת שקיבלנו, 50%.
ארד: כן.
עו״ד ניר: לא ידעת שהוא קיבל שם עמלה? שמנה אפילו, יש לומר.
ארד: לא, ודאי שלא ידעתי, זה לא,
עו״ד ניר: למה הוא לא היה רלוונטי שם?
ארד: כי, כי לא היה על מה לקבל עמלה.
עו״ד ניר: טוב. עכשיו אני אשאל אותך על ידיעה, בסדר? אני לא מבקש את ההערכות. שינוי העמדה של מר אהוד ברק העסיק גם אותנו.
יש מסמך אחד שמתעד את שינוי העמדה. כותב שייקה ברקת, ואני אחסוך ממך, ל-ה.ד.וו., בזמן אמת, ׳נכנס שר ביטחון שאנחנו יודעים שהוא מתנגד לנו׳, כמו שאתה אמרת. ׳אבל אני ישבתי איתו ודאגתי שהוא יתמוך בפרויקט שלנו׳.
ידעת על זה? שהוא אומר, ׳אני נפגשתי איתו ואני דאגתי לזה׳.ארד: לא ידעתי.
עו״ד ניר: טוב.
ארד: זה שקורים דברים כאלה לא מפתיע. אבל לא ידעתי.
עו״ד ניר: טוב. עכשיו, למה אתה אומר שזה לא הפתיע? או לא, לא מפתיע, סליחה.
ארד: כי כך פועלים גורמים שונים שבז'רגון שלנו קוראים להם צדדים שלישיים, המתווכים לסוגיהם וייתכן שזה, אם יסתבר מה שהסתבר זה לא מפתיע, כך גם נהגו אחרים. אז או שזה נכון או שזה לא נכון.
עו״ד ניר: או-קיי. עכשיו, תראה, פרופסור ארד, אני, יש לנו 14 דקות, אני אנצל אותם עד תום אבל אני צריך שנהיה כאן מאוד מאוד מדויקים. כתבת ספר נכון?
ארד: כן.
עו״ד ניר: כתבת את הספר לפני שהיה את הפרסום של דרוקר בתקשורת נכון?
ארד: כן. חלקו נכתב ב-15׳, 16׳.
עו״ד ניר: נכון, זאת אומרת, פרסמת אותו קצת לפני הפרסום של דרוקר כמדומני, זה ספטמבר 2016. אבל אתה כותב אותו, אני מניח,
ארד: נכון.
עו״ד ניר: קודם. זאת אומרת, כשאתה כותב את מה שאתה כותב אתה לא נחשף עדיין לתחקיר, נאמר זאת כך.
ארד: של דרוקר?
עו״ד ניר: כן.
ארד: נכון.
עו״ד ניר: למה זה חשוב לי פרופסור ארד? אתה איש מודיעין הרי, לפחות היית.
ארד: אני משתדל להיות.
עו״ד ניר: כן. עכשיו, אנחנו כאן, ושמעת את זה גם אנחנו כאן בבית משפט, העבודה שלנו שונה מעבודת מודיעין. כי במודיעין אתה הרבה פעמים חייב להסתמך על דברים שהם לא קבילים בבית משפט. ולכן, למה שאתה כותב, יש ערך. כי לפעמים, כמו שאתה יודע, אדם יכול לראות פרט בתקשורת, הוא יכול להאמין במה אחוז שהוא ידע את זה בזמן אמת אבל הוא לא ידע. הדברים האלה הם מאוד מאוד מתעתעים. ואני לא, אתה מסכים למה שאני אומר?
ארד: ברמה כללית, כמובן.
עו״ד ניר: כן. עכשיו, אז אני כן רוצה לעבור איתך בקצרה על מה שאתה כותב בספר, לקחתי את אותם, נאלצתי לרכוש אותו.
ארד: סוף סוף אני יודע מי קנה אותו.
עו״ד ניר: הבאת את זה? או-קיי. אבל כן חשוב לי שזה יהיה בפניך, כי אני קניתי אותו בעברית, באתר עברית, וזה שונה קצת מהעימוד של ה-hard copy. אני רוצה להגיש את זה, גברתי, זה, גברתי תראה את ה…
ארד: אגב שים לב שהספר הזה נכתב יחד עם לימור בנהר.
עו״ד ניר: נכון.
ארד: וזה מתוך הכרה בכך שבתור רל״שית שלי, היא יודעת יותר ממני.
עו״ד ניר: אז זה, קודם כל יפה מאוד.
ארד: אז א׳, היה לי לכבוד לכלול אותה, היא גם כתבה פרקים אחרים. היא גם זאת שחתומה על חלק מהמסמכים שהוצגו פה.
