ציטוטים רשמיים מתוך הפרוטוקול של עדות נתניהו ב-24.2.2026 לפני המלחמה באיראן. והפעם, עו"ד עמית חדד מתאר בצורה מדויקת איך הפרקליטות מחבקת עדים מסוימים (כמו הדס קליין) ומשמיצה אחרים שלא מיישרים קו עם התיאוריות הכוזבות של יהודית תירוש.

***

תירוש מנסה להסביר לשופטים על סידרת השאלות שלה על פילבר וכביכול הלחץ שהיה עליו להעיד, לכאורה בניגוד לעדותו במשטרה (דבר שממש לא מדויק).

תירוש: אז אני אסביר את ההיבט של הרלוונטיות. מר פילבר קיבל לפי פרסומים אחרי העדות שלו, לא ידענו את זה בזמן העדות שלו, לא יכולנו להציג את זה למר פילבר.
אחרי העדות שלו היו פרסומים של עיתונאי, מר ספי עובדיה, על התקשרות חודש לאחר העדות שלו וקבלת כספים של מר פילבר על ידי הליכוד.
אנחנו חושבים שבמסגרת הצבת הקשרים הכוללים בכלל של עד מדינה, של עד מדינה שחזר בו מחלקים משמעותיים מהגרסאות שלו, לא מכולם, אבל מחלקים משמעותיים מהגרסאות שלו, אנחנו חושבים שהקשרים כולם צריכים להיות בפני בית המשפט.
בדיוק כמו שהנחנו את העובדה שמר ינון מגל פתח Head Start לטובת הנאשם, או הנחנו קשרים שהיו ידועים לנו ויכולנו, כמו שבית המשפט לא פעם אמר, העובדה הזאת היא עובדה רלוונטית בפני בית המשפט, שאנחנו חושבים שהיא צריכה להיות בפניו כשהוא משקלל את כל הדברים האלה, וכל השאלה היתה שאלה עובדתית, שיאשר, שלא יאשר, שיגיד מה שהוא יכול להגיד, אנחנו עוד לא ב-165 אנחנו עוד לא שם, כי מותר לי לשאול דברים, ועדיין, למרות שזה, ואני חושבת שבהחלט יש בזה רלוונטיות, קשרים של נאשם עם עד, כל עד, ובוודאי עם עד מדינה, זה דבר שהוא רלוונטי.
עכשיו זה לא הוא, זה המפלגה, אבל הוא עומד בראש המפלגה, אם הוא ידע שמר פילבר אחרי העדות שלו מקבל. אנחנו, יש לנו כאן טענה מאוד ברורה שעדים שחזרו בהם מדברים שאמרו במשטרה, שרן, הגברת יפעת בן-חי שגב, עוד ניגע בה גם אם צריך, וזה כתוב לי גם, ומר פילבר, השתלם להם לחזור בהם, השתלם לחזור, השתלם, ועדים אחרים עשו, קיבלו דברים אחרים.
וכן, אנחנו רוצים את כל ההקשר הזה שהוא יהיה בפני בית המשפט.

עו"ד חדד: כבודכם, באמת, זאת תופעה שהיא קרימינלית התופעה שאני רואה מטעם התביעה. בסדר? היא פשוט בעיניי תופעה קרימינלית.
באים אנשים שאומרים את האמת, הופכים אותם מיד על ידי התביעה לאנשים שפועלים מטעם, צובעים אותם בצבעים.
עכשיו אנחנו באולם פתוח, יש פה אנשים, יש אנשים בצד השני, יפעת בן חי שגב אני רואה לפעמים את הדברים הנוראים שכותבים עליה, גם אחרים. עכשיו אני מסתכל מה עושה התביעה ביחס לעדים שלה. הדס קליין, אנחנו יודעים מאילו ערוגות היא באה, מה המוטיבציות שלה, איך היא פעלה וכו', ואיזה חיבוק היא מקבלת מהתביעה, אם מישהו מצייץ עליה באופן תקדימי, מגישים כתב אישום, אם רואים את הכתובת שלה, מיד מבקשים למחוק, מישהו פרסם מגוגל את התמונה שלה (התכוון לאבי וייס ואליי) מגישים עליו כתב אישום על הטרדת עד.
אנחנו רואים איך התביעה נוהגת ביחס לעדים, איך הם נוהגים ביחס למי שהם חפצים ביקרם. אנחנו רואים את זה.
אני מבין שזה נושא לגיטימי ורלוונטי. אנחנו נראה את החריגה מן השורה, את ההחלטות של בית המשפט שמבטל כתב אישום בעניינים כאלו. מה קורה ביחס לעדים, שהוא אומר זו סטייה מאיך שמגישים כתבי אישום, מדיניות ההעמדה לדין נוהגת. נראה גם את זה, נראה את הכל, אין שום בעיה. אם זה הופך להיות נושא במשפט.
יש טענה שלפני כן מישהו דיבר עם פילבר, או רמז לו, או קרץ לו, או אמר לו, או משהו בסגנון הזה, אם לא, אז זה לא רלוונטי. אם לא, אז זה לא רלוונטי. וגם אם זה היה רלוונטי, זה דבר שהיה צריך לבוא ולהיעשות בפרשת התביעה ולא בפרשת הגנה. לעשות את זה בפרשת הגנה, אנחנו…

השופט משה בר-עם: בשלב הזה שואלים אותו אם הוא יודע יגיד לא,  העניין נגמר, יגיד כן.

עו"ד חדד: לא,  אדוני, עם כל הכבוד, יש פה, בסוף יש פה טענה שיש איזשהו קשר בין הדברים. אני אומר שוב,  אנחנו נראה לגבי הדס קליין, אני רציתי אז להראות את השיוך הפוליטי שלה וכו', זה היה עוד לפני שידענו שהתביעה תעשה את הדברים האלו.
מאיפה היא מגיעה, האמירות הנוראיות שלה על ראש הממשלה, איך היא מכפישה אותו בכל הזדמנות, ההפגנות, את מי היא מחבקת, מה היא עושה, מה היא אומרת?
אנחנו עוד נראה חלק מהדברים בהמשך. אבל אז באו ואמרו, מה, יש עדות, תחקור אותה רק על הדברים האלו, פתאום התביעה פורסת ופורצת גבולות, כן, כי זו השיטה שלה, זו השיטה שלה. אין מה לעשות. זו השיטה של יהודית, אין מה לעשות.
פתאום באים, מדברים על אירוע שהוא אחרי המועדים הרלוונטיים, הוא לא קשור לעדות.