ביום שישי טען גיא פלג כי התובע תדמור מהפרקליטות "הפשיט עירום ועריה" את נתניהו, דבר שקרי לחלוטין.
על רקע האמירה השקרית אני מביא את עיקרי עדותו של פלג עצמו בתביעה שהגיש נגדו ח"כ שמחה רוטמן על כך שעשה הבחנה בין דם לדם.

פלג מתחמק מתשובות, פרקליטו של רוטמן חושף סתירות בין תצהירו של פלג לעדותו בבית המשפט, וגם שינויי גרסאות משונים מאוד.

בקיצור, אברהם סגל, פרקליטו של רוטמן, מפשיט עירום ועריה את פלג השחצן והשקרן. וזה לא נעלם מהשופט, סגן נשיא ביהמ"ש השלום בירושלים אורן סילברמן, שנוזף שוב ושוב בפלג.

***

הנה עיקרי העדות. במקביל, אפרסם בחשבונותי ברשתות החברתיות את תמליל העדות המלא.

עו"ד סגל: מר פלג, מה היא השכלתך?

גיא פלג: אין לי תואר אקדמי, הייתי באוניברסיטה כמה שנים, למדתי 17 שנה, השכלה תיכונית,

עו"ד סגל: אין לך השכלה משפטית, נכון?

גיא פלג: עשיתי כמה קורסים באוניברסיטה במשפטים, אבל השכלה משפטית לא, במובן שאתה, נדמה לי, מכוון אליה.

עו"ד סגל: מה התחום שלך בסיקור בעיתונות?

גיא פלג: אני כתב ופרשן לענייני משפט בחברת החדשות, ומגיש.

עו"ד סגל: אתה פרשן לענייני משפט בלי השכלה משפטית.

גיא פלג: כן,

בהמשך:

עו"ד סגל: תגיד, מר פלג, אתה מכיר את המונח המשפטי עיתונות אחראית?

גיא פלג: בהחלט,

עו"ד סגל: אתה מכיר את פסקי הדין שניתנו בעניין הזה?

גיא פלג: אני לא יכול לצטט לך מהם כרגע,

עו"ד סגל: איך עיתונאי או מי שמחשיב עצמו עיתונאי, לא מכיר את פסיקת בתי המשפט מה היא עיתונות אחראית?

גיא פלג: אני יכול לענות, אני יכול לענות… התשובה היא שאני מבין שמרשך ואתה, וגם כמובן ראש הממשלה, על זה הוא עומד לדין, רוצים לשלוט בתקשורת ולקבוע מי יהיו הכתבים, מי יהיו הפרשנים, מה תהיה ההשכלה שלהם, אבל חברת החדשות שפועלת על פי חוק בישראל החליטה שאני אהיה הכתב לענייני משפט וגם הפרשן לענייני משפט, והם סבורים שהידיעות שלי מספקות, ואתה כמובן יכול להחליט לצפות בערוץ הזה או בערוצים אחרים שם יש פרשנים משכילים יותר, חכמים יותר, ידענים יותר, נדמה לי שזה לא הסוגייה שבית המשפט צריך להכריע בה.

עו"ד סגל: טוב, ועכשיו תשובה לשאלה.

גיא פלג: כבודו, אני חושב שעניתי.

עו"ד סגל: תגיד, האם בעבר הוגשו נגדך תביעות לשון הרע?

גיא פלג: כן.

עו"ד סגל: האם ניתנו נגדך פסקי דין, והאם נכון שנקבע בפסקי הדין או בפסק הדין, שאתה פרסמת פרסומים כוזבים בחוסר תום לב.

גיא פלג: אני אענה התשובה מורכבת, אני לא יכול לענות בכן ולא.

עו"ד סגל: אז אני אפרק אותה, אני אפרק אותה, יהיה לך קל. ראשית, האם בעבר הוגשו נגדך תביעות בגין התנהלות העולה כדי לשון הרע?

גיא פלג: התשובה מורכבת, אני צריך לענות לכבודו, כי, השואל מתבטא בלשון רבים וזה עלול להציג בפני בית המשפט מצג שווא, כאילו הוגשו כנגדי הרבה תביעות ונקבעו הרבה קביעות, התשובה הנכונה היא שהוגשה נגדי תביעה אחת. ובתביעה, סליחה, הוגשו נגדי בעניין לשון הרע, הוגשה נגדי תביעה אחת, ואכן בתביעה הזאת, היחידה שהוגשה, אני עיתונאי למעלה מ-32 שנה, ואכן בתביעה היחידה שהוגשה, נקבעו קביעות לא פשוטות מבחינתי.

עו"ד סגל: טוב, תגיד, מה זאת אומרת קביעות לא פשוטות? אולי תפרט.

גיא פלג: אני לא זוכר בדיוק את פסק הדין, אני רק, מה שאני כן זוכר, בהקשר הזה, שכמה וכמה עדים שלנו, אנחנו לא יכולנו לצטט אותם כדי לשמור על מקור, והם ביקשו שלא להעיד ולכן הייתה התוצאה המשפטית.
אני חושב שבית המשפט קבע שהוא לא מאמין לי בכמה וכמה נקודות, התוצאה הזאת מבחינתנו הייתה צפויה, לכן הלכנו מראש של גישור והצענו מהרגע שידענו שהעדים, שאנחנו לא יכולים לחשוף אותם, לא יכולים לחשוף תכתובת איתם, ולכן לא נוכל להוכיח בבית המשפט, לא נוכל להתגונן בבית המשפט.

עו"ד סגל: מר פלג…

גיא פלג: בסופו של, עניתי לך, אני לא זוכר את הציטוט המדויק, אני זוכר שבית המשפט קבע שהוא לא מאמין לי.

עו"ד סגל: מה שאמרת לנו עכשיו הוא גם דבר שאיננו אמת, מפני ששם בכלל לא היה קשר לחיסיון.

גיא פלג: ודאי שהיה.

עו"ד סגל: ולא היה קשר, ולא היה קשר לעדים שאי אפשר היה להביא, מפני שאתה הבאת עדים, אתה הבאת עדים, אתה זוכר את מי הבאת?

גיא פלג: אני זוכר נדמה לי שעודד בן עמי.

עו"ד סגל: אתה הבאת עדים, ובית המשפט קבע שאתה פרסמת דברי כזב בלי לעשות שום בדיקה מקדימה, כפי שעשית אצלנו. מיד נראה את זה, אבל את זה אתה זוכר?