עו״ד ניר: בשנת 2016 היא עדיין עבדה במל"ל נכון?
ארד: לא, היא עזבה כחצי שנה אחרי שאני עזבתי.
עו״ד ניר: הבנתי, או-קיי.
ארד: היא נשארה בכדי לוודא חפיפה, כך שיהיה מישהו שיכול לחפוף.
עו״ד ניר: או-קיי. אז קודם כל, שני העמודים הראשונים זה פורמלי מבחינתי, אין פה, יש לך את זה בפניך, נכון?
ארד: כן.
עו״ד ניר: או-קיי. אני אקריא, אנחנו נעשה את זה קצר, תאשר לי רק שזה מה שהיה. ״ביוני 2009״, אתה רואה את זה?
ארד: כן.
עו״ד ניר: ״ביוני 2009 חלה התפתחות חיובית אחרת במישור האסטרטגי שנבעה אף היא מהטמעת תפקיד היועץ המדיני במל"ל ומההתרשתות המהירה עם מקבילינו בעולם.
התפתחות זו באה לכלל ביטוי במפגש הראשון של ראש הממשלה עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בברלין.
בביקור היכרות של כריסטוף הוזיגן, יועצה של הקנצלרית, הוא העלה בפניי נושא שאפשר לשאול האם באותו הקשר תוכל ישראל לרכוש צוללות נוספות מגרמניה בתנאים מועדפים״.
מבלי עכשיו לפרט, כי אני פה רואה שאתה שמרת מאוד על המסגרת, נאמר זאת כך, הדברים אבל נכונים?ארד: מאוד שמרתי.
עו״ד ניר: אני יודע, אני יודע. אבל הדברים נכונים, נכון?
ארד: כן.
עו״ד ניר: או-קיי. זאת אומרת שאם, אם אפשר לומר זאת, הרעיון שאני חייב להגיד לך שאני חושב שיש לו ערך, אישית, ככל שהדעה שלי חשובה, הרעיון של הצוללת השישית, אפשר לומר במידה מסוימת שאתה זה שיזמת
ארד: בפגישה הזאת? אם אני העליתי את הנושא של הצוללת, אני מפשפש בזיכרוני, וגם כשדיברתי קודם, האם זה היה יוזמתי שלי או יוזמתו שלו, ואין לי תשובה מדויקת.
עו״ד ניר: אבל בוא, נניח שמה שכתבת ב-2016 כנראה שזה יותר נאמן ל, כי זה, כי זה, לא כי היום אמרת משהו אחר כי בא לך, אלא כי כנראה שזכרת יותר טוב.
ארד: זה בדיוק, הוא העלה בפניי נושא שאפשר, שאפשר לשאול אותו.
עו״ד ניר: כן, זאת אומרת אתה זה ששאלת את ה…
ארד: כן, נניח שזה כך.
עו״ד ניר: העלית את זה.
ארד: אז זה כך.
עו״ד ניר: או-קיי. משהשיב בחיוב הבאתי את הרעיון לידיעתו של ראש הממשלה ובמקביל לביצוע עבודת מטה אצל גורמי המערכת הרלוונטיים.
ארד: נכון.
עו״ד ניר: נכון. אני גם אוסיף שאתה גם מביא את זה לאהוד ברק. אני, אתה לא כותב את זה פה, זאת אומרת, אתה כותב את זה, ״גורמי מערכת רלוונטיים״,
ארד: איך אתה יודע?
עו״ד ניר: אני אקריא לך.
ארד: סביר.
עו״ד ניר: כן. אהוד ברק מספר באחת מהעדויות שלו, שאתה פונה אליו ו…
ארד: סביר.
עו״ד ניר: ומבשר לו את זה. טוב. מה שאתה כאן, מאהוד ברק מצטט, זה לא רלוונטי אליך.
אתה יודע מה, אבל כיוון שאתה מצטט את זה אז אתה, אני, זה בעצם משקף את התפיסה שלך כי הוא מדבר עליך בעצם. ״מגעים בין המל"ל לגרמנים שיצרו הזדמנות נדירה לקבל את הצוללת בתנאים שלא יחזרו על עצמם״.ארד: זה מה שהוא אומר.
עו״ד ניר: כן אבל זה, זה גם מה שאתה חשבת.
ארד: לא, זה הוא כתב.
עו״ד ניר: או-קיי.
ארד: אני חושב, שזה היה המענה שהוא נתן בכדי להסביר למה הוא שינה את עמדתו. אז הוא אמר, ׳נוצרה הזדמנות בלתי חוזרת׳.