גיא פלג: אני חוזר ואומר, אני כיניתי עו"ד שקרנית ואני יכולתי להוכיח שהיא משקרת, אלא שאילו הייתי מוכיח שהיא משקרת הייתי צריך לחשוף את השקרים שלה באמצעות עדים שלא יכולתי להביא ובאמצעות חשיפה של מקורות שכתבו לי דברים מפורשים בעניינה, וחשפו תהליכים שהיו איתה.
ואני חוזר ואומר, אנחנו, כדי לשמור על המקורות שלנו, הקרבנו, במרכאות, את התיק הזה ובמובן מסוים גם את שמי.
אני חושב ש, אני מקווה, אני מקווה, שבשלושים השנים הבאות אני, שנמצא בתחום מאוד מאוד מרכזי ומשדר הרבה שידורים חיים, מעטים העיתונאים שיכולים לבוא ולומר שהייתה נגדם תביעת לשון הרע אחת, שבה הם נמצאו חייבים אחרי למעלה מ-30 שנה של עבודה, יעיד על זה פרקליטי עו"ד נקדימון, כן…

עו"ד סגל: תגיד, בית המשפט קבע שהטענות שלך, שמיד נראה שהן מאוד דומות לטענות פה… טיעוני הנתבע לעיל, פתח סוגריים, הנתבע זה גיא פלג, סגור סוגריים, חפים מהאמת, ואין להם כל אחיזה במציאות, אתה זוכר שקבעו עליך את הדברים האלה?

גיא פלג: אמרתי ברישא, אני מבין שאתה…

עו"ד סגל: לא, אמרת שאתה לא זוכר בדיוק מה קבעו.

גיא פלג: זה לא נכון אדוני, אני אמרתי, אני נאלץ לומר שאתה אפילו משקר, אני אמרתי בבית המשפט כאן, וזה מוקלט, שהיו קביעות לא פשוטות, רגע, לא פשוטות בענייני.

עו"ד סגל: כתבו שאתה שקרן.

גיא פלג: ושבית המשפט לא האמין לי, ככה כתבתי, כשאני אומר שבית המשפט לא האמין לי, זה בהחלט, הפרשנות שלך, שבית המשפט אמר שאני שקרן. זאת פרשנות סבירה.
נדמה לי שעניתי על זה בשאלה הראשונה בכנות, ולכן להציג את זה כאילו אני שיקרתי, אמרתי שהיה פסק דין, אמרתי שהיו קביעות לא פשוטות, ואמרתי שבית המשפט לא האמין לי, אני חושב שבית המשפט טעה.

בהמשך:

עו"ד סגל: דפוס הפעולה שלך בתיק ההוא הוא מאוד זהה לדפוס הפעולה שלך בתיק הזה… מתי קיבלת את הידיעה מאותו מקור עיתונאי מהימן? מתי?

גיא פלג: כמה ימים אחרי הישיבה, אני לא זוכר בדיוק את היום, לא באותו היום.

עו"ד סגל: מר פלג, בוא, אני רוצה לחדד לך, תראה, אתה יודע מתי הייתה הישיבה?

גיא פלג: אני לא זוכר את התאריך.

עו"ד סגל: אתה לא קראת את התצהיר שלך?

גיא פלג: כן, אני, אני קראתי אותו ועדיין אני לא זוכר לא באיזה יום ואפילו לא באיזה חודש.

עו"ד סגל: הישיבה התקיימה ב-29/10/2023.

גיא פלג: כן.

עו"ד סגל: אתה זוכר מתי היה הפרסום?

גיא פלג: לא.

עו"ד סגל: הפרסום הראשון שלך היה ב-01/11/2023 בשעות הלילה, מתי…

גיא פלג: בשעות הערב, זה אני זוכר.

עו"ד סגל: בשעות הערב, לא הלילה, הכוונה כשכבר אין חמה, או לפחות בצד הזה של העולם, מתי קיבלת את אותה ידיעה ממקור עיתונאי מהימן, מתי?

גיא פלג: כן, תראה, קודם כל אני רוצה להעיר לפרוטוקול…

עו"ד סגל: שאלה פשוטה, תשיב עליה.

גיא פלג: שהאופן התיאטרלי והלגלגני שלך הוא גם מכוער וגם לא יקדם את הסיפור, ואני הייתי שמח אם תוריד קצת תיאטרליות.
עכשיו אני אענה לך, אני זוכר את השיחה עם המקור המהימן מאוד, ואני זוכר, זאת אומרת, אני לא זוכר שהמקור אמר לי, תשמע מה היה בישיבה היום, ולכן, אני זוכר שהוא אמר לי הייתה ישיבה, אני מניח לפני כמה ימים, אני לא זוכר מתי הייתה השיחה הראשונה עם המקור, היו כמה שיחות, מתי הייתה השיחה הראשונה, ואני רק יודע שביום שהמקור עדכן אותי על הסיפור, נדמה לי למחרת היום אנחנו פרסמנו את הסיפור.

בהמשך:

עו"ד סגל: למה אתה פונה לקבל תגובה שעה לפני הפרסום?

גיא פלג: או, חיכיתי לשאלה הזאת, ופה אני אבקש שתאפשר לי קצת להאריך.
תראו, יש התנהלות נפסדת בשנים האחרונות, שאנחנו, העיתונאים, נאלצים להתגונן מפניה, וההתנהלות היא כשאנחנו פונים לבקשת תגובה, ואז נשוא התגובה מפנצ'ר לנו את הסיפור.
ויש עוד התנהלות נפסדת שבה, כשאנחנו מציגים למושא פרסום דברים שאנחנו טוענים שהוא ענה, זה מפריע לי דקלה, דברים שאנחנו טוענים שהוא אמר, אז נשוא הפרסום מנסה לברר אם אנחנו אוחזים בהקלטה.
ואני אומר שבפרסום הזה אני התנהגתי חף מכל, נקרא לזה, מכל, מכל טקטיקה, כי כדי להתגונן לא פעם אנחנו פונים, ממש בסמוך לפרסום. כלומר, מכיוון שידעתי שהפרסום, זה היו ימים של מלחמה, המהדורות היו אין סופיות, אני, במקרים אחרים, אני פונה 10 דקות לפני הפרסום, תוך שאני אומר למושא הפרסום, המהדורה שלנו נמשכת עד חצות, תעבירו תגובה מתי שתעבירו, היא תפורסם ואפילו נוציא פוש בטלפונים. אין בעיה, וזה כדי להתגונן.
רק בשבוע שעבר פרסמתי סיפור על שוטר שבא בטענות קשות ביותר למשטרה על האופן שבו הוא לא קודם, והחזקתי את הסיפור כמה ימים עד שאפשר היה לפרסם אותו במהדורה, וברגע שפניתי לתגובה, הסיפור הזה צץ באורח פלא בערוץ 14, ששם ידעו לספר ששוטר שלא קודם בגלל בעיה משמעתית מלפני עשור פורש מהמשטרה. ולכן, פניתי בראייה שלי, מכיוון שהידיעה הזאת פורסמה אחרי השעה 9, פניתי בשעה 7, וכשהדוברת, לדעתי בעורמה, ניסתה לברר אם יש לי הקלטה, למה אני אומר בעורמה? משום שאם התובע אמר את הדברים, אז אמר את הדברים, ואם הוא לא אמר את הדברים, איך אני יכול להציג לצופים שלי הקלטה?
למה היא שואלת אותי אם יש לי הקלטה? הרי אם מר רוטמן לא אמר את הדברים, ודאי שלא יכולה להיות הקלטה, ולכן, מתוך עיתונות אחראית, מתוך תום לב, פניתי, פניתי בראייתי מוקדם, אמרתי שאין לי הקלטה, הקראתי את כל הציטוטים, ובעיקר, והיה לי קשה להתאפק כשהתובע העיד, ובעיקר, עשיתי כל שביכולתי על מנת לשכנע את התובע ואת הדוברת שלו, במספר פעמים לאורך הערב כולו, שיעבירו לי תגובה.
עשיתי מעל המחויב, הרבה מעל המחויב, ירצה יתבע, ירצה להגיב, יגיב, לא ירצה, לא יגיב, אני עשיתי את שלי. אני יודע שיש לי הקלטה שמעידה על-כך שאני פניתי לתגובה, למה הייתי צריך לנסות לשכנע כמה פעמים שיגיב?

עו"ד סגל: מר פלג, אתה זוכר את השאלה שלי?

גיא פלג: כן,

עו"ד סגל: השאלה שלי היתה…

גיא פלג: למה פניתי ב-7, אני עניתי.

עו"ד סגל: אתה מחזיק בידיים שלך, ככה סיפרת לנו, עכשיו, לפחות, נגיד 24 שעות אם לא יומיים, מידע, ואתה בוחר לפנות לתובע, ח"כ רוטמן, שעה לפני הפרסום, או שעה וחצי לפני הפרסום.

גיא פלג: שעתיים.

עו"ד סגל: לא משנה, כבר עשיתם פרומו בשעה 8, אז כבר את הפרסום פרסמתם, אני שואל אותך, למה?

גיא פלג: עניתי.

בהמשך:

עו"ד סגל: מר פלג, האם אתה יודע מי נכח באותה ישיבה שהתקיימה ב-29/10/2023?

גיא פלג: אני עניתי בתצהיר ואני אחזור על זה כאן, אני…

עו"ד סגל: רק שאלתי אותך אם אתה יודע מי האנשים, שמות.

השופט סילברמן: אתה יודע? כן או לא? פשוט.

גיא פלג: כבודו, השאלה היא לא, השאלה היא לא כן ולא, היא לא כן ולא, אני אענה, אני אענה, אני ידעתי שהיו שם נציגים של גופים מסוימים, אני לא ידעתי מי הם האנשים הספציפיים, לא הכרתי את השמות שלהם, עכשיו אני לא זוכר את השמות שלהם, ולכן התשובה היא לא כן ולא, לא ידעתי מי, למעט ח"כ שמחה רוטמן, אף שם ממשתתפי הישיבה לא זכור לי ולא מוכר לי ולא היה ידוע לי.

עו"ד סגל: אתה מספר לנו בתצהיר שלך שאתה קיבלת את האינפורמציה.

גיא פלג: כן.

עו"ד סגל: אם הוא ירצה הפניה אני אפנה אותו, הוא אמר שהוא קרא את התצהיר, שהוא זוכר מה כתוב בו, ואם אפשר לא להפריע לי.

גיא פלג: ובעיקר שהתצהיר אמת, ובעיקר שהתצהיר אמת.

עו"ד סגל: מה זה התצהיר אמת, מה זה התצהיר אמת, תראה, תראה, תכף נגיע לנייר הזה.

גיא פלג: אתה חוזר עם הלגלוגים שלך.

עו"ד סגל: תכף נגיע לנייר שגידלת בערוגה שלך.

גיא פלג: כן, כן, כן.

השופט סילברמן: מר פלג, אתה מחלק ציונים פה מתחילת העדות שלך. לא, זה לא עושה לך טוב, זה לא עושה לך טוב. אתה מתרכז בו במקום להתרכז בעדות שלך, כן.

עו"ד סגל: טוב, תראה, אתה לא שמעת את הדבר הזה, את המידע הזה, מאף אחד ממשתתפי הישיבה, נכון?

גיא פלג: נכון.

עו"ד סגל: אתה למעשה לא יודע אפילו מי השתתף בישיבה, נכון? עד היום אתה לא יודע מי השתתף בישיבה.

גיא פלג: אני עניתי, אני עניתי.

עו"ד סגל: אתה ענית, אתה ענית. עכשיו, אותו מקור מהימן, לפי מה שאתה כותב בסעיף 16 בתצהיר שלך, הוא קיבל את המידע ממישהו שקיבל את המידע.

גיא פלג: לא נכון.

עו"ד סגל: ממישהו שהוא, שהיה בישיבה.

גיא פלג: לא נכון.

עו"ד סגל: לא נכון. אז בוא תספר לי, בוא תספר לי מה אותו, אני מקריא לך את סעיף 16, סעיף 16 כתוב ככה: הגיע לידיי ממקור עיתונאי מהימן, אגב זה סעיף 16, זה אותו מקור עיתונאי מהימן מסעיף 15? או שזה מקור עיתונאי מהימן אחר?

גיא פלג: לא, יש את הסיפור הזה, רק מקור מהימן אחד.

עו"ד סגל: יש רק מקור מהימן אחד, אז בסעיף 16 כותב, אתה, אתה כותב, לא אני, אתה כותב ככה, זמן קצר לפני הגשת תצהירי זה, הגיע אלי ממקור עיתונאי מהימן שזה אותו מקור עיתונאי מהימן מסעיף 15.

גיא פלג: נכון,

עו"ד סגל: תרשומת פנימית שנכתבה ע"י מי ממשתתפי הדיון, שאתה לא יודע מי כתב אותה, נכון?

גיא פלג: אני יודע מי כתב אותה, לא בשם, אני יודע בתפקיד.

עו"ד סגל: אתה יודע את התפקיד.

גיא פלג: כן.

עו"ד סגל: והיא הועברה מיד עם סיום הדיון הסגור ע"י גורמים במשרד המשפטים. זאת אומרת, יש לנו עוד גורמים חוץ ממי שכתב אותה, לגורמים במשרד המשפטים, ומהגורמים, מאותם גורמים במשרד המשפטים, השניים או השלישיים, תלוי איך נקרא את התצהיר, אותו מקור מהימן סיפר לך מה כתוב בה? זה מה רוצה להבין, זה מה שהיה?