עו״ד ניר: או-קיי, או-קיי. עכשיו,
ארד: ׳עדיפה מקודמותיה׳. עד תמול שלשום, חשבנו שאולי לא היינו מקבלים 50%. 50%, הרי הדברים קמו ונפלו על כסף.
עו״ד ניר: כן.
ארד: אז הוא אומר ׳בתנאים מועדפים׳.
עו״ד ניר: טוב.
ארד: לזה הוא מכוון.
עו״ד ניר: ״פוטנציאל הרכש לשיפור יכולתה האסטרטגית של ישראל היה נהיר לי מאז רכש הצוללות הראשונות בגרמניה״.
ארד: נכון.
עו״ד ניר: או-קיי. ״כבר מלחמת המפרץ״, זה 1991, ״צידדתי בפיתוח הזרוע התת-ימית של ישראל לקראת הבאות. אך היו במערכת תמיד מי שחלקו או פקפק בכך, למשל כאשר צמרת צה"ל הסתייגה מרכישת הצוללת הרביעית ואת החמישית״.
ארד: נכון.
עו״ד ניר: ״כיועץ בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת תמכתי בביטול רוע הגזרה״.
ארד: נכון.
עו״ד ניר: ״בתקופת ממשלת נתניהו השנייה הגענו לכלל החלטה על רכישת צוללת שישית ועל האפשרות של אופציה לצוללת שביעית".
ארד: נכון.
עו״ד ניר: ״בתפקידי כראש המל"ל, לא רק תמכתי בכך אלא גם קידמתי את הרעיון״.
ארד: נכון.
עו״ד ניר: ״לא לפני שנעשתה עבודת חקר ביצועים ייעודית שאפיינה את ערכיותו המצרפית של תגבור כזה בצוללות״. מבלי להרחיב, נכון או לא נכון?
ארד: איזה יופי של ניסוח בכדי להסתיר את מה שצריך להסתיר.
עו״ד ניר: בסדר, אבל הדברים האלה נכונים?
ארד: בוודאי.
עו״ד ניר: טוב. וכאן אתה, אני אקצר, בסדר? ״היה ויכוח קולני״ בינך ובין ראשי צה"ל, ״אך מאחר שעמדתו של נתניהו הייתה חיובית מלכתחילה הוא גיבה והסמיך אותי לקדם את הנושא״.
ארד: נכון.
עו״ד ניר: עכשיו תראה, אם אפשר לסכם את זה, ואני אגב חושב שזה, אני חושב כמוך. אבל אתה סברת, אתה קידמת את זה כי אתה סברת, בתפיסה שלך המקצועית, שיש חשיבות אסטרטגית, חשיבות ביטחונית למדינת ישראל, לרכש הצוללת השישית ואולי שביעית.
ארד: לא לשביעית. לשישית בוודאי.
עו״ד ניר: או-קיי. בסדר, שביעית זה לא,
ארד: נושא שהיה במחלוקת. כשאני מרמז על העבודה של חקר ביצועים, שם, בצורה, מוסבר, המעלות והחסרונות. אם אתה לא מביא אותה, יש לך חסרונות.
עו״ד ניר: בסדר.
ארד: הכל זה אבל קורה, לא בהתחלה. העבודה של החקר, היא נעשית איזה חצי שנה אחר כך, כשמתחילים לתכנן את המשמעויות.
עו״ד ניר: נגיע לזה. אבל מה שאמרתי, אתה מסכים איתו, למעט השביעית.
ארד: השביעית נאמרת כלאחר יד. זאת אומרת, על השישית הייתה לנו אופציה עד סוף 2010. אני לא זוכר ואומר, ׳ויש אופציה לשביעית׳. מה שיהיה. אבל זה לא, זה עתיד לחזור רק פעם אחת.
עו״ד ניר: אבל שישית בטוח אמרת ׳אני סבור שהדבר הזה קריטי לביטחון מדינת ישראל׳.
ארד: אני ממליץ. ואני רק אוסיף עוד מילה אחת ואני לא יכול להוסיף יותר, לימים אני אתיר לכתוב את הדו"ח הממודר ביותר שקיים, שמתכנן את כל הדברים האלה כולל הסוגייה המספרית עד 2025.
עו״ד ניר: ולשאלתי רק, שאתה סברת שזה קריטי לביטחון מדינת ישראל שתהיה צוללת שישית, התשובה היא כן.
ארד: שזה רצוי מאוד.
עו״ד ניר: למה אבל? זה לא הרי בשבילך. זה,
ארד: לביטחונה של מדינת ישראל במובן הקשה ביותר של המילה.