גיא פלג: לא, לא, עכשיו אני אענה. תראה, בישיבה הזאת, כפי שמופיע בתצהיר, השתתפו, או בשאלון, אני כבר לא זוכר, השתתפו גורמים מהוועדה, ממשרד המשפטים ומשירות הביטחון הכללי. מטעם משרד המשפטים, כך הבנתי. ישבו בדיון הזה גם רפרנטיות שערכו תרשומת, והתרשומת הזאת הועברה במייל, ככה אני מבין, לגורמים במשרד המשפטים, ומכיוון שאני גם ככה התקרבתי מדי למקור, אז אני יכול לומר שלא היה, זאת אומרת, להבנתי, לא היה תיווך של הרבה מאוד גורמים, כפי שציינת, אלא ישבו רפרנטיות, אני אומר ברבים, כתבו את שכתבו, והעבירו את זה.

עו"ד סגל: אותה תרשומת שאתה טוען שנכתבה ע"י רפרנטיות בדיון, אתה לא יודע, אתה טוען מה שאתה טוען, זה מה שסיפרו לך, הועברה ל, ע"י גורמים במשרד המשפטים. זאת אומרת, אותן רפרנטיות, שאתה טוען, נתנו את התרשומת לגורמים במשרד המשפטים.

גיא פלג: נכון.

עו"ד סגל: ואלה העבירו, אותם גורמים שקיבלו את המידע העבירו את זה לגורמים נוספים במשרד המשפטים, זה אתה כותב, זה לא אני.

גיא פלג: מדויק.

עו"ד סגל: זאת אומרת שאתה קיבלת.

גיא פלג: כן.

עו"ד סגל: עכשיו אני לא מדבר על התרשומת, אני מדבר על מה שאתה קיבלת בזמן אמת… אז, אתה, אני רוצה שתגיד לי בזמן אמת, אתה קיבלת את זה ממקור רביעי, נכון?

גיא פלג: לא, אני יודע שאתה רוצה ממש שאני אגיד לך מי המקור, אבל אני מודה, אני מודה, אני מודה פה, שגם גם הצגת התרשומת היא בעייתית מאוד מבחינתי, עד כדי כך שאנחנו שקלנו לוותר עליה בשלב מסוים בשל המשמעויות של הצגת התרשומת הזאת, ואני לא אוכל להגיד לך איזה גורם, איך זה עבר ומי, אני יכול להגיד לך באופן כללי, לא בהקשר של התיק הזה, לא בהקשר של התיק.

השופט סילברמן: לא, אבל בהקשר של התיק הזה, סליחה.

גיא פלג: כבודו, אני לא יכול לספר מי המקור שלי.

השופט סילברמן: לא משנה, אתה כתבת בתצהיר ועכשיו אתה הסברת שהיו רפרנטיות שכתבו.

גיא פלג: כן.

השופט סילברמן: שהעבירו את זה לגורמים במשרד המשפטים, שהעבירו את זה לגורמים במשרד המשפטים.

גיא פלג: נכון.

השופט סילברמן: שמשם, גם אם המקור הוא ממשרד המשפטים, אז אתה הגורם הרביעי.

גיא פלג: לא כבודו.

השופט סילברמן: ואם המקור הוא לא ממשרד המשפטים אז זה עבר למקור ומשם אליך, זה או 4 גורמים, או 5 גורמים.

גיא פלג: לא כבודו, אני מתנצל.

השופט סילברמן: זה התיאור שלך בתצהיר.

גיא פלג: אז אני, אז בסדר, אז בבקשה…

עו"ד סגל: גם שאלתי אותך אם אתה רוצה לתקן את התצהיר.

השופט סילברמן: לכן הוא שואל אותך.

גיא פלג: רגע, אני עכשיו רוצה לומר, תראו, אני לא יכול להתקרב למקור, אבל אני למשל יכול לחשוב, וזה מה שניסיתי להסביר, שהרפרנטיות כתבו את שכתבו, העבירו את זה לגורם הראשון במשרד המשפטים והוא זה שנתן לי את זה.

עו"ד סגל: אבל זה לא מה שכתבת.

גיא פלג: יכול להיות, אבל אני לא יכול…

עו"ד סגל: מר פלג זה לא מה שכתבת.

גיא פלג: אני יודע, אני ערבבתי את העניין כדי, אני רוצה להסביר, אני, אפשר לבקש מהתובע…

השופט סילברמן: לא, סליחה.

גיא פלג: שיתאפק כפי שאני התאפקתי?

השופט סילברמן: סליחה, אז מה, מה שאתה אומר, כדי לא לגלות את המקור שלך, יכול להיות שאתה לא אמרת נכון בתצהיר?

גיא פלג: לא, זה לא נכון.

השופט סילברמן: זה מה שהרגע אמרת.

גיא פלג: אני מבקש להסביר לאדוני. אני מבקש להסביר לאדוני. אילו הייתי אומר איך זה הגיע אלי הייתי חושף את המקור, מה שבעצם עשיתי בתצהיר הזה, רציתי להגיד שהתרשומת הזאת הועברה להרבה גורמים, כדי שלא ידעו מי המקור שלי.
אילו הייתי אומר שהתרשומת הזאת, למשל, הועברה לפרקליט המדינה, אז הייתי בא ואומר, במילים אחרות, שפרקליט המדינה נתן לי את התצהיר, לא יכולתי לעשות את זה, גם ככה אנחנו במצב שאנחנו, שאני, נגרם לי נזק גדול מאוד, כי אני מאוד מתקרב למקור, ולכן הכי, הכי מהימן שיכולתי לעשות, זה לתאר את המסלול שעשתה התרשומת שבדרך, מישהו העביר לי אותה, אני לא יכול להגיד, לתת בדיוק את התחנות, כי אז אני מסגיר את המקור, ולכן אמרתי, היא יצאה, התרשומת יצאה מהישיבה, ונסעה מקריית-שמונה, הגיעה לירושלים, בדרך מישהו נתן לי, עצר ונתן לי אותה. זה מה, זה מה שכתבתי כאן, וגם ככה התקרבתי מאוד למקור.

השופט סילברמן: זה לא מה שכתוב פה.

עו"ד סגל: זה לא מה שכתבת, כתבת דבר הפוך, כתבת דבר הפוך, אבל יכול להיות שאתה, שאתה מרשה לעצמך, כדי להסתיר את ה, במרכאות את המקור המהימן שלך, לשקר בבית משפט, זה בסדר, מותר.

גיא פלג: לא במרכאות, לשקר?

עו"ד סגל: כן, לשקר, להגיד שהתצהיר שאתה כתבת, שאני שאלתי אותך בתחילת החקירה אם אתה רוצה לתקן אותו, להגיד שמה שכתבת בתצהיר הוא לא נכון, ועשית את הלא נכון הזה כדי לערבל את כולנו, שלא נדע מי המקור.

גיא פלג: אני עדיין לא רואה מה לא נכון, עדיין אני לא רואה מה לא נכון.

עו"ד סגל: הבנתי את התשובה תודה, הבנתי את התשובה תודה.

גיא פלג: מה לא נכון? אני תיארתי שהרכבת יצאה מקריית-שמונה.

השופט סילברמן: יכולת בדיוק באותה מידה שאתה מתאר את זה עכשיו, לתאר את זה בתצהיר.

גיא פלג: איך?

השופט סילברמן: מבלי לחשוף את, להפך, אפילו יותר טוב מאשר מה שכתוב בתצהיר, כי בתצהיר לכאורה זה ממקד עוד יותר את המיקום של אותו מקור, אז עכשיו יש לי איזושהי גרסה אחת בתצהיר, ויש פה גרסה אחרת שלך ביחס לאיך הדבר הזה הגיע אליך, כי זה לא מתיישב עם סעיף 16.
סעיף 16 הוא מאוד ברור, אתם, כתוב פה באופן מפורש, פעמיים העברות לגורמים במשרד המשפטים.

גיא פלג: נכון.

השופט סילברמן: פעמיים, אפשר היה לכתוב גם אחרי זה, ולהגיד, אני בכוונה מפרט את כל מי שהמסמך הזה הגיע או יכול היה להגיע אליו, כדי שלא ייחשף המקור, קיבלתי אותו איפשהו בשרשרת ואני לא מפרט מעבר לזה, זה לא כתוב פה, לא כתוב פה בשום מקום.

גיא פלג: טוב.

השופט סילברמן: כתוב פה שהאיש שלך קיבל את זה מגורמים במשרד המשפטים, שקיבלו את זה מגורמים במשרד המשפטים, שקיבלו את זה ממי שכתב את זה, זה מה שכתוב בסעיף 16, בואו נתקדם.

גיא פלג: טוב, כן.

עו"ד סגל: מר פלג, בזמן, בסעיף 15 לתצהיר שלך, אתה כותב זמן קצר לאחרי הדיון הסגור הגיע אליך ממקור עיתונאי מהימן, שאישרת לנו שזה אותו מקור של סעיף 16, מידע על אמירות יוצאות דופן בחומרתן שהתובע השמיע בדיון הסגור.

גיא פלג: כן.

עו"ד סגל: אתה לא קיבלת תרשומת אז, נכון?

גיא פלג: נכון.

עו"ד סגל: וגם המקור שלך לא היה לו תרשומת ביד, נכון?

גיא פלג: היה לו, שקר, היה לו.

עו"ד סגל: היה לו?

גיא פלג: אני אגיד איך אני יודע, אני אגיד איך אני יודע. אני קיבלתי את המידע מהמקור, המקור הוא מקור שמהימן עליי הרבה שנים, ואחרי שהתובע, בראייתי, שיקר שקר מוחלט בשיחה איתי, חזרתי למקור.
אמרתי לו פניתי לתובע, פניתי למר רוטמן, רוטמן מכחיש הכחשה מוחלטת, לא, לא דם ולא יגל ולא יהל, לא היו דברים מעולם, אמר לי המקור, רגע, יש לנו תרשומת, אני אלך לתרשומת, ואני אקריא לך מתוך התרשומת, והקריא לי מתוך התרשומת, זה סדר הדברים, ודאי שלמקור הייתה התרשומת.

עו"ד סגל: למה זה לא כתוב בתצהיר שלך?

גיא פלג: מה זאת אומרת? אז אני אגיד, אני עונה, אני אענה, אני אענה, אני אענה.

עו"ד סגל: למה הסיפור שסיפרת לנו עכשיו שהוא דבר אחר לגמרי ממה שכתוב בתצהיר שלך?

גיא פלג: אני אענה, אני אענה.

עו"ד סגל: וחבל, מר פלג, שבית משפט יקבע שוב.

גיא פלג: אענה, אני אענה.

עו"ד סגל: אני לא רוצה להגיד מה, למה הסיפור הזה…

גיא פלג: אני אגיד, אני אענה.

עו"ד סגל: עכשיו תשובה לשאלה, למה הסיפור הדרמטי הזה שהוא ליבת האירוע, למה הוא לא בתצהיר שלך כתוב הפוך?

גיא פלג: אני אענה, אני חוזר ואומר את שאמרתי, אנחנו, ואני אראה את זה מיד, אם תאפשר לי, עשינו כל שביכולתנו, כולל פניה לבית המשפט הזה, כדי שבית המשפט הזה יפנה לגורמים שהיו בישיבה, תוך שאנחנו יודעים שיש תרשומת, ויותר מזה.
אני, בכמה אמירות תקשורתיות שלי, מתריסות, הרי אני באתי לתובע ואמרתי לו, אדוני, למה לאיים ולמה לאיים בתביעה?

עו"ד סגל: אתה זוכר את השאלה?

גיא פלג: אתה יושב ראש הועדה, תשאל, אולי יש תרשומת, ואני ציפיתי, ככל שהתובע בכל זאת איש ציבור בכיר, רוצה להגיע לחקר האמת, ואולי להגיד, אני בלהט דברים אמרתי דברים שלא התכוונתי, דברים שלא מדויקים, דברים שלא נכונים.
אבל, בוא נראה, אולי מישהו רשם, מישהו רשם, הרי אני התגריתי בו, אני אמרתי, תפנה למשרד המשפטים, תפנה לשב"כ, אולי יש תרשומת, אני, מה שאני רוצה להגיד במענה לשאלה שלך.
אני ידעתי ויודע שכדי לנהל את ההגנה שלי כאן, אני צריך לסכן מאוד מאוד מאוד מקור שלי, ועשיתי כל שביכולתי כדי להימנע מזה, והמקור שלי אמר לי תמנע מזה, אני לא אתן לך את התרשומת רק אם לא תהיה ברירה, ולכן עשינו כל שביכולתנו.
התרשומת לא הייתה בידיי, עשינו כל שביכולתנו לגרום לכך שהתרשומת תהיה בפני בית המשפט, משלא הצלחנו, והתקרב הדיון, אז בסוף אותו מקור הסכים לתת את התרשומת.

השופט סילברמן: לא ענית על השאלה.

עו"ד סגל: אתה עושה לעצמך כזה נזק.

גיא פלג: תודה, אל תדאג לי, אל תדאג לי.

עו"ד סגל: אני רק, זה רק מתחזק לשמוע את הפרשנויות שלך שזה כלום.

גיא פלג: כבודו, כשאני כתבתי את התצהיר…

השופט סילברמן: השאלה היתה מאוד פשוטה.

גיא פלג: כשאני כתבתי את התצהיר, אני קיוויתי שהתרשומת הזאת תגיע לבית המשפט שלא באמצעותי, משום שכשאני מגיש את התרשומת הזאת, אני מאוד מסכן את המקור שלי, וסיכון המקור הוא פגיעה אנושה במקצוע שלי, ואין לי מקצוע אחר.
אני חסר השכלה, זה המקצוע שלי, ואני מאוד מסכן את זה כבודו, מאוד מאוד מסכן.

השופט סילברמן: אתה כבר צירפת את התרשומת לתצהיר, התרשומת מצורפת לתצהיר שלך, סעיף 16 מצרף אותו, ביקשתם לצרף אותו, הוא מושחר, אבל זה לא רלוונטי כי התרשומת כבר הייתה בידיך.

גיא פלג: כן,

השופט סילברמן: עכשיו אתה מספר גרסה ביחס לסעיף 15 שזה המידע המקורי שקיבלת.

גיא פלג: כן.

השופט סילברמן: ואתה אומר, המקור הקריא לי מתוך המסמך, אחרי שאני שואל אותך שאלה מאוד פשוטה וגם היא מתבקשת…

גיא פלג: כן.

השופט סילברמן: משום שזאת גרסה שלא שמענו אותה עד לפני 5 דקות שאמרת אותה פעם ראשונה.

גיא פלג: כן.

השופט סילברמן: למה לא כתבת בתצהיר, זה לא מסכן שום דבר וזה בעיקר מחזק את הגרסה העובדתית שלך אם היא אמת, למה לא כתבת בתצהיר את הסיפור, שאחרי שרוטמן הכחיש באופן מוחלט את הכל, לא דם לא יגל, כל זה, כמו שאמרת, דיברת עם המקור, והמקור הקריא לך מתוך ת, בשלב הזה, כשאתה כותב את סעיף 15 כבר המסמך פה, הוא נספח 12 לתצהיר שלך.

גיא פלג: או-קיי, טוב.

השופט סילברמן: זאת השאלה שלו.

גיא פלג: או-קיי.

עו"ד סגל: וכדאי שתקשיב לשאלות, הנה אני מציע לך…

גיא פלג: אני גם שקרן וגם חרש.

השופט סילברמן: מר פלג, מר פלג.

עו"ד סגל: כדאי שתחדד את האוזניים ותקשיב לשאלות.

השופט סילברמן: בסוף יש בירור.

גיא פלג: האוזניים שלי מחודדות, זה מהמפורסמות.

השופט סילברמן: תקשיב לי, תקשיב לי עכשיו, יש פה בירור עובדתי שאנחנו מנסים לעשות, ולכן התשובה לשאלה, ספציפית לשאלה הזאת היא חשובה.
אני רוצה לשמוע את התשובה שלך, יכול להיות שאין תשובה, זה בסדר, אבל…

גיא פלג: זאת התשובה אדוני, זאת התשובה. אני, כבודו, אתה הרי מבין שאני לא כתבתי את התצהיר לבד, אני ישבתי עם עוה"ד שלי, אני סיפרתי להם את סיפור המעשה, הם גם יודעים מי המקור, הם יודעים את השתלשלות העניינים.
לנקודה הזאת, לא, זה נכתב כפי שזה נכתב, אני קראתי את זה אחרי שזה נכתב, אני אישרתי את זה, אני חתמתי על זה.
בדיעבד נכון היה כנראה להוסיף עוד שתי שורות לסעיף 15. לא עשינו את זה.

בהמשך:

סגל: למה פניתם שעה לפני הפרסום?

גיא פלג: אני אענה, קודם כל, תיארתי, ואפילו באריכות, בית המשפט היה סבלני, וגם אתה, סיפרתי באיזה אקלים אנחנו נמצאים, והרי הכי פשוט לנו לפנות בבוקר, ואז אין מתח, תגיע תגובה, לא תגיע תגובה, אנחנו באקלים אחר.
רגע, אחד. הדבר השני, קורים מקרים שבגלל שאנחנו, כדי להגן על עצמנו פונים במה שיש שיראו אותו ברגע האחרון, אבל, מה שבראייתנו הוא זמן סביר, אז יש, יש מקרים כאלה, ואז הסכנה היא שלא נצליח לתפוס את מושא הפרסום.
פנית ב-7 בערב, בדיוק הוא שוחה בבריכה שעתיים, אין לך תגובה, מה אתה עושה? אז קרה לא פעם, שדחינו פרסומים, כי לא הצלחנו באמת לתפוס את מושא הפרסום.
אבל מה קרה לנו כאן? כתבתי לדוברת של חבר הכנסת רוטמן בוואטסאפ מפורט, ולא רק שהיא חזרה אלי, אלא היא גם השיגה את חבר הכנסת רוטמן, ואני בעצמי שוחחתי עם חבר הכנסת רוטמן ודיברתי איתו, וההקלטה היא בפני בית המשפט, והצגתי לו את כל הפרסום, לא הורדתי ולא, ולא הוספתי, ועוד אחר כך פניתי כמה וכמה פעמים והדוברת, התנהלתי איתה במהלך השידור, לפני הפרסום.
זאת אומרת שאם אנחנו מסכמים, במקרה הזה, גם בראייה, בדיעבד, אנחנו פנינו די זמן. אם התובע היה אומר, שמע גיא, אני אומר לך את האמת, הממת אותי עם הפרסום, אני חייב לרוץ להלוויה, אני מבקש ממך אנא תן, תדחה את זה למחר, מחר בבוקר אני אעביר לך תגובה מפורטת.
זה לא המקרה, ואנחנו גם רואים שהתובע, מרוב שהיה כל כך עסוק, באותו הערב הספיק גם לשוחח איתי, גם ללכת להלוויה, וגם להתיישב בכורסה של ערוץ 14. הוא היה לו המון פנאי לעסוק בסיפור הזה.

בהמשך:

עו"ד סגל: אומר לך רוטמן, לא נאמר שום, הוא כותב לך, ואני מקריא מהציטוט מעוה"ד שלך, אני אומר לך, בפירוש, שאין שם ציטוט אחד שהוא נכון, זאת אומרת, לא נאמר שום דבר שהדם של הלל ויגל הוא יותר אדום, פשוט לא נכון. למה אתה לא מעכב את הפרסום ביממה ועושה בדיקה?

גיא פלג: עשיתי בדיקה, אני רוצה לומר, התרשומת.

עו"ד סגל: כשאני מתכוון עושה בדיקה, אני לא מתכוון לעושה בדיקה על עדויות שמיעה, אני מתכוון עושה בדיקה, הרי אתה עיתונאי עם קשרים ענפים, עושה בדיקה עם הנוכחים בדיון. לא עם מי שלא נכח בדיון, ושמע כל מיני סיפורים.
למה אתה לא משהה את הפרסום ועושה בדיקה מדוקדקת של העובדות?

גיא פלג: אז אני אענה ברשותך. תראה, אני חוזר ואומר, המקור שמסר לי את הסיפור הוא מקור רב שנים, מהימן ביותר. רגע, אחרי שחזרתי אליו בפעם השנייה, אחרי שחזרתי אליו בפעם השנייה, לאור התגובה המאוד נחרצת של התובע, הוא הקריא לי, מתוך התרשומת, ובתרשומת מצאתי סימני אמת, למה? כי אם יש דיון רב משתתפים, נגיד הדיון כאן בחדר, אחד יכול להגיד משהו, יכול להיות שנוי שיושבת בספסל האחורי לא תשמע את זה בדיוק אותו דבר, לא תשמע, אבל כאן אנחנו ראינו מהתרשומת שככה זה מנוסח.
אנחנו התקוממנו, והוא חזר בו, או התנצל, או אני לא זוכר את הציטוט המדויק. זאת אומרת, שלא יכולה לעמוד טענה שמישהי בספסל האחורי לא שמעה טוב. כי אילו, אילו עורכת התרשומת ישבה בספסל האחורי וחשבה שהיא שומעת משהו לא בסדר, אז היא כותבת התרעמנו, ואז, אחרי שהיא התרעמה, יכול להיות שהתובע היה אומר מה קרה לכם, בכלל לא אמרתי את זה, אמרתי דברים אחרים.
אבל היא כותבת התרעמנו ברבים. כלומר, לא אדם אחד התרעם אלא כמה, ואחר כך, בעקבות ההתרעמות, רוטמן היא כותבת התנצל, כלומר הוא לא אמר, לא אמרתי את זה, על מה אתם קופצים, לא אמרתי את זה, או הוא לא אמר, מה קרה לכם, לא, הייתה לי פליטת פה, לא לזה התכוונתי.
הן, הרפרנטיות, כמה, הן מציינות שלאור ההתרעמות התגובה שלו הייתה שהוא חזר בו מהדברים, לא אמר, מה קרה לכם? מה אתם מעלים בדעתכם שאני אגיד כזה דבר? זה לא מה שהיא כתבה.

עו"ד סגל: מר פלג, תשובה לשאלה אפשר לקבל?

גיא פלג: אני מתרשם שעניתי.

עו"ד סגל: אז אני אשאל אותך שוב את השאלה, כי זה מאוד חשוב.

השופט סילברמן: אתה לא משיב לשאלה.

גיא פלג: רגע, שאני אומר שמדובר במקור בעיניי מהימן ביותר וחוזר על זה שש פעמים זה לא תשובה?

עו"ד סגל: לא.

גיא פלג: אני סמכתי על המקור, ברור, סמכתי על המקור. סמכתי על זה שהמקור, לא עולה בדעתי שיקריא לי ציטוטים שלא רשומים, ולא עולה בדעתי שרפרנטיות במשרד המשפטים יכתבו דברים שאינם אמת.

בהמשך:

עו"ד סגל: קיבלת מידע ממקור מהימן והמידע הזה הוא, הוא חומר נפץ תקשורתי, נכון?

גיא פלג: הוא, זה סיפור ראוי בפרסום לדעתי, חומר נפץ, זה סופרלטיב שלך, אני חשבתי שזה סיפור.

עו"ד סגל: הדבר הזה ראוי בפרסום.

גיא פלג: ככה חשבתי.

עו"ד סגל: הוא מעמיד את התובע, מר רוטמן, כמי שעושה הבדלים בין דם לדם.

גיא פלג: נכון, זאת המשמעות.

עו"ד סגל: וזו האשמה חמורה מאוד, נכון?

גיא פלג: חד משמעי.

עו"ד סגל: חד משמעית, ועכשיו אני שואל אותך, אתה עיתונאי מנוסה, אתה שומע את הדברים מכלי שני לפחות, עכשיו סיפרת לנו שזה כלי שני או שלישי, למה אתה לא ממתין, פונה לאנשים שהיו?

גיא פלג: אתה שואל כבר את אותה שאלה, ואני עניתי, כבודו, אני לא עניתי? אמרתי אני סמכתי על המקור באופן אבסולוטי, וגם לאור, אתה יודע, זה במשפט הפלילי למדתי, למרות שאין לי השכלה, תראה, לפעמים… אבל אמרתי בסוף, שאלה, מה, מה יריעת המחלוקת?
אילו היה אומר לי רוטמן, תשמע, בוא אני אסביר לך למה התכוונתי. הובנתי שלא כהלכה, אני אומר לך, אפילו הייתי שוקל לרדת מהסיפור, כי אני לא רוצה, בטח לא בימים האלה, בדם הרע שיש, לתפוס מישהו על פליטת פה, אבל כשחבר הכנסת רוטמן אומר לי, לא היו דברים מעולם. שקר מוחלט, זה מה שהוא אמר.

עו"ד סגל: רגע, אני שואל אותך, תראה, אסביר אני לך למה יש לחכות. זה מה שנקרא עיתונות אחראית. אתה מקבל סיפור מכלי שני או שלישי ופונה לבן-אדם שנטען שהוא אמר את הדברים, הוא היחיד שאתה פונה אליו מהוועדה, והבן-אדם שנטען שהוא אמר את הדברים אומר לך לא נכון, לא אמרתי שהדם ש, אני מקריא לך מה שהוא אומר לך בטלפון, עזוב רגע מה שהדוברת…

גיא פלג: הצגת הדברים שלך לא נכונה, היא לא נכונה.

עו"ד סגל: רגע, לא, המה נאמר, שהדם של הלל ויגל הוא יותר אדום, פשוט לא נכון. עכשיו השאלה שלי היא, תפנה, תעשה בדיקה, תפנה לאנשים שנכחו בדיון ותשאל אותם, תגידו, הרי סיכמנו לפני שנייה שזה פרסום נורא, נורא, לכל אדם, עזוב רגע את רוטמן. זה פרסום שהוא נורא, שבן-אדם מבדיל בין דם לדם, זה פרסום נורא, תתאזר בסבלנות, אתה, אתה מקבל, אתה מדבר עם רוטמן, הוא אומר לך לא היה, לא אמרתי את הציטוט הזה שאתה אומר על הדם שהוא יותר אדום, לא נאמר. תפנה לאנשים ותעשה בדיקת עובדות.

גיא פלג: כן, אז אני.

עו"ד סגל: למה אתה לא עושה את זה?

גיא פלג: אני אענה לך. אתה שואל את השאלה הזאת לדעתי בפעם החמישית ואני אחזור על אותה שאלה.
אתה מציג את הדברים כאילו טלפן אלי מישהו, אמר לי תשמע רגע תבדוק, שמעתי שרוטמן, שמעתי ממישהו ששמע שרוטמן אמר משהו בישיבה. הרי לא ככה הם פני הדברים. הרי אחרי שאני עשיתי את הבדיקה האחראית והמתבקשת, הקריאו לי מתוך מסמך שאני התייחסתי אליו אז, ומתייחס אליו היום, כפרוטוקול מוקלט. ככה אני התייחסתי לזה. ואני עד עכשיו, בגלל חשיבות הוועדה, בגלל חשיבות הנושא, בגלל שהתרשומת הזאת בסוף יועדה, ככה אנחנו יודעים, היא יועדה לבכירים שבבכירים במשרד המשפטים, ומכיוון שאת התרשומת הזאת לא ערך אדם אחד אלא כמה, ואלה שערכו את התרשומת, וזה השכל הישר אומר, הם לא אלו שנשאו ודיברו בדיון, אלה העוזרים שלהם.
מכל הטעמים האלה, אני התייחסתי לתרשומת שהקריאו לי ממנה כאילו מעבירים לי הקלטה של הנאמר בדיון, ככה אני התייחסתי לזה.

עו"ד סגל: טוב, אמרו לך שזה תרשומת שנעשתה בדיון עצמו?

גיא פלג: כן, תוך כדי הדיון.

עו"ד סגל: ועכשיו אתה מספר לנו שבעצם זה תרשומת שנעשתה ע"י העוזרים, שמה? לא הבנתי, זו גרסה חדשה.

גיא פלג: זו לא גרסה חדשה.

השופט סילברמן: אמרו לך שזו תרשומת שנעשתה תוך כדי הדיון?

גיא פלג: כך אני הבנתי.

השופט סילברמן: טוב.

גיא פלג: הרי, הרי בשיחה הראשונה, כבודו, בשיחה הראשונה…

השופט סילברמן: אני קורא אותה, וזה לא תרשומת שנעשתה תוך כדי הדיון, כתוב בה שהיא לא נעשתה תוך כדי הדיון,

עו"ד סגל: כתוב בה במפורש שהיא לא נעשתה תוך כדי הדיון.

גיא פלג: אז בסדר, אז אני, ייתכן והבנתי לא נכון, אבל אני תיארתי לעצמי שמי שעשה תרשומת, מכיוון שאמרו לי, בשיחה השנייה, אני הבנתי שמדובר ברפרנטים, ולא באנשים שהם אלה שדיברו בדיון, הם לא אלה ש, כפי שאמרתי נשאו דברים.
אז אני הבנתי שהם אלה שכתבו את זה תוך כדי, או סיכמו זה אחר כך, אבל כתבו תוך כדי, כן? הם לא ישבו, ומזיכרונם הם כתבו, כנראה כתבו, ייתכן שאחר כך רק סיכמו, אבל ברור שהם כתבו תוך כדי, הדיון ודאי היה דיון של כמה שעות.

עו"ד סגל: מר פלג.

גיא פלג: כן.

עו"ד סגל: אנחנו משתדלים בבתי משפט שתהיה גרסה אחת. עכשיו אנחנו שומעים ממך סיפור אחר לגמרי, אתה מספר לנו סיפור שאומר שמי שכתב את התרשומת זה בכלל לא מי שישב בדיון, אלא זה רפרנטים של מישהו שישב בדיון.

גיא פלג: זה לא נכון, אני לא אמרתי את זה. זה ממש שקר מוחלט, הפוך אמרתי.
אמרתי שהרפרנטים ישבו בדיון לצורך כתיבת התרשומות כדי להעביר אותן, את התרשומות, לגורמים הבכירים ביותר במשרד המשפטים, ואולי בגופים נוספים, אני לא יודע, אני לא יודע.
אתה שמעת ממני שאני אמרתי שהרפרנטיות לא ישבו בדיון? לא, לא הבנתי, זה מה שאתה אמרת כרגע.

עו"ד סגל: טוב, בוא נתקדם, תגיד, אותו מקור, הגרסה החדשה שלך, הוא הקריא לך את כל התרשומת?

גיא פלג: לא, רק את השורות הרלוונטיות ששידרתי.

עו"ד סגל: האם אותו מקור סיפר לך שזה לא תרשומת, כשאני אומר תרשומת אני מתייחס לנייר הזה שגדל בערוגה, הוא סיפר לך שהתרשומת הזו לא נערכה בזמן הדיון? הוא סיפר לך את זה?

גיא פלג: הוא אמר לי תרשומת של הדיון.

עו"ד סגל: שאלת אותו אם זה תרשומת שנערכה בזמן הדיון?

גיא פלג: אני אומר שהתרשומת לא הייתה בידיי במהלך השיחה השנייה שהיא עובר לפרסום, רגע לפני הפרסום או שעות לפני הפרסום, אז הייתה השיחה השנייה.
זאת אומרת, אם אנחנו ממקמים, אני התקשרתי, לא שעות, שעה, כי אני דיברתי עם ח"כ רוטמן סביב השעה 07:30, ואני אחרי זה חזרתי מיד למקור.
המקור, אמר רגע, בוא אני אקריא לך מתוך התרשומת, מתוך הדיון, והקריא לי את השורות הרלוונטיות, לא הוספתי אות ולא גרעתי אות.

עו"ד סגל: מר פלג, אם היית יודע שזה לא תרשומת שנערכה בזמן הדיון, אני מניח שהיית עוצר ועושה בדיקת עובדות נוספת, נכון?

גיא פלג: לא, כי יש רק אופציה אחת שאדם תוך כדי דיון רושם לעצמו את עיקרי הדברים, איש לא זוכר מילה במילה, דיון של כמה שעות, ואחר כך אולי כותב את הדברים בשפה יותר מסוגננת, אבל את הדברים ודאי שהוא רשם תוך כדי דיון, אחר כך יצא ולקח את הרשימות שעשה לעצמו. וערך את זה, אבל ברור שהתרשומת היא תוך כדי דיון.

עו"ד סגל: כל זה אתה לא יודע, נכון? אתה משער.

גיא פלג: ואחר, אני משער, כן, נכון, בדיוק.

עו"ד סגל: בסדר, אז זה מה ששווה העדות שלך, עכשיו, בוא נתקדם, אמרת לנו קודם